חוויית סף מוות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־21:35, 5 ביוני 2019

חוויית סף מוות (נכתבת לעיתים בראשי התיבות NDE‏: Near-Death Experience) היא חוויה נפוצה שעליה מספר לעיתים מי שחווה מוות קליני ושרד, בנוגע לתחושותיו בעת האירוע.

בדרך כלל כבר מספר דקות לפני מוות קליני^[1] פוסקת פעילות מוחית ואין מדידת EEG כלשהי, מבחינה רפואית לא מתאפשרים תפקודים של המוח כגון זיכרון, הזיה ודמיון. למרות זאת קיימים בכל רחבי העולם דיווחים בעלי מאפיינים דומים^[2] אצל אנשים שחוו מוות קליני, על חוויה חוץ גופית הכוללת בין השאר ראיית אור לבן בוהק, תחושת עונג עילאית ותיאור של חוויות בעוצמות שמעבר למה שמוכר בעולם הזה, הימשכות למנהרה, ראיית אנשים קרובים שנפטרו וראיית דברים שהיו בסביבת גוף האדם בזמן המוות הקליני (למשל חדר ניתוח זירת קרב וכולי).

חוויית סף מוות מתוארת על ידי החווים אותה כחוויה חיובית ונעימה, אך לפעמים היא נחוות כטראומה ובמקרים קיצוניים אף משאירה סימנים של פוסט טראומה.

ממדי התופעה

חוויית סף מוות היא תופעה נפוצה. על פי סקר מכון גאלופ שפורסם בשנת 1992, כ-13 מיליון איש (5% מהאוכלוסייה באותו זמן) חוו חוויה כזו בארצות הברית. סקר אחר שפורסם בגרמניה^[3] העריך את שעור החווים בכ-4% מהאוכלוסייה.

מחקר שפורסם בהולנד על ידי הקרדיולוג פים ואן לומל מצא כי 18% מאלו שעברו דום לב והוגדרו במוות קליני, דווחו לאחר מכן על חוויית סף מוות^[4].

מחקרים במדינות לא-מערביות, כולל סין, הודו, תאילנד, טיבט, קהילות ילידיות באוסטרליה, צ'ילה, גואם, הוואי ועוד, מצביעים על כך שהחוויות המדווחות בהן דומות בכך שיש תחושת "חיים שאחרי המוות" או מודעות לכך שאדם נמצא במצב של מוות, תיאור של שלווה גדולה, פגישת קרובים שנפטרו, פגישת ישויות רוחניות, וכן מעבר על "סרט" מאורעות החיים^[5].

על פי אזכורים בספרות עתיקה נמצא שהתופעה הייתה מוכרת לכל אורך הדורות. היא מוזכרת כבר בכתבי אפלטון^[6] בשנת 420 לפני הספירה, במקורות של היהדות מלפני 2,000 שנה ואילך^[7] וכן בכתבים היסטוריים שונים ברחבי העולם. בעידן המודרני החלו להצטבר עדויות מתועדות, ואף מוקלטות ומצולמות, ובסוף המאה ה-20 התחילו ניצני מחקרים מדעיים המנתחים את התופעה.

מחקר מדעי של חוויית סף מוות

ממצאיו של ריימונד מודי

החלוץ בתחום המחקר המדעי היה ד"ר ריימונד מודי (Raymond Moody), רופא צעיר שהתמחה בפסיכיאטריה, שפרסם בשנת 1975^[8] את הספר "החיים שלאחר החיים". ספר זה, המבוסס על מחקר איכותני שערך, מביא 150 עדויות של אנשים אשר נפגעו קשות ומתו מוות קליני, ואחר כך חזרו להכרתם, רובם חולים קשים או פצועי תאונה - שהוכרזו מתים אך נשארו בחיים כניסים רפואיים. העדים הרבים שהביא עמדו מאחורי עדותם, גם לאחר בדיקות חוזרות, ומבחינתם דיווחו על אירועי אמת.

