טיגריס

טיגריס
טיגריס בנגלי
מצב שימור
מצב שימור: בסכנת הכחדה סכנת הכחדה (EN)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	טורפים
תת־סדרה:	דמויי חתול
משפחה:	חתוליים
סוג:	פנתר
מין:	טיגריס
שם מדעי
Panthera tigris ‏ליניאוס, 1758
תחום תפוצה

טיגריס (שם מדעי: Panthera tigris; מלטינית: tigris) הוא מין יונק מסוג פנתר שבמשפחת החתוליים בסדרת הטורפים. הטיגריס הוא המין הגדול ביותר במשפחה זו. הוא חי בדרום-מזרח אסיה.

תת-מינים

היום נותרו 6 תת-מינים מתוך 9 שהיו בעבר:

• טיגריס סיבירי (Panthera tigris altaica) - תת-המין הגדול במשפחת החתוליים. נותרו כ-500 פרטים בטבע ועוד כ-160 בשבי.
• טיגריס בנגלי (Panthera tigris tigris) - הנפוץ ביותר שאוכלוסייתו המוערכת בסדר גודל של 3,200 פרטים.
• טיגריס הודו-סיני (Panthera tigris corbetti) - נותרו כ-1,500 פרטים.
• טיגריס מלאי (Panthera tigris jacksoni) - עד ל-2004 לא נחשב לתת-מין בפני עצמו. אוכלוסייתו נאמדת בכ-1,500 פרטים. מצוי באזור מלזיה.
• טיגריס דרום-סין (Panthera tigris amoyensis) - הדעות חלוקות האם נכחד מהטבע. בין 0–40 פרטים משוערים, רובם נמצאים בגני חיות למטרות שימור.
• טיגריס סומאטרה (Panthera tigris sumatrae) - הקטן מבין המינים בסוג. נותרו 450 פרטים המרוכזים רק באי זה.

בתחילת המאה ה-19 נאמדה האוכלוסייה של המין ב-100,000 פרטים. כיום נותרו לפי הערכות כ-7,200 פרטים בטבע.

תת-מינים שנכחדו

במאה ה-20 נכחדו שלושה תת-מינים:

• טיגריס באלינזי (Panthera tigris balica) - ב-1937 (הפרט האחרון נהרג ב-27 בספטמבר).
• טיגריס ג'אווה (Panthera tigris sondaica) - נכחד בסביבות 1980
• טיגריס כספי (Panthera tigris virgata) - כנראה נכחד מהעולם בסוף המאה ה-20.

תיאור

הטיגריס הוא המין הגדול ביותר בסוג פנתר. אורכו של הזכר ברוב המקרים יכול להגיע לשלושה מטרים, ומשקלו ל-225 ק"ג, כשהפרטים הגדולים בתת-המין הסיבירי יכולים להגיע לאורך של 3.50 מטרים (11.5 רגל) ומשקל של מעל ל-300 קילוגרם (660 ליברות). גובהו עד הכתפיים כ-115 ס"מ ואורך זנבו כ-98 ס"מ. מראהו של הטיגריס מאופיין בפסים הכהים האנכיים העוזרים להסוואה בעשב הגבוה המצויים על הפרווה שגווניה יכולים להיות מהצבעים כתום, אדום וצהוב. לכל פרט ישנו דגם פסים ייחודי משלו.

אורח חיים

טיגריס במים

טיגריס דרום-סיני שצד דאמאליסק בשמורה בדרום אפריקה

הטיגריס הוא טורף זריז ומיומן המיטיב לשחות ולטפס על עצים. הוא נוהג לארוב לטרפו בעיקר בשעות בין הערביים ליד מקווה מים ביער, שאליו מגיעות החיות כדי לשתות. בהבחינו בבעל חיים כמו אייל או חזיר, מזנק הטיגריס עליו ובכפותיו החזקות אוחז בראשו של הניצוד ומושכו לאחור על מנת לשבור את מפרקתו. אחרי כן גורר את הטרף אל מסתור הסבך כדי לאכול מבשרו ללא הפרעה. הוא ניזון מחזירים, צבאים, איילים, אנטילופות ואף מסוגל להתגבר על תאו אסייתי. בארוחה אחת יכול הטיגריס לבלוע עד 40 ק"ג בשר. הזכרים טריטוריאליים, משוטטים לבדם ומסמנים את שטחם בעזרת שתן, בגללים ובחריצה על עצים. כשהוא אינו משחר לטרף, הטיגריס יושב בדרך-כלל בצל או בבריכות מים כדי להתקרר.

