בחזרה לעתיד

שגיאות פרמטריות בתבנית:סרט
פרמטרים [ קישור, מפיץ ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

בחזרה לעתיד
Back to the Future

בימוי	רוברט זמקיס
הופק בידי	בוב גייל, ניל קנטון
תסריט	רוברט זמקיס, בוב גייל
עריכה	הארי קראמידס, ארתור שמיט
שחקנים ראשיים	מייקל ג'יי פוקס כריסטופר לויד ליאה תומפסון קריספין גלובר תומאס פ. וילסון
מדבבים	Charles L. Campbell
מוזיקה	אלן סילבסטרי
צילום	דין קונדי
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	אמבלין אנטרטיינמנט, סרטי יוניברסל
חברה מפיצה	מוקפ, Xfinity Streampix, סרטי יוניברסל, נטפליקס, Ivi.ru
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	3 ביולי 1985 6 בדצמבר 1985
משך הקרנה	92 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט מדע בדיוני, סרט מסע בזמן, סרט בסוגת ספרות עלילה ספקולטיבית, סרט נעורים, סרט הרפתקאות, סרט קומדיה, קומדיה
תקציב	19 מיליון דולר
הכנסות	$381,109,762 (30 ביולי 2008)
הכנסות באתר מוג'ו	backtothefuture
פרסים	פרס אוסקר לעריכת הסאונד הטובה ביותר שלושה פרסי סאטורן כולל סרט המדע בדיוני הטוב ביותר
סרט הבא	בחזרה לעתיד 2
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb

בחזרה לעתיד (באנגלית: Back to the Future, הופץ במקור בבתי הקולנוע בישראל תחת השם "חזרה לעתיד") הוא סרט מדע בדיוני אמריקני אשר בוים על ידי רוברט זמקיס על פי תסריט שנכתב על ידי זמקיס יחד עם בוב גייל. בסרט מככב מייקל ג'יי פוקס בתפקיד הנער מרטי מקפליי, אשר נקלע לסיטואציה בה הוא נאלץ להשתמש במכונת זמן אשר מביאה אותו חזרה לשנת 1955, שם נתקל באנשים שיהפוך בבוא היום להוריו, והופך למושא אהבתה של אמו לעתיד. כריסטופר לויד מגלם בסרט את המדען האקסצנטרי ד"ר אמט "דוק" בראון, הממציא של מכונת הזמן, אשר מסייע למרטי לתקן את ההיסטוריה ומסייע למרטי לחזור לשנת 1985.

לטענת זמקיס וגייל השניים ניגשו לכתוב את התסריט של הסרט לאחרי שגייל נתקל בצילומים ישנים של אביו מתקופת התיכון ותהה לעצמו אם הוא היה מתיידד עם אביו אם היו באותו הגיל ולומדים יחד באותו בית הספר. בעוד שבתחילה אולפני הקולנוע לא היו מעוניינים להפיק את הסרט דעתם השתנתה בהמשך בעקבות ההצלחה הכלכלית לה זכה סרטו של זמקיס "בעקבות האוצר הרומנטי" . זמקיס ניגש לסטיבן ספילברג, שהסכים כי הסרט יופק על ידי חברת ההפקות Amblin Entertainment בשיתוף עם סרטי יוניברסל. בעוד שמבחינת ליהוק מייקל ג'יי פוקס הייתה הבחירה הראשונה של יוצרי הסרט לתפקיד מרטי מקפליי, משום שפוקס היה באותה העת פוקס כיכב בסדרת הטלוויזיה "קשרי משפחה", נאלצה ההפקה בתחילה לבחור באריק סטולץ שיגלם את דמותו של מרטי מקפליי במקום זאת. אף על פי כן, בהמשך החליטו יוצרי הסרט שסטולץ אינו מתאים לתפקיד ובעקבות כך בוצעו שינויים בהפקה שאפשרו לפוקס לככב בסרט מבלי שהדבר יתנגש עם לוח הזמנים של צילומי סדרת הטלוויזיה "קשרי משפחה".

כשהופץ בקולנוע בשנת 1985, זכה הסרט להצלחה אדירה והפך לסרט הריווחי ביותר לשנת 1985 כאשר גרף באותה השנה מעל ל-381 מיליוני דולרים ברחבי העולם. הסרט זכה בפרס הוגו בקטגוריית הסרט הדרמטי הטוב ביותר, בפרס סטורן בקטגוריית סרט המדע בדיוני הטוב ביותר, ובפרס אוסקר בקטגוריית פרס אוסקר לעריכת הקול הטובה ביותר. הסרט היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר בסך הכל, לחמישה פרסי BAFTA, ולארבעה פרסי גלובוס הזהב. ב-2007 ספריית הקונגרס בחרה אותו לשימור במרשם הסרטים הלאומי, וביוני 2008 נכלל ברשימת ה-"10 Top 10" של מכון הסרטים האמריקאי אשר הגדיר את הסרט כאחד מעשרת סרטי המדע בדיוני הטובים בכל הזמנים.

בזכות ההצלחה הרבה לו זכה הסרט בחזרה לעתיד הפך עם השנים לזיכיון מדיה מצליח הכולל נכון ל-2019, שני סרטי המשך, "בחזרה לעתיד 2" (1989) ו"בחזרה לעתיד 3" (1990), סדרת אנימציה, מתקן מיוחד שהופק במיוחד לפארק השעשועים של אולפני יוניברסל , מספר משחקי וידאו , ומספר חוברות קומיקס .

עלילת הסרט

קבל השטף (Flux Capasator) מתואר על ידי דוק בראון כ"מה שעושה את המסע בזמן אפשרי". מכשיר זה הוא רכיב הליבה של מכונת הזמן.

מרטי מק'פליי (מייקל ג'יי פוקס) הוא נער בן 17, אשר מתגורר בעיירה האמריקאית היל ואלי שבקליפורניה. בבוקר 25 באוקטובר 1985, חברו המדען התמהוני אמט "דוק" בראון (כריסטופר לויד) מזמין אותו לפגישה ב-01:15 בלילה. לאחר יום הלימודים ניגשת למרטי וחברתו ג'ניפר פארקר (קלאודיה וולס) אשה המבקשת מהם לתרום כסף לשיפוץ השעון שעל בית המשפט במרכז העיירה, שפסק לעבוד 30 שנה קודם לכן, כאשר פגע בו ברק, ונותנת לו עלון, אותו הוא מכניס לכיסו. לאחר מכן מבחין מרטי ברכב שטח ומביע משאלה שהיה רוצה ברכב כזה. כאשר מרטי חוזר לביתו הוא מוצא את אביו הנוירוטי ג'ורג' (כריספין גלובר) מושפל על ידי מפקחו במקום העבודה ביף טאנן (תומאס פ. וילסון). מתברר שהלה הרס את מכוניתם המשפחתית ואינו מעוניין לשלם. בארוחת הערב אמו של מרטי, לוריין (ליאה תומפסון), אשה מדוכאת בעלת בעיית שתייה ועודף משקל, משחזרת לילדיה איך פגשה בג'ורג' והתאהבה בו לאחר שאביה פגע בו במכוניתו.