מודי, במחקרו, הביא עדויות בעלות מאפיינים דומים מרגעי הפטירה, וממה שלפי הטענה התרחש מיד אחר כך. בעדויות אלה חוזר התיאור של תחושת עזיבת הגוף הפיזי וריחוף, ראיית מנהרה ולעיתים מעבר דרכה, אור חזק ובדרך-כלל לבן, וקיומה של ישות, שאינה בהכרח מוגדרת, השופעת אהבה ללא קץ, ששוחחה עמם והובנה על ידם, אף על פי שלא "דיברה" באופן מילולי.

כמה מהעדים במחקרו של מודי תיארו את האירועים שהתרחשו מיד לאחר קביעת המוות הקליני, כדוגמת פירוט שולחן הניתוחים שאליו הובאו, או אופן פינוים מהמכונית המרוסקת בה נפגעו, ועוד. היו שפרשו את ממצאיו של ריימונד מודי כעדות לחיים לאחר המוות ולנשמה הנוטשת את הגוף הפיזי.

המחקר של פרניה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

המחקר של פים ואן לומל

סקר שנערך בבתי חולים בהולנד בשנת 2001, וכלל 344 חולים שעברו החייאה מוצלחת^[9] העלה ש-62 מתוכם (18%) דיווחו על חווית סף מוות. ל-21 מתוכם (6%) היה "זיכרון כלשהו" ול-6 (2%) מהם היו חוויות near-death experience) NDE) עמוקות מאוד (היתר הוגדרו כדרגות ביניים).

אופי החוויה	אחוז המדווחים מכלל המדווחים על NDE
מודעות להיותו מת	50%
רגשות חיוביים	56%
"יציאה מהגוף"	24%
תנועה ב"מנהרה"	31%
תקשורת עם אור	23%
צפיה בצבעים	23%
צפיה בנופים "שמימיים"	29%
פגישה עם אנשים שמתו	32%
סקירה של החיים	13%
נוכחות גבול	8%

דוגמה לדיווח על חוויה חוץ גופית:

"במהלך משמרת לילה הביא אמבולנס גבר בן 44 מחוסר הכרה (בקומה) וכחול מחוסר חמצן (ציאנוטי). החלה החייאה ואז הוצאתי מפיו שיניים תותבות לצורך הנשמה ושמתי אותן בעגלה. לאחר כשעה וחצי התייצבו קצב הלב ולחץ הדם של החולה והוא הועבר חסר הכרה ומונשם ליחידה לטיפול נמרץ.
"לאחר יותר משבוע פגשתי שוב בחולה, ששב בינתיים להכרתו, כשחילקתי תרופות. ברגע שראה אותי הוא אמר 'האחות הזו יודעת איפה השיניים התותבות שלי'. הייתי מופתעת ואז הוא המשיך ואמר 'את היית שם כשהביאו אותי לבית החולים, את לקחת את השיניים התותבות שלי ושמת אותן בעגלה הזו: היו עליה בקבוקים ומתחתיהם מגירות ושם שמת את השיניים'.
"נדהמתי משום שכל זה התרחש כשהאיש בחוסר הכרה עמוק ומונשם. כשחקרתי אותו עוד הסתבר שהחולה ראה עצמו שוכב על המיטה וצפה מלמעלה באחיות וברופאים העסוקים בהחיאתו. הוא תיאר במדויק את המטפלים ואת החדר. לדבריו, הוא דאג שמא נתייאש ונפסיק את ההחיאה, ואכן היינו פסימיים לגבי סיכויו באותו זמן בשל המצב הירוד בו הגיע".

— עדות אחות ביחידה לטיפול נמרץ לב, Van Lommel, P; Van Wees, R; Meyers, V; Elfferich, I (2001). "Near-death experience in survivors of cardiac arrest: A prospective study in the Netherlands". Lancet. 358 (9298): 2041. doi:10.1016/S0140-6736(01)07100-8. PMID 11755611.

