קפה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־21:19, 25 במאי 2019

ערך זה עוסק בסוגים שונים של משקאות הקפה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קפה (פירושונים).

קובץ:Coffee croissants 10000000041824 001600 (15825297992).jpg

כוס קפה לצד פולי קפה

קפה הוא שם כולל למספר משקאות חמים וקרים המבוססים על תמציות שמנים ארומטיים, המופקים מפולי צמח הקפה. התמציות מופקות מן הפולים על ידי קלייתם וטחינתם של הפולים, וחליטה או בישול של האבקה המתקבלת במים. משקאות הקפה ידועים כמעוררים, בעיקר בגלל הקפאין המצוי בפולים.

מקור צמח הקפה השחור הוא במחוז קפה שבאתיופיה^[1], והוא נפוץ בשאר העולם במהלך המאה החמש עשרה והלאה על ידי ערבים. קפה מכיל אקרילאמיד^[2] שנחשב כמסרטן בריכוזים גבוהים.

אטימולוגיה

הסברה המרכזית היא כי מקור השם קפה במילה הערבית קַהְוַה (قَهْوَة)^[3]. מילונאים ערביים סברו שהמשמעות המקורית של המילה היא "יין", והמשמעות החדשה נגזרת מקיצור השם קַהְוַת אלְבֻּן (قَهْوَة البُنّ) - יין הפול (פולי הקפה).

סברה אחרת היא כי מקורו של השם בממלכת קאפה שבאתיופיה, שהיא כנראה מקורו של צמח הקפה. בקאפה ובאתיופיה עצמה מכנים את הקפה "בון" או "בונה". המיסיונר היישועי פדרו פאיש הוא ככל הנראה האירופאי הראשון שדיווח על "המשקה המוזר" שהגיש לו קיסר אתיופיה זה דנגל בשנת 1603.

היסטוריה

קפה ערביקה (Coffea arabica), המין הנפוץ ביותר של צמח הקפה, הוא שיח ירוק עד שמקורו באתיופיה. מינים אחרים של הצמח, קפה ליבריקה (Coffea liberica) וקפה רובוסטה (Coffea robusta), התגלו בטבע באזורים שונים של אפריקה.

מקור אגדי אחד לשימוש בצמח הקפה מספר על המיסטיקן הסופי התימני שייח א-שאדילי, שראה עיזים מתנהגות באופן חיוני במיוחד בעת שסייר באתיופיה. כשטעם את הפולים שאכלו עיזים אלו, חווה גם הוא את אותה חיוניות. מקורות אחרים מספרים את אותו הסיפור על רועה עיזים אתיופי (או ערבי) בשם חאלדי.

באתיופיה היה נהוג בעבר לאכול את פולי הקפה, ולא להכין מהם משקה. נזירים אתיופים נהגו ללעוס את הפולים כדי לשמור על עירנותם. הקפה נדד עם סוחרים תימניים, שהביאו אותו לארצם והחלו לגדלו שם. ייתכן שהרופא הפרסי אל ראזי התייחס לקפה באחד מכתביו עוד במאה התשיעית לספירה, אך ההתייחסות הראשונה להכנת משקה מפולים קלויים מתוארכת לכמה מאות לאחר מכן.

החשוב מבין הכותבים הראשונים על קפה הוא עבד אל קאדר אל ג'אזירי, שפרסם בשנת 1857 חיבור על ההיסטוריה והמחלוקות החוקיות סביב הקפה שנקרא "אומדת אל ספווא פי היל אל קהווה". לדבריו, המופתי של עדן, ג'מאל א דין אל דהבאני, היה הראשון שהחל להשתמש בקפה באופן המקובל היום סביב שנת 1454. אל ג'אזירי מתאר את ההתפשטות של הקפה צפונה, מתימן למכה ולאל-מדינה, ומשם לערים הגדולות של העולם המוסלמי - קהיר, דמשק, בגדאד ואיסטנבול. בשנת 1511 נאסרה שתיית הקפה במכה, ובשנת 1532 הצטרפה קהיר לאיסור, אך לאור הפופולריות העצומה של המשקה, בוטל האיסור במהרה. בשנת 1554 נפתח בית הקפה הראשון באיסטנבול על ידי שני סוחרים סורים. מסופר כי סוחרים אלו הצליחו כל כך עד שאחד מהם צבר אחרי שלוש שנים סכום של חמשת אלפים מטבעות זהב. בשנת 1633 אסר הסולטאן מורט הרביעי את הקפה ואת הטבק^[4] ואף הטיל עונשי מוות על שותי קפה, אך בשנת 1634 הוציא המופתי הגדול של האימפריה העות'מאנית מוחמד בהאי אפנדי פתווה המתיר את העישון ושתיית הקפה מתוך העיקרון שכל מה שאינו אסור במפורש במסורת האסלאמית - מותר.

