מקדונלד'ס

שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
פרמטרים ריקים [ פירוק החברה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ סיסמה, שנת הקמה, דף הבית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]

מקדונלד'ס

נתונים כלליים
סוג	רשת מסעדות
בורסה	הבורסה לניירות ערך בניו יורק (2 בינואר 1970–MCD) הבורסה לניירות ערך בטוקיו (19 במאי 1999)
מייסדים	ריצ'רד ומוריס מקדונלד (מקימי המסעדה הראשונה), ריי קרוק (מייסד החברה)
תקופת הפעילות	15 במאי 1940 – הווה (84 שנים)
חברת אם	חינתניה
חברות בנות	מקדונלד'ס קנדה
מיקום המטה	שיקגו
משרד ראשי	אוק ברוק, אילינוי, ארצות הברית
ענפי תעשייה	מגזר המזון המהיר, accommodation and food service activities, שרותי הסעדה, תעשיית המזון והטבק
מוצרים עיקריים	מזון מהיר
הכנסות	25.4 מיליארד דולר (2015)
רווח תפעולי	9,371,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022)
רווח	6,177,400,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022)
הון עצמי	−7,824,900,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2020)
מנכ"ל	Chris Kempczinski
אנשי מפתח	ריי קרוק
עובדים	420,000 (2015)
www.mcdonalds.com

מקדונלד'ס (באנגלית: McDonald's) היא אחת מבין רשתות המזון המהיר הגדולות בעולם. מזוהה במיוחד עם המנה העיקרית שהיא מגישה: המבורגר - כריך לחמנייה עגולה ובה קציצת בשר בקר טחון העשוייה בגריל.

היסטוריה

מקדונלד'ס נוסדה בשנת 1940, כאשר האחים ריצ'רד ("דיק") ומוריס ("מק") מקדונלד פתחו מסעדה ששמה כשם משפחתם. בשנת 1948 יצרו השניים "מערכת שירות מהיר", חדשנית, שכוננה את היסודות למסעדות מזון מהיר לעתיד לבוא, אשר הייתה מבוססת על העקרונות הבאים:

• ויתור על שירות באמצעות מלצרים לטובת שירות עצמי בדלפק.
• קיצוץ תפריט הברביקיו בן 25 הפריטים שלהם לכדי תפריט מוגבל שכלל רק תשעה פריטים: המבורגר, צ'יזבורגר (המבורגר עם גבינה), שלושה סוגים של משקאות קלים, חלב, קפה, חטיפי תפוח אדמה ועוגה. טוגנים (צ'יפס) ומילקשייק נוספו זמן קצר לאחר מכן.
• המסעדה הותאמה לייצור המוני של פריטי מזון פשוטים ומצומצמים במספרם, עם תהליכי קו-ייצור בהכנת המזון.
• עקרונות אלו אפשרו שינוי חשוב נוסף: הוזלה משמעותית במחיר ההמבורגר מ-30 סנט ל-15 סנט בלבד.

השיטה החדשה הצליחה כמעט להכפיל את הכנסות המסעדה ועוררה התעניינות בעולם המסעדנות בארצות הברית. הזכיין הראשון של השניים, ניל פוקס, הציע לאחים להטמיע את אותו מודל בכל המסעדות ברשת, ובעקבותיו עוצב גם הלוגו המוכר של החברה עם קשתות הזהב.

פריצת הדרך של החברה באה כאשר ריי קרוק, מוכר מכונות מילקשייק, ראה את המסעדה בפעולה והתפעל מן השיטה, כמוהו כג'יימס מקלמור מייסד ברגר קינג וגלן בל מייסד טאקו בל. קרוק היה אז כבר בן 52, איש מכירות שלא סיים את לימודי התיכון שלו. קרוק חשב בתחילה בעיקר על הפוטנציאל למכירת מכונות מילקשייק ברשת, אך במהרה התמקד עניינו דווקא בשיטת ניהול המסעדה. האחים מקדונלד נעדרו עניין לפקח אישית על יישום הקונספט, וקרוק הפך לזכיין הבלעדי שלהם ברחבי ארצות הברית. קרוק הקים חברה חדשה ב-2 במרץ 1955 תחת השם "מערכת מקדונלד בע"מ" והחל פועל במרץ להרחבת הרשת.

ב-15 באפריל 1955 פתח קרוק את מסעדת האבטיפוס לרשת בדס-פליינס שבאילינוי. קרוק אימץ את שיטת ההגשה המהירה שפיתחו האחים מקדונלד כמו שהיא והוסיף לה את המוטו של "איכות, שירות, ניקיון וערך" כדגם לערכים שעליה מבוססת החברה.

