אתה הנחלת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־10:27, 29 במאי 2019

אתה הנחלת תורה לעמך הוא פיוט אזהרות הנפוץ ביותר ומן קדומים ביותר הנמצא בידינו, והוא נמצא במחזורי אשכנז וצרפת, בקטעי גניזה,^[1] ובנוסח איטליה.^[2] נתחבר ככל הנראה בבבל^[3] בראשית תקופת הגאונים.

דרך מנין המצוות באתה הנחלת

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

על פי פרופ' יונה פרנקל^[4], אין ספק שהפייטן לא נתכוון למנות את כל המצוות, שהרי החסיר מספר מצוות עיקריות כגון פריה ורבייה (שהיא המצווה הראשונה בתורה), אכילת מרור או נתינת מחצית השקל; מצוות נוספות אף חוזרות על עצמן כמה פעמים, בהתאם לחזרת התורה עליהן. לפי פרנקל, כל המצוות עולים 570.^[5]

זמן הפיוט ומחברו

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו.

את רוב פיוטי האזהרות האשכנזיים חיבר ר' אליהו הזקן, שהיה גיסו של רב האי גאון ותלמידו של רבינו גרשום^[6]; פיוטיו מצוטטים מספר פעמים אצל בעלי התוספות. עד שנמצאו אזהרותיו המקוריות, היו שטעו לחשוב^[7] שהוא גם מחברה של אזהרה זו, "אתה הנחלת". על פי דעה זו נטען כי ר' אליהו חיבר פיוט זה בעת שישב בבית האסורים, וכיוון שלא הייתה לו שם גישה לספרים – מנה בפיוטו את המצוות שלא לפי סדרן. אחרים סברו שהוא שייך לרבי אלעזר הקליר, מחברם של רוב הפיוטים המצויים בידינו^[8], ורבים נוספים מביאים אותו כמיוחס לפייטן רבינו שמעון הגדול בן ר' יצחק^[9]. יש מיוחסים אותו לרבינו שמעון ממאנש^[10], פייטן צרפתי שחי בסביבות השנים ד'ת"ר-ד'תר"ן (המאה ה-9) והיה מאבותיו של רבי שמעון הגדול^[11], כיוון שהפיוט היה ידוע כבר בתקופת אחרוני הגאונים ומוזכר אצל רבי סעדיה גאון.^[12] לפי יונה פרנקל,^[13] אין אנו יודעים מי כתבו.

על כל פנים, מקובל היום שהוא נכתב קודם תקופתו של רס"ג, ולכן אי אפשר לאחר את זמנו של פיוט זה לתקופת רבינו שמעון הגדול ורבי אליהו הזקן.^[14] ישנם גם המקדימים את זמנו של המחבר למאה הששית^[15]; אחרים סוברים כי האזהרה נתחברה בישיבת ר' יוסף בר אבא גאון, בפומבדיתא^[16].

