אמו דריה – הבדלי גרסאות
מ הוספת קישור לחלק הארי |
מ ביטול קישור מיותר |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
אורכו של הנהר כ-2,400 [[ק"מ]], והוא [[אגן ניקוז|מנקז]] אזור של 534,739 קמ"ר. האמו דריה מקבל את מימיו מהפשרת [[שלג]]ים ו[[קרחון|קרחונים]] ב[[הרי פמיר]]. ספיקתו השנתית הממוצעת היא כ-90 מיליארד [[קוב]] מים והוא ניתן לשייט לאורך כ-1,450 ק"מ. בתקופות שונות בהיסטוריה היו לנהר שני ניקוזים, אחד לימת אראל והשני ל[[הים הכספי|ים הכספי]]. עד [[המאה ה-16]] נוקזה רוב הזרימה בנהר לים הכספי, מאז הוא נשפך אל ימת אראל בלבד, אך ניתן להבחין בערוצו היבש לים הכספי. בשנת [[1878]], בשעת שיטפון הגיע שוב הנהר לים הכספי, דבר שעורר את האפשרות ליצור [[תעלה]] קבועה שתחבר את ימת אראל לים הכספי{{הערה|[http://asiecentrale.revues.org/1212#tocto1n2 General A. I. Glukhovskoj and his “Indo – Amu Darya – Caspian waterway from the Indian Ocean through northern India, Afghanistan, Central Asia and Russia to the Black and Baltic Seas”]}}. |
אורכו של הנהר כ-2,400 [[ק"מ]], והוא [[אגן ניקוז|מנקז]] אזור של 534,739 קמ"ר. האמו דריה מקבל את מימיו מהפשרת [[שלג]]ים ו[[קרחון|קרחונים]] ב[[הרי פמיר]]. ספיקתו השנתית הממוצעת היא כ-90 מיליארד [[קוב]] מים והוא ניתן לשייט לאורך כ-1,450 ק"מ. בתקופות שונות בהיסטוריה היו לנהר שני ניקוזים, אחד לימת אראל והשני ל[[הים הכספי|ים הכספי]]. עד [[המאה ה-16]] נוקזה רוב הזרימה בנהר לים הכספי, מאז הוא נשפך אל ימת אראל בלבד, אך ניתן להבחין בערוצו היבש לים הכספי. בשנת [[1878]], בשעת שיטפון הגיע שוב הנהר לים הכספי, דבר שעורר את האפשרות ליצור [[תעלה]] קבועה שתחבר את ימת אראל לים הכספי{{הערה|[http://asiecentrale.revues.org/1212#tocto1n2 General A. I. Glukhovskoj and his “Indo – Amu Darya – Caspian waterway from the Indian Ocean through northern India, Afghanistan, Central Asia and Russia to the Black and Baltic Seas”]}}. |
||
הפאנג', אחד מיובלי הנהר מהווה את הגבול בין [[אפגניסטן]], [[אוזבקיסטן]] ו[[טג'יקיסטן]]. יובל חשוב אחר הוא נהר פמיר שמתחיל את מהלכו בהרי פמיר, חלק משרשרת הרי ה[[הינדו-כוש]]. בהתקרבו לימת אראל, יוצר האמו דריה דלתה גדולה. למן [[שנות ה-50]], ניצול מוגזם של מימיו להשקיית שדות ה[[כותנה]] של [[ברית המועצות]] הביא לירידה דרסטית במפלס המים של ימת אראל, ולהתייבשותו של |
הפאנג', אחד מיובלי הנהר מהווה את הגבול בין [[אפגניסטן]], [[אוזבקיסטן]] ו[[טג'יקיסטן]]. יובל חשוב אחר הוא נהר פמיר שמתחיל את מהלכו בהרי פמיר, חלק משרשרת הרי ה[[הינדו-כוש]]. בהתקרבו לימת אראל, יוצר האמו דריה דלתה גדולה. למן [[שנות ה-50]], ניצול מוגזם של מימיו להשקיית שדות ה[[כותנה]] של [[ברית המועצות]] הביא לירידה דרסטית במפלס המים של ימת אראל, ולהתייבשותו של חלק הארי שלה. |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־22:33, 7 ביוני 2019
שגיאות פרמטריות בתבנית:נהר
פרמטרים [ שטח, גובה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| הדלתה של אמו-דריה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 2,400 ק"מ |
| ספיקה ממוצעת | 2,525 מ"ק לשנייה |
| אגן ניקוז |
309,000 קמ"ר  |
| מוצא | הרי פמיר |
| גובה מוצא הנהר |
29 מ' |
| יובלים |
Kunduz River, נהר זרבשן, Khulm River, Vakhsh River, Sherabad River, Kofarnihon River, Surxondaryo, Panj River |
| שפך | ימת אראל |
| מדינות באגן הניקוז | טורקמניסטן, אפגניסטן, אוזבקיסטן וטג'יקיסטן |
 | |
| אגן הניקוז של נהר אמו-דריה | |
  | |
אמו דריה (טורקמנית: Amyderýa; יוונית עתיקה: Ὦξος (אוקסוס); ערבית: جيحون (ג'יחון); אינדו-אירופאית: Vaksu) הוא נהר במרכז אסיה ששמש בימי קדם כגבול בין סוגדיאנה לבאקטריה. הנהר נשפך בדלתה לימת אראל והוא מתהווה מחיבורם של נהרות הפאנג' והוואחש. בימי קדם כונה בערבית בשם ג'יחון, על שם הגיחון, אחד מארבעת נהרות גן העדן. מוכר לעיתים בשמו הלטיני, נהר האוקסוס.
אורכו של הנהר כ-2,400 ק"מ, והוא מנקז אזור של 534,739 קמ"ר. האמו דריה מקבל את מימיו מהפשרת שלגים וקרחונים בהרי פמיר. ספיקתו השנתית הממוצעת היא כ-90 מיליארד קוב מים והוא ניתן לשייט לאורך כ-1,450 ק"מ. בתקופות שונות בהיסטוריה היו לנהר שני ניקוזים, אחד לימת אראל והשני לים הכספי. עד המאה ה-16 נוקזה רוב הזרימה בנהר לים הכספי, מאז הוא נשפך אל ימת אראל בלבד, אך ניתן להבחין בערוצו היבש לים הכספי. בשנת 1878, בשעת שיטפון הגיע שוב הנהר לים הכספי, דבר שעורר את האפשרות ליצור תעלה קבועה שתחבר את ימת אראל לים הכספי[1].
הפאנג', אחד מיובלי הנהר מהווה את הגבול בין אפגניסטן, אוזבקיסטן וטג'יקיסטן. יובל חשוב אחר הוא נהר פמיר שמתחיל את מהלכו בהרי פמיר, חלק משרשרת הרי ההינדו-כוש. בהתקרבו לימת אראל, יוצר האמו דריה דלתה גדולה. למן שנות ה-50, ניצול מוגזם של מימיו להשקיית שדות הכותנה של ברית המועצות הביא לירידה דרסטית במפלס המים של ימת אראל, ולהתייבשותו של חלק הארי שלה.