הלוגו ששימש מ-18 בנובמבר 1968 עד 2006

התוספת החשובה ביותר של קרוק לחברה, ואחת הסיבות החשובות להצלחתה, הייתה שיטת הזיכיונות שלו. קרוק הסכים עם האחים מקדונלד על הגבלת תשלום הזיכיון ל-950 דולר למסעדה, סכום פעוט יחסית, ולדרוש דמי שירות של 1.9 אחוז בלבד עבור מכירות המסעדה. נוסף על–כך, החליט קרוק בשלב מוקדם להימנע מניסיון למכור לבעלי הזיכיון ציוד, אספקה או מזון. מקדונלד'ס רק רכשה או חכרה את הקרקע שעליה שכנה המסעדה.

שיטה זו של זיכיון הבטיחה לזכיינים שלמקדונלד'ס יהיה עניין מהותי בהצלחתם, שכן הכנסותיה היו תלויות באופן כמעט בלעדי בהצלחתם, דבר שתרם במידה ניכרת להצלחה הראשונית של הרשת. עד סוף שנת 1956, שנה וחצי אחרי תחילת פעולת הרשת, היו 14 זכיינים לחברה, ובתוך ארבע שנים צמחו 228 מסעדות, שהכנסתן הכוללת הייתה 37.6 מיליון דולר.

קרוק עצמו, עם זאת, לא נטל משכורת מן החברה עד שנת 1961 וחברתו נהנתה מהכנסות זעומות. בשנת 1960 הגיעו רווחי "מערכת מקדונלד בע"מ" ל-77 אלף דולר, כשעל קרוק מוטל עול של 5.7 מיליון דולר של חוב. קרוק הבין כי כדי ליהנות מהכנסות של ממש עליו לרכוש את חלקם של האחים מקדונלד. הוא הציע לשניים לרכוש את זכויותיהם בקונספט ב-2.7 מיליון דולר. האחים, שנהנו אותה שנה מרווח של פחות ממאתיים אלף דולר כתגמול על הזיכיונות, נענו להצעה בלית ברירה אחרי שהופעלו עליהם לחצים, בנוסף הם ביקשו 1% מהרווחים העתידיים של החברה אך קרוק סירב לזה.

בשנים הבאות המשיכה מקדונלד'ס להצליח, פתחה את "אוניברסיטת ההמבורגר" להכשרת זכיינים, ובשנת 1963 הגישה את ההמבורגר המיליארד של הרשת. מקדונלד'ס הפכה לחברה בורסאית בשנת 1965 ועד שנת 1970 כבר הספיקה לפתוח למעלה מאלף סניפים. באותה עת כבר היו לה סניפים בכל מדינה בארצות הברית וכן סניפים ראשונים בקנדה ובפוארטו ריקו. בשנת 1972 הגיעו מכירות החברה ליותר ממיליארד דולר. בשנת 1977 פרש קרוק מניהול פעיל של החברה והפך ליו"ר בכיר של מועצת המנהלים. פרד טרנר, שהיה איש הגריל הראשון במסעדות של קרוק, הפך ליו"ר מועצת המנהלים. בשנים אלו החלה החברה להתרחב באופן משמעותי גם מחוץ לארצות הברית, ובשנת 1980 חגגה את פתיחת הסניף ה-6,000 שלה.

בשנת 1984 נפטר מייסד החברה, ריי קרוק, אך החברה המשיכה להתפתח ולהרחיב את תפריטה ומספר סניפיה, ובאותה שנה פרצה את מחסום 10 מיליארד דולר בהכנסות.

באוקטובר 1993 פתחה החברה את הסניף הראשון בישראל, בקניון איילון שברמת גן, ובשנת 1994 פתחה את הסניף ה-15,000 שלה ברחבי העולם.

בסוף שנות התשעים הסתמנה שקיעה בהכנסותיה של החברה בגלל התרחבות יתר וביקורת על איכות המזון הירודה בהשוואה למסעדות מזון מהיר אחרות. בשנת 2002 סבלה החברה בפעם הראשונה בתולדותיה מהפסד רבעוני, ובשנים 2001–2003 נפתחו רק 36 סניפים חדשים לרשת, כשבמקביל נסגרו 174 סניפים קיימים והחברה חדלה מלפעול בשלוש מדינות.

בשנת 2004 היו לחברה 31,560 סניפים ב-122 מדינות.

הכנסותיה של החברה הגיעו בשנת 2011 לכ-27 מיליארד דולר, והיא בין 500 החברות הגדולות בעולם. רוב מסעדות הרשת (כ-18,000) מופעלות באמצעות זכיינים ורק 8,000 סניפים נמצאים בבעלות ישירה של החברה.