על שכיחותה של החוויה מעיד סקר של מכון גלופ המדווח על כשמונה מיליון אמריקאים שטוענים שחוו חוויה שכזאת. מחקר^[10] שהשווה סיפורי חוויות סף מוות לפני ואחרי שנת 1975 (אז הביא הפאראפסיכולוג ריימונד מודי את התופעה לתודעת הציבור הרחב), הראה כי הסיפורים ברובם אינם אופנה מתחלפת.

AWARE

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תופעות דומות

מולקולת קטמין, סם הזיה היוצר תחושות הדומות לחוויית סף מוות כולל "יציאה מהגוף"

יש הטוענים כי חלק מהתופעות המדווחות בחווית סף המוות נוצרות גם כשמזריקים לווריד 50–100 מ"ג סם הזיה הנקרא קטאמין (ketamine). הקטאמין חוסם קולטנים של גלוטמט שהוא מוליך עצבי חשוב בקליפת המוח. במצב של חוסר חמצן פתאומי, נוצר שטף של גלוטמט שעלול להרעיל תאי עצב. השערה רווחת היא שלמוח מנגנון הגנה מפני נזקו של עודף גלוטמט על ידי חסימת הקולטנים שלו, כלומר על ידי יצירת מצב הדומה לפעולת סם הקטאמין.

מצבים אחרים בהם מתקבלות עדויות על מצבי NDE כולל יציאה מהגוף הם התקפי אפילפסיה (מחלת הנפילה) ולעיתים מיגרנה.

קשר בין חוויית סף מוות ל "פריצת REM"

פריצת שנת רע"מ (REM intrusion) היא תסמונת בה נוצר מצב דמוי שנת REM (השלב בשינה המאופיין בתנועות עיניים מהירות וחלימה מוגברת) בזמן ערות. ההפרעה מאופיינת בתחושת ערות המלווה חוסר שליטה על הגפיים ובהזיות חזותיות ושמיעתיות. המצב נלווה בדרך כלל להפרעות שינה. קווין נלסון (Kevin R. Nelson, מהמחלקה לנוירולוגיה של אוניברסיטת קנטקי) טוען כי יש קשר בין חוויית סף המוות למצבי פריצת REM. טענתו מתבססת על דמיון במאפייני החוויה וההקשר בין הקלט העצבי ממערכת הלב-ריאה לתופעת התפרצות REM. מחקר שבדק 55 אנשים שדיווחו על חוויית סף מוות הראה שכיחות גבוהה של הפרעות שינה הקשורות בהזיות (60%) לעומת קבוצת ביקורת (במאפייני גיל ומין דומים)^[11].

תחושת יציאה מהגוף

אחת התופעות המדווחות במצבי סף מוות היא חווית היציאה מהגוף (Out Of Body Experience OBE) וראית האדם את עצמו מהצד או "בהיטל על". הסבר פיזיולוגי אפשרי לתופעה הוא שיבוש בקלט ובעיבוד של שני חושים המאפשרים לנו למקם את גופנו. הראשון נקרא פרופריוספציה והוא הנותן תחושת מיקום של חלקי הגוף זה ביחס לזה. הפרופריוספציה מאפשרת לנו כשהתעוררנו משינה לדעת בעיניים עצומות מה תנוחת גופינו על המיטה ולכוון את רגלינו וידינו בזמן פעילות מבלי לראות אותן. מידע נוסף החיוני להתמצאות קשור למיקום הגוף במרחב, והוא מעובד על ידי המערכת הווסטיבולרית אליה שייכים אברי האיזון (התעלות ואברי החישה שבאוזן) – זה החוש ש"מתבלבל" במצב של סחרחורת או מחלת נסיעה. פעילות תקינה של מערכות אלו היא הממקמת את התודעה בגוף. כאשר משתבשת פעולת חלקי המוח האחראים לחושים אלו ואין התאמה בין האינפורמציה החזותית (גוף נייח על המיטה) לתחושה (גוף מרחף ונע כלפי מעלה), התודעה עשויה לפתור את הקונפליקט על ידי העתקת נקודת המבט אל מחוץ לגוף ולהציג את הגוף כאובייקט חיצוני^[12].

