אתה הנחלת – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־16:38, 22 במאי 2019

אתה הנחלת תורה לעמך הוא פיוט אזהרות הקדום ביותר הנמצא בידינו. נתחבר ככל הנראה בבבל בראשית תקופת הגאונים.

דרך מנין המצוות באתה הנחלת

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

על פי פרופ' יונה פרנקל^[1], אין ספק שהפייטן לא נתכוון למנות את כל המצוות, שהרי החסיר מספר מצוות עיקריות כגון פריה ורבייה (שהיא המצווה הראשונה בתורה), אכילת מרור או נתינת מחצית השקל; מצוות נוספות אף חוזרות על עצמן כמה פעמים, בהתאם לחזרת התורה עליהן.

זמן הפיוט ומחברו

שגיאות פרמטריות בתבנית:לעדכן
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו.

את רוב פיוטי האזהרות האשכנזיים חיבר ר' אליהו הזקן, שהיה גיסו של רב האי גאון ותלמידו של רבינו גרשום^[2]; פיוטיו מצוטטים מספר פעמים אצל בעלי התוספות. עד שנמצאו אזהרותיו המקוריות, היו שטעו לחשוב^[3] שהוא גם מחברה של אזהרה זו, "אתה הנחלת". על פי דעה זו נטען כי ר' אליהו חיבר פיוט זה בעת שישב בבית האסורים, וכיוון שלא הייתה לו שם גישה לספרים – מנה בפיוטו את המצוות שלא לפי סדרן. אחרים סברו שהוא שייך לרבי אלעזר הקליר, מחברם של רוב הפיוטים המצויים בידינו^[4], ורבים נוספים מביאים אותו כמיוחס לפייטן רבינו שמעון הגדול בן ר' יצחק^[5].

כיום מקובל כי אי אפשר לאחר את זמנו של פיוט זה לתקופת רבינו שמעון הגדול ורבי אליהו הזקן, ולמעשה מחברה האמיתי של אזהרה זו הוא רבינו שמעון ממאנש^[6], פייטן צרפתי שחי בסביבות השנים ד'ת"ר-ד'תר"ן (המאה ה-9) והיה מאבותיו של רבי שמעון הגדול^[7]; כיוון שהפיוט היה ידוע כבר בתקופת אחרוני הגאונים ומוזכר אצל רבי סעדיה גאון^[8], משוער כי נכתבה על ידי רבינו שמעון ממאנש^[9]. ישנם גם המקדימים את זמנו של המחבר למאה הששית^[10], וטוענים שהיה בבלי; אחרים סוברים כי האזהרה נתחברה בישיבת ר' יוסף בר אבא גאון, בפומבדיתא^[11].

הערות שוליים

^ במבוא ל"מחזור שבועות" של פרופ' ר' יונה פרנקל, עמ' ל"ו.
^ ראו התוספות בנידה דף ל' עמוד א' ויומא דף ח' עמוד א'.
^ החיד"א ב"שם הגדולים" ח"א ערך רבנו האי גאון, חידושי המהרד"ם על ספר המצוות לרמב"ם, שורש שלישי.
^ הרמ"א, בספרו "תורת העולה" חלק ג', פרק ל"ח.
^ ר' וולף היידנהיים במחזורו לשבועות, הנובר תקי"ט, עמ' 10 ו-139, ר' שלום אלבק בהקדמתו לספר הראב"ן, וורשה תרס"ה, ר' ירוחם פישל פרלא (הגרי"פ) בהקדמתו לביאורו לספר המצוות לר' סעדיה גאון ועוד.
^ יש הטוענים שהכוונה אינה למאנש אלא לחבל לה-מאן.
^ שו"ת המהרש"ל סימן כ"ט, ועל פיו רי"א בן יעקב ב"אוצר הספרים", ערך "אזהרות"; ובהבנת דברי המהרש"ל הללו טעו הסוברים שר' שמעון הגדול עצמו כתבו.
^ סידור רב סעדיה גאון, דיני יום טוב.
^ השערת "אוצר הגדולים" בערכו, אות תרנ"ח.
^ ראו יונה פרנקל במבואו ל"מחזור שבועות", עמ' ל"ו, ושד"ל בעמ' כ"ד למבואו למחזור בני רומי, ליוורנו תרי"א.
^ רשזח"ה, באיגרת ביקורת 2.

[1] במבוא ל"מחזור שבועות" של פרופ' ר' יונה פרנקל, עמ' ל"ו.