בשנת 2014 היו לחברה כ-35,000 סניפים ב-119 מדינות ברחבי בעולם, ומתוכם 14,267 סניפים בארצות הברית.

הסיבות להצלחה

תפוצת מקדונלד'ס בעולם לפי שנת פתיחה

ניתן להסביר את הצלחתה של מקדונלד'ס כנובעת מכמה סיבות עיקריות, שהראשונה שבהן היא מחיריו הנמוכים של המזון ברשת המסעדות. אלו חוללו בארצות הברית תחילה ואחר כך במדינות אחרות מהפכה זוטא בתמחור מזון, ואפשרו לרבים אכילת מזון שקודם לכן לא הייתה ידם משגת לקנותו. אחת הסיבות החשובות לדעיכת קצב גידולה של החברה בשנים האחרונות היא אימוץ שיטה זו על ידי חברות ורשתות אחרות.

הסבר נוסף להצלחתה של החברה עשוי להיות הפשטות והאחידות בהכנת המזון, בחירתו, הגשתו וטעמו. במקדונלד'ס יכלו קונים לבחור מתוך מגוון מצומצם, ברור וידוע מראש של פריטים, דבר שאפשר לקונים לבחור במהירות ובקלות את הפריטים הרצויים. האחידות סייעה גם בהורדת עלויות הכנת המזון במסעדה ובצמצום דרמטי של הצוות הנדרש לתחזוקתה. גם כאן, חיקוי השיטה על ידי חברות ורשתות אחרות שחק במידה רבה את יתרונה של מקדונלד'ס.

הסבר שלישי להצלחת החברה הוא שיטת הזיכיון שלה, שבה מקדונלד'ס נהנית מאחוז קטן יחסית מהכנסות המסעדה שבזיכיון. שיטה זו אפשרה לחברה להתרחב במהירות רבה מאוד, בסיכון קטן יחסית עבור החברה.

מק-דרייב

בחלק מסניפי מקדונלד'ס הממוקמים במבנה עצמאי קיים מסלול המיועד למכוניות העובר בצמוד לאחד מקירות המבנה. בדרך כלל מוצבים שני חלונות בקיר הסמוך למסלול. האחד מיועד להזמנת הארוחה והשני מיועד לקבלתה. בסמוך לחלונות מוצבים שלטי התפריט והמחירים. השרות מיועד לאפשר קניית ארוחה ללא עזיבת המכונית, ובדרך כלל מקבלות הזמנות במק-דרייב עדיפות על הזמנות אחרות בסניף כדי לספק שרות מהיר.

בישראל כונה השירות גם בשמו האמריקני הכללי drive-through (או בקיצור drive-thru) אך סימון זה הושמט בחלק מהמקרים עקב ההיגוי הקשה לדוברי עברית.

ילדים

מקדונלד'ס נותנים חשיבות רבה לשיווק לילדים. זה כולל השקעה בפרסומות לרוב בטלוויזיה, בלונים ודגלים עם הסמל המסחרי אותם ניתן למצוא בסניפים וצעצועים הנכללים בארוחות הילדים. הצעצועים הם בדרך כלל צעצועי דמויות מהסרטים המצוירים שיוצאים באותו החודש או צעצועי הפעלה המותאמים לילדים. בסניפים בעלי אזור שולחנות משלהם, כאלה שלא נמצאים בתוך הקניונים, יש גם שולחנות מיוחדים לילדים וזה כולל גם כיסאות לילדים אותם ניתן לשים ליד שולחנות רגילים וכמובן את הדמות רונלד מקדונלד.

התאמה לקהלים מקומיים

עם הפיכתה לרשת בינלאומית, ספגה מקדונלד'ס לעיתים ביקורת על כך שאינה מתאימה את תפריטה לנהגים המקובלים במדינות שונות. הרשת פעלה להיענות לביקורת זו: במדינות אסלאמיות מסעדותיה של החברה אינן מגישות בשר חזיר, בהודו נעשה שימוש בבשר כבש במקום בבשר בקר והמסעדה מציעה מגוון רחב של מנות צמחוניות, בגרמניה מוצע המבורגר בציפוי בירה, בסין מרק עם נתחי המבורגר והמבורגר בציפוי טריאקי ובאיטליה פסטות ופיצות. בישראל, חלק מן המסעדות הן כשרות ואינן מגישות מאכלי חלב או כריך גבינה ובשר (צ'יזבורגר).

