אינוקנטיוס השביעי – הבדלי גרסאות

אינוקנטיוס השביעי
לידה	1339; סולמונה במחוז אברוצו
פטירה	6 בנובמבר 1406 (בגיל 67 בערך); רומא, מדינת האפיפיור
שם מלא	קוזימו דה מיורטי
שם לידה	Cosimo de' Migliorati
מקום קבורה	מערת הוותיקן
השכלה	אוניברסיטת פרוג'ה
דת	הכנסייה הקתולית
	17 באוקטובר 1404 – 6 בנובמבר 1406; (שנתיים)
	→ בוניפקיוס התשיעי גרגוריוס השנים עשר ←

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־16:09, 16 במאי 2019

אינוקנטיוס השביעי (בלטינית: Innocentius VII; ‏ 1339 - 6 בנובמבר 1406; נולד בשם קוזימו דה מיורטי (Cosimo de' Migliorati) היה אפיפיור כשנתיים - מ-17 באוקטובר 1404 ועד מותו בשת 1406. שלטונו היה בתקופת הקרע המערבי בכנסייה הקתולית ובמקביל לכהונתו ברומא, כיהן באביניון האנטי-אפיפיור בנדיקטוס השלושה עשר.

חייו עד שמונה לאפיפיור

נולד בעיר סולמונה (אנ') במחוז אברוצו (אברוצי). הצטיין בלימודי משפט אזרחי וקאנוני ולימד באוניברסיטת פדובה ואוניברסיטת פרוג'ה. בהמלצת מורו, נטל אותו האפיפיור אורבנוס השביעי תחת חסותו, צירף אותו לקוריה הרומאית ומינה אותו לגובה חובות הוותיקן באנגליה, שם שהה כעשר שנים. ב-1386 מינה אותו אורבנוס השביעי לבישוף בולוניה. שנה לאחר מכן התמנה לארכיבישוף רוונה.

ב-1389 מינה אותו בוניפקיוס התשיעי לחשמן ולתפקיד כומר בזיליקת סנטה קרוצ'ה אין ג'רוסלמה ברומא. ב-1390 מונה לשליח אפיפיורי (לגאט) ללומברדיה וטוסקנה.

בחירתו וכהונתו

דה מיורטי נבחר לאפיפיור פה אחד בקונקלווה קצרה שמנתה שמונה חשמנים בלבד, לאחר שנציגי בנדיקטוס השלושה עשר לא הסכימו לקחת חלק בתהליך בחירה או מינוי מועמד מוסכם בתמורה לפרישת מועמדם מאביניון. מלך נאפולי, לדיסלאוס, מלך נאפולי הבטיח את התקבלותו של האפיפיור החדש לאחר שדיכא התקוממות של אנשי המפלגה הגיבלינית ברומא. כך הפך למעשה האפיפיור לבעל-חובו של לדיסלאוס וכלי שרת בידיו.

אינוקנטיוס השביעי נטה לנפוטיזם (מינוי קרובי משפחה) ומינה את אחיינו לודביקו, שהיה מצביא-שכיר (קונדוטיירי) ששירת את ג'אן גלאצו ויסקונטי למפקד מיליציית מדינת האפיפיור. בתפקידו זה עיקב לודביקו מספר מתנגדים רומאים נודעים של האפיפיור, כאשר יצאו מפגישה עמו. הוא הזמין מתנקשים שיירצחו אותם והשליך את גופותיהם מחלונות בית החולים סנטו ספיריטו (Ospedale di Santo Spirito in Sassia) אל הרחוב. הדבר עורר התקוממות בעיר. האפיפיור, משפחתו, תומכיהם וחברי הקוריה נאלצו לנוס לויטרבו. לדיסלאוס שלח כוחות על מנת לדכא את ההתפרעויות, שעלו בחייהם של שלושים מאנשי האפיפיור. בינואר 1406 שקטו הרוחות בעיר והאפיפיור חש שהוא יכול לחזור אליה. במרץ אותה שנה הפך האפיפיור את לודביקו אחיינו למרקיז ורוזן פרמו.

עם זאת, לדיסלאוס לא הסיג את כוחותיו מהעיר לאחר שהאפיפיור שב אליה, והתבצר במבצר סנט אנג'לו החולש על הוותיקן. לאחר שהתגלה שלדיסלאוס טרח לשמר תסיסה אנטי-אפיפיורית בעיר, על-מנת לשמר את חיוניותו בעיני האפיפיור (למשל תוך סיוע לאנשי משפחת קולונה מן המפלגה הגיבלינית), הוא נודה מהכנסייה וגורש מהעיר.