הערות שוליים

^ יונה פרנקל, "מחזור שבועות", ירושלים תש"ס, עמ' לז במבוא.
^ מחזור שד"ל, חלק א, דף קנו ע"ב (ליום טוב שני), שמופיע רק סדרת הא"ב הראשון.
^ עיין יונה פרנקל, "מחזור שבועות", ירושלים תש"ס, עמ' לז במבוא שדן אם הפיוט נכתב בבבל או בארץ ישראל, ומסיק מכמה לשונות שבפיוט שיותר סביר שנכתב בבבל.
^ במבוא ל"מחזור שבועות" של פרופ' ר' יונה פרנקל, עמ' ל"ו.
^ כמובן, אפשר למנות בצורות שונות. לדוגמא, אפשר לפרש את הביוטי "עריות להפריש" להתייחס ל-19 לאווין שבפרשת העריות.
^ ראו התוספות בנידה דף ל' עמוד א' ויומא דף ח' עמוד א'.
^ החיד"א ב"שם הגדולים" ח"א ערך רבנו האי גאון, חידושי המהרד"ם על ספר המצוות לרמב"ם, שורש שלישי.
^ הרמ"א, בספרו "תורת העולה" חלק ג', פרק ל"ח.
^ ר' וולף היידנהיים במחזורו לשבועות, הנובר תקי"ט, עמ' 10 ו-139, ר' שלום אלבק בהקדמתו לספר הראב"ן, וורשה תרס"ה, ר' ירוחם פישל פרלא (הגרי"פ) בהקדמתו לביאורו לספר המצוות לר' סעדיה גאון ועוד.
^ יש הטוענים שהכוונה אינה למאנש אלא לחבל לה-מאן.
^ שו"ת המהרש"ל סימן כ"ט, ועל פיו רי"א בן יעקב ב"אוצר הספרים", ערך "אזהרות"; ובהבנת דברי המהרש"ל הללו טעו הסוברים שר' שמעון הגדול עצמו כתבו.
^ סידור רב סעדיה גאון, דיני יום טוב.
^ "מחזור שבועות", ירושלים תש"ס, עמ' לו במבוא.
^ "מחזור שבועות", ירושלים תש"ס, עמ' לח במבוא.
^ ראו יונה פרנקל במבואו ל"מחזור שבועות", עמ' ל"ו, ושד"ל בעמ' כ"ד למבואו למחזור בני רומי, ליוורנו תרי"א.
^ רשזח"ה, באיגרת ביקורת 2.

[1] יונה פרנקל, "מחזור שבועות", ירושלים תש"ס, עמ' לז במבוא.

[2] מחזור שד"ל, חלק א, דף קנו ע"ב (ליום טוב שני), שמופיע רק סדרת הא"ב הראשון.

[3] עיין יונה פרנקל, "מחזור שבועות", ירושלים תש"ס, עמ' לז במבוא שדן אם הפיוט נכתב בבבל או בארץ ישראל, ומסיק מכמה לשונות שבפיוט שיותר סביר שנכתב בבבל.

[4] במבוא ל"מחזור שבועות" של פרופ' ר' יונה פרנקל, עמ' ל"ו.

[5] כמובן, אפשר למנות בצורות שונות. לדוגמא, אפשר לפרש את הביוטי "עריות להפריש" להתייחס ל-19 לאווין שבפרשת העריות.

[6] ראו התוספות בנידה דף ל' עמוד א' ויומא דף ח' עמוד א'.

[7] החיד"א ב"שם הגדולים" ח"א ערך רבנו האי גאון, חידושי המהרד"ם על ספר המצוות לרמב"ם, שורש שלישי.

[8] הרמ"א, בספרו "תורת העולה" חלק ג', פרק ל"ח.

[9] ר' וולף היידנהיים במחזורו לשבועות, הנובר תקי"ט, עמ' 10 ו-139, ר' שלום אלבק בהקדמתו לספר הראב"ן, וורשה תרס"ה, ר' ירוחם פישל פרלא (הגרי"פ) בהקדמתו לביאורו לספר המצוות לר' סעדיה גאון ועוד.

[10] יש הטוענים שהכוונה אינה למאנש אלא לחבל לה-מאן.

[11] שו"ת המהרש"ל סימן כ"ט, ועל פיו רי"א בן יעקב ב"אוצר הספרים", ערך "אזהרות"; ובהבנת דברי המהרש"ל הללו טעו הסוברים שר' שמעון הגדול עצמו כתבו.

[12] סידור רב סעדיה גאון, דיני יום טוב.

[13] "מחזור שבועות", ירושלים תש"ס, עמ' לו במבוא.

[14] "מחזור שבועות", ירושלים תש"ס, עמ' לח במבוא.

[15] ראו יונה פרנקל במבואו ל"מחזור שבועות", עמ' ל"ו, ושד"ל בעמ' כ"ד למבואו למחזור בני רומי, ליוורנו תרי"א.