בדיקת פעילות המוח של חולי אפילפסיה ומיגרנה שדיווחו על "יציאה מהגוף" הראתה פגיעה באותו אזור של אונות הרקה (ה"גשר" לאונת הקודקוד) החשוב בעיבוד מידע מהסוג הזה. ניתן אפילו לעורר הזיות ראיה, תנועה ומיקום על ידי גרוי חשמלי חיצוני של אזורי מוח אלו^[13].

השפעת חוויית סף מוות

מחקרי מעקב אחר אנשים שדיווחו על חוויית סף מוות גילו כי בעקבות החוויה הם פוחדים פחות מהמוות, אמפתיים יותר, סומכים יותר על אינטואיציה, פגיעים יותר מבחינה רגשית ומאמינים יותר בחיים שלאחר המוות. אנשים לאחר חוויית סף מוות נוטים להתחזק באמונתם הדתית בעקבות האירוע.^[14]

לפי ליאונרד ל. מרטין^[15] צמיחה פסיכולוגית עשויה לנבוע מחוויית סף מוות משום שהמודעות לקרבת המוות עשויה להביא את החווה לבניה מחודשת של סדר העדיפויות בחייו. מתחדדת ההבחנה בין מטרות ויעדים שמקורן תרבותי ושאינן משקפות את ערכיו העצמיים של האדם ליעדים וערכים אותנטים. שינוי של סדר העדיפויות בעקבות טראומה מביא לעיתים לחיים מספקים יותר.

גארי גרות' מרנט^[16] השווה אמונות וגישות של אנשים שעברו אירוע מוות קליני המלווה בחוויית סף מוות לעומת אנשים שהמוות הקליני אצלם לא היה מלווה בחוויה. מחקר זה גילה הבדל מובהק בין הקבוצות, מי שדיווח על חוויית סף מוות עבר שינויים משמעותיים יותר בחייו ממי שהיה בסכנת חיים בלי לחוות את חוויית סף המוות. נוסף לדיווחים העצמיים השינויים דווחו גם על ידי בני ובנות זוגם של הנבדקים. השינויים כללו:

אכפתיות מוגברת לאחרים
החלשות הפחד מהמוות והתחזקות האמונה בחיים לאחר המוות
ירידת העניין בנכסים חומריים
עלייה בערך העצמי
הערכה גוברת לתופעות הטבע ומודעות גדולה לתופעות על-טבעיות

נמצא מתאם חיובי בין עצמת השינויים לעומקה של חוויית סף המוות שעבר הנחקר. מסקנת המחקר הייתה שחוויית סף המוות ולא עצם ההמצאות בסכנת חיים הם שהביאו לשינוי בתפישת העולם ובאישיות.

ג'ון רן-לואיס שהיה עד לחווית סף מוות פעיל בתנועת "אלוהים מת" הפך אחריה לבן אדם שתומך במיסטיקה.

הקבלה למקורות ביהדות

ישנה הקבלה בין מקורות היהדות לפרטים המתוארים בעדויות על חווית סף המוות:

"יציאה מהגוף" וריחוף על פני הגוף: תלמוד ירושלמי מסכת מועד קטן פ"ג ה"ב^[17].
תנועה ב"מנהרה": כן הוא בספר הזוהר^[18]: "וכד נשמתא נפקת מהאי עלמא עאלת במערתא וכו" (תרגום: וכאשר הנשמה יוצאת מהעולם הזה, היא נכנסת לתוך מערה).
סקירה של החיים: רש"י על עמוס^[19]: "כל מעשיו פורטין לפניו בשעת מיתתו".
צפיה ב"אור" שנמשכת אליה הנשמה אחרי שנפרדת מן הגוף: זוהר פרשת ויחי^[20] (בלשון חז"ל ה"אור" המיוחד נקרא "שכינה", כמבואר במדרש^[21]). ובנוסף יש לציין מה שכתב בספר הישר^[22]: "העולם הבא הוא רחב, בלא קצוות, בלי אוהל, רק אורה גדולה, אשר לא תדמה לאור העולם הזה".
פגישה עם קרובי משפחה שמתו: זוהר^[23].
מודעות על כל המתרחש סביבם גם בעת היותם מחוסרי הכרה: בתלמוד מסכת שבת^[24] נאמר: "כל שאומרים בפני המת, יודע, עד שיסתם הגולל".

