אמיר בר-שלום – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ החלפת פרמטרים לשמות פרמטרים אחידים בתבניות (תג)
שורה 16: שורה 16:
|סוג כתב=
|סוג כתב=
|תחום סיקור=
|תחום סיקור=
|פרסים=
|פייסבוק=
|פייסבוק=
|טוויטר=
|טוויטר=

גרסה מ־10:55, 20 במאי 2019


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות תקשורת

פרמטרים ריקים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אמיר בר-שלום
בר שלום ב-2016
בר שלום ב-2016
לידה 17 ביוני 1966 (בן 57)
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק רשות השידור, תאגיד השידור הישראלי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמיר בר-שלום (נולד ב-17 ביוני 1966) הוא עיתונאי, כתב ופרשן ישראלי. בעבר שימש ככתב המדיני של תאגיד השידור הישראלי "כאן" וגם ככתב לענייני צבא וביטחון של הערוץ הראשון.

ביוגרפיה

בר-שלום נולד בשם אמיר פרידמן. בנעוריו למד בתיכון רנה קאסן שבירושלים.

עם גיוסו לצה"ל שובץ בחטיבת גבעתי. במהלך שירותו הצבאי עיברת את שמו ל"אמיר בר-שלום". בחטיבת גבעתי עבר בר-שלום מסלול הכשרה כלוחם, את קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. לאחר מכן שב בר-שלום לחטיבה ושימש כמפקד מחלקה. בשנת 1988 השתלם בקורס מפקדי פלוגות[1] ובהמשך שימש כמפקד פלוגה בגבעתי ולקח חלק בלחימה בדרום לבנון[2]. במילואים שימש כקצין מבצעים מיוחדים באחת מחטיבות החי"ר שבפיקוד מרכז, והשתחרר מצה"ל בדרגת רב-סרן[3].

את דרכו כעיתונאי החל בר-שלום במחלקת הספורט של הערוץ הראשון ואף סיקר את אולימפיאדת סידני. בשנת 2000, בעקבות האינתיפאדה השנייה הפך לכתב ופרשן לענייני צבא וביטחון, בערוץ[1]. בהמשך מונה לראש הדסק הצבאי של הערוץ הראשון ושימש גם כמגיש "מבט".

עם סגירת רשות השידור והקמת תאגיד השידור הישראלי, מונה בר-שלום לתפקיד הכתב המדיני של תאגיד השידור הישראלי[4]. מאוקטובר עד דצמבר 2017 הגיש את התוכנית שבע אקטואלי בערוץ כאן 11.

מה-5 בינואר 2018 עד פברואר 2019 הגיש את מהדורת חדשות השבוע בימי שישי בערוץ כאן 11, בחודש מרץ, 2019 התפטר מתאגיד השידור.

לבר-שלום תואר ראשון במדעי המדינה ובהיסטוריה של ארצות הברית מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

חיים אישיים

בר-שלום נשוי, לזוג שתי בנות, והם מתגוררים בכפר האורנים. בת הדודה של אביו היא סוכנת המוסד יהודית נסיהו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמיר בר-שלום בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 יעקב בר-און, מלחמה ובר שלום, באתר ynet, 27 בנובמבר 2002
  2. ^ ניר ליברך, ‏"אני עוצר את השידור. יורים עליי", באתר ‏מאקו‏, 20 בינואר 2009
  3. ^ ניר ליברך, ‏"אני עוצר את השידור. יורים עליי", באתר ‏מאקו‏, 20 בינואר 2009
  4. ^ אלכסנדר כץ, התאגיד: אמיר בר שלום כתב מדיני, רועי ינובסקי למשטרה, באתר אייס, 3 במאי 2017