[16] רשזח"ה, באיגרת ביקורת 2.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 ==דרך מנין המצוות באתה הנחלת==
-{{להשלים}}
+{{להשלים|נושא=ספרות}}
 על פי פרופ' [[יונה פרנקל]]{{הערה|במבוא ל"מחזור שבועות" של פרופ' ר' יונה פרנקל, עמ' ל"ו.}}, אין ספק שהפייטן לא נתכוון למנות את כל המצוות, שהרי החסיר מספר מצוות עיקריות כגון [[פריה ורבייה]] (שהיא המצווה הראשונה בתורה), אכילת [[מרור]] או נתינת [[מחצית השקל]]; מצוות נוספות אף חוזרות על עצמן כמה פעמים, בהתאם לחזרת התורה עליהן.  לפי פרנקל, כל המצוות עולים 570.{{הערה|כמובן, אפשר למנות בצורות שונות.  לדוגמא, אפשר לפרש את הביוטי "עריות להפריש" להתייחס ל-19 לאווין שבפרשת העריות.}}
 ==זמן הפיוט ומחברו==
-{{לעדכן}}
+{{לעדכן|נושא=ספרות}}
 את רוב פיוטי האזהרות האשכנזיים חיבר [[אליהו הזקן|ר' אליהו הזקן]], שהיה גיסו של [[רב האי גאון]] ותלמידו של [[רבינו גרשום]]{{הערה|ראו ה[[תוספות]] בנידה דף ל' עמוד א' ויומא דף ח' עמוד א'.}}; פיוטיו מצוטטים מספר פעמים אצל [[בעלי התוספות]]. עד שנמצאו אזהרותיו המקוריות, היו שטעו לחשוב{{הערה|[[החיד"א]] ב"שם הגדולים" ח"א ערך רבנו האי גאון, חידושי המהרד"ם על ספר המצוות לרמב"ם, שורש שלישי.}} שהוא גם מחברה של אזהרה זו, "אתה הנחלת". על פי דעה זו נטען כי ר' אליהו חיבר פיוט זה בעת שישב בבית האסורים, וכיוון שלא הייתה לו שם גישה לספרים – מנה בפיוטו את המצוות שלא לפי סדרן. אחרים סברו שהוא שייך ל[[אלעזר הקליר|רבי אלעזר הקליר]], מחברם של רוב הפיוטים המצויים בידינו{{הערה|[[הרמ"א]], בספרו "תורת העולה" חלק ג', פרק ל"ח.}}, ורבים נוספים מביאים אותו כמיוחס לפייטן [[שמעון בן יצחק|רבינו שמעון הגדול]] בן ר' יצחק{{הערה|[[וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]] במחזורו לשבועות, הנובר תקי"ט, עמ' 10 ו-139, [[שלום (בן יחזקאל) אלבק|ר' שלום אלבק]] בהקדמתו לספר הראב"ן, וורשה תרס"ה, [[ירוחם פישל פרלא|ר' ירוחם פישל פרלא]] (הגרי"פ) בהקדמתו לביאורו לספר המצוות לר' סעדיה גאון ועוד.}}.  יש מיוחסים אותו לרבינו [[שמעון ממאנש]]{{הערה|יש הטוענים שהכוונה אינה ל[[מאנש]] אלא לחבל לה-מאן.}}, פייטן צרפתי שחי בסביבות השנים [[ד'ת"ר]]-[[ד'תר"ן]] ([[המאה ה-9]]) והיה מאבותיו של רבי שמעון הגדול{{הערה|שו"ת ה[[מהרש"ל]] סימן כ"ט, ועל פיו [[יצחק אייזיק בן יעקב|רי"א בן יעקב]] ב"אוצר הספרים", ערך "אזהרות"; ובהבנת דברי המהרש"ל הללו טעו הסוברים שר' שמעון הגדול עצמו כתבו.}}, כיוון שהפיוט היה ידוע כבר בתקופת אחרוני ה[[גאונים]] ומוזכר אצל [[רבי סעדיה גאון]].{{הערה|סידור רב סעדיה גאון, דיני יום טוב.}}  לפי יונה פרנקל,{{הערה|"מחזור שבועות", ירושלים תש"ס, עמ' לו במבוא.}} אין אנו יודעים מי כתבו.