באותו לילה פוגש מרטי את דוק במגרש־החניה של קניון "האורנים התאומים" (Twin Pines Mall). דוק מציג בפני מרטי מכונית ספורט מדגם דלוריאן DMC-12, אותה הוא הסב למכונת זמן. דוק מסביר למרטי כי מכונת הזמן דורשת כוח של 1.21 ג'יגהואט, שמיוצר על ידי כור גרעיני המופעל בפלוטוניום, וכי על המכונית להגיע למהירות של 88 מייל לשעה (כ-140 קמ"ש) על מנת לנוע בזמן. כדי להדגים את השימוש במכונה, מקליד דוק את התאריך 5 בנובמבר 1955 כתאריך היעד, בעוד הוא מסביר למרטי כי זהו היום בו המציא את קבל השטף (Flux capacitor) שמאפשר את המסע בזמן.

בטרם מספיק דוק לצאת למסעו המתוכנן, עשרים וחמש שנים אל העתיד, מגיעים למקום המחבלים הלוביים מהם גנב את הפלוטוניום, ויורים בו למוות. מרטי קופץ אל תוך הדלוריאן ובורח מהלובים במגרש החנייה של הקניון, עד אשר הוא מגיע למהירות 140 קמ"ש, ומגיע בטעות לשנת 1955, היישר אל החווה שנמצאה במקום בו עומד הקניון משנת 1985. בעלי החווה, שמשוכנעים שמרטי הוא יצור מהחלל החיצון שנחת בחווה עם חלליתו, יורים לעברו ברובה צייד. מרטי, שעדיין אינו מבין מה קרה, נמלט במכונית הדלוריאן ובדרכו החוצה דורס עץ אורן, אחד מזוג אורנים בשולי החווה שעל שמם נקרא הקניון בשנת 1985. הוא נעצר ליד פרויקט בנייה שעתיד להיות הבית בו משפחתו תגור. לאחר שהוא חוזר לדלוריאן ומנסה להמשיך בנסיעה, המכונית שובקת חיים והוא מגלה שמאגרי הפלוטוניום נגמרו, הוא מחביא את הדלוריאן מאחורי שלט הפרסומת לשכונה Lyon Estate והולך לעבר העיירה. מרטי, לתדהמתו הרבה, מגלה שכיכר העיירה משקפת את התרבות הפופולרית של שנות החמישים, ונדהם לשמוע את צלצול השעון שעל בית המשפט, שעדיין עובד. הוא אינו מאמין למראה עיניו, עד ששולף עיתון יומי מפח זבל ועליו כתוב התאריך 5 בנובמבר 1955. הוא מוצא את אביו, ג'ורג', בהיותו נער חנון, מתבגר ומגושם, כאשר ביף טאנן הוא בריון בית הספר ומתעלל בו רבות. ברגע הקריטי, כאשר ג'ורג' עומד להיפגע על ידי המכונית של אביה של לוריין, מציל אותו מרטי ונפגע בעצמו, ומונע מהוריו להיפגש.

הוא מתעורר בבית אמו, לוריין ביינס, תלמידת תיכון צעירה ומלאת תשוקה, והופך למושא-אהבתה של אמו תחת אביו. לאחר ארוחת הערב הוא יוצא אל ביתו של דוק. דוק, שאינו מכירו, מסרב להאמין לסיפורו, עד שמזכיר לו מרטי את שסיפר לו דוק משנת 1985, על המצאת קבל השטף. דוק מתעשת מיידית, ויוצא איתו למקום בו החביא מרטי את המכונה, וזה מראה לו את קבל השטף שבתוכה. דוק פורץ בשאגות שמחה. עד מהרה מתחוור לדוק שאין באפשרותו לספק את כמות האנרגיה הדרושה. המקור האפשרי היחיד שיספק די כוח למכונת-הזמן הוא מכת-ברק, שאין לדעת מתי והיכן תפגע. מרטי, ששומע זאת, שולף מכיסו את העלון שקיבל ב-1985 ומספר לו כי ברק יכה במגדל-השעון שעל בית המשפט בשבת הקרובה. דוק מתכנן דרך בה יוכלו לרתום את הכוח מהברק. לפי תוכניתו, יקשור כבלים למגדל השעון ולשני פנסי רחוב, כאשר מרטי ינהג במכונה במהירות של 140 קמ"ש ברגע בו יכה הברק.

דוק מסיק כי מרטי פגם בקו-הזמן כאשר מנע מהוריו להיפגש. מאחר שמרטי לא ייוולד אם הוריו לא ייפגשו ויתאהבו, הוא נמצא בסכנה של המחקות מן המציאות. מרטי מנסה להפגיש בין הוריו, ג'ורג' ולוריין, בהיותם נערים. תוך כדי כך לומד מרטי לראשונה כי אביו הוא חובב מדע בדיוני הכותב סיפורים, אך אין לו את האומץ לנסות לפרסמם, שמא יידחה בידי הוצאות הספרים.

לאחר מספר ניסיונות כושלים, שלאחריהם מתאהבת לוריין במרטי יותר ויותר, מחליט מרטי להפגיש בין הוריו במסיבה בה ג'ורג' "יציל" את לוריין ממרטי. אך לפני שג'ורג' מגיע, מופיע ביף ותוקף את לוריין ומרטי. ג'ורג' מבין כי עליו להציל את לוריין באמת, ובעקבות כך מתעמת עם ביף לראשונה בחייו, ומצליח להממו במהלומת-אגרוף. לוריין וג'ורג' מתאהבים, חוזרים לרקוד יחד במסיבה בה הם מתנשקים לראשונה ומבטיחים את קיומו של מרטי. מרטי מבצע בפניהם את השיר "Johnny B Goode" (שנכתב ב-1955 אך יצא לאור רק ב-1958) בזמן שהוא מנגן, מרווין ברי, סולן הלהקה שהופיעה בנשף נראה כשהוא מטלפן לבן דודו, הזמר צ'אק ברי ומשמיע לו את הביצוע של מרטי אז הוא אומר לו שהוא מצא את הצליל שצ'אק חיפש. את השיר חותם מרטי בסולו גיטרה בסגנון הבי מטאל. בסוף הביצוע משתתפי הנשף מביטים בו בבלבול, מרטי אומר להם "נראה שאתם עדיין לא מוכנים לזה, אבל הילדים שלכם יאהבו את זה".

