זיץ – הבדלי גרסאות
חב"ד חב"ד ועוד פעם חב"ד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ב[[ליל שבת]] נוהגים ב[[חצר חסידית|חסידויות]] רבות להתאסף ב[[בית הכנסת]] ולשיר [[זמירות שבת]] ולדבר בענייני [[פרשת השבוע]] ועבודת ה', כתחליף ל[[טיש]] הנערך במעמד האדמו"ר בזמן זה. זיץ זה נועד בעיקרו בשביל להתעורר לקדושת השבת, אשר על פי החסידות, מרוממת את האדם ונותנת כח לכל ימי השבוע. כמו כן חסידים רבים נוהגים לאכול יחד סעודת [[מלווה מלכה]] ו[[סעודת ראש חודש]]. בסעודת מלווה מלכה נהוג בדרך כלל לספר [[סיפורי צדיקים]]. |
ב[[ליל שבת]] נוהגים ב[[חצר חסידית|חסידויות]] רבות להתאסף ב[[בית הכנסת]] ולשיר [[זמירות שבת]] ולדבר בענייני [[פרשת השבוע]] ועבודת ה', כתחליף ל[[טיש]] הנערך במעמד האדמו"ר בזמן זה. זיץ זה נועד בעיקרו בשביל להתעורר לקדושת השבת, אשר על פי החסידות, מרוממת את האדם ונותנת כח לכל ימי השבוע. כמו כן חסידים רבים נוהגים לאכול יחד סעודת [[מלווה מלכה]] ו[[סעודת ראש חודש]]. בסעודת מלווה מלכה נהוג בדרך כלל לספר [[סיפורי צדיקים]]. |
||
בחלק מהחסידויות נהוג שבני האדמו"ר או נכבדי הקהילה מנהלים את הזיץ בליל שבת. בדרך כלל מנהל הזיץ אומר דברי תורה ומנהל את השירה. ב[[חסידות ויז'ניץ]] וב[[חסידות סלונים]] ההתאספות בליל שבת היא חובה, ואף כשמתנהל [[טיש]], עורכים החסידים זיץ, לעיתים עד [[עלות השחר]]. |
בחלק מהחסידויות נהוג שבני האדמו"ר או נכבדי הקהילה מנהלים את הזיץ בליל שבת. בדרך כלל מנהל הזיץ אומר דברי תורה ומנהל את השירה. ב[[חסידות ויז'ניץ]] וב[[חסידות סלונים]] ההתאספות בליל שבת היא חובה, ואף כשמתנהל [[טיש]], עורכים החסידים זיץ, לעיתים עד [[עלות השחר]]. |
||
ב[[חסידות ברסלב]] (לה אין אדמו"ר) ישנו דגש מיוחד על התאספויות. שם בדרך כלל נהוג ללמוד בזיץ את ספרי החסידות. יש ממשפיעי ברסלב שאומרים שיעור על הספר [[סיפורי מעשיות משנים קדמוניות|סיפורי מעשיות]] שלפי המקובל בחסידות ברסלב הסיפורים שבתוכו הם משלים לעבודת השם ומפרשים אותו בהרחבה. משפיעים אחרים לומדים את הספר [[ליקוטי מוהר"ן]]. |
ב[[חסידות ברסלב]] (לה אין אדמו"ר) ישנו דגש מיוחד על התאספויות. שם בדרך כלל נהוג ללמוד בזיץ את ספרי החסידות. יש ממשפיעי ברסלב שאומרים שיעור על הספר [[סיפורי מעשיות משנים קדמוניות|סיפורי מעשיות]] שלפי המקובל בחסידות ברסלב הסיפורים שבתוכו הם משלים לעבודת השם ומפרשים אותו בהרחבה. משפיעים אחרים לומדים את הספר [[ליקוטי מוהר"ן]]. |
||
ב[[חסידות חב"ד]] נערכות התוועדויות ("פאברענגענ'ס") על ידי האדמו"רים (בעבר), או על ידי ה[[משפיע (חב"ד)|משפיעים]]. בהתוועדות מדבר האדמו"ר או המשפיע דברי חסידות והתחזקות, סיפורי צדיקים, ניגונים ואף שיחות אישיות. בהתוועדויות אלו נוהגים לשתות [[משקה חריף]] (לרוב [[וודקה]] או [[ויסקי]]). |
ב[[חסידות חב"ד]] נערכות התוועדויות ("פאברענגענ'ס") על ידי האדמו"רים (בעבר), או על ידי ה[[משפיע (חב"ד)|משפיעים]]. בהתוועדות מדבר האדמו"ר או המשפיע דברי חסידות והתחזקות, סיפורי צדיקים, ניגונים ואף שיחות אישיות. בהתוועדויות אלו נוהגים לשתות [[משקה חריף]] (לרוב [[וודקה]] או [[ויסקי]]). |