בשל ההתכתשויות בעיר רומא, לא הצליח אינוקנטיוס השביעי לפעול לסיום הקרע המערבי. שארל השישי, מלך צרפת ורופרכט, מלך גרמניה הצליחו ב-1405 לארגן ועידה בהשתתפות תאולוגים מאוניברסיטת פריז, שתפעל לפתרון המצוקה המרכזית של הכנסייה, אולם בשל הסתבכות המצב ברומא טען האפיפיור שלא יוכל להבטיח ליריבו, בנדיקטוס השלושה עשר, מעבר בטוח אם יגיע הלה לרומא. בנדיקטוס השלושה עשר טען מנגד, שהסיבה היחידה שקרע לא הגיע לידי סיום הייתה חוסר רצונו של האפיפיור בפתרונה.

מותו היה פתאומי, ועורר שמועות על רצח, התנקשות או הרעלה, אף שלא נמצאו להאשמות אלה כל ראיות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אינוקנטיוס השביעי בוויקישיתוף

הקודם: בוניפקיוס התשיעי	אפיפיור (רשימה)	הבא: גרגוריוס השנים עשר

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 |כיתוב=
 |שם בשפת המקור=
 |שם מלא=קוזימו דה מיורטי
 |תפקיד1={{תפקיד מנהיג
 | שם התפקיד = ה[[אפיפיור]]
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 | סיום כהונה = [[6 בנובמבר]] [[1406]]
 | הקודם בתפקיד = [[בוניפקיוס התשיעי]]
 | הבא בתפקיד = [[גרגוריוס השנים עשר]]
 }}
 |תפקיד2=
 |תפקיד3=
 }}
-'''אינוקנטיוס השביעי''' (ב[[לטינית]]: '''Innocentius VII'''; {{כ}} [[1339]] - [[6 בנובמבר]] [[1406]]; נולד בשם  קוזימו דה מיורטי (Cosimo de' Migliorati)) היה [[אפיפיור]] כשנתיים מ-[[17 באוקטובר]] [[1404]] ועד מותו. שלטונו היה בתקופת [[הקרע המערבי]] ב[[הכנסייה הקתולית|כנסייה הקתולית]] ובמקביל לכהונתו ב[[רומא]], כיהן ב[[אביניון]] ה[[אנטי-אפיפיור]] [[בנדיקטוס השלושה עשר (אנטי-אפיפיור)|בנדיקטוס השלושה עשר]].
+'''אינוקנטיוס השביעי''' (ב[[לטינית]]: '''Innocentius VII'''; {{כ}} [[1339]] - [[6 בנובמבר]] [[1406]]; נולד בשם קוזימו דה מיורטי (Cosimo de' Migliorati) היה [[אפיפיור]] כשנתיים - מ-[[17 באוקטובר]] [[1404]] ועד מותו בשת 1406. שלטונו היה בתקופת [[הקרע המערבי]] ב[[הכנסייה הקתולית|כנסייה הקתולית]] ובמקביל לכהונתו ב[[רומא]], כיהן ב[[אביניון]] ה[[אנטי-אפיפיור]] [[בנדיקטוס השלושה עשר (אנטי-אפיפיור)|בנדיקטוס השלושה עשר]].
 == חייו עד שמונה לאפיפיור ==
-נולד בעיר [[סולמונה]] ב[[מחוזות איטליה|מחוז]] [[אברוצו]] (אברוצי). הצטיין בלימודי [[משפט אזרחי]] ו[[משפט קאנוני|קאנוני]] ולימד ב[[אוניברסיטת פדובה]] ו[[אוניברסיטת פרוג'ה]]. בהמלצת מורו, נטל אותו האפיפיור [[אורבנוס השביעי]] תחת חסותו, צירף אותו ל[[הקוריה הרומאית|קוריה הרומאית]] ומינה אותו לגובה חובות הוותיקן ב[[אנגליה]], שם שהה כעשר שנים. ב-[[1386]] מינה אותו אורבנוס השביעי ל[[בישוף]] [[בולוניה]]. שנה לאחר מכן התמנה ל[[ארכיבישוף]] [[רוונה]].
+נולד בעיר [[סולמונה]] {{אנ|Sulmona}} ב[[מחוזות איטליה|מחוז]] [[אברוצו]] (אברוצי). הצטיין בלימודי [[משפט אזרחי]] ו[[משפט קאנוני|קאנוני]] ולימד ב[[אוניברסיטת פדובה]] ו[[אוניברסיטת פרוג'ה]]. בהמלצת מורו, נטל אותו האפיפיור [[אורבנוס השביעי]] תחת חסותו, צירף אותו ל[[הקוריה הרומאית|קוריה הרומאית]] ומינה אותו לגובה חובות הוותיקן ב[[אנגליה]], שם שהה כעשר שנים. ב-[[1386]] מינה אותו אורבנוס השביעי ל[[בישוף]] [[בולוניה]]. שנה לאחר מכן התמנה ל[[ארכיבישוף]] [[רוונה]].