המסחר הער בין ונציה לבין ארצות צפון אפריקה, והיבוא של מגוון סחורות אפריקאיות אליה, הביא לחדירת הקפה לוונציה, המקום הראשון בו שתו קפה באירופה. כבר במאה ה-16 הביאו חברת הודו המזרחית הבריטית וחברת הודו המזרחית ההולנדית קפה לאנגליה, ובית הקפה הראשון בה נפתח בשנת 1650 באוקספורד על ידי יהודי טורקי בשם ג'ייקוב או ג'ייקובס. הפופולריות של המשקה נסקה במהרה, ובשנת 1675 כבר היו באנגליה כ-3,000^[^{דרוש מקור]} בתי קפה. לצרפת הגיע הקפה בשנת 1669, בעקבות ביקור של השגריר הטורקי שהביא עמו כמות נכבדה של אבקת קפה ואף מספר פולי קפה לחצר המלכותית, ובכך ביסס את שתיית הקפה בפריס. לווינה הגיע הקפה כשלל בעקבות הניצחון מול הטורקים בקרב וינה (1683), ושם אף השתרש המנהג של שתייתו בליווי חלב וסוכר (ראו גם בית קפה וינאי).

לעולם החדש הגיע הקפה בעקבות הקולוניזציה הצרפתית, ראשית למרטיניק ואיי הודו המערבית, בהם הקימו הצרפתים מטעי קפה. בשנת 1787 הבריח סגן-אלוף פרנסיסקו דה מלו פאלטה פולי קפה מגינאה הצרפתית לברזיל, הברחה ששינתה את ההיסטוריה של הקפה. השימוש הנרחב בכוח עבודה של עבדים במטעי הקפה של ברזיל הביא לעלייה ניכרת בתפוקת הקפה העולמית במהלך המאה ה-19 ולהפיכתו ממשקה של האצולה למשקה עממי. במהלך רוב המאה ה-19 והמאה ה-20 הייתה ברזיל היצרנית העיקרית של קפה בעולם ומונופול-למעשה, אך מדיניותה, שגרסה שמירה על מחירים גבוהים, הביאה לכניסת יצרניות חדשות לשוק, ביניהן קולומביה, גואטמלה ואינדונזיה.

מכונת הקפה הראשונה הומצאה בשנת 1901. מכונת הקפה בשיטת הלחץ הומצאה בשנת 1938 ושיטת הפעלתה נהוגה עד היום.

היום, יצרנית הקפה הגדולה בעולם היא ברזיל. הצרכנית הגדולה ביותר היא ארצות הברית הצורכת כמיליארד וחצי טון קפה בשנה^[5].

הכנת קפה

ישנן מספר דרכים להפיק את תמצית הקפה מהפולים הטחונים, ובהתאם להן מספר דרכים להכנת משקאות המבוססים על קפה.

קפה טורקי

הדרך הבסיסית והעתיקה ביותר להכנת קפה, שמקורה במזרח התיכון. שיטה זו מבוססת על כתישה ידנית של הפולים באמצעות מכתש ועלי, ובישול האבקה המתקבלת בצורה מבוקרת בקנקן קפה הנקרא ג'זווה. הבעיה בשיטה זו היא שהשמנים הארומטיים נוטים להתנדף בעת הבישול ולכן נדרשים כלים מיוחדים ומידה רבה של מיומנות לביצוע נכון של התהליך. עם זאת, הכנת משקה קפה בצורה זו ממצה מהאבקה את המידה הרבה ביותר של השמנים הארומטיים וכך מתקבל המשקה בעל הטעם והארומה החזקים ביותר. באופן מסורתי, בתום שתיית קפה טורקי, הופך השותה את הכוס על הצלוחית כדי שהיא תתקרר, ולאחר מכאן קוראת המארחת את עתידו של השותה בשאריות הקפה בתחתית הכוס.^[^{דרוש מקור]}

קפה תימני / קפה לבן

משקה קפה שמקורו בתימן. לקפה זה יש צבע בהיר יחסית מפאת זמן קלייה קצר במיוחד. טעמו וריחו של הקפה התימני הם חלשים יחסית מכיוון שנהוג להוסיף לו זרעי תירס או חיטה קלויים וטחונים, או שילוב של שניהם, וכן להוסיף תערובת תבלינים הנקראת חוואיג' המוסיפה חריפות לקפה. את הפולים טוחנים בצורה דקה מאוד ושותים כמו קפה בוץ - כפית אבקת קפה חלוטה במים רותחים.

קפה "בוץ"

דרך פשוטה יותר להכין משקה קפה היא לחלוט את הפולים הטחונים במים, בטמפרטורה של מעל 90 מעלות צלזיוס. שיטה זו מבוססת על תהליך של דיפוזיה. השמנים הארומטיים מפעפעים מתוך הקפה אל תוך המים, ובסופו של דבר האבקה, שנעשית כבדה יותר, שוקעת לתחתית הכלי. יתרונה של שיטה זו הוא שהיא אינה דורשת כלים מיוחדים; ניתן לבצע את החליטה ישירות בכוס שממנה שותים. עם זאת, התוצאה המתקבלת פחות ארומטית מאשר על ידי בישול מיומן של האבקה.