[2] ראו התוספות בנידה דף ל' עמוד א' ויומא דף ח' עמוד א'.

[3] החיד"א ב"שם הגדולים" ח"א ערך רבנו האי גאון, חידושי המהרד"ם על ספר המצוות לרמב"ם, שורש שלישי.

[4] הרמ"א, בספרו "תורת העולה" חלק ג', פרק ל"ח.

[5] ר' וולף היידנהיים במחזורו לשבועות, הנובר תקי"ט, עמ' 10 ו-139, ר' שלום אלבק בהקדמתו לספר הראב"ן, וורשה תרס"ה, ר' ירוחם פישל פרלא (הגרי"פ) בהקדמתו לביאורו לספר המצוות לר' סעדיה גאון ועוד.

[6] יש הטוענים שהכוונה אינה למאנש אלא לחבל לה-מאן.

[7] שו"ת המהרש"ל סימן כ"ט, ועל פיו רי"א בן יעקב ב"אוצר הספרים", ערך "אזהרות"; ובהבנת דברי המהרש"ל הללו טעו הסוברים שר' שמעון הגדול עצמו כתבו.

[8] סידור רב סעדיה גאון, דיני יום טוב.

[9] השערת "אוצר הגדולים" בערכו, אות תרנ"ח.

[10] ראו יונה פרנקל במבואו ל"מחזור שבועות", עמ' ל"ו, ושד"ל בעמ' כ"ד למבואו למחזור בני רומי, ליוורנו תרי"א.

[11] רשזח"ה, באיגרת ביקורת 2.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==דרך מנין המצוות באתה הנחלת==
 {{להשלים}}
 על פי פרופ' [[יונה פרנקל]]{{הערה|במבוא ל"מחזור שבועות" של פרופ' ר' יונה פרנקל, עמ' ל"ו.}}, אין ספק שהפייטן לא נתכוון למנות את כל המצוות, שהרי החסיר מספר מצוות עיקריות כגון [[פריה ורבייה]] (שהיא המצווה הראשונה בתורה), אכילת [[מרור]] או נתינת [[מחצית השקל]]; מצוות נוספות אף חוזרות על עצמן כמה פעמים, בהתאם לחזרת התורה עליהן.
 ==זמן הפיוט ומחברו==
 {{לעדכן}}
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 כיום מקובל כי אי אפשר לאחר את זמנו של פיוט זה לתקופת רבינו שמעון הגדול ורבי אליהו הזקן, ולמעשה מחברה האמיתי של אזהרה זו הוא רבינו [[שמעון ממאנש]]{{הערה|יש הטוענים שהכוונה אינה ל[[מאנש]] אלא לחבל לה-מאן.}}, פייטן צרפתי שחי בסביבות השנים [[ד'ת"ר]]-[[ד'תר"ן]] ([[המאה ה-9]]) והיה מאבותיו של רבי שמעון הגדול{{הערה|שו"ת ה[[מהרש"ל]] סימן כ"ט, ועל פיו [[יצחק אייזיק בן יעקב|רי"א בן יעקב]] ב"אוצר הספרים", ערך "אזהרות"; ובהבנת דברי המהרש"ל הללו טעו הסוברים שר' שמעון הגדול עצמו כתבו.}}; כיוון שהפיוט היה ידוע כבר בתקופת אחרוני ה[[גאונים]] ומוזכר אצל [[רבי סעדיה גאון]]{{הערה|סידור רב סעדיה גאון, דיני יום טוב.}}, משוער כי נכתבה על ידי רבינו שמעון ממאנש{{הערה|השערת "[[אוצר הגדולים אלופי יעקב|אוצר הגדולים]]" בערכו, אות תרנ"ח.}}. ישנם גם המקדימים את זמנו של המחבר ל[[המאה ה-6|מאה הששית]]{{הערה|ראו [[יונה פרנקל]] במבואו ל"מחזור שבועות", עמ' ל"ו, ו[[שד"ל]] בעמ' כ"ד למבואו למחזור בני רומי, ליוורנו תרי"א.}}, וטוענים שהיה בבלי; אחרים סוברים כי האזהרה נתחברה בישיבת ר' יוסף בר אבא גאון, ב[[פומבדיתא]]{{הערה|[[שלמה זלמן חיים הלברשטם|רשזח"ה]], באיגרת ביקורת 2.}}.
-==הערות שולים==
+==הערות שוליים==
 {{הערות שוליים}}