האימפריה הדנית – הבדלי גרסאות
מפריע לטקסט |
←פתיח: עריכה |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
| אירועי פירוק = תאריך פירוק |
| אירועי פירוק = תאריך פירוק |
||
| תאריכי פירוק = 1953 |
| תאריכי פירוק = 1953 |
||
| ישות קודמת = ממלכת נורווגיה {{ש}} {{דגל|איחוד קאלמאר}} [[איחוד קאלמאר]] |
| ישות קודמת = [[ממלכת נורווגיה]] {{ש}} {{דגל|איחוד קאלמאר}} [[איחוד קאלמאר]] |
||
| ישות יורשת = {{דגל|דנמרק}} [[דנמרק]] |
| ישות יורשת = {{דגל|דנמרק}} [[דנמרק]] |
||
| מטבע = ריקסדאלר |
| מטבע = [[ריקסדאלר]] |
||
| תמונת מפה = Denmark-Norway and possessions.png |
| תמונת מפה = Denmark-Norway and possessions.png |
||
}} |
}} |
||
[[קובץ:European settlements in India 1501-1739.png|ממוזער|שמאל|300px|קולוניות דניות ואחרות בהודו]] |
[[קובץ:European settlements in India 1501-1739.png|ממוזער|שמאל|300px|קולוניות דניות ואחרות בהודו]] |
||
'''האימפריה הדנית''' החלה את דרכה בתחילת [[המאה ה-13]], כשקיבלה דנמרק את השליטה על [[אסטוניה]]. |
'''האימפריה הדנית''' החלה את דרכה בתחילת [[המאה ה-13]], כשקיבלה דנמרק את השליטה על [[אסטוניה]]. לאחר האיחוד עם [[נורווגיה]], קיבלה [[דנמרק-נורווגיה]] את השליטה על כל הקולוניות הוותיקות של [[נורווגיה]] - [[גרינלנד]], [[איי פארו]], [[אורקני]], [[שטלנד]] ו[[איסלנד]]. ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]], לאחר אבידות טריטוריאליות ב[[סקנדינביה|חצי האי הסקנדינבי]], דנמרק-נורווגיה החלה לפתח מושבות, מבצרים ועמדות מסחר ב[[אפריקה]], ב[[הקריבים|קריבים]] וב[[הודו]]. [[כריסטיאן החמישי, מלך דנמרק]] היה הראשון לפתח את מדיניות המסחר שמעבר לים, כחלק מגל ה[[מרקנטיליזם]] שסחף את [[אירופה]] באותה התקופה. ב-[[1620]] הקימה דנמרק את המושבה הראשונה - [[טרנקובאר]] או סרנגמבדי, הנמצאת על חופה הדרומי של הודו. השריד האחרון של האימפריה, שהיה גם הטריטוריה הגדולה בה, היא [[גרינלנד]], שזכתה בשלטון עצמי ב-[[1953]], ומאז היא אזור [[אוטונומיה|אוטונומי]] במדינה הדנית. איי פארו קיבלו [[אוטונומיה]] מדנמרק ב-[[1948]]. |
||
==הודו== |
==הודו== |
||
גרסה מ־11:05, 31 במאי 2019
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה
פרמטרים [ ראש המדינה, תמונת מפה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| משטר | מונרכיה אבסולוטית | ||
| שפה נפוצה | דנית | ||
| עיר בירה | קופנהגן | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | |||
| תאריך הקמה | 1536 | ||
| פירוק | |||
| תאריך פירוק | 1953 | ||
| ישות קודמת |
ממלכת נורווגיה  איחוד קאלמאר | ||
| ישות יורשת |
 דנמרק | ||
| כלכלה | |||
| מטבע | ריקסדאלר | ||
  | |||
.svg)
האימפריה הדנית החלה את דרכה בתחילת המאה ה-13, כשקיבלה דנמרק את השליטה על אסטוניה. לאחר האיחוד עם נורווגיה, קיבלה דנמרק-נורווגיה את השליטה על כל הקולוניות הוותיקות של נורווגיה - גרינלנד, איי פארו, אורקני, שטלנד ואיסלנד. במאה ה-17, לאחר אבידות טריטוריאליות בחצי האי הסקנדינבי, דנמרק-נורווגיה החלה לפתח מושבות, מבצרים ועמדות מסחר באפריקה, בקריבים ובהודו. כריסטיאן החמישי, מלך דנמרק היה הראשון לפתח את מדיניות המסחר שמעבר לים, כחלק מגל המרקנטיליזם שסחף את אירופה באותה התקופה. ב-1620 הקימה דנמרק את המושבה הראשונה - טרנקובאר או סרנגמבדי, הנמצאת על חופה הדרומי של הודו. השריד האחרון של האימפריה, שהיה גם הטריטוריה הגדולה בה, היא גרינלנד, שזכתה בשלטון עצמי ב-1953, ומאז היא אזור אוטונומי במדינה הדנית. איי פארו קיבלו אוטונומיה מדנמרק ב-1948.
הודו
דנמרק החזיקה במספר קולוניות קטנות ועמדות מסחר לאורך תת-היבשת ההודית מהמאה ה-17 עד למאה ה-19, שלבסוף נמכרו לבריטניה שהפכה לכוח העיקרי באזור. הקולוניה טרנקובאר (כיום טהאראנגמבאדי Tharangambadi) הוחזקה בידי הדנים משך 225 שנה עד שנמכרה לבריטניה ב-1845. ב-1755 דנמרק רכשה את העיירה סרמפור, ומאוחר יותר את אחנה ופירפור. ב-1829 הוקמה אוניברסיטה דנית בסרמפור, וזו קיימת עד היום. ערים אלה נמכרו גם הן לבריטניה ב-1845. עוד ניסיון דני לקולוניזציה היה באיי ניקובר.
האיים הקריבים
דנמרק השיגה את האי סנט תומאס, את האי סנט ג'ון, ורכשה את סנט קרואה מצרפת ב-1773. כלכלת האיים נתבססה בעיקרה על קני סוכר. האיים האלו נודעו כאיי הודו המערבית הדנים ולבסוף נמכרו לארצות הברית ב-1917 במחיר של 25 מיליון דולר. הדנים רצו להיפטר מהאיים בשל התדרדרות הכלכלה באיים. ארצות הברית קיוותה להשתמש באיים כבסיס צי. מ-1917 האיים נודעו כאיי הבתולה האמריקאים.
אפריקה
דנמרק החזיקה במספר נקודות מסחר ובארבעה מבצרים לאורך חוף הזהב במערב אפריקה, במיוחד באזור גאנה של היום. שלוש נקודות המסחר היו מבצר פרדניקסבורג, מבצר כריסטיאנבורג שנכבש משוודיה, ופרדריקסבורג שהיה לבסיס הכוחות הדנים באפריקה ושימש כמרכז לסחר בעבדים באיי הודו המערביים הדנים. המבצרים היו מבצר פרינסטנסן שנבנה בשנת 1784, מבצר אגוסטבורג מ-1787, מבצר פריאדנסבורג ומבצר קונגנסטן. דנמרק מכרה את המבצרים לבריטניה בשנת 1850. כיום נותרו ממבצרים אלה רק הריסות, למעט מבצר כריסטיאנבורג המשמש כיום כמבנה מגורים.
קישורים חיצוניים
- רשימה של קולוניות דניות (באנגלית)
.svg){kind=small}