קפה פילטר / פרנץ' פרס / פלאנג'ר

בעזרת מכשיר המורכב מכוס זכוכית ופילטר מתכתי הניתן לדחיסה מהמפתח ועד לתחתית הכוס ניתן לחלוט קפה. שמים מנה אחת של קפה טחון וחולטים ב-250 מ"ל של מים רותחים. לאחר שתי דקות של חליטה מרכיבים את הפילטר ודוחסים עד שהפילטר מפריד בין אבקת הקפה הטחון לקפה החלוט ואז מוזגים לכוס ושותים.

קפה פרקולטור

ערך מורחב – קפה פרקולטור

קפה פרקולטור היא שיטה משוכללת יותר לביצוע הדיפוזיה, המונעת את היווצרות משקע ה"בוץ", נעשית על ידי הנחת האבקה בכלי מיוחד שתחתיתו היא מעין פילטר (מסנן) עשוי נייר. מניחים את הכלי על הכוס ומוזגים את המים החמים לתוכו, והטיפות של המים החמים עם השמנים הארומטיים שפעפעו לתוכם מטפטפים לתוך הכוס, כאשר המשקע נשאר בפילטר. הוכח כי שימוש בפילטר נייר מונע נוכחות של קפסטול שהוא חומר שמעלה את הסיכוי להתקפי לב בעיקר אצל נשים.

אספרסו

ערך מורחב – אספרסו

הדרך המודרנית והמשוכללת ביותר להכנת קפה היא שימוש במכונת האספרסו. למעשה, מדובר בשני תהליכים שונים במקצת המפיקים תוצאה דומה. בשיטה המקובלת יותר שהומצאה בצרפת בשנת 1922, מזרימים קיטור בלחץ גבוה (כ-9 אטמוספירות לפחות), דרך אבקה דחוסה של פולי קפה טחונים במשך זמן של כ-25 שניות. את האבקה מניחים בתוך מסננת המותאמת למנה אחת של אספרסו (כ-7 גרם) או לשתי מנות. הקיטור מתעבה על האבקה ובתוך כך מתקרר מ-100 לכ-90 מעלות וממצה מהאבקה את השמנים הארומטיים. לעומת זאת במכונת האספרסו שהומצאה על ידי אקילה גאג'ה האיטלקי (שרשם פטנט עליה בשנת 1938), הקיטור מעובה באמצעות בוכנת לחץ לפני המגע עם הקפה. בשתי השיטות התוצאה היא תמצית חזקה וארומטית, המכוסה בשכבת קצף המכונה "קרמה". את התמצית ניתן לשתות ישירות, או להשתמש בה כבסיס להכנת משקאות קפה אחרים, כמו קפוצ'ינו ולאטה.

מקינטה

ערך מורחב – מקינטה

אפשרות נוספת להכנת קפה היא "מקינטה". במקינטה חולטים משקה הנקרא "מוקה", על-שם עיר הנמל מוחה שבדרום מערב תימן ממנה יצאו בעבר משלוחי הקפה בדרך הים (באירופה שמה השתבש למוקה).

מקינטה היא קומקום המחולק לשלושה חלקים:

החלק התחתון הוא מכל לחץ, אליו מכניסים כמות מדודה של מים קרים (בצידו מצוי תמיד שסתום חרום לשחרור לחץ ולמניעת פיצוץ במקרה של סתימה).
החלק האמצעי הוא דמוי משפך, שבבסיסו מסננת, עליה שמים את הקפה. הקפה צריך להיות טחון טחינה גסה יותר מלאספרסו, אך דקה יותר מלפילטר. חשוב מאוד שלא לדחוס את הקפה שבמסנן.
החלק העליון הוא המכל אליו נשפך הקפה המוכן, ובמרכזו צינור המגיע אל רום הכלי ותחתיתו פתוחה אל פילטר הקפה (אל החלק האמצעי).

את המקינטה שופתים על הגז. המים מתחממים והלחץ במכל התחתון עולה. המים במקינטה רותחים בטמפרטורה גבוהה ממאה מעלות, דבר שיכול להתקיים בשל היותם כלואים בתא לחץ (בחלק התחתון). כאשר לחץ האדים מספיק חזק כדי לחדור את שכבת הקפה שעל הפילטר (בחלק האמצעי) יעלו המים כאדים בלחץ, כלומר כקיטור בטמפרטורה גבוהה במיוחד ובכך נוצרת חליטה יעילה של השמנים האתריים של הקפה, ומתקבל משקה ארומטי במיוחד.

במקינטות מסוימות (למשל - בריקה) יש משקולת קטנה מעל הצינורית שמעבירה את הקפה לחלקו העליון, וכתוצאה מכך יש צורך בלחץ גדול יותר של הקיטור, והמשקה המתקבל הוא איכותי יותר.