מרטי מנסה ליידע את דוק על מותו הצפוי בעתיד בעזרת מכתב אותו הוא משאיר בכיס מעילו. דוק קורע את המכתב מבלי לקרוא אותו, משום מודעותו לסכנות הטמונות בידיעה של אירועים עתידיים. מרטי, אשר ממהר להספיק לחזור בזמן, מכוון את מכונת הזמן 10 דקות מוקדם יותר על מנת להזהיר את דוק לפני שייהרג. אך כאשר הוא מגיע ל־1985, אוזל הדלק שוב, והוא נאלץ לרוץ לקניון. כשהוא מגיע אל הקניון - ששמו השתנה ל"קניון האורן הבודד" (Lone Pine Mall), זכר לעץ האורן הבודד שנותר לאחר שמרטי דרס את האורן השני ב-1955 - חוזה מרטי במחבלים הלובים יורים בדוק בשנית, ולאחר המרדף הקצר אחר מרטי של שנת 1985 ־ מתנגשים בקיוסק ריק. מרטי מתעצב על מות דוק, אך למרבה ההפתעה מתאושש דוק ומראה למרטי כי תחת בגדיו לבש אפוד חסין־קליעים. הוא מראה למרטי את המכתב מ־1955 אותו הדביק חזרה וקרא בו את האזהרה. כעבור זמן קצר חוזר מרטי הביתה, כאשר דוק נוסע לו לעתיד, ונעלם בשאגת־פיצוצים.

למחרת, מגלה מרטי כי שינה את ההיסטוריה - אביו, שגדל להיות גבר מלא ביטחון עצמי בעקבות העימות עם ביף ופגישתו עם לוריין ב-1955, פרסם את הספרים שכתב והפך לסופר מצליח, אחיו מצליחים בעבודה ובתחום החברתי, אמו נראית רזה ועירנית יותר, וביף הוא בעל עסק קטן לתחזוקת רכב הנותן שירות לאביו תוך גילויי חנופה. בנוסף, מופתע מרטי כי משפחתו יכלה להרשות לעצמה לרכוש לו את רכב־השטח אותו חמד. מרטי וג'ניפר נפגשים בחנייה, כאשר מגיח דוק במכונת־הזמן היישר משנת 2015, מודאג מאירועים אשר יתרחשו לילדיהם של מרטי וג'ניפר בעתיד, ומבקש ממרטי לבוא איתו. מרטי, ג'ניפר ודוק נכנסים למכונה, שכעת מסוגלת לטוס באוויר, ויחד הם נוסעים לשנת 2015.

צוות השחקנים הראשי

• מייקל ג'יי פוקס בתפקיד מרטי מק'פליי - הגיבור הראשי בסרט. תיכוניסט בן 17 שיודע לנסוע על סקייטבורד ולנגן בגיטרה. חבר טוב של המדען דוק אמט בראון ויש לו חברה בשם ג'ניפר פארקר.
• כריסטופר לויד בתפקיד ד"ר אמט בראון ("דוק") - המדען שיצר את מכונת הזמן וחברו הטוב של מרטי. לדוק יש כלב בשם איינשטיין בשנת 1985, וקופרניקוס בשנת 1955.
• ליאה תומפסון בתפקיד לוריין ביינס/מק'פליי - אמו של מרטי. כשמרטי מגיע לעבר, היא מתאהבת בו, וכך הוא הורס את המפגש בין אמו לאביו. ללוריין יש אח, ג'ואי, היושב בכלא.
• קריספין גלובר בתפקיד ג'ורג' מק'פליי - אבא של מרטי. חנון שאוהב מדע בדיוני וחסר ביטחון עצמי. מרטי עוזר לג'ורג' להתחיל עם לוריין, אולם ביף מפריע להם.
• תומאס פ. וילסון בתפקיד ביף טאנן - דמות הנבל הראשית בסרט. ביף הוא הבריון השכונתי אשר בשנת 1955 לומד יחד עם ג'ורג' מקפליי ובשנת 1985 עובד יחד עם ג'ורג' מקפליי.

• 
  מייקל ג'יי פוקס מגלם בסרט את מרטי מקפליי
• 
  כריסטופר לויד מגלם בסרט את דוקטור אמט "דוק" בראון
• 
  קריספין גלובר מגלם בסרט את ג'ורג' מקפליי
• 
  ליאה תומפסון מגלמת בסרט את לוריין מקפליי
• 
  תומאס פ. וילסון מגלם בסרט את ביף טאנן

הפקה

פיתוח הסרט

התסריטאי והמפיק של הסרט בוב גייל הגה את הקונספט לסרט לאחר שביקר ב-1980 בבית הוריו בסנט לואיס, מיזורי. לטענתו, כאשר ירד למרתף בבית הוריו מצא גייל את ספר המחזור של אביו מתקופת התיכון וגילה כי אביו היה פופולרי למדי בתקופת התיכון וכי נבחר כ"נשיא המחזור" בבית ספרו. גייל, אשר לא הכיר את נשיא המחזור בבית ספר תהה בעקבות כך אם הוא היה מתרועע עם אביו אם הם היו באותו הגיל והלכו לאותו בית הספר במהלך תקופת התיכון. כאשר חזר לקליפורניה גייל יצר קשר עם הבמאי רוברט זמקיס והציג בפניו את הרעיון הכללי לסרט. בעקבות כך זמקיס העלה לראשונה את הרעיון לפיו ישולב בסרט דמות של אם שמרנית שטענות כי מעולם לא התנשקה עם אחד מהבנים במהלך תקופת בית הספר, אך בפועל יתגלה בסרט כי במהלך תקופת התיכון היא הייתה מלאת תשוקה. בעקבות כך, בספטמבר 1980 זמקיס וגייל פנו לאולפני קולומביה וחתמו על הסכם לפיתוח התסריט לסרט.