 ב-[[1389]] מינה אותו [[בוניפקיוס התשיעי]] ל[[חשמן]] ולתפקיד [[כומר]] [[בזיליקת סנטה קרוצ'ה אין ג'רוסלמה]] ברומא. ב-[[1390]] מונה לשליח אפיפיורי (לגאט) ל[[לומברדיה]] ו[[טוסקנה]].
 == בחירתו וכהונתו ==
 דה מיורטי נבחר לאפיפיור פה אחד ב[[קונקלווה]] קצרה שמנתה שמונה חשמנים בלבד, לאחר שנציגי בנדיקטוס השלושה עשר לא הסכימו לקחת חלק בתהליך בחירה או מינוי מועמד מוסכם בתמורה לפרישת מועמדם מאביניון. [[ממלכת נאפולי|מלך נאפולי]], [[לדיסלאוס, מלך נאפולי]] הבטיח את התקבלותו של האפיפיור החדש לאחר שדיכא התקוממות של אנשי [[גואלפים וגיבלינים|המפלגה הגיבלינית]] ברומא. כך הפך למעשה האפיפיור לבעל-חובו של לדיסלאוס וכלי שרת בידיו.
 אינוקנטיוס השביעי נטה ל[[נפוטיזם]] (מינוי קרובי משפחה) ומינה את אחיינו לודביקו, שהיה מצביא-שכיר ([[קונדוטיירי]]) ששירת את [[ג'אן גלאצו ויסקונטי]] למפקד [[מיליציה|מיליציית]] [[מדינת האפיפיור]]. בתפקידו זה עיקב לודביקו מספר מתנגדים רומאים נודעים של האפיפיור, כאשר יצאו מפגישה עמו. הוא הזמין [[התנקשות|מתנקשים]] שיירצחו אותם והשליך את גופותיהם מחלונות בית החולים סנטו ספיריטו (Ospedale di Santo Spirito in Sassia) אל הרחוב. הדבר עורר התקוממות בעיר. האפיפיור, משפחתו, תומכיהם וחברי הקוריה נאלצו לנוס ל[[ויטרבו]]. לדיסלאוס שלח כוחות על מנת לדכא את ההתפרעויות, שעלו בחייהם של שלושים מאנשי האפיפיור. בינואר 1406 שקטו הרוחות בעיר והאפיפיור חש שהוא יכול לחזור אליה. במרץ אותה שנה הפך האפיפיור את לודביקו אחיינו ל[[מרקיז]] ו[[רוזן]] [[פרמו]].
 עם זאת, לדיסלאוס לא הסיג את כוחותיו מהעיר לאחר שהאפיפיור שב אליה, והתבצר ב[[מבצר סנט אנג'לו]] החולש על ה[[וותיקן]]. לאחר שהתגלה שלדיסלאוס טרח לשמר תסיסה אנטי-אפיפיורית בעיר, על-מנת לשמר את חיוניותו בעיני האפיפיור (למשל תוך סיוע לאנשי [[משפחת קולונה]] מן המפלגה הגיבלינית), הוא [[נידוי (נצרות)|נודה]] מהכנסייה וגורש מהעיר.
 בשל ההתכתשויות בעיר רומא, לא הצליח אינוקנטיוס השביעי לפעול לסיום הקרע המערבי. [[שארל השישי, מלך צרפת]] ו[[רופרכט, מלך גרמניה]] הצליחו ב-[[1405]] לארגן ועידה בהשתתפות [[תאולוגיה|תאולוגים]] מ[[אוניברסיטת פריז]], שתפעל לפתרון המצוקה המרכזית של הכנסייה, אולם בשל הסתבכות המצב ברומא טען האפיפיור שלא יוכל להבטיח ליריבו, בנדיקטוס השלושה עשר, מעבר בטוח אם יגיע הלה לרומא. בנדיקטוס השלושה עשר טען מנגד, שהסיבה היחידה שקרע לא הגיע לידי סיום הייתה חוסר רצונו של האפיפיור בפתרונה.
@@ שורה 42: / שורה 42: @@
 * [http://www.newadvent.org/cathen/08019a.htm אינוקנטיוס השביעי], ב[[האנציקלופדיה הקתולית|אנציקלופדיה הקתולית]]
 * [http://www.catholic-hierarchy.org/bishop/bmiglic.html רשימת תפקידים ומינויים]
 {{סדרה
 |הקודם=[[בוניפקיוס התשיעי]]
 |הבא=[[גרגוריוס השנים עשר]]
 |רשימה=[[אפיפיור]]<br />([[אפיפיורים|רשימה]])
 }}