קפה נמס

ערך מורחב – קפה נמס

קפה נמס הוא משקה קפה המוכן מערבוב של אבקה עם מים או חלב, קפה נמס ידוע גם בשם "נס קפה", שנגזר משם המותג "נסקפה" של חברת נסטלה. הקפה הנמס הומצא בשנת 1901 בשיקגו. האבקה מיוצרת מפולי קפה קלויים. הללו נטחנים עד דק ואחר מבושלים. מכיוון שיטת החליטה בה ממוצה הקפה עד תום. בעזרת לחץ נמוך וטמפרטורה גבוהה, מתאדים המים בחלקם ונותר נוזל קפה בריכוז גבוה. מכאן עשוי הנוזל לעבור אחד משני תהליכים שונים:

ייבוש בריסוס - הנוזל מרוסס לתוך מגדלי ייבוש ויוצר חלקיקים בגודל של 0.3 מ"מ.
ייבוש בהקפאה - הנוזל מוקפא לגבישים המיובשים בתוך ואקום. שיטה זו יוצרת קפה נמס איכותי יותר מזו המתקבלת בשיטת הריסוס, אך היא איטית ויקרה יותר.

קפה ואקום

קנקן קפה ואקום הומצא בגרמניה בשנת 1930 על ידי לואף מברלין. שיטה זו נקראת גם קפה סיפון. בשיטה זו שמים גרגירי קפה טחון בחלק העליון, מים בחלק התחתון ושמים בחימום. המים שמתאדים יוצרים לחץ רב ודוחפים את שאריות המים דרך צינורית אל החלק העליון. לאחר הקירור נוצר ואקום ששואב את הקפה החלוט חזרה אל החלק התחתון. לאחר מכן מפרקים את החלק העליון, וניתן למזוג את הקפה שיש לו טעם חלק ורך.

גישר

גישר הוא משקה המיוצר מבישול וחליטת קליפות פולי הקפה, ובתוספת סוכר ולעיתים גם חוויאג' לקפה. טעמו שונה לחלוטין מטעם הקפה ודומה לתה שחור אך בעל ארומה מיוחדת המזכירה את טעם פרי הקפה. המשקה מקובל בעיקר בתימן, אך גם בחצי האי ערב לשם נדד עם הבדואים. לסובלים מבריחת סידן מומלץ שלא להפריז בו, מפני שיש לו תכונה של ספיחת סידן.

מילון מונחים לקפה

ריסטרטו (Ristretto) - "קצר"
דופיו (Doppio) - "כפול"
לונגו (Lungo) - "ארוך"

מקיאטו (Macchiato) - "מוכתם"
לאטה (Latte) - "חלב"

משקאות קפה מפורסמים

אספרסו רגיל (Solo) - כ-7 גרם קפה טחון שנחלט ב-30 מ"ל מים.
אספרסו קצר (Ristretto) - כ-7 גרם קפה טחון שנחלט ב-22 מ"ל מים (חזק).
אספרסו ארוך (Lungo) - כ-7 גרם קפה טחון שנחלט ב-90 מ"ל מים (פחות חזק).
אספרסו כפול (Doppio) - כ-14 גרם קפה טחון שנחלט ב-60 מ"ל מים.
אספרסו רומנו - 30 מ"ל אספרסו בתוספת פרוסת לימון בצד.
מקיאטו - 30 מ"ל אספרסו עם נגיעת קצף חלב (פירוש המילה מקיאה באיטלקית ("Macchia") הוא כתם, ומקיאטו - מוכתם).
אמריקנו ( נקרא גם לונג בלאק) 60 מ"ל אספרסו ו-120 מ"ל מים רותחים.
אפוגטו (Affogato) - ‏כף גלידת וניל ועליה נשפך 60 מ"ל אספרסו.
גאלאו (Galão) - ‏60 מ"ל אספרסו ו-180 מ"ל קצף חלב.
לאטה - 60 מ"ל אספרסו, 300 מ"ל חלב חם ו-2 מ"ל קצף חלב.
דאבל לאטה - 120 מ"ל אספרסו, 240 מ"ל חלב חם ו-2 מ"ל קצף חלב.
לאטה מקיאטו - 120 מ"ל חלב חם, 60 מ"ל אספרסו ו-60 מ"ל קצף חלב.
קפוצ'ינו (בישראל נקרא גם "קפה הפוך") - 60 מ"ל אספרסו, 60 מ"ל חלב חם ו-60 מ"ל קצף חלב.
לונג בלק (Long Black)
מוקה - קפה שנחלט במקינטה. 60 מ"ל אספרסו, 60 מ"ל שוקולד ו-30 מ"ל חלב חם.
מזגראן (Mazagran) - ‏5 גרם סוכר חום, 90 מ"ל קפה צרפתי לחוץ, 45 מ"ל מיץ לימון וקוביות קרח בודדות.
נס על חלב - חלב מוקצף עליו מפוזרת כפית קפה נמס.
קון פנה (Con Panna)‏ - 60 מ"ל אספרסו ו-90 מ"ל קצפת קרמית.
קורטדו (Cortado) - ‏30 מ"ל אספרסו, 30 מ"ל חלב פושר ומעט קצף חלב.
קפה אירי (Irish Coffee) - ‏5 גרם סוכר חום, 120 מ"ל קפה צרפתי לחוץ, 60 מ"ל ויסקי אירי ו-75 מ"ל קרם עבה.
קפה בומבון (Café Bombón) - ‏60 מ"ל חלב מרוכז ממותק ו-60 מ"ל אספרסו.
קפה קובני (Café Cubano) - מוקה מוקצף עם סוכר חום, היוצרים יחדיו משקה המזכיר אספרסו.
קפה קון היילו (Café con hielo) - ‏60 מ"ל אספרסו בתוספת קוביות קרח בודדות.

