ר"ז (מכ"ם) – הבדלי גרסאות
הסרת קישורים תקולים |
מ הגהה |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
== היסטוריה == |
== היסטוריה == |
||
פיתוח המכ"ם החל בשנת [[2002]] ב[[ישראל]] על ידי [[מפא"ת]] ומפעל [[אלתא]] של [[התעשייה האווירית]] במטרה להתמודד עם איום ה[[רקטה|רקטות]] ולספק תמונה כוללת של האיומים בשטח (בעיקר [[ירי תלול-מסלול]]) לכוחות [[צה"ל]] ולהשתלב במערכת [[צי"ד]].{{הערה|שם=ynet}} גרסת [[מדגים טכנולוגיות]] של הר"ז פעלה בהצלחה ב[[מבצע עופרת יצוקה]] ואיכנה בדייקנות שיגורים של רקטות ואת מקום פגיעתן. באותה התקופה נכנס הר"ז לשימוש בחיל התותחנים ובמרך ההגנה האווירית. בחיל התותחנים הוא מופעל על ידי גדוד האיכון וה[[מטאורולוגיה]] '611'. תחילה היה ניראה שהר"ז יחליף את מערך מכ"מי ה[[נורית (מכ"ם)|נורית]] אשר משמשים למטרות דומות, אך כרגע הוא פועל לצד ה"נוריות". במערך ההגנה האווירית המכ"ם הפך לאמצעי גילוי של מערכות [[כיפת ברזל]] ו[[קלע דוד]]. |
פיתוח המכ"ם החל בשנת [[2002]] ב[[ישראל]] על ידי [[מפא"ת]] ומפעל [[אלתא]] של [[התעשייה האווירית]] במטרה להתמודד עם איום ה[[רקטה|רקטות]] ולספק תמונה כוללת של האיומים בשטח (בעיקר [[ירי תלול-מסלול]]) לכוחות [[צה"ל]] ולהשתלב במערכת [[צי"ד]].{{הערה|שם=ynet}} גרסת [[מדגים טכנולוגיות]] של הר"ז פעלה בהצלחה ב[[מבצע עופרת יצוקה]] ואיכנה בדייקנות שיגורים של רקטות ואת מקום פגיעתן. באותה התקופה נכנס הר"ז לשימוש בחיל התותחנים ובמרך ההגנה האווירית. בחיל התותחנים הוא מופעל על ידי גדוד האיכון וה[[מטאורולוגיה]] '611'. תחילה היה ניראה שהר"ז יחליף את מערך מכ"מי ה[[נורית (מכ"ם)|נורית]] אשר משמשים למטרות דומות, אך כרגע הוא פועל לצד ה"נוריות". במערך ההגנה האווירית המכ"ם הפך לאמצעי גילוי של מערכות [[כיפת ברזל]] ו[[קלע דוד]]. |
||
בפברואר [[2018]] ציינה התעשייה האווירית את מכירת המכ"ם המאה מסוג זה, בהיקף מכירות כולל של כ-2 מיליארד דולר.{{הערה|שם=כלכליסט}} |
בפברואר [[2018]] ציינה התעשייה האווירית את מכירת המכ"ם המאה מסוג זה, בהיקף מכירות כולל של כ-2 מיליארד דולר.{{הערה|שם=כלכליסט}} |
||
גרסה מ־14:17, 17 במאי 2019
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציוד צבאי
פרמטרים [ תאריכי שירות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מכ"ם |
| מדינה מייצרת |
 ישראל |
| יצרן | אלתא, התעשייה האווירית לישראל |
| יחידות שיוצרו | 100 ומעלה (2018)[3] |
| היסטוריית שירות | |
| מדינות משתמשות |
ישראל[1] קנדה[2] הודושגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Dan Arkin, "ELTA bids for a Contract to supply Radars to India". Israel Defence. 22/12/2016. וגם שמאל=כן. סינגפורשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Dylan Malyasov, "Singapore put its new Elta Systems Multi-Mission Radar". Defence Blog וגם שמאל=כן. צ'כיהשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: "Czech military to purchase 8 Israeli radars". The Times of Israel. 14 December 2016 וגם שמאל=כן. |
| מלחמות |
מבצע עופרת יצוקה מבצע עמוד ענן מבצע צוק איתן |
מכ"ם ר"ז, (בראשי תיבות: רב-זרועי), הוא מכ"ם מדגם EL/M-2084 מתוצרת מפעל אלתא של התעשייה האווירית לישראל. בצה"ל מופעל המכ"ם בחיל התותחנים לצורך איכון שיגורי תמ"ס וטיווח ארטילרי ובמערך ההגנה האווירית כחלק ממערכות ההגנה מפני טילים כיפת ברזל וקלע דוד.
היסטוריה
פיתוח המכ"ם החל בשנת 2002 בישראל על ידי מפא"ת ומפעל אלתא של התעשייה האווירית במטרה להתמודד עם איום הרקטות ולספק תמונה כוללת של האיומים בשטח (בעיקר ירי תלול-מסלול) לכוחות צה"ל ולהשתלב במערכת צי"ד.[1] גרסת מדגים טכנולוגיות של הר"ז פעלה בהצלחה במבצע עופרת יצוקה ואיכנה בדייקנות שיגורים של רקטות ואת מקום פגיעתן. באותה התקופה נכנס הר"ז לשימוש בחיל התותחנים ובמרך ההגנה האווירית. בחיל התותחנים הוא מופעל על ידי גדוד האיכון והמטאורולוגיה '611'. תחילה היה ניראה שהר"ז יחליף את מערך מכ"מי הנורית אשר משמשים למטרות דומות, אך כרגע הוא פועל לצד ה"נוריות". במערך ההגנה האווירית המכ"ם הפך לאמצעי גילוי של מערכות כיפת ברזל וקלע דוד.