ביקורות

גלובליזציה ואמריקניזציה

סניף מקדונלד'ס בשנחאי

כחברה שסניפי הרשת שלה פעילים ברוב המדינות על–פני כדור הארץ, שימשה מקדונלד'ס סמל ליתרונות הגלובליזציה. מאותן סיבות, הפכה מקדונלד'ס גם לסמל עבור פעילי אנטי-גלובליזציה המתנגדים לחברה בגלל היותה סמל לגלובליזציה, לאמריקניזציה ולתרבות הצריכה והמותגים.

פגיעה בבעלי חיים

מקדונלד'ס מהווה מושא לביקורתם של פעילים למען זכויות בעלי חיים, המתנגדים לאכילת בשר, ואשר רואים במקדונלד'ס סמל לאכילת בשר ולגידול בעלי חיים המיועדים לצורכי מאכל בתנאים קשים במשקים מתועשים. כך למשל, רבים מהמשייכים עצמם לזרם הפאנק, המתנגד בחלקו הגדול לאכילת בשר, בחרו לציין בפרט את מקדונלד'ס ונושאים סיכות עליהן מוטבעת הכתובת McMurder בצורת הלוגו של מקדונלד'ס. את השם "דונלדס" מחליפה המילה Murder - רצח.

טענות נוספות נגד מקדונלד'ס

כנגד מקדונלד'ס הופנו טענות על ניצול עובדים בשכר נמוך. כמו כן, הופנו טענות כנגד סגירת חנויות שבהן התארגנו העובדים, שימוש בסדנאות יזע כדי לייצר את צעצועי "ארוחות הכיף", נזקים אקולוגיים שנגרמו עקב הגידולים החקלאיים והייצור התעשייתי של המוצרים שלה, מכירה של אוכל בלתי בריא, ייצור אריזות התורמות לזיהום הסביבה ופרסום פרסומות נצלניות (במיוחד כאלו המופנות לילדים).

משפט מקלייבל

ערך מורחב – משפט מקלייבל

משפט מקלייבל היה משפט דיבה שבו תבעה מקדונלד'ס את הלן סטיל ודייב מוריס, שנהגו לחלק עלונים כחלק מפעילותם בקבוצה קטנה בשם "גרינפיס לונדון" ובהם האשמות נגד החברה. העלונים, בשם "מה רע במקדונלד'ס" טענו כי מקדונלד'ס תורמת לרעב של אנשים בעולם השלישי, תורמת לכריתת יערות הגשם, משקרת כשהיא טוענת שהיא משתמשת בנייר ממוחזר, מזונה המוצג כבריאותי תורם למעשה לעלייה בהתקפי לב, סרטן ומחלות אחרות, גורמת להרעלות מזון, מעסיקה עובדים בשכר נמוך במכוון ומפטרת עובדים השואפים להתאגד, מפרסמת באופן הדוחף ילדים להציק להוריהם לקנות במסעדות הרשת, ואחראית לגידול בתנאים קשים של חיות למאכל.

בית המשפט דחה את רוב ההאשמות בעלון, וקיבל את הטענות בדבר פרסום הדוחף ילדים לבקש מהוריהם לקנות במסעדות הרשת, ואחריות לגידול חיות למאכל בתנאים קשים. סטיל ומוריס נדרשו לשלם 60 אלף לירות שטרלינג למקדונלד'ס, אך סרבו. למרות שרוב טענותיה של החברה התקבלו, הוביל המשפט לתוצאות שליליות מבחינת יחסי הציבור של החברה, המשפט קיבל תהודה תקשורתית וציבורית נרחבת מאוד, וכתוצאה ממנו, טענות רבות שהיו בעבר נחלתו של מיעוט שולי, הפכו למקובלות הרבה יותר. ערעור שהוגש על ידי סטיל ומוריס שינה את הפסיקה הראשונית לרעת מקדונלד'ס.

"לאכול בגדול"

ערך מורחב – לאכול בגדול

בשנת 2004 יצר מורגן ספרלוק סרט תיעודי בשם "לאכול בגדול", בו טען כי אכילת מזון במקדונלד'ס אינה בריאה. ספרלוק טען כי אחרי חודש בו אכל רק מזון המיוצר על ידי מקדונלד'ס, בכמות כפולה מזו הדרושה לגופו (כ-5,000 עד 5,500 קלוריות, במקום 2,500 קלוריות ליום) וחדל מכל פעילות גופנית, עלה במשקלו ב-12 קילוגרם ומצב בריאותו הורע. בעקבות הסרט וביקורות דומות (לדוגמה, בסרט תיעודי בשם "מזון מהיר") החלה מקדונלד'ס להדגיש בשנים שלאחר מכן יותר את הערכים התזונתיים של המזון ברשת, שימוש בשמן הנחשב בריא יותר, הכנסת סיבים תזונתיים ללחמניותיה, הגדלת מבחר הסלטים בתפריטה, מעבר לרוטבי לייט, וכדומה.