משקאות קפה קרים

אייס אמריקנו/אספרסו - משקה המיוצר בעזרת אספרסו, מים וקרח. לעיתים המשקה מגיע לאחר עירבול בבלנדר.
אייס קפוצ'ינו - משקה המיוצר בעזרת אספרסו, חלב וקרח. לעיתים המשקה מגיע לאחר עירבול בבלנדר.
גרניטה - משקה קפה, אשר הופך לברד במכונה מיוחדת.

משקאות קפה אלכוהוליים

אייריש קופי: משקה קפה המבוסס על ויסקי אירי, שמנת, קפה וגרידת תפוז.
אייריש קרים: קוקטייל המבוסס על ויסקי, אספרסו, שמנת מתוקה וסוכר.
קפה קורטו: באיטליה, כאשר משלבים אלכוהול עם קפה קוראים למשקה קפה קורטו (באיטלקית Coretto) מלשון תיקון. באיטליה נהוג להכין קפה קורטו עם גראפה.
הוט שוט גליאנו: קוקטייל המוגש בכוס שוט ומורכב מגליאנו, אספרסו וחלב מוקצף. את הקוקטייל מוזגים בשכבות.
רוסי שחור: קוקטייל המוגש בכוס אולד פאשן ומורכב מוודקה וליקר קפה.
רוסי לבן: קוקטייל המוגש בכוס אולד פאשן ומורכב מוודקה, ליקר קפה ושמנת.

קפה ובריאות

לקפה גם השפעות מועילות וכיום הדעה המקובלת ברפואה שצריכה מתונה של קפה (עד שש כוסות ביום) לא רק שאיננה מזיקה אלא אף עשויה להועיל. הקפה מכיל נוגדי חמצון (אנטי- אוקסידנטים), הפועלים נגד רדיקלים חופשיים. בנוסף, מחקרים הראו כי לקפה השפעה מונעת נגד מחלות שונות כגון גאוט^[6](שיגדון), סוכרת^[7] מסוג 2 ומחלות נוספות, וייתכן שמפחית דיכאון^[8], משפר את הזיכרון לטווח הקצר ומחדד את תשומת הלב. כמו כן, יש הממליצים עליו לפני אימון גופני, לשריפת סוכרים וערנות גבוהה יותר. קפה ללא סוכר וחלב גורם גם לתחושת שובע, ולכן הוא מועיל להרזיה, בנוסף על תרומתו לשריפת סוכרים גבוהה יותר. הקפה גם מונע עצירויות, אך יכול גם לגרום לשלשול בלתי רצוי.

ארגון הבריאות העולמי ממליץ לנשים הרות ומניקות להגביל את שתיית הקפה לשלוש עד ארבע כוסות ביום בלבד, לשתות אותו שלא בצמוד לארוחות, כדי לא לפגוע בספיגת ברזל בגוף. הקפאין (מקפה וממוצרים אחרים המכילים אותו) עובר לחלב האם, ועשוי לגרום לתינוק קשיי שינה והיפר-אקטיביות. ההמלצות להגבלה בקפה חלות גם על תקופת ההריון^[9].

לקפה עשויות להיות תופעות לוואי לטווח קצר כמו עליה בלחץ הדם, הפרעה בשינה, הגברת חומציות הקיבה, מתן שתן מוגבר ועצירות עקב כך. צריכת מינון גבוה של קפה עשויה לגרום לבעיות קצב בלב, רעד, עצבנות וחרדה, והפרעה במערכת העיכול. וצריכה מאוד מוגברת עשויה לגרום להרעלת קפה.

הקפאין בעייתי גם למי שלוקה בכיס המרה או חסר אותו. הקפאין מעלה את רמת ההומוציסטאין בדם מוריד מינרלים והוויטמינים (כגון סידן ומגנזיום) על ידי כך שסופג אותם ולאחר מכך מופרש בשתן. הוא מנכר באיכות השינה במיוחד אצל נשים המועדות לאוסטאופורוזיס אחרי גיל המעבר. כאשר הגוף אינו רגיל לקפאין הוא משפיע בצורה החזקה ביותר, אולם לאחר זמן, הגוף מפעיל מנגנוני הגנה כנגד הסם המחזירים אותו לפעילות סדירה ותקינה. לדוגמה, הסם ממריץ את קצב הלב - אז לאחר ההסתגלות הגוף מפתח סבילות, כלומר מפריש חומרים הנוגדים את ההשפעה הזאת, כדי להגיע לממוצע מצב נורמלי. על פי מספר מחקרים שנעשו התברר כי צריכה מתונה של קפה מפחיתה את הסיכוי לחלות באלצהיימר ומחלת פרקינסון, כמו כן יש עדויות שהקפה עשוי להפחית את הסיכון לאבני כיס מרה ושחמת הכבד.