הטיגריס הוא טורף-על וניצב בראש מארג המזון. למעט האדם, הטורפים היחידים שמאיימים עליו הם תניני ים גדולים.

רבייה

לבגרות מינית הטיגריס מגיע בגיל ארבע שנים. ההריון נמשך בין 100 ימים בקירוב עד לחמשה חודשים, והנקבה ממליטה 2–6 גורים לשנה. תוחלת החיים: עד גיל 18 שנים.

תפוצה

טיגריס בסונדרבאנס. טיגריסי הסונדרבאנס מועדים לטריפת אנשים יותר מרוב הטיגריסים

תפוצת הטיגריס ב-1900 וב-1990

תחום התפוצה בעבר השתרע מחבל הקווקז דרך איראן, פקיסטן, הודו, בורמה, תאילנד, מלזיה וסין עד איי סומאטרה, ג'אווה ובאלי.

היום הטיגריס חי בעיקר ביערות טרופיים, ביצות וערבות עשב בדרום-מזרח אסיה. אך גם באזורים קרים בדרום סיביר (תת המין הסיבירי) וקוריאה הצפונית, ובאזורים אלו פרוותם רכה ובהירה יותר מאשר באזורים הטרופיים החמים.

טיגריסים יכולים להיות מסוכנים לאדם. טיגריסים כאלו נמצאים בעיקר בצפון הודו ובעיקר בביצות הסונדרבאנס. מסיבה כלשהי הטיגריסים שם יותר תוקפניים. בעיקר הותקפו דייגים ואוספי דבש.

סכנת ההכחדה

מאז ומתמיד ניצוד הטיגריס וכיום הוא נמצא על סף הכחדה (וכאמור לעיל, שלושה תת-מינים שחיו בעבר הוכחדו מן העולם). ציד הטיגריס הפך למסורתי בהודו, עם נוהג מקובל בו היו רוכבים הציידים על פילים ובמעבה היער היו מניחים על הקרקע פיתיון כמו נבלת חיה ואחר כך היו ממתינים על ענף קרוב. בהתקרב הטיגריס אל המארב שטמנו לו, היו הציידים יורים בו ונוטלים אותו עימם למזכרת. סכנת ההכחדה הגדולה נובעת מכך שבנוסף לציד לשם הפרווה היפה וייצור תרופות אליל מאברי הטיגריס, גם איבוד שטחי המחיה (כתוצאה מכריתת יערות וכדומה) מדלדל את אוכלוסיית הטיגריסים. כשני-שלישים מאוכלוסיית הטיגריסים היום הם טיגריסים בנגליים, ולארבעת תת-המינים הנוספים, שאוכלוסיותיהם מונות בין עשרות למאות אחדות כל אחת, סיכויים קלושים לשרוד.

מוטציה מיוחדת של טיגריס הנקרא טיגריס לבן נוצר בגלל גן רצסיבי מיוחד. בניגוד לדעה הרווחת, צורה זו (טיגריס לבן) אינה מצויה בסכנת הכחדה; זוהי צורה של טיגריס רגיל שנוצרה כתוצאה מגידול סלקטיבי. יש כ-600 פרטים כיום, והם נמצאים בהודו ובמקלט חיות באינדונזיה. הוא נמצא גם בגני חיות למטרות שימור ותצוגה.

מגוון גנטי

מסתבר שלטיגריסים המוחזקים בשבי בכל רחבי העולם – בגני חיות, קרקסים, ובתים פרטיים יש ערך לשימור המין הנמצא בסכנת הכחדה מהירה. כך עולה ממחקר שפורסם בגיליון 17 באפריל 2008, של כתב העת Current Biology. המחקר משתמש בשיטות חדשות להערכת המוצא הגנטי של נמרים והחוקרים גילו כי טיגריסים רבים מייצגים תת-מינים שנכחדו ומכילים מגוון גנטי שלא נמצא בטבע.

מספרם של הטיגריסים בטבע פוחת במהירות – מעשרת אלפים בשנות התשעים ל-3,000 בלבד בשנת 2007, ולפיכך האוכלוסייה שבשבי יכולה לשמש כמאגר גנטי. כעת מסתבר כי טיגריסים הם בעל החיים הראשון שהמגוון הגנטי שלו בשבי גדול מזה שבטבע. הניתוח הראשון של המגוון הגנטי של הטיגריסים העלה שונות גבוהה יותר בין השבויים לבין אלו שבטבע. הדבר מעיד על מספרם הנמוך של הטיגריסים בטבע, אך מחקר זה גם מעלה את הסבירות שניתן יהיה לשמור על השלמות הגנטית של המין.

