אלפבית ערבי

המילה "אלערביה" - (השפה) הערבית

אלפבית ערבי
ا	ب	ت	ث	ج	ح
خ	د	ذ	ر	ز	س
ش	ص	ض	ط	ظ	ع
غ	ف	ق	ك	ل	م
ن	ه	و	ي
ﺓ	ﻯ	ء
ﭖ	ﭺ	ژ	ﭪ

האלפבית הערבי התפתח מהאלפבית הארמי הנבטי ושימש תחילה לכתיבת השפה הערבית בלבד, אך עם התחזקות האסלאם החלו שפות נוספות להיכתב בו. האלפבית הערבי היה בשימוש מאז המאה ה-4 לספירה בחצי האי ערב, אך המסמך המתועד הראשון של השימוש באלפבית הערבי הוא מ-512 לספירה. בשפה הארמית הנבטית פחות עיצורים מאשר בערבית כך שלצורך כתיבת הערבית נוספו לאלפבית אותיות נוספות באמצעות תוספת נקודות בצורות גרפיות קיימות. עם תפוצת השימוש באלפבית הערבית לשפות אחרות נוספו לו סימנים נוספים לצלילים שאינם קיימים בערבית.

האלפבית הערבי נכתב אופקית מימין לשמאל חוץ מהספרות הנכתבות משמאל לימין. מכיוון שנכתב ומודפס בכתב מחובר והחיבור הוא לפי דפוס קבוע, יש בו ארבע גרסאות שונות לכל אות בהתאם למיקומה במילה למעט אותיות שנעדרות יכולת קישור בעמדות מסוימות. קיימים שני סדרים לאלפבית הערבי. האחד, أبجدي, אבג'די, שמקורו בסדר האותיות באלפבית הפיניקי דומה לסדר הקיים באלפבית העברי, גם הוא מאותו מקור. סדר זה משמש לנתינת ערכים מספריים לאותיות (גימטריה). השני, هجائي, הג'אי שמסודר לפי מקבצי צורות אותיות האלפבית הערבי, הוא הסדר המשמש במילונים (לפיו מסודרות האותיות בתיבה השמאלית העליונה).

צורות האותיות

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. (חסרים תעתיקים לניבים מקובלים, כגון האות ج בניב לבנוני ז', במצרים ג, האות ق אצל הבדווים והתימנים ג, בירושלים א, ואולי עוד. יש צורך גם בIPA ובאימות במקורות..

במקרים שבהם ויקיפדיה העברית אימצה תקן שונה מזה של האקדמיה ללשון, מופיעים התעתיקים החלופיים זה לצד זה, מימין תקן האקדמיה ומשמאל תקן ויקיפדיה העברית^[2]. אם קיים תקן לתעתיק מדויק השונה מהתעתיק הפשוט אזי מופיע התעתיק המדויק מתחת לפשוט. יש לציין שבניבים שונים ישנן הגיות שונות, במעט או בהרבה, בחלק מהאותיות.