איסור שתיית הקפה

בפולי הקפה קיים סם ממריץ בשם קפאין. אף על פי ששתיית הקפה תופסת מקום נכבד בארצות ערב הקפידו חכמי דת מוסלמים לאסור במשך מאות שנים את שתיית הקפה משום שלהגדרתם הוא "חומר משכר".

גם באירופה הייתה שתיית הקפה אסורה בתקופות שונות. היו שהאמינו כי זהו משקה רעיל וכל הלוגם ממנו עתיד למות בייסורים קשים. איסור שתיית קפה בשוודיה נמשך עד שנת 1822. ההתנגדות לקפה לובתה על ידי סוחרי היין והשיכר, שראו בקפה תחרות לפרנסתם.

צ'ארלס השני, מלך בריטניה, אסר בצו, בשנת 1675, את שתיית "משקה הממזרים השחור". המהומה שקמה בעקבות הצו הביאה לביטולו כעבור 11 ימים. גוסטב השלישי, מלך שוודיה, היה בין שליטי אירופה שאסרו על עמם את שתיית הקפה. הוא ערך ניסוי כדי לבדוק את השפעת הקפה: הוא אילץ שני נידונים למוות לשתות משקה יחיד עד מותם, אחד קפה ומשנהו תה. הוא מינה את שני רופאיו הבכירים לעקוב אחר תוצאות הניסוי ולדווח לו מי מבין שני האסירים ימות ראשון. שני הרופאים נפטרו קודם. המלך נרצח בשנת 1792. כעבור שנים רבות מת אחד האסירים. היה זה דווקא האסיר שהושקה תה בלבד. שותה הקפה הגיע לגיל מופלג.

הפילוסוף הצרפתי שארל מונטסקיה, שנודע בהתנגדותו לשלטון מלוכני, טען כי ניסיונות בתי המלוכה השונים לאסור על שתיית הקפה נובעים מהיותו "משקה המעורר את השכל" ומתוך פחד שהוא יגרום לשינוי הסדר החברתי הקיים. "לו אני הייתי המלך", טען מונטסקייה, "הייתי אוסר על המעמדות הנמוכים אפילו לגימת קפה אחת. המשקה הזה מחדד את השכל ועלול לגרום ליצורים נמוכים לגלגל מחשבות מסוכנות נגד השליטים. מוטב ששפלי המעמד ילכו לבתי היין ויסבאו לשוכרה, כדי שמוחם ישתבש, מחשבותיהם לא יהיו צלולות והם יידעו את מקומם הנכון והנחות בסדר הציבור".

המורמונים אוסרים לשתות קפה עד היום.

קפה של נכרי

ערך מורחב – בישולי גויים

לפני כ-500 שנה, עת החל משקה הקפה לצאת את גבולות מרכז אפריקה צפונה, החלו דיונים הלכתיים סביב שאלת שתיית קפה שנעשה על ידי נכרי. המנהג הנפוץ היה לשתות קפה שהוכן על ידי נכרי, והדיונים ניסו למצוא הצדקה למנהג. הם נסבו הן אודות קליית פולי הקפה על ידי נכרי, והן אודות בישול אבקת הקפה במים.

הראשון לדון בכך היה הרדב"ז, שחי במצרים, וכעבור למעלה ממאה שנה הדיונים עברו גם לאירופה, עת התפשט הקפה גם שם.

היתרים לקליית פולי הקפה

ארבעה היתרים מרכזיים ניתנו על ידי האחרונים לקליית הקפה, ועל כל אחד מהם ישנם חילוקי דעות בקרב הפוסקים אם הוא עומד במבחן ההלכה:

פולי הקפה נחשבים ל'קליות' שלגביהן פסק הרמב"ם^[10] שאין איסור בישולי נכרים הואיל ו'אין אדם מזמן את חבירו' עליהן, וממילא אין חשש שיבוא לידי חתנות.
פולי הקפה הם דבר ש'לא השתנה מברייתו על ידי האור (האש)', ועל פי המבואר בתלמוד^[11], לא שייך לגביו איסור בישולי נכרים^[12].
פולי הקפה אינם 'עולים על שולחן מלכים', שזהו אחד התנאים בתלמוד^[13] לאיסור בישולי נכרים^[14].
פולי הקפה אינם ראויים כלל לאכילה כמות שהם ללא המתקה של סוכר וכדומה, וממילא קליית הגוי לא הכשירה אותם לאכילה^[15].