פיתוח הטיוטה הראשונה של התסריט הסתיים בפברואר 1981 והיא הוצגה בפני אולפני קולומביה אשר החליטו שלא להפיק את הסרט. לטענת גייל הם ציינו בפניו שלדעתם "הסרט ממש נחמד, חמוד וחם, אבל לא מספיק מיני". כמו כן גייל ציין שאולפני קולומביה הציעו להם להציע לדיסני להפיק את הסרט. במהלך ארבעה השנים הבאות התסריט של הסרט שוכתב פעמיים וכמו כן גייל וזמקיס ניגשו לאורך תקופה זו לאולפנים הגדולים בהוליווד והציעו להם להפיק את הסרט, אך כל האולפנים הגדולים סירבו לעשות זאת. בתחילת שנות ה-80 קומדיות נוער פופולריות (כגון "נעורים בקצב מהיר" "Porky's" ) היו נועזים יחסית ובשל כך האולפנים הגדולים סירבו להפיק את הסרט משום שלא היה מספיק נועז. כאשר גייל וזמקיס ניגשו לאולפני דיסני גם שם נתקלו בסירוב משום שלטענת דיסני סיפור בו אם מתאהבת בבנה לא היה מתאים כסרט משפחתי תחת המותג דיסני.

גייל וזמקיס התפתו להפיק את הסרט יחד עם סטיבן ספילברג אשר הפיק יחד עימם את הסרט "Used Cars" ו"I Wanna Hold Your Hand" אשר זכו להצלחה בקופות. בעקבות כך זמקיס וגייל נפגשו עם ספילברג והציגו בפניו את התסריט כאשר לטענתם התאהב בתסריט. זמקיס נמנע מלפנות לספילברג בתחילת הדרך משום שחשש שאם הסרט לא יזכה להצלחה בקופות ספילברג יסרב בעתיד להפיק יחד איתו סרטים נוספים. לטענתו של גייל שהם חששו שהם יהיו מוכרים בתעשיית הקולנוע כאלו שמועסקים רק משום שהם חברים של סטיבן ספילברג. לטענתו של זמקיס בשל כך הוא בחר במקור לביים את "בעקבות האוצר הרומנטי" במקום את "בחזרה לעתיד". בעקבות ההצלחה לה זכה הסרט "בעקבות האוצר הרומנטי" בבימויו של זמקיס הוא הרגיש נוח יותר להציע בפני ספילברג להפיק את "בחזרה לעתיד". ספילברג הסכים להפיק את בחזרה לעתיד וקבע שהסרט יופק על ידי חברת ההפקה שלו Amblin Entertainment בשיתוף עם קתלין קנדי ​​ופרנק מרשל אשר הוא מפיקים בפועל של הסרט יחד עם ספילברג.

כמה מהצעותיו של המפיק סידני שיינברג התקבלו במהלך העבודה על התסריט, בהם ההצעה לשנות את השם של אימו של מרטי מ"מג" ל"לוריין" (על שם אשתו השחקנית לוריין גארי), ההצעה לשנות את שמו של הפרופסור מ"פרופסור בראון" ל"דוק בראון", וההצעה לשנות את שימפנזת המחמד של הפרופסור לכלב. שיינברג הציע גם ששם הסרט ישונה ל"איש החלל מפלוטו" משום שלטענתו אף סרט עם המילה "עתיד" לא זכה אי פעם להצלחה. הוא הציע שבסצנה בה מרטי מתחזה להיות חייזר הוא צריך להציג את עצמו כ"איש חלל מהכוכב פלוטו" במקום "דארת' ויידר מהכוכב וולקן" וכי ספר הקומיקס של בן החקלאי העה צריך להיקרא "איש החלל מהכוכב פלוטו" במקום "אנשי זומבי מפלוטו". זמקיס אשר הזדעזע מההצעה של שייברג לשנות את שם הסרט פנה לעזרתו של ספילברג. ספילברג שלח בתגובה הודעה לשיינברג בה הוא ציין כי צוות ההפקה חשב כי שיינברג התלוצץ כאשר הציע לשנות את שם הסרט ובאופן זה גרם לו לרדת מהרעיון.

בעוד שבתחילה מרטי היה אמור לחזור בזמן באמצעות מקרר באתר ניסויים של פצצות גרעין בנבדה, המנהלים של אולפני יוניברסל קבעו בהמשך שהאופן בו ההפקה תכננה לצלם את רגע השיא של הסרט יהיה יקר מדי וכי מוטב שהעלילה של הסרט תתרחש רק בהיל ואלי לצד מגדל השעון. ספילברג שילב את השימוש במקרר באתר ניסויים של פצצות גרעין סרטו מ-2008 אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח.

ליהוק

מרטי מק'פליי (מייקל ג'יי פוקס) ודוק בראון (כריסטופר לויד) במהלך הניסוי הראשון של מכונת הזמן

אריק סטולץ לוהק במקור לתפקיד מרטי מק'פליי אך לאחר חמישה שבועות של צילומים הוא פוטר ומייקל ג'יי פוקס החליף אותו

מייקל ג'יי פוקס היה הבחירה הראשונה לשחק מארטי מקפליי, אבל הוא היה מחויב להראות את קשרי משפחה. [19] מפיק הקשרים המשפחתיים, גארי דוד גולדברג, הרגיש כי פוקס הוא חיוני להצלחת ההצגה. עם כוכב שיתוף Meredith Baxter בחופשת לידה, הוא סירב לאפשר פוקס זמן לעבוד על סרט. חזרה לעתיד היה מתוכנן במקור עבור מאי 1985 לשחרר וזה היה בסוף 1984, כאשר נודע כי פוקס לא יוכל כוכב בסרט. [8] Zemeckis 'הבא שתי אפשרויות היו C. תומאס Howell ואריק Stoltz. סטולץ הרשים את המפיקים מספיק עם התיאור המוקדם שלו של רוי ל 'דניס במסכה (שעדיין לא שוחרר) שהם בחרו בו לשחק את מארטי מקפליי. בגלל תהליך הליהוק הקשה, תאריך ההתחלה נדחף פעמיים. [20]