אותיות האלפבית הערבי
מבודדת	תחילית	אמצעית	סופית	צורות נוספות	שם האות		תעתיק לעברית		הגייה (IPA)	דוגמה למילה
					אל״ע	ויקיפ׳	אל״ע	ויקיפד׳
ا			ﺎ	أإآٱـأـإـآـٱ	אליף		א		[ʔ] או [aː]	قَالَ - קַאלַ אָמַר
ﻻ			ـﻼ	ﻷﻹﻵـﻸـﻺـﻶ	לאם+אליף		לַא		מִשתנה	أَوْلاد - אַוְלַאד ילדים
ب	بـ	ـبـ	ـب		בַּא		בּ		[b]	بَدَأَ - בַּדַאַ התחיל
ت	تـ	ـتـ	ـت		תַּא		ת		[t]	بِنْت - בִּנְת בת
ث	ثـ	ـثـ	ـث		ת׳א		ת׳		[θ]	ثُوم - ת'וּם שׁוּם
ج	جـ	ـجـ	ـج		ג׳ים		ג׳		[ʤ]	جَدِيد - גַ׳דִיד חדש
ح	حـ	ـحـ	ـح		חא		ח		[ħ]	حِمَار - חִמַאר חמור
خ	خـ	ـخـ	ـخ		ח׳א		ח׳ או כ"ף רפה		[χ] ~ [x]	خَطَر - חַ׳טַר סכנה
د			ـد		דַאל		ד		[d]	دَار - דַאר בית
ذ			ـذ		ד׳אל		ד׳		[ð]	ذَهَبَ - דַ׳הַבַּ הָלַך
ر			ـر		רא		ר		[r]	رَأْس - רַאְס ראש
ز			ـز		זאי		ז		[z]	وَزِير - וַזִיר שָׂר
س	سـ	ـسـ	س		סין		ס		[s]	سَبْع - סַבְּע שֶׁבע
ش	شـ	ـشـ	ـش		שׁין		ש		[ʃ]	عَاشَ - עַאשַׁ חַי (פועל בעבר)
ص	صـ	ـصـ	ـص		ס׳אד צאד	סאד צאד	פשוט: ס׳ מדויק: צ/ץ	פשוט: ס מדויק: צ/ץ	[sˤ]	صَغِير - צַעִ׳יר קטן
ض	ضـ	ـضـ	ـض		דאד דׄאד	דאד צ׳אד	פשוט: ד מדויק: דׄ	פשוט: ד מדויק: צ׳	[dˤ]	أَرْض - אַרְדׄ ארץ
ط	طـ	ـطـ	ـط		טא		ט		[tˤ]	طَوِيل - טַוִיל ארוך
ظ	ظـ	ـظـ	ـظ		זא זׄא	זא ט׳א	פשוט: ז מדויק: זׄ	פשוט: ז מדויק: ט׳	[ðˤ]	ظِل - טִ׳ל צל
ع	عـ	ـعـ	ـع		עַיְן		ע		[ʕ]	عَلَم - עַלַם דֶּגֶל
غ	غـ	ـغـ	ـغ		ר׳ין גֿין	רין או גין ע׳ין	פשוט: ר׳ (למעט בכתיב מושרש, כגון "אבו גוש") מדויק: גֿ	פשוט: ר או ג מדויק: ע׳	[ʁ] ~ [ɣ]	لُغَة - לֻעַ׳הֿ שׂפה
ف	فـ	ـفـ	ـف		פא		פֿ		[f]	فَهِمَ - פַהִםַ הבין
ق	قـ	ـقـ	ـق		קאף		ק		[q]	قَصْر - קַצְר ארמון
ك	كـ	ـكـ	ـك		כאף		כ (גם בסוף מילה)		[k]	كَبُرَ - כַּבֻּרַ גָּדַל (נעשה גדול)
ل	لـ	ـلـ	ـل		לאם		ל		[l]	عَلَى - עַלַא על
م	مـ	ـمـ	ـم		מים		מ		[m]	مَعَ - מַעַ עִם
ن	نـ	ـنـ	ـن		נון		נ או ן		[n]	نِصْف - נִצְף מחצית
ه	هـ	ـهـ	ـه		הַא		ה		[h]	هٰذَا - הַאדַ׳א זֶה
ة			ـة		תַּא מַרְבּוּטַה (לא ממש אות)		בנפרד: ה, בנסמך: ת			كُرَّة - כֻּרַהֿ כדור
و			ـو		װַאוּ		ו		[w], [uː]	وَصَلَتْ - וַצַלַתְ הִגיעה
ى			ـى		אַלִיף מַקְצוּרַה (לא ממש אות)		א		א	مُسْتَشْفَى - מֻסְתַשְׁפַא בית חולים
ي	يـ	ـيـ	ـي		יא		י		[j], [i]	جَدِيد - גַ׳דִיד חדש
ﺀ (וגםأ إ ؤ ئ)					המזה (לא ממש אות)			פשוט: א מדויק: א׳	[ʔ]	مَاء - מַאא׳ מים

דוד' ארז (دوذ ارز)

כל האותיות באלפבית הערבי מתחברות לאות הבאה אחריהן, מלבד קבוצה של שש אותיות: אליף, ואו, דאל, ד'אל, רא וזאי.

6 אותיות אלו הן 6 האותיות היחידות בערבית שכאשר הן בתחילת מילה או באמצע מילה אין הן מתחברות מצד שמאל, כמו למשל במילה "ظروف" (מעטפות), שבה לפני ה"ואו" יש "רא" ולכן ה"ואו" לא מתחברת מצד ימין (כי "רא" היא גם אות דוד' ארז והיא לא מתחברת משמאל) והיא מתחברת מצד ימין.

השפות הנכתבות באלפבית הערבי

תפוצת האלפבית הערבי בעולם
Arabic alphabet world distribution.
	→ מדינות בהן האלפבית הערבי הוא הכתב הרשמי היחיד
	→ מדינות בהן משמש האלפבית הערבי לצד כתבים אחרים

תוספות לאלפבית הערבי לשם התאמתו ללשונות הודו

בעקבות תפוצת האסלאם הפך האלפבית הערבי למקובל לא רק לכתיבת השפה הערבית אלא גם לכתיבת שפות נוספות.

השפות הבאות נכתבות באמצעות גרסאות שונות של האלפבית הערבי:

• ערבית
• פרסית
• אורדו
• פשטו
• סינדהי
• טטרית
• כורדית
• מלאית - כתב המבוסס על האלפבית הערבי והקרוי ג'אווי בשימוש בעיקר בהקשרים דתיים.
• אינדונזית - בדיוק כמו המלאית
• טורקית עות'מאנית (לא בשימוש מאז 1928)
• אזרית (לא בשימוש מאז 1928)
• בלארוסית (שימש את הטטארים בבלארוס, לא בשימוש מאז המאה ה-17)

קליגרפיה ערבית

קליגרפיה או ערבסקה של ה"בסמלה": הפסוק הפותח של סורות הקוראן بسم الله الرحمن الرحيم
(בסמ־(א)ללה א (ל)רחמן א (ל)רחים): המשפט מתחיל למטה מימין ומטפס למעלה ושמאלה

האלפבית הערבי על אותיותיו היה אחד הנושאים החשובים באומנות הערבית כפי שניתן לראות בעבודות קליגרפיה ערביות. עוד ניתן לומר כי האותיות הערביות שולבו באומנות הערבסקה (כמו בדוגמה למטה). במאה ה-19 איברהים אל-יאזג'י הקטין מספר הסימנים מכ-300 ל-60, דבר שאפשר בהמשך להתקדם לבניית מכונת כתיבה ערבית.

ראו גם

• כתיבת ערבית בצ'אט
• תשכיל
• אבג'ד
• אותיות שמש וירח

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלפבית ערבי בוויקישיתוף