היתרים לבישול אבקת הקפה במים

גם ביחס לבישול הקפה במים ניתנו מספר הסברים להקל, וגם לגביהם נחלקו הפוסקים:

לא 'מלפתים את הפת' במשקה הקפה (לא אוכלים אותו כמתבל ללחם), ועל פי אחת הפרשנויות בדברי התלמוד^[16], אין במקרה זה איסור בישולי נכרים.
אין איסור בישולי נכרים במשקאות^[17].
אבקת הקפה מתבטלת למים שעימם היא מתבשלת^[18].
פולי הקפה נחשבים למאכל ש'נאכל כמות שהוא חי'^[19], כיוון שניתן לאוכלם מסוכרים, ואחד התנאים לאיסור בישולי נכרים הוא שהמאכל אינו נאכל כמות שהוא אלא רק על ידי בישול^[20].
כשם שבהלכות שבת יש אומרים ש'אין בישול אחר קלייה', כן הדבר בבישולי נכרים. ואף המחמירים בהלכות שבת, יסכימו להקל בבישולי נכרים היות שהאיסור מדברי חכמים, ולא גזרו חכמים על כך^[21].
ניתן לשתות את הקפה על ידי הכנתו בכלי שני, וממילא נחשב משקה זה לדבר שניתן לאוכלו גם ללא בישול ('נאכל כמות שהוא חי').^[22]

ראו גם

לקריאה נוספת

רוברט ליברלס, יהודים וקפה: מסורת וחדשנות בגרמניה בעת החדשה המוקדמת, מכון לאו בק, ירושלים, תשע"ו.

קישורים חיצוניים

אלון איזנברג, עוד סיבה לשתות קפה: מחדד את הזיכרון, באתר ynet.
דן אבן, כוס קפה נגד הסרטן, באתר הארץ, 29 במאי 2011
איריס אינגבר פסקין, שתיית קפה עוזרת לרדת במשקל? 9 מיתוסים, באתר ynet, 13 במרץ 2014
icafe.co.il - אתר מקיף בתחום הקפה
קפה ובריאות - לקט מחקרים על סגולות ונזקי הקפה
סיינטיפיק אמריקן ישראל, ‏להציל את הקפה / הילרי רוזנר, באתר "הידען", 2 באפריל 2015
ד"ר בת חן וולף, האם קפה עלול לגרום להתייבשות?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 7 ביוני 2017
קפה: מי מגדל, מי שותה ומי משלם יותר מאתר ה-BBC (באנגלית)
שאלת בישולי גויים בקפה, באתר ישיבת הר ברכה
חאתם מחאמיד וחיים נסים, המחלוקת בסוגיית הקפה בשלהי התקופה הממלוכית ובראשית התקופה העות'מאנית: היבטים הלכתיים והיסטוריים, אתר Academia.edu
אורי מלמד, "שְׂחוֹרָה" - כינוי למשקה העשוי מקפה, בגיליון "אַקַדֵּם" 60, באתר האקדמיה ללשון, פברואר 2018

הערות שוליים

^ Topik, Steven. The World That Trade Created. Routledge. נבדק ב-27 בינואר 2016. {{cite book}}: (עזרה)
^ גל, ד"ר איתי (2013-08-18). "מחקר ענק: שותים יותר מ-4 קפה ביום? אתם בבעיה". Ynet. נבדק ב-2018-05-11.
^ כך, למשל, כינה הרדב"ז שחי במצרים במאה ה-16 את משקה הקפה. שו"ת הרדב"ז חלק ג' סימן תרל"ז.
^ Balkan Worlds (עמ' 56-57)
^ מגזין נשיונל ג'אוגרפיק יוני 2012 עמוד 30
^ Coffee consumption and risk of incident gout in men: a prospective study PMID 17530645
^ Coffee consumption and the decreased risk of diabetes mellitus type 2 PMID 16967592
^ מחקר: שתיית קפה יומיומית עשויה למנוע דיכאון, באתר וואלה!, 27 בספטמבר 2011
^ תזונה בריאה בעת הריון והנקה, מאתר ארגון הבריאות העולמי
^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות קדושה.משנה תורה לרמב"ם, הלכות קדושה, פרק מאכלות אסורו"ת, הלכות י"ז–י"ז.
^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ז, עמוד ב'.
^ רבנו תם בספר הישר חלק החידושים סימן תשל"ג. גינת ורדים חלק אורח חיים ג', ח'.
^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ח, עמוד א'.
^ ספר 'דרכי תשובה', יורה דעה סימן קי"ג, סעיף קטן ב'.
^ ספר 'חקרי לב' חלק ב', יורה דעה סימן קל"ו.
^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ח, עמוד א'.
^ שו"ת בית יהודה יורה דעה סימן כ"א.
^ פרי חדש יורה דעה סימן קי"ד, סעיף קטן ו', על פי דברי התוספות במסכת עבודה זרה דף ל"א עמוד ב', בעניין שיכר של נכרים.
^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ח, עמוד א'.
^ גינת ורדים אורח חיים ג', ח'.
^ ספר 'מור וקציעה' לרבי יעקב עמדין, חלק אורח חיים סימן ר"ד.
^ ספר 'הכשרות' פרק י"ט הלכה כ"ט הערה פ"א, ופוסקים נוספים.