ארבעה שבועות לאחר תחילת הצילומים, קבע זמקיס שסטולץ היה משוגע. למרות שהוא ו שפילברג הבין מחדש ירי הסרט יוסיף 3 מיליון דולר ל 14 מיליון דולר התקציב, הם החליטו לשחזר. שפילברג הסביר שזמקיס הרגיש שסטולץ לא היה די קומי ומציג "הופעה דרמטית להפליא". עוד הסביר גייל, כי סטולץ פשוט משחק את התפקיד, ואילו לפוקס עצמו יש אישיות כמו מארטי מקפלי. הוא חש שסטולץ לא נוח לרכוב על סקייטבורד, ואילו פוקס לא. סטולץ הודה למנהל פיטר בוגדנוביץ' במהלך שיחת טלפון, שבועיים אחרי הירי, שהוא לא היה בטוח לכוונותיהם של זמקיס וג'ייל, והסכים שטעה בתפקיד. [8]

לוח הזמנים של פוקס נפתח בינואר 1985, כאשר בקסטר חזר קשרי משפחה בעקבות ההריון שלה. צוות "בחזרה לעתיד" נפגש שוב עם גולדברג, שעשה עסקה שהעדיפות העיקרית של פוקס תהיה קשרי משפחה, ואם יתעורר סכסוך תזמון "ניצח". פוקס אהב את התסריט והתרשם מזמקיס ורגישותו של גייל בשחרור סטולץ, כי הם "דיברו עליו מאוד". [8] Per Welinder ו- Bob Schmelzer סייעו בסצנות הסקייטבורד. [21] פוקס מצא את התיאור שלו על מארטי מקפליי כדי להיות אישי מאוד. "כל מה שעשיתי בתיכון היה סקייטבורד, לרדוף אחרי בנות ולנגן בלהקות, אפילו חלמתי להיות כוכבת רוק". [19]

כריסטופר לויד הוטל כדוק בראון לאחר הבחירה הראשונה, ג'ון ליתגאו, לא היה זמין. [8] לאחר שעבד עם לויד על הרפתקאותיו של Buckaroo Banzai (1984), המפיק ניל קנטון הציע לו את החלק. לויד במקור דחה את התפקיד, אבל שינה את דעתו לאחר קריאת התסריט ועל ההתמדה של אשתו. הוא אילתר חלק מהסצינות שלו, [22] בהשראת אלברט איינשטיין והמנצח לאופולד סטוקובסקי. [23] [24] בראון מכריז על גיגאוואטים כ"ג'יגאוואטים ", כפי שהיה פיזיקאי אומר את המילה, כשנפגש עם זמקיס וגיל כשחקרו את התסריט, [21] [25] (ולא עם" g "ראשוני קשה, אם כי שתי ההקדשות מקובלות). [26] [27] התחושה הבולטת של דוק בראון באה מכיוון שבגובה 1 מטר (1.85 מ '), לויד היה גבוה בהרבה מפוקס בגובה 5 מטר (1.65 מ'), והם היו צריכים להסתכל קרוב יותר לגובה. [28]

קריספין גלובר שיחק את ג'ורג' מק'פלי. זמקיס אמר שגלובר איים הרבה מן הגינונים המטורפים של ג'ורג', כמו ידיו הרועדות. הבמאי התבדח שהוא "זורק ללא הרף רשת על קריספין כי הוא היה לגמרי מחוץ כ 50 אחוז מהזמן בפרשנות שלו אופי". [8] בשל מחלוקת חוזית הוחלף גלובר על ידי ג'פרי וייסמן בחלק ב 'ובחלק השלישי. [29] [מקור טוב יותר]

לאה תומפסון הוטלה כמו לוריין מקפליי, משום שהיא פעלה נגד סטולץ בחיי הפרא; המפיקים הבחינו בה כפי שהם צפו בסרט תוך השלכת Stoltz. [30] האיפור שלה על סצינות בתחילת הסרט, שנקבע בשנת 1985, לקח שלוש וחצי שעות להגשת בקשה. [31]

תומאס וו 'וילסון היה יצוק כמו ביף טאנן כי המפיקים חשו כי הבחירה המקורית, ג' יי כהן, לא היה פיזית מספיק הטלת כדי להציק Stoltz. [8] כהן היה מחדש כמו Skinhead, אחד מחברי Biff. אילו היה פוקס מושלך מלכתחילה, כהן כנראה היה זוכה בחלק כי הוא היה גבוה מספיק פוקס. [21]

מלורה הארדין הוטלה במקור על התפקיד של חברתו של מרטי, ג'ניפר, אבל היא נותרה אחרי שסטולץ פוטר, עם ההסבר שהשחקנית הייתה גבוהה מדי בשביל לשחק נגד פוקס. הרדין פוטרה לפני שהייתה לה הזדמנות לירות בסצנה אחת והוחלפה בקלודיה וולס. [32] גם השחקנית ג'יל שוולין נחשבה לשחקנית של מרטי. [33]

צילום

בעקבות יציאתו של סטולץ, לוח הזמנים של פוקס במהלך השבוע כלל צילומי קשרי משפחה במהלך היום, וחזרה לעתיד מ -6: 30 עד 2:30. הוא היה בממוצע חמש שעות שינה בכל לילה. בימי שישי הוא ירה בין השעות 10: 00-18: 00, ולאחר מכן עבר לסצינות חיצוניות במהלך סוף השבוע, שכן רק אז הוא היה זמין בשעות היום. פוקס מצא את זה מתיש, אבל "זה היה החלום שלי להיות בעסקי קולנוע וטלוויזיה, אם כי לא ידעתי שאני אהיה בו זמנית, זה היה רק ​​זה נסיעה מוזרה ואני עליתי." [35] Zemeckis, דיבוב חזרה לעתיד "הסרט שלא יעטוף". הוא נזכר כי בגלל שהם ירו בלילה אחר לילה, הוא תמיד היה "חצי ישן" ואת "fattest, הכי מחוץ צורה וחולה אי פעם היה". [8]

העיירה בהרי עמק סצנות מרובע נורו בכיכר בית המשפט, הממוקם באולפני יוניברסל backlot (34.141417 ° N 118.349771 ° W). גייל הסביר שזה היה בלתי אפשרי לירות על מיקום "כי שום עיר לא תיתן צוות הסרט לשפץ את העיר שלהם להיראות כמו בשנות החמישים." יוצרי הסרט "החליטו לצלם את כל החומר של שנות ה -50, ולהפוך את העיר למראית עין יפה ויפה, ואז היינו פשוט מעיפים אותה לגמרי ומבהירים את כל הסצנות של שנות השמונים". [35] הפנים של דוק הבית של בראון נורה בבית רוברט ר בלקר האוס, ואילו החיצוניים התקיימו בבית גמבל האוס. [36] צילומי החוץ של קניון התאומים פינס, ומאוחר יותר את Lone Pine Mall (מ 1985) נורו לעבר קניון Puente הילס בעיר התעשייה, קליפורניה. התמונות החיצוניות וכמה סצינות פנים בבית הספר התיכון High Hill בתיכון צולמו בבית הספר התיכון Whittier ב Whittier, קליפורניה. הסצנה של הקרב על הלהקות צולמה ב"מרקמברידג 'פארק "," ריקוד הקסם מתחת לים ", שצולם באולם ההתעמלות של הכנסייה ההוליוודית המאוחדת המתודיסטית. סצנות מחוץ לבית של ביינס בשנת 1955 נורו בושנל אווניו, דרום פסדינה, קליפורניה. [37]