ביקורת

אד שרמר^[25], אחד המבקרים של ממצאי ריימונד מודי, טען כי האשליה המשותפת, לכאורה, לכל הנפגעים שחזרו לחיים במחקרו של מודי, נסמכת על אמונות ועולם מושגים קודמים משותפים, שהיו להם, לפני שנפגעו ומתו מוות קליני. לפי שרמר, ערפול החושים שבהם שהו הניצולים שחזרו לחיים, הביא אותם לחוויה של עולם הציפיות והאמונות שהיו קיימים אצלם, דבר שהביאם לפרש את הטראומה שחוו במונחים של "חיים לאחר המוות". אולם מחקרים מודרניים מראים כי התופעה רחבת היקף, אחידה לאורך ההיסטוריה וברחבי העולם, ולרוחב חתך הגילאים כולו, כולל ילדים קטנים.^[^{דרוש מקור]}

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חוויית סף מוות בוויקישיתוף

מאיה ברש, האור בקצה המנהרה, על החוויה החוץ גופית - מתוך אתר ima-adama.co.il
משה רט, חוויות סף מוות - האם קיים "הסבר מדעי"? באתר מיסטריום
יורם שורק, האם חוויות סף מוות אכן מוכיחות יציאת נשמה?, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10‏")
האם נחשף מקור "האור הלבן" שלפני המוות?, וואלה חדשות, 13.8.2013
Near Death Experience Research Foundation
בשערי המוות - סדרת מאמרים על חווית סף המוות בבלוג חשיבה חדה
עידו אפרתי, חוקרים תיעדו פעילות מוחית בעת חוויה חוץ גופית, באתר הארץ, 16 במרץ 2014

הערות שוליים

^ יש המגדירים מוות קליני בתור הרגע בו לחץ הדם בלב הוא קבוע
^ מאפיינים של חווית מוות קליני, באתר IANDS
^ (Knoblauch H., Schmied, I. (2001
^ van Lommel, P, et.al. (2001). Near-death Experience in Survivors of Cardiac Arrest: A Prospective Study in the Netherlands. Lancet 2001; 358: 2039-45.
^ Kellehear, A. (2006). NDEs throughout History and across Cultures IANDS Conference Presentation: DVD. www. iands.org
^ "Myth of Er", ספר עשירי של The Republic
^ ביהדות אף מתוארים הסברים מפורטים של התופעה, "העולמות העליונים", סוגי מלאכים וסדר כרונולוגי של החוויות אותם עתידים לעבור נשמות הנפטרים
^ הספר "Life after life"
^ Pim van Lommel, Ruud van Wees, Vincent Meyers, Ingrid Elfferich; Near-death experience in survivors of cardiac arrest: a prospective study in the Netherlands Lancet, Vol 358, P 2039, 2001
^ Do prevailing societal models influence reports of near-death experiences? A comparison of accounts reported before and after 1975 ‏Author(s): Athappilly GK, Greyson B, Stevenson I ‏JOURNAL OF NERVOUS AND MENTAL DISEASE 194 (3): 218-222 MAR 2006‏
^
Kevin R. Nelson et al. Does the arousal system contribute to near death experience? NEUROLOGY 2006;66:1003-1009‏
^ BMJ 2004;329:1414-1415
^ במחקר שערך Olaf Blanke התבקשו מתנדבים בריאים לדמיין את עצמם ואת נקודת המבט שלהם במצבים האופייניים לדיווחים של חווית יציאה מהגוף, נצפתה פעילות בצומת האונות רקתית-קודקודית temporoparietal junction TPJ כשהנחקרים דמיינו עצמם במצב זה (פעילות שלא נצפתה כשהמתנדבים התבקשו לדמיין הזזה במרחב של עצמים אחרים). לדעת החוקרים התוצאות מלמדות שצומת האונות רקה-קודקוד (TPJ) חיוני למיקום של העצמי בגוף ושפגיעה בעיבוד המידע באזור זה עשויה להוביל לחווית יציאה מהגוף.
Linking Out-of-Body Experience and Self Processing to Mental Own-Body Imagery at the Temporoparietal Junction; The Journal of Neuroscience, January 19, 2005, 25(3):550-557
^