[1] Topik, Steven. The World That Trade Created. Routledge. נבדק ב-27 בינואר 2016. {{cite book}}: (עזרה)

[2] גל, ד"ר איתי (2013-08-18). "מחקר ענק: שותים יותר מ-4 קפה ביום? אתם בבעיה". Ynet. נבדק ב-2018-05-11.

[3] כך, למשל, כינה הרדב"ז שחי במצרים במאה ה-16 את משקה הקפה. שו"ת הרדב"ז חלק ג' סימן תרל"ז.

[4] Balkan Worlds (עמ' 56-57)

[5] מגזין נשיונל ג'אוגרפיק יוני 2012 עמוד 30

[6] Coffee consumption and risk of incident gout in men: a prospective study PMID 17530645

[7] Coffee consumption and the decreased risk of diabetes mellitus type 2 PMID 16967592

[8] מחקר: שתיית קפה יומיומית עשויה למנוע דיכאון, באתר וואלה!, 27 בספטמבר 2011

[9] תזונה בריאה בעת הריון והנקה, מאתר ארגון הבריאות העולמי

[10] שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות קדושה.משנה תורה לרמב"ם, הלכות קדושה, פרק מאכלות אסורו"ת, הלכות י"ז–י"ז.

[11] תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ז, עמוד ב'.

[12] רבנו תם בספר הישר חלק החידושים סימן תשל"ג. גינת ורדים חלק אורח חיים ג', ח'.

[13] תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ח, עמוד א'.

[14] ספר 'דרכי תשובה', יורה דעה סימן קי"ג, סעיף קטן ב'.

[15] ספר 'חקרי לב' חלק ב', יורה דעה סימן קל"ו.

[16] תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ח, עמוד א'.

[17] שו"ת בית יהודה יורה דעה סימן כ"א.

[18] פרי חדש יורה דעה סימן קי"ד, סעיף קטן ו', על פי דברי התוספות במסכת עבודה זרה דף ל"א עמוד ב', בעניין שיכר של נכרים.

[19] תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ח, עמוד א'.

[20] גינת ורדים אורח חיים ג', ח'.

[21] ספר 'מור וקציעה' לרבי יעקב עמדין, חלק אורח חיים סימן ר"ד.

[22] ספר 'הכשרות' פרק י"ט הלכה כ"ט הערה פ"א, ופוסקים נוספים.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 [[קפה ערביקה]] (''Coffea arabica''), המין הנפוץ ביותר של [[צמח הקפה]], הוא [[שיח]] [[ירוק עד]] שמקורו ב[[אתיופיה]]. מינים אחרים של הצמח, [[קפה ליבריקה]] (''Coffea liberica'') ו[[קפה רובוסטה]] (''Coffea robusta''), התגלו בטבע באזורים שונים של אפריקה.
-מקור אגדי אחד לשימוש בצמח הקפה מספר על ה[[מיסטיקן]] ה[[סופיות|סופי]] ה[[תימן|תימני]] [[שייח אש-שאדילי]], שראה [[עז הבר|עיזים]] מתנהגות באופן חיוני במיוחד בעת שסייר באתיופיה. כשטעם את הפולים שאכלו עיזים אלו, חווה גם הוא את אותה חיוניות. מקורות אחרים מספרים את אותו הסיפור על רועה עיזים אתיופי (או ערבי) בשם חאלדי.
+מקור אגדי אחד לשימוש בצמח הקפה מספר על ה[[מיסטיקן]] ה[[סופיות|סופי]] ה[[תימן|תימני]] [[שייח א-שאדילי]], שראה [[עז הבר|עיזים]] מתנהגות באופן חיוני במיוחד בעת שסייר באתיופיה. כשטעם את הפולים שאכלו עיזים אלו, חווה גם הוא את אותה חיוניות. מקורות אחרים מספרים את אותו הסיפור על רועה עיזים אתיופי (או ערבי) בשם חאלדי.
 באתיופיה היה נהוג בעבר לאכול את פולי הקפה, ולא להכין מהם משקה. נזירים אתיופים נהגו ללעוס את הפולים כדי לשמור על עירנותם. הקפה נדד עם סוחרים תימניים, שהביאו אותו לארצם והחלו לגדלו שם. ייתכן שה[[רופא]] הפרסי [[אל ראזי]] התייחס לקפה באחד מכתביו עוד ב[[המאה התשיעית|מאה התשיעית לספירה]], אך ההתייחסות הראשונה להכנת משקה מפולים קלויים מתוארכת לכמה מאות לאחר מכן.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: קפה
ציטוטים בוויקיציטוט: קפה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קפה