הצילומים עטופים לאחר 100 יום ב־20 באפריל 1985, והסרט עוכב ממאי עד אוגוסט. אבל אחרי בדיקה חיובית מאוד ("מעולם לא ראיתי תצוגה מקדימה כזאת", אמר פרנק מרשל, "הקהל עלה לתקרה"), שיינברג בחרה להעביר את תאריך השחרור ל -3 ביולי. הסרט פגש את התאריך החדש, שני עורכי, ארתור שמידט והארי קרמידאס, הוקצו לתמונה, בעוד עורכי קול רבים עבדו במשמרות של 24 שעות על הסרט. שמונה דקות נחתכו, כולל מרטי צופה באמא שלו לרמות במהלך הבחינה, ג 'ורג' נתקע בתא הטלפון לפני הצלת לוריין, כמו גם הרבה מארטי מעמיד פנים שהוא דרת 'ויידר. Zemeckis כמעט לחתוך את "ג 'וני ב' גוד" רצף כפי שהוא הרגיש שזה לא לקדם את הסיפור, אבל הקהל המקדימה אהב את זה, אז זה היה נשמר. התעשייה אור & Magic יצר את הסרט 32 יריות אפקטים, אשר לא סיפקה Zemeckis ו Gale עד שבוע לפני סיום הסרט. [8] את compositing מעורב זמן הסרט של רצף נסיעות, כמו גם את ההשפעות של ברק בסצנה מגדל השעון השיא, היה מטופל על ידי המנחה אנימציה ווס טקהאשי, אשר היה גם לעבוד על שני הבאים בחזרה לעתיד סרטים עם שאר צוות ILM. [38]

• 
  כיכר בית המשפט של היל ואלי כפי שהוא הופיע בסרט "בחזרה לעתיד" באולפני יוניברסל
• 
  חלק מהתפאורה של הסרט הראשון אשר הוצבה במקור בכניסה לשכונת "Lyon Estates" אשר ביישוב היל ואלי בה מרטי ובני משפחתו מתגוררים ב-1985
• 
  הסצנות מחוץ לבית משפחת מקפליי צולמו בפועל מחוץ לבית שבכתובת 9303 Roslyndale Avenue אשר בפרבר ארלטה של לוס אנג'לס
• 
  הסצנות מחוץ לאחוזה של דוק צולמו בפועל מול בית גמבל אשר בעיר פסדינה שבקליפורניה

הפקת הפסקול

שגיאות פרמטריות בתבנית:אלבום
פרמטרים [ דירוגים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

Back to the Future: Music From the Motion Picture Soundtrack

פסקול מאת אלן סילבסטרי ואמנים שונים
יצא לאור	8 ביולי 1985
הוקלט	15–2014
סוגה	מוזיקת סרטים
אורך	37 דקות ו-26 שניות
חברת תקליטים	MCA Records
הפקה	בוב גייל וניל קנטון

אלן סילבסטרי שיתף פעולה עם Zemeckis על Romancing את האבן, אבל שפילברג לא אהב את התוצאה של הסרט. זמקיס יעץ לסילבסטרי לעשות את יצירותיו מפוארות ואפוסיות, למרות הסרט הקטן, כדי להרשים את שפילברג. Silvestri החל להקליט את הציון שבועיים לפני התצוגה המקדימה הראשונה. הוא גם הציע יואי לואיס ואת חדשות ליצור את שיר הנושא. הניסיון הראשון שלהם נדחה על ידי יוניברסל, לפני שהם רשמו את "כוח האהבה". [35] האולפן אהב את השיר האחרון, אבל היה מאוכזב זה לא תכונה כותרת הסרט, ולכן הם היו צריכים לשלוח תזכירים לתחנות רדיו תמיד להזכיר את הקשר שלה עם בחזרה לעתיד. בסופו של דבר, את המסלול "חזרה בזמן" היה מובלט בסרט, לשחק במהלך סצנה כאשר מרטי מתעורר לאחר שובו ל 1985 וגם במהלך סוף זיכויים. [35]

למרות שמופיע כי פוקס הוא בעצם משחק גיטרה, המפקח מוזיקה עצמות Howe שכרו מאמן גיטרה הוליווד ומוזיקאי פול הנסון ללמד פוקס לדמות לשחק את כל החלקים כך שזה ייראה מציאותי, כולל משחק מאחורי ראשו. פוקס שפרסם את "ג'וני ב 'גוד" לשירה של מארק קמפבל (של ג'ק מאק ותהילת הלב). [39]

אלבום הפסקול המקורי של 1985 כלל רק שני מסלולים שנלקחו מהלחנות של סילבסטרי לסרט, הן שירים של יואי לואיס והן את השירים שהוקרנו בסרט על ידי הלהקה הבדונית מרווין ברי והסטארלייטס (ומרטי מקפליי), אחד משירי 1950 הבציר את הסרט, ושני שירי פופ שנשמעים בקצרה רק ברקע הסרט [ציטטה הצורך]. ב -24 בנובמבר 2009 הוצא על ידי אינטראדה רקורדס.

האלבום כלל את הרצועות הבאות:

1. "The Power of Love" – Huey Lewis and the News ‏(3:58)
2. "Time Bomb Town" – Lindsey Buckingham ‏(2:48)
3. "Back to the Future" – The Outatime Orchestra ‏(3:20)
4. "Heaven Is One Step Away" – Eric Clapton ‏(4:13)
5. "Back in Time" – Huey Lewis and the News ‏(4:22)
6. "Back to the Future Overture" - The Outatime Orchestra ‏(8:19)
7. "The Wallflower (Dance with Me Henry)" – Etta James ‏(2:45)
8. "Night Train" – Marvin Berry and the Starlighters ‏(2:17)
9. "Earth Angel (Will You Be Mine)" – Marvin Berry and the Starlighters ‏(3:02)
10. "Johnny B. Goode" – Marty McFly en de Starlighters ‏(3:06)

שחרר

בחזרה לעתיד נפתח ב -3 ביולי 1985, על 1,200 מסכים בצפון אמריקה. Zemeckis היה מודאג הסרט היה flop כי פוקס נאלץ לצלם קשרים משפחתיים מיוחדים בלונדון ולא היה מסוגל לקדם את הסרט. גייל לא היה מרוצה גם עם התווים של יוניברסל 'תמונות' האם אתה אומר לי אמא שלי יש את hots בשבילי?