Bruce Greyson (2006) NEAR-DEATH EXPERIENCES AND SPIRITUALITY Zygon® 41 (2), 393–414.
^ Leonard L. Martin; Letting Go of the Negative: Psychological Growth From a Close Brush with Death. Traumatology, Vol. 11, No. 4, 221-232 (2005)
^

Gary Groth-Marnat & Roger Summers; Altered Beliefs, Attitudes, and Behaviors Following Near- Death Experiences; Journal of Humanistic Psychology, Vol. 38, No. 3, 110-125 (1998)
^ וראה גם בביאור הגר"א לספר יונה, פרק ב', פסוק א'
^ סתרי תורה כרך א פרשת לך לך דף פא עמוד א
^ רש"י על ד' י"ג
^ דף ריח ע"ב
^ ספרי פרשת נשא פיסקא מא
^ שער יד
^ פרשת ויחי דף ריח ע"ב
^ דף קנב ע"ב
^ [1]

[1] יש המגדירים מוות קליני בתור הרגע בו לחץ הדם בלב הוא קבוע

[2] מאפיינים של חווית מוות קליני, באתר IANDS

[3] (Knoblauch H., Schmied, I. (2001

[4] van Lommel, P, et.al. (2001). Near-death Experience in Survivors of Cardiac Arrest: A Prospective Study in the Netherlands. Lancet 2001; 358: 2039-45.

[5] Kellehear, A. (2006). NDEs throughout History and across Cultures IANDS Conference Presentation: DVD. www. iands.org

[6] "Myth of Er", ספר עשירי של The Republic

[7] ביהדות אף מתוארים הסברים מפורטים של התופעה, "העולמות העליונים", סוגי מלאכים וסדר כרונולוגי של החוויות אותם עתידים לעבור נשמות הנפטרים

[8] הספר "Life after life"

[9] Pim van Lommel, Ruud van Wees, Vincent Meyers, Ingrid Elfferich; Near-death experience in survivors of cardiac arrest: a prospective study in the Netherlands Lancet, Vol 358, P 2039, 2001

[10] Do prevailing societal models influence reports of near-death experiences? A comparison of accounts reported before and after 1975 ‏Author(s): Athappilly GK, Greyson B, Stevenson I ‏JOURNAL OF NERVOUS AND MENTAL DISEASE 194 (3): 218-222 MAR 2006‏

[11] 
Kevin R. Nelson et al. Does the arousal system contribute to near death experience? NEUROLOGY 2006;66:1003-1009‏

[12] BMJ 2004;329:1414-1415

[13] במחקר שערך Olaf Blanke התבקשו מתנדבים בריאים לדמיין את עצמם ואת נקודת המבט שלהם במצבים האופייניים לדיווחים של חווית יציאה מהגוף, נצפתה פעילות בצומת האונות רקתית-קודקודית temporoparietal junction TPJ כשהנחקרים דמיינו עצמם במצב זה (פעילות שלא נצפתה כשהמתנדבים התבקשו לדמיין הזזה במרחב של עצמים אחרים). לדעת החוקרים התוצאות מלמדות שצומת האונות רקה-קודקוד (TPJ) חיוני למיקום של העצמי בגוף ושפגיעה בעיבוד המידע באזור זה עשויה להוביל לחווית יציאה מהגוף.
Linking Out-of-Body Experience and Self Processing to Mental Own-Body Imagery at the Temporoparietal Junction; The Journal of Neuroscience, January 19, 2005, 25(3):550-557

[14] 

Bruce Greyson (2006) NEAR-DEATH EXPERIENCES AND SPIRITUALITY Zygon® 41 (2), 393–414.