סאן-ג'ין לואו (Luo) מהמעבדה לשונות גנטית במכון לחקר הסרטן במרילנד בחן את המבנה הגנטי של 105 טיגריסים שבויים ב-14 מדינות כדי לראות כמה מהם היו גזעיים, כלומר לא היו יצורי כלאיים בין כמה תת-מינים הנמצאים בטבע. הם הגיעו למסקנה כי עד כרבע מהטיגריסים השבויים יכולים להיות גזעיים.

לדבריו, ישנם כיום בין 15 ל-20 אלף טיגריסים בגני חיות, תוכניות רבייה, קרקסים ובתים פרטיים ברחבי העולם, פי 5–7 יותר מאשר בטבע. רק אלף מהם נמצאים בתוכניות רבייה המבקשות לשמר את המגוון הגנטי של האוכלוסייה בטבע. השאר הם ממקורות לא ידועים או בני כלאיים שנולדו כתוצאה מזיווג ללא הבחנה של טיגריסים מתת מינים שונים בתוכניות רבייה.

לואו ועמיתיו השתמשו בדגימות DNA מטיגריסים שנולדו להורים פראיים ויצרו סמנים גנטיים שישמשו לזיהוי טיגריסים אחרים מאותו תת-המין. הם בחנו 105 דגימות DNA שנאספו במשך למעלה מ-20 שנה מטיגריסים בבעלות פרטית או מגני חיות.

הם מצאו כי 47 מתוך 105 הטיגריסים שייכים לאחד מחמשת תת-המינים המוכרים. לאו העיר כי סביר להניח שנתון זה אינו מייצג את היחס של הטיגריסים טהורי הגזע בקרב אוכלוסיית הטיגריסים השבויים. "מתוך הטיגריסים שבחנו, 43 השתייכו לתוכניות רבייה שנועדו להציל תת-מינים ספציפיים." הסביר. למרות זאת, החוקרים מעודדים ממספר הטיגריסים הגזעיים שמצאו בין 62 הטיגריסים שלא השתייכו לתוכניות השימור. 16 מתוכם סווגו כשייכים לתת מינים גזעיים. "אם זהו המצב לגביי למעלה מ-15 אלף הטיגריסים שבשבי, יכולה להיות לכך השלכה חשובה על השימור של תת-המינים." אמר לואו לכתב העת ניו סיינטיסט.

"ההצדקה להחזקת חיות פרא בשבי היא בעקרון לפיהם הם מייצגים ייצוג גנטי של האוכלוסייה בטבע והדבר משמש כביטוח כנגד הכחדות המין בטבע." הפחתת מספרם של הזיווגים הבין גזעיים בקרב הטיגריסים בשבי חיונית כדי לשמר את הערך הזה. אמר לואו והוסיף כי הטכניקה שפיתח עבור הניסוי יכולה לשמש לזיהוי גזעי הטיגריסים ולהרחבת תוכניות הרבייה.

החוקרים גילו כי הטיגריסים שבשבי היו גם מגוונים גנטית יותר. טיגריסים חיים בטבע בכיסים קטנים שבהם הסכנה לרבייה שאינה גזעית - גבוהה. עמיתיהם השבויים רבים במספרם והם מתרבים עם בני מינם מכל רחבי העולם.

גלריה

• 
  טיגריס סומטרה
• 
  טיגריס בנגלי
• 
• 
  טיגריס הודו-סיני
• 
  טיגריס שטרף עגל תאו
• 
• 
  טיגריס דרום-סין שותה
• 
  טיגריס מפהק
• 
  טיגריס מלאי
• 
  טיגריס סיבירי
• 
  טיגריס לבן בגן החיות הלימודי חיפה
• 
  פסל דמוי טיגריס

קישורים חיצוניים

• טיגריס, באתר ITIS (באנגלית)
• טיגריס, באתר NCBI (באנגלית)
• טיגריס, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• טיגריס, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• טיגריס, באתר GBIF (באנגלית)
• טיגריס, באתר מטר.
• מגוון גנטי, באתר הידען.
• פרויקט שימור הטיגריסים, מט"ח