אמיר בר-שלום – הבדלי גרסאות
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1\2-\3 |
מ החלפת פרמטרים לשמות פרמטרים אחידים בתבניות (תג) |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
|סוג כתב= |
|סוג כתב= |
||
|תחום סיקור= |
|תחום סיקור= |
||
|פרסים= |
|||
|פייסבוק= |
|פייסבוק= |
||
|טוויטר= |
|טוויטר= |
גרסה מ־10:55, 20 במאי 2019
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות תקשורת
פרמטרים ריקים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
בר שלום ב-2016 | |
לידה | 17 ביוני 1966 (בן 57) |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים |
מעסיק | רשות השידור, תאגיד השידור הישראלי |
אמיר בר-שלום (נולד ב-17 ביוני 1966) הוא עיתונאי, כתב ופרשן ישראלי. בעבר שימש ככתב המדיני של תאגיד השידור הישראלי "כאן" וגם ככתב לענייני צבא וביטחון של הערוץ הראשון.
ביוגרפיה
בר-שלום נולד בשם אמיר פרידמן. בנעוריו למד בתיכון רנה קאסן שבירושלים.
עם גיוסו לצה"ל שובץ בחטיבת גבעתי. במהלך שירותו הצבאי עיברת את שמו ל"אמיר בר-שלום". בחטיבת גבעתי עבר בר-שלום מסלול הכשרה כלוחם, את קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. לאחר מכן שב בר-שלום לחטיבה ושימש כמפקד מחלקה. בשנת 1988 השתלם בקורס מפקדי פלוגות[1] ובהמשך שימש כמפקד פלוגה בגבעתי ולקח חלק בלחימה בדרום לבנון[2]. במילואים שימש כקצין מבצעים מיוחדים באחת מחטיבות החי"ר שבפיקוד מרכז, והשתחרר מצה"ל בדרגת רב-סרן[3].
את דרכו כעיתונאי החל בר-שלום במחלקת הספורט של הערוץ הראשון ואף סיקר את אולימפיאדת סידני. בשנת 2000, בעקבות האינתיפאדה השנייה הפך לכתב ופרשן לענייני צבא וביטחון, בערוץ[1]. בהמשך מונה לראש הדסק הצבאי של הערוץ הראשון ושימש גם כמגיש "מבט".
עם סגירת רשות השידור והקמת תאגיד השידור הישראלי, מונה בר-שלום לתפקיד הכתב המדיני של תאגיד השידור הישראלי[4]. מאוקטובר עד דצמבר 2017 הגיש את התוכנית שבע אקטואלי בערוץ כאן 11.
מה-5 בינואר 2018 עד פברואר 2019 הגיש את מהדורת חדשות השבוע בימי שישי בערוץ כאן 11, בחודש מרץ, 2019 התפטר מתאגיד השידור.
לבר-שלום תואר ראשון במדעי המדינה ובהיסטוריה של ארצות הברית מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
חיים אישיים
בר-שלום נשוי, לזוג שתי בנות, והם מתגוררים בכפר האורנים. בת הדודה של אביו היא סוכנת המוסד יהודית נסיהו.
קישורים חיצוניים
- יעקב בר-און, מלחמה ובר שלום, באתר ynet, 27 בנובמבר 2002
- אסף כרמל, אמיר בר-שלום וירון דקל מועמדים להגשת "מבט", באתר הארץ, 16 באוקטובר 2007
- ניר ליברך, "אני עוצר את השידור. יורים עליי", באתר מאקו, 20 בינואר 2009
- ערן סויסה, זמן פציעות: ראיון עם אמיר בר שלום, באתר nrg, 10 באפריל 2011
- עוזי בנזימן, אין מה לדווח, באתר העין השביעית, 21 בינואר 2015
הערות שוליים
- ^ 1 2 יעקב בר-און, מלחמה ובר שלום, באתר ynet, 27 בנובמבר 2002
- ^ ניר ליברך, "אני עוצר את השידור. יורים עליי", באתר מאקו, 20 בינואר 2009
- ^ ניר ליברך, "אני עוצר את השידור. יורים עליי", באתר מאקו, 20 בינואר 2009
- ^ אלכסנדר כץ, התאגיד: אמיר בר שלום כתב מדיני, רועי ינובסקי למשטרה, באתר אייס, 3 במאי 2017