[15] Leonard L. Martin; Letting Go of the Negative: Psychological Growth From a Close Brush with Death. Traumatology, Vol. 11, No. 4, 221-232 (2005)

[16] 

Gary Groth-Marnat & Roger Summers; Altered Beliefs, Attitudes, and Behaviors Following Near- Death Experiences; Journal of Humanistic Psychology, Vol. 38, No. 3, 110-125 (1998)

[17] וראה גם בביאור הגר"א לספר יונה, פרק ב', פסוק א'

[18] סתרי תורה כרך א פרשת לך לך דף פא עמוד א

[19] רש"י על ד' י"ג

[20] דף ריח ע"ב

[21] ספרי פרשת נשא פיסקא מא

[22] שער יד

[23] פרשת ויחי דף ריח ע"ב

[24] דף קנב ע"ב

[25] [1]

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 == מחקר מדעי של חוויית סף מוות ==
 === ממצאיו של ריימונד מודי ===
-החלוץ בתחום המחקר המדעי היה ד"ר ריימונד מודי (Raymond Moody), [[רופא]] צעיר שהתמחה ב[[פסיכיאטריה]], שפרסם בשנת [[1975]]{{הערה|1=הספר [http://coyoteprime-runningcauseicantfly.blogspot.co.il/2010/08/free-download-raymond-moody-life-after.html "Life after life"]}} את הספר "החיים שלאחר החיים". ספר זה, המבוסס על [[מחקר איכותני]] שערך, מביא 150 עדויות של אנשים אשר נפגעו קשות ומתו מוות קליני, ואחר כך חזרו ל[[הכרה|הכרתם]], רובם [[חולה|חולים]] קשים או פצועי [[תאונה]] - שהוכרזו מתים אך נשארו ב[[חיים]] כנסים רפואיים. העדים הרבים שהביא עמדו מאחורי עדותם, גם לאחר בדיקות חוזרות, ומבחינתם דיווחו על אירועי אמת.
+החלוץ בתחום המחקר המדעי היה ד"ר ריימונד מודי (Raymond Moody), [[רופא]] צעיר שהתמחה ב[[פסיכיאטריה]], שפרסם בשנת [[1975]]{{הערה|1=הספר [http://coyoteprime-runningcauseicantfly.blogspot.co.il/2010/08/free-download-raymond-moody-life-after.html "Life after life"]}} את הספר "החיים שלאחר החיים". ספר זה, המבוסס על [[מחקר איכותני]] שערך, מביא 150 עדויות של אנשים אשר נפגעו קשות ומתו מוות קליני, ואחר כך חזרו ל[[הכרה|הכרתם]], רובם [[חולה|חולים]] קשים או פצועי [[תאונה]] - שהוכרזו מתים אך נשארו ב[[חיים]] כניסים רפואיים. העדים הרבים שהביא עמדו מאחורי עדותם, גם לאחר בדיקות חוזרות, ומבחינתם דיווחו על אירועי אמת.
 מודי, במחקרו, הביא עדויות בעלות מאפיינים דומים מרגעי הפטירה, וממה שלפי הטענה התרחש מיד אחר כך. בעדויות אלה חוזר התיאור של תחושת עזיבת הגוף הפיזי וריחוף, ראיית מנהרה ולעיתים מעבר דרכה, [[אור]] חזק ובדרך-כלל לבן, וקיומה של ישות, שאינה בהכרח מוגדרת, השופעת [[אהבה]] ללא קץ, ששוחחה עמם והובנה על ידם, אף על פי שלא "דיברה" באופן מילולי.