כאשר הסרט שוחרר על VHS בשנת 1986, יוניברסל הוסיף "המשך יבוא ..." גרפיקה בסוף להגדיל את המודעות של הייצור על חלק II. זה הכיתוב מושמט על שחרורו של הסרט ב- DVD בשנת 2002 [24] ועל הבא Blu-ray ו- DVD משחרר.

באוקטובר 2010, לזכר יום השנה ה -25 של הסרט, "חזרה לעתיד" שוחזרה ושודרה מחדש עבור שידור חוזר תיאטרוני בארצות הברית, בבריטניה ובאיטליה. [41] השחרור גם בקנה אחד עם Universal Pictures Home בידור Blu-ray דיסק משחרר של הטרילוגיה. [42] [43]

ב -21 באוקטובר 2015, [44] התאריך העתידי המתואר בחלק השני, כל הטרילוגיה שוחררה מחדש תיאטרלית ליום אחד, בחגיגת יום השנה ה -30 של הסרט. [45]

קבלת הסרט

רווחים קופות

חזרה לעתיד בילה 11 שבועות במספר אחד. [8] גייל נזכר "סוף השבוע השני שלנו היה גבוה יותר מסוף השבוע הראשון שלנו, מה שמעיד על מילה גדולה של הפה. החופשה האירופית של למפון באירופה יצאה באוגוסט, והיא בעטה אותנו מספר אחד לשבוע ואז חזרנו למספר אחד. "[12] הסרט המשיך לגייס 210.61 מיליון דולר בצפון אמריקה ו -178.8 מיליון דולר בארצות זרות, וצבר סך של 389.1 מיליון דולר ברחבי העולם. [4] בחזרה לעתיד היה סוף שבוע הפתיחה הרביעית ביותר של 1985 והיה הסרט העליון גרוס של השנה. [46] Box Office Mojo מעריך כי הסרט מכר מעל 59 מיליון כרטיסים בארצות הברית. [47]

תגובה ביקורתית

על הסקירה מצטבר Metacritic קיבל את הציון הממוצע של 87, אשר מציין את "אוניברסלי acclaim", מבוסס על 12 חוות דעת. סקירה צובר עגבניות רעות מדווח כי 96% מהמבקרים נתנו את הסרט ביקורת חיובית על בסיס 77 ביקורות; הדירוג הממוצע הוא 8.71 / 10. הקונצנזוס של האתר נכתב: "המצאתיות, מצחיקות ונבוחות, חזרה לעתיד היא הרפתקה של מסע בזמן עם רוחות בלתי נשכחות". [49]

רוג 'ר אברט של שיקגו סאן טיימס הרגיש בחזרה לעתיד היו נושאים דומים לסרטים של פרנק קאפרה, במיוחד זה חיים נפלאים. אברט העיר: "[מפיק] סטיבן שפילברג מדמה את העבר האותנטי הגדול של הקולנוע ההוליוודי הקלאסי, שהתמחה בהתאמת הבמאי הנכון (רוברט זמקיס) לפרויקט הנכון". הוא נתן את הסרט 3/1 מתוך 4 כוכבים. [50] ג'נט מסלין מהניו-יורק טיימס האמינה שלסרט יש סיפור מאוזן: "זה המצאה קולנועית של הומור וסיפורי גחמה גבוהים במשך זמן רב". [51] כריסטופר נול, שראה לראשונה את הסרט כנער, התקשר זה "קפיצה משנות השמונים של המאה ה -20 המשלבת מדע בדיוני, פעולה, קומדיה ורומנטיקה, כולם לתוך חבילה קטנה מושלמת שילדים ומבוגרים יטרופו". [52] דייב קהר משיקגו רידר הרגיש שגאלה וזימקיס כתבו תסריט מאוזן לחלוטין מדע בדיוני, רצינות והומור. [53] וראייטי שיבח את ההופעות, וטען כי פוקס ולויד היטיבו את ידידותו של מרטי ודוק בראון עם איכות המזכירה את המלך ארתור ומרלין. BBC News שיבח את המורכבות של התסריט "הוצא להורג יוצא מן הכלל", מעיר כי "אף אחד לא אומר שום דבר שלא הופך להיות חשוב על העלילה מאוחר יותר." [55] דניס פישר של Cinefantastique נתן את הסרט ארבעה כוכבים מתוך חמישה, וכינה אותו "קלאסי מיידי". [56] חזרה לעתיד הופיע על רשימת הסרט העליון של ג 'ין סיסקל של 1985. [57]

שבחים

ב 58 פרסים האקדמיה, חזרה לעתיד זכה הטוב ביותר אפקטים קוליים עריכה, בעוד Zemeckis ו גייל היו מועמד הטוב ביותר עבור התסריט המקורי, "כוחה של אהבה" היה מועמד הטוב ביותר עבור השיר המקורי, ואת ביל Varney, B. Tennyson סבסטיאן השני, רוברט Thirlwell וויליאם ב קפלן היו מועמדים עבור Best Sound Mixing. [58] הסרט זכה בפרס הוגו למצגת הדרמטית הטובה ביותר [59] ופרס סטורן לסרט המדע הבדיוני הטוב ביותר. מייקל ג 'יי פוקס ואת אפקטים חזותיים מעצבים זכו בקטגוריות בפרסי שבתאי. זמקיס, המלחין אלן סילבסטרי, עיצוב תלבושות ותמיכה שחקנים כריסטופר לויד, לאה תומפסון, קריספין גלובר ותומס פ 'וילסון היו גם מועמד. [60] הסרט היה מועמד עבור BAFTAs רבים על האקדמיה הבריטית 39 פרסים הסרטים, כולל הסרט הטוב ביותר, תסריט מקורי, אפקטים חזותיים, עיצוב הפקה ועריכה. [61] בפרסי גלובוס הזהב ה -43, חזרה לעתיד הייתה מועמדת ללהקת הקולנוע הטובה ביותר (מוזיקלית או קומדיה), השיר המקורי (עבור "כוח האהבה"), השחקן הטוב ביותר בתמונה מוזיקלית או קומדיה (פוקס) ותסריט עבור זמקיס וגיל. [62]