בפברואר 2018 ציינה התעשייה האווירית את מכירת המכ"ם המאה מסוג זה, בהיקף מכירות כולל של כ-2 מיליארד דולר.[3]
מאפיינים
המכ"ם מסוגל לאכן ירי רקטות, טילים, פגזים ופצמ"רים ולהכווין אש לעבר מקורות הירי, לסווג את סוג האמל"ח הנורה ולחשב היכן יפגעו. בנוסף ביכולת המכ"ם להטוויח אש ארטילרית אל מטרות אויב. במשימות הגנה אווירית המערכת מסוגלת לזהות כלי טיס ממגוון סוגים.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: "MULTI-MISSION RADARFAMILY, ELM-2084MMR". ELTA Systems Ltd וגם שמאל=כן.[1]
האנטנה של המכ"ם משדרת ב-120 מעלות לכיוון אליו היא פונה, או ב-360 מעלות במצב מסתובב. מהירות סיבוב האנטנה היא 30 סיבובים לדקה. טווח זיהוי המטרות של המערכת הוא 256 ק"מ עבור כלי טיס ו-100 ק"מ עבור מטרות ארטילריות. לפי אלתא למערכת אמצעי הגנה מפני לוחמה אלקטרונית. מערכת הר"ז מתניידת על גבי משאיות וניתנת לפריסה בשטח. היא כוללת אנטנה, קרון שליטה וגנרטור המספק חשמל למערכת.[4][1]
מדינות מפעילות
תשע מדינות ברחבי העולם,[3] בהן:
קישורים חיצוניים
- משפחת מכמ"י הר"ז, מפרט טכני רשמי באתר אלתא
- חנן גרינברג, הפתרון לירי הרקטות? בא לצבא מכ"ם חדש, באתר ynet, 5 באוקטובר 2009
- עמי רוחקס דומבה, העיניים של כיפת ברזל, באתר "IsraelDefense", 19 בנובמבר 2012
מיכאל אוריה, מערכת אתר צה"ל, הכירו את הלוחמים שמזהים ראשונים כל חדירה אווירית לשטח הארץ, באתר צה"ל, 19 בפברואר 2019
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 4 5 חנן גרינברג, הפתרון לירי הרקטות? בא לצבא מכ"ם חדש, באתר ynet
- ^ 1 2 יובל אזולאי, משרד ההגנה הקנדי רכש את המכ"ם של כיפת ברזל בכ-190 מיליון דולר, באתר גלובס, 30 ביולי 2015
- ^ 1 2 3 יואב סטולר, היקף ההכנסות ממכירת המכ"ם של כיפת ברזל - כ-2 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 23 בפברואר 2018
- ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםELTA Systems Ltd - ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםIsrael Defence - ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםDefence Blog - ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםThe Times of Israel
הגנה מפני טילים בישראל 
| ||
|---|---|---|
| מערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל נגד רקטות וטילים | ||
| חץ 4 (בפיתוח) | טיל נגד טילים אקסו-אטמוספירי, מיועד לירוט טילים בליסטיים בעלי ראשי קרב מתפצלים בחלל |  
|
| חץ 3 | טיל נגד טילים, מערכת הגנה אקסו-אטמוספירית נגד טילים בליסטיים ובפרט נגד טילים בליסטיים בין-יבשתיים | |
| חץ 2 | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים ארוכי-טווח ובפרט נגד טילים בליסטיים | |
| קלע חד (בפיתוח) | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים היפר-סוניים | |
| קלע דוד | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילי קרקע-קרקע לטווחים בינוניים-ארוכים ונגד טילי שיוט וכלי טיס | |
| יהלום | מערכת טילי MIM-104D פטריוט משופרים נגד מטוסים ונגד רקטות וטילים לטווחים בינוניים | |
| כיפת ברזל | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילים לטווחים קצרים ובינוניים, וכן נגד מטוסים. התצורה הימית מכונה כיפת מגן. | |
| מגן אור | מערכת הגנה מקומית מבוססת נשק לייזר נגד פצצות מרגמה ורקטות קצרות-טווח, ידועה גם כ"קרן ברזל". מערכת דומה, שככל הנראה בעלת יכולות קטנות יותר נקראת "להב אור". | |
| מערכות ההגנה נגד טילים לכלי רכב, כלי טיס וכלי שיט | ||
| לכלי טיס | לוחמה אלקטרונית • מוץ • נור • מגן רקיע | |
| לכלי שיט | לוחמה אלקטרונית • ברק 1 • ברק 8 • ברק MX • כיפת מגן • תותח אוטומטי פלנקס (נוקמני) | |
| לכלי רכב | מעיל רוח • חץ דורבן • מעגל איתן • כיפת רחפן | |
| מערכות גילוי והתראה | ||
| מכ"מים ומערכות התראה | מתקן המכ"ם בדימונה • מכ"ם אורן ירוק • מכ"ם אורן אדיר • מכ"ם ר"ז EL/M-2084 • מכ"ם EL/M-2083 • טל שמיים • הילה • צבע אדום | |
| ערכים קשורים | ||
| ראו גם |  מערך ההגנה האווירית של צה"ל • תעשייה ביטחונית בישראל • מנהלת חומה • רפאל - מערכות לחימה מתקדמות • התעשייה האווירית לישראל • אלתא מערכות • אמפרסט מערכות • חץ (מערכת נגד טילים)
| |