||
==חבורות חסידיות== |
== חבורות חסידיות == |
||
ברוב החסידויות יש מסגרת לבחורי החסידות הנקראת "חבורה". החבורה מותאמת לכל שכבת גיל, ובחצרות מסוימות אף לפי מקום הלימודים{{הערה|כך ב[[חסידות גור]] וב[[חסידות ויז'ניץ]].}}. מטרות החבורה הן הקניית ידע חסידי וגיבוש הבחורים סביב זהותם החסידית. בדרך כלל מתאספים חברי החבורה פעם בשבוע ושומעים שיחה מראש החבורה, בדרך כלל [[אברך]]. בחלק מה[[ישיבה|ישיבות]] ה[[חרדים ליטאים|ליטאיות]] הקימו ראשי הישיבה חבורות לבחורים החסידיים הלומדים בישיבה{{הערה|כך ב[[ישיבת מיר]], חבורת 'שבת אחי"ם' ([[ראשי תיבות]] איחוד חסידי ישיבת מיר), בראשות הרב אברהם ישעיהו פרקוביץ' וה[[משפיע (תפקיד)|משפיע]] הרב יוסף נחמיה הירשלר, וב[[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|ישיבת סלובודקה]] בראשות רבי [[אלימלך בידרמן]].}}. בכמה חסידויות{{הערה|כך בחסידות גור, [[חסידות בעלז]], חסידות ויז'ניץ, [[חסידות סקווירא]] ו[[חסידות סלונים]].}} יש חבורות (חברה'ס) אף לאברכים, ובה הם משוחחים בענייני עבודת ה' וחסידות. בחסידות גור נהוג לערוך מדי פעם [[סעודה]] בבית אחד החברים. |
ברוב החסידויות יש מסגרת לבחורי החסידות הנקראת "חבורה". החבורה מותאמת לכל שכבת גיל, ובחצרות מסוימות אף לפי מקום הלימודים{{הערה|כך ב[[חסידות גור]] וב[[חסידות ויז'ניץ]].}}. מטרות החבורה הן הקניית ידע חסידי וגיבוש הבחורים סביב זהותם החסידית. בדרך כלל מתאספים חברי החבורה פעם בשבוע ושומעים שיחה מראש החבורה, בדרך כלל [[אברך]]. בחלק מה[[ישיבה|ישיבות]] ה[[חרדים ליטאים|ליטאיות]] הקימו ראשי הישיבה חבורות לבחורים החסידיים הלומדים בישיבה{{הערה|כך ב[[ישיבת מיר]], חבורת 'שבת אחי"ם' ([[ראשי תיבות]] איחוד חסידי ישיבת מיר), בראשות הרב אברהם ישעיהו פרקוביץ' וה[[משפיע (תפקיד)|משפיע]] הרב יוסף נחמיה הירשלר, וב[[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|ישיבת סלובודקה]] בראשות רבי [[אלימלך בידרמן]].}}. בכמה חסידויות{{הערה|כך בחסידות גור, [[חסידות בעלז]], חסידות ויז'ניץ, [[חסידות סקווירא]] ו[[חסידות סלונים]].}} יש חבורות (חברה'ס) אף לאברכים, ובה הם משוחחים בענייני עבודת ה' וחסידות. בחסידות גור נהוג לערוך מדי פעם [[סעודה]] בבית אחד החברים. |
||
גרסה מ־11:17, 27 במאי 2019
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. כהיום זיץ משתמש גם כמושג ישיבתי/ליטאי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. כהיום זיץ משתמש גם כמושג ישיבתי/ליטאי. | |
זיץ הוא מושג בעולם החסידות, המבטא מסיבת חסידים יחד. פירוש המילה "זיץ" ביידיש הוא ישיבה. שמות נוספים לזיץ הם:"שבת אחים", "פַארבְּרֶענְגֶען" (בחב"ד), "בָּאטֶע" (כינוי לאספה בליל שבת בויז'ניץ) "טרינק" (בחסידות גור), "חבר'ה" (בחסידות גור ובחסידות בעלז), "קאווע" (כלומר קפה, בחסידות בעלז בגליציה[1]).