בישראל

סניף מקדונלד'ס כשר בקניון גירון באשקלון, ישראל

ב-14 באוקטובר 1993 נפתח ברמת גן (קניון איילון) הסניף הראשון של מקדונלד'ס במזרח התיכון. כעבור מספר שנים הפכה מקדונלד'ס לאחת מרשתות הסניפים הגדולות והמצליחות בישראל. נכון ל-1 בדצמבר 2017 יש לרשת 182 סניפים בארץ. חברת אלוניאל בע"מ, זכיינית רשת מקדונלד'ס בישראל, נמצאת בשליטת איש העסקים עמרי פדן ומעסיקה כ-6,000 עובדים.

57 סניפים בישראל הוכרזו כשומרי כשרות, ולכן סגורים בשבתות וחגים, ונמנעים מהגשת צ'יזבורגר. בפסח רוב סניפי הרשת, לא רק הכשרים, מגישים את הבשר בלחמניות כשרות לפסח.

מוצר ייחודי לשוק הישראלי הוא ההמבורגר "על גחלים" במקום בשיטת ההכנה המקורית. החלטה זאת באה בעקבות תפנית במדיניות החברה, אשר דרשה בעבר אחידות בכל הסניפים בעולם. כמו כן, הרחיבה החברה את התפריט והוסיפה מנות בעלות אופי מקומי כגון: "מקשווארמה" (שהוצאה מהתפריט מאז), "מקקבב", ו"מקפלאפל", "סלט קצוץ" הנקצץ במקום.

בשנת 2013 החלו עובדי מקדונלד'ס בישראל במהלך להקמת ועד עובדים באמצעות "הרשת" והסתדרות הנוער העובד והלומד. במסגרת הוועד מבקשים העובדים לשפר את תנאי תעסוקתם.

בשנת 2013 נעשתה פנייה לרשת לפתוח סניף בקניון המוקם באריאל, אך הרשת סירבה בנימוק שאינה פותחת סניפים מעבר לקו הירוק.

ביוני 2014 הכריזו עובדי מקדונלד'ס על סכסוך עבודה בעקבות סירוב של הנהלת מקדונלד'ס לחתום על הסכם קיבוצי.

במאי 2015 קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בהתייחס לטענת העובדים שהנהלת מקדונלד'ס והעומד בראשה עמרי פדן פגעו בהתארגנותם, שמדובר בהפרות חוק בודדות. בית הדין מחק את רוב סעיפי התביעה והרשיע את מקדונלד'ס בסעיף אחד. השופטת קבעה כי לא מדובר בהפרות שיטתיות בחברה, והן אינן חמורות. ההסתדרות תבעה 1.5 מיליון ש"ח ממקדונלד'ס, אך סכום הפיצויים נקבע על 25 אלף ש"ח בלבד. כמו כן, דחתה השופטת את התביעה הכספית האישית שהוגשה נגד פדן.

השופטת מתחה ביקורת חריפה על הסתדרות הנוער העובד והלומד, שהפעילה לחץ בלתי הולם על העובדים הצעירים ברשת והפרה את חובת ההגינות כלפיהם.

ראו גם

• מקג'וב
• מדד ביג מק

קישורים חיצוניים

• מקדונלד'ס, ברשת החברתית פייסבוק
• מקדונלד'ס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• מקדונלד'ס, ברשת החברתית אינסטגרם
• מקדונלד'ס, ברשת החברתית טיקטוק
• מקדונלד'ס, ברשת החברתית LinkedIn
• מקדונלד'ס, סרטונים בערוץ היוטיוב
• מקדונלד'ס, באתר פליקר
• מקדונלד'ס, באתר פינטרסט
• אתר מקדונלד'ס העולמי
• אתר מקדונלד'ס ישראל
• אבישי מתיה, מעריב, מקדונלד'ס חוגגת יומולדת: 60 דברים שלא ידעתם על רשת ההמבורגרים המצליחה בעולם, באתר "פורבס ישראל", 15 באפריל 2015
• רונן דורפן, יורדים בגדול, באתר ישראל היום, 13 בפברואר 2015
• שי שמש, שינוי ארגוני בעקבות מגמת המזון הבריא – חברת מקדונלד'ס בראשית שנות האלפיים, באתר מוטק'ה, 2016
• תבנית:תיאוריה וביקורת1