מורשת

לאחר הקרנת הבכורה של הסרט גייל וזמקיס קיבלו מכתב תודה ממהנדס הרכב האמריקאי ג'ון דלוריאן אשר בו הוא הודה להם על כך שהם בחרו להשתמש במכונית הספורט דלוריאן DMC-12, שיוצרה על ידי החברה בבעלותו, כמכונת הזמן בסרט

הנשיא רונלד רייגן, מעריץ של הסרט, התייחס לסרט שלו ב -1986 ב"כתובת האיגוד "כאשר אמר," מעולם לא היה זמן מרגש יותר להיות בחיים, תקופה של פליאה מהומה והישג הרואי. אמר בסרט בחזרה לעתיד, "לאן אנחנו הולכים, אנחנו לא צריכים כבישים". [63] כאשר הוא ראה לראשונה את הבדיחה על היותו נשיא, הוא הורה על המקרין של התיאטרון לעצור את הגלגל, לגלגל אותו בחזרה, ולהפעיל אותו שוב. [6]

הסרט דורג במקום 28 ברשימת הבידור השבועי של 50 סרטי התיכון הטובים ביותר. [64] בשנת 2008, חזרה לעתיד נבחר את הסרט ה -23 הגדול ביותר שנעשה אי פעם על ידי קוראי האימפריה. [65] זה היה גם להציב ברשימה דומה על ידי ניו יורק טיימס, רשימה של 1000 סרטים. [66] בינואר 2010, הסרט כולל את הסרט על הרשימה של 100 סרטים הגדולים של כל הזמנים. [67] בשנת 2007 נבחר הסרט לשימור במרשם הסרטים הלאומי של ארצות הברית על ידי ספריית הקונגרס כ"מתקדם מבחינה תרבותית, היסטורית או אסתטית ". [68] בשנת 2006, את התסריט המקורי עבור בחזרה לעתיד נבחר על ידי גילדת הסופרים של אמריקה כמו התסריט הטוב ביותר 56 של כל הזמנים. [69]

בחודש יוני 2008, מכון הקולנוע האמריקאי חשף את ה-10 Top 10 של AFI - עשר הסרטים הטובים ביותר בעשרת הסרטים הקלאסיים של הסרטים האמריקאיים - לאחר שסקר יותר מ -1,500 איש מהקהילה היצירתית. חזרה לעתיד הוכרה כ -10 הסרט הטוב ביותר בז'אנר המדע בדיוני. [70]

הפקה תיאטרון מוזיקלי, המכונה גם חזרה לעתיד, נמצאת בפיתוח עבור הופעה ראשונה בתיאטרון ווסט אנד בלונדון. Zemeckis ו Gale התאחדו לכתוב את המחזה, בעוד Silvestri ו גלן באלארד לספק מוזיקה. [71] במקור תוכנן להופיע לראשונה בשלושים שנה להקרנת הסרט ב -2015, ההפקה התעכבה יותר מפעם אחת [72] לפני שסוף סוף הוצגה הבכורה שלה ב -20 בפברואר 2020. [73]

הקלעים של מארטי מקפליי סקייטבורד בסרט התרחש במהלך הינקות של סקייטבורד תת-תרבות, ורבים skateboarders - כמו גם חברות בתעשייה - לשלם מחווה לסרט על השפעתה בתחום זה. דוגמאות לכך ניתן לראות בחומר פרסומי, בראיונות שבהם סקייטבורד מקצועיים מציינים את הסרט כייזום לספורט הפעולה, ובהכרה של הציבור בהשפעת הסרט. [74] [75]

חזרה לעתיד מדורגת עשירית על Film4 של 50 סרטים לראות לפני שמתים. [76]

סרטי המשך

חזרה להצלחה של העתיד הובילה שני סרט המשך: חזרה אל העתיד חלק ב 'ו בחזרה לעתיד חלק III.

חלק ב 'שוחרר ב -22 בנובמבר 1989, על ביקורות מעורבות ועל הצלחה פיננסית דומה כמו המקורי, מסיימת כמו השלישי בגודלה הסרט ברוטו של השנה ברחבי העולם. [77] [78] הסרט ממשיך ישירות מסוף חזרה לעתיד ועוקב אחר מרטי ודוק כפי שהם נוסעים אל העתיד של 2015, חלופה 1985, ו 1955 שבו מרטי צריך לתקן את העתיד, תוך הימנעות העבר שלו מן הסרט המקורי. חלק II הפך בולט עבור ההגדרה שלה 2015 ותחזיות של טכנולוגיה כגון hoverboards. [79] [80] [81]

חלק ג ', שפורסם ב -25 במאי 1990, המשיך את הסיפור, בעקבות מארטי כפי שהוא נוסע בחזרה בשנת 1885 כדי להציל זמן נטוש דוק. מבחינה מסחרית, החלק השלישי היה הכי פחות מוצלח בטרילוגיה, אבל יש לו ביקורות טובות יותר מאשר בחלק השני. [82]

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של בחזרה לעתיד
• "בחזרה לעתיד", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "בחזרה לעתיד", באתר נטפליקס
• "בחזרה לעתיד", באתר AllMovie (באנגלית)
• "בחזרה לעתיד", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "בחזרה לעתיד", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "בחזרה לעתיד", באתר Metacritic (באנגלית)
• "בחזרה לעתיד", באתר אידיבי
• "בחזרה לעתיד", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
• "בחזרה לעתיד", באתר Prime Video (באנגלית)
• "בחזרה לעתיד", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• אתר מעריצים של טרילוגיית בחזרה לעתיד
• הדס בשן ואמיר קמינר, עניין של זמן, באתר ynet, 30 ביוני 2010
• אלון גור אריה, איך שהזמן עובר כשצוחקים, באתר ynet, 16 ביוני 2012
• איתמר זהר, איך שהזמן עף | 30 שנה ל"בחזרה לעתיד": שחקני הסרט מסבירים את הצלחתו, באתר הארץ, 2 ביולי 2015
• דורון פישלר‏, חבל על הזמן: 30 שנה לסרט שהפך את האייטיז לאגדה, באתר וואלה!‏, 03 ביולי 2015
• אבנר שביט‏, "בחזרה לעתיד": בחזרה ל-1985, באתר וואלה!‏, 9 באוקטובר 2015