מטרת ה"זיץ" העיקרית היא יצירת קשר חברתי בין החסידים ('דיבוק חברים'), שהוא אחד מיסודות החסידות. על פי החסידות, דיבוק חברים מועיל לא רק להגברת האחווה בין החסידים, אלא גם להתחזקות בעבודת ה' והתעוררות רוחנית. בספר מאור ושמש כתב[2], שאחד מחידושיו של הבעל שם טוב הוא, שעד זמנו ידעו שבכדי להתעלות יש להתבודד ולפרוש מחברת בני אדם, ואילו הבעל שם טוב חידש שעל ידי התאספות, אפשר להגיע לדרגות יותר גבוהות. רבי ישראל מרוז'ין, אמר פעם שעל ידי אספת חסידים, ינצלו מבעיות האמונה[3].
בליל שבת נוהגים בחסידויות רבות להתאסף בבית הכנסת ולשיר זמירות שבת ולדבר בענייני פרשת השבוע ועבודת ה', כתחליף לטיש הנערך במעמד האדמו"ר בזמן זה. זיץ זה נועד בעיקרו בשביל להתעורר לקדושת השבת, אשר על פי החסידות, מרוממת את האדם ונותנת כח לכל ימי השבוע. כמו כן חסידים רבים נוהגים לאכול יחד סעודת מלווה מלכה וסעודת ראש חודש. בסעודת מלווה מלכה נהוג בדרך כלל לספר סיפורי צדיקים.
בחלק מהחסידויות נהוג שבני האדמו"ר או נכבדי הקהילה מנהלים את הזיץ בליל שבת. בדרך כלל מנהל הזיץ אומר דברי תורה ומנהל את השירה. בחסידות ויז'ניץ ובחסידות סלונים ההתאספות בליל שבת היא חובה, ואף כשמתנהל טיש, עורכים החסידים זיץ, לעיתים עד עלות השחר.
בחסידות ברסלב (לה אין אדמו"ר) ישנו דגש מיוחד על התאספויות. שם בדרך כלל נהוג ללמוד בזיץ את ספרי החסידות. יש ממשפיעי ברסלב שאומרים שיעור על הספר סיפורי מעשיות שלפי המקובל בחסידות ברסלב הסיפורים שבתוכו הם משלים לעבודת השם ומפרשים אותו בהרחבה. משפיעים אחרים לומדים את הספר ליקוטי מוהר"ן.
בחסידות חב"ד נערכות התוועדויות ("פאברענגענ'ס") על ידי האדמו"רים (בעבר), או על ידי המשפיעים. בהתוועדות מדבר האדמו"ר או המשפיע דברי חסידות והתחזקות, סיפורי צדיקים, ניגונים ואף שיחות אישיות. בהתוועדויות אלו נוהגים לשתות משקה חריף (לרוב וודקה או ויסקי).
חבורות חסידיות
ברוב החסידויות יש מסגרת לבחורי החסידות הנקראת "חבורה". החבורה מותאמת לכל שכבת גיל, ובחצרות מסוימות אף לפי מקום הלימודים[4]. מטרות החבורה הן הקניית ידע חסידי וגיבוש הבחורים סביב זהותם החסידית. בדרך כלל מתאספים חברי החבורה פעם בשבוע ושומעים שיחה מראש החבורה, בדרך כלל אברך. בחלק מהישיבות הליטאיות הקימו ראשי הישיבה חבורות לבחורים החסידיים הלומדים בישיבה[5]. בכמה חסידויות[6] יש חבורות (חברה'ס) אף לאברכים, ובה הם משוחחים בענייני עבודת ה' וחסידות. בחסידות גור נהוג לערוך מדי פעם סעודה בבית אחד החברים.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ חסידי בעלזא שם הקפידו שלא לשתות משקאות חריפים, ותחת זאת שתו קפה (מוסף "קהילות" המבשר, כ' בתמוז תשע"ד).
- ^ דברים כ"ב, פרשת כי תצא.
- ^ הרב ישראל ברגר, עשר אורות, ראו כאן אות ח'. לפי דבריו פירש בדרך רמז את הפסוק בפרשת ויחי "האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים", שבאחרית הימים תהיה קרירות באמונה ("יקרא"), והפתרון לזה הוא "האספו" ו"אגידה", שתהיו מאוגדים יחד. פירוש דומה אמר גם הרבי מקוצק.
- ^ כך בחסידות גור ובחסידות ויז'ניץ.
- ^ כך בישיבת מיר, חבורת 'שבת אחי"ם' (ראשי תיבות איחוד חסידי ישיבת מיר), בראשות הרב אברהם ישעיהו פרקוביץ' והמשפיע הרב יוסף נחמיה הירשלר, ובישיבת סלובודקה בראשות רבי אלימלך בידרמן.
- ^ כך בחסידות גור, חסידות בעלז, חסידות ויז'ניץ, חסידות סקווירא וחסידות סלונים.