חסידות סרט ויז'ניץ – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־12:17, 11 ביוני 2019

רבי אליעזר הגר (ה"חכמת אליעזר") עם אחיו רבי משה הגר (ה"ברכת משה")

חסידות סרט ויז'ניץ (בכתיב מסורתי: סערט וויזשניץ) היא חצר חסידית, ענף של חסידות ויז'ניץ, שייסד הרב ברוך הגר בנו של הרב ישראל הגר מוויז'ניץ. ב-2016 היא מנתה 1,300 משפחות.^[1] מרכזה בחיפה ובראשה עומד הרב יעקב הגר.

תולדות החסידות

הרב ברוך הגר החל בתרצ"ו לכהן כרב העיר סירט. כחודש לאחר מכן נפטר אביו רבי ישראל והוא החל לכהן שם כאדמו"ר. הקים בעיר את ישיבת "בית ישראל ותמכין דאורייתא". לאחר השואה עלה לארץ ישראל והקים מחדש את החסידות. בנה את רמת ויז'ניץ בחיפה ופתח בה את ישיבת יחל ישראל. לאחר פטירתו בחשוון תשכ"ד מונה תחתיו בנו, הרב אליעזר הגר. בנו השני של רבי ברוך הגר, הרב משה הגר, כיהן כראש הישיבה. לאחר פטירת הרב אליעזר, בתמוז תשע"ה, מונה תחתיו לאדמו"ר בנו, הרב יעקב.

מוסדות ומאפיינים

מרכז החסידות הוא ברמת ויז'ניץ בחיפה, שם מתגוררות מאות משפחות של החסידות. בית המדרש הגדול שם בנוי בתבנית בית הכנסת של החסידות ברומניה. בשכונה ישיבה גדולה, ישיבה לצעירים, רשת כוללי אברכים "מבצר התורה", תלמוד תורה "תפארת משה" (על שם רבי משה הגר), ומוסדות חינוך נוספים לבנים ולבנות. בבני ברק יש לחסידות ישיבה לצעירים, כוללי אברכים ושני בתי כנסת, וכן בית ספר יסודי לבנות. בתי כנסת ישנם גם בירושלים, באלעד, בביתר עילית, באשדוד. גם בארצות הברית ישנן קהילות של החסידות.

החסידות מדגישה את שמירת הלשון ואהבת כל יהודי. בשבתות שובבי"ם נוהגים אנשי החסידות בתענית דיבור עד לאחר תפילת מוסף. בשבת פרשת בא הם נוהגים תענית דיבור לאורך כל השבת, לגברים, נשים וטף.

אישים בולטים

הרב דוד שלמה זולדן, רב הקהילה ואב בית הדין בחיפה
הרב ישראל אליעזר הגר, רב הקהילה בירושלים, בן ראש הישיבה הרב משה הגר
הרב מאיר כץ, ראש מכון "יד רמ"ה", חתן ראש הישיבה הרב משה
חיים בנט, מלחין, ובנו רובי בנט
דודי זילברשלג, איש תקשורת

ענפים שהסתעפו מהחסידות

שאץ-ויז'ניץ

הרב מנחם דוד הגר, בנו של רבי משה, מכהן החל מתשל"ב כאדמו"ר בבית מדרשו של הרב חיים הגר, בנו של רבי משה משאץ, בחיפה. הקים מוסדות בשם "אהל משה". בנו הרב ברוך הוא רב הקהילה באשדוד.

קוסוב-ויז'ניץ

הרב נפתלי ראובן קורנרייך, חתנו של האדמו"ר רבי אליעזר, החל לכהן כאדמו"ר אחר פטירת חמיו.^[2] לפני כן כיהן כרב קהילת סרט ויז'ניץ בבני ברק, ובהמשך רב קהילה ביישוב תל ציון, שם הקים את ישיבת קוסוב ויז'ניץ. בתשע"ה עבר להתגורר בבית שמש והעביר לשם את הישיבה. שוררת מתיחות בינו לבין גיסו רבי יעקב, בנו היחיד של רבי אליעזר וממלא מקומו, בעוד החתן השני, הרב אהרן טוביה שפיטץ, רב "סרט-ויז'ניץ ארצות הברית", מזוהה עמו. בחצר זו מכונה האדמו"ר הקודם "ברכת אליעזר" (במקום "חכמת אליעזר" בחצר המרכזית).

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אהרן סורסקי, דרך חייו של האדמו"ר ר' ברוכ'ל זצ"ל, בית יעקב, גיליון 165/166, תשרי תשל"ד (1973), עמ' 15–19, באתר היברובוקס
רות בונדי, המזוזה בשערי חיפה, דבר, 5 בדצמבר 1958, המשך
יעקב מזור, השושלות החסידיות והטקסטים שבפיהן: בוקובינה - סערעט-ויז'ניץ, באתר הזמנה לפיוט
אתר תדמית של מוסדות סערט ויזניץ

הערות שוליים

^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.
^ בעריש פילמר, הרה"צ רבי נפתלי ראובן קורנרייך הוכתר לאדמו"ר החדש מקוסוב ויז'ניץ, כ"ח בתמוז תשע"ה, באתר קול חי

[1] Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.

[2] בעריש פילמר, הרה"צ רבי נפתלי ראובן קורנרייך הוכתר לאדמו"ר החדש מקוסוב ויז'ניץ, כ"ח בתמוז תשע"ה, באתר קול חי

[1]

[2]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 [[קובץ:Seretviznitz2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אליעזר הגר (ה"חכמת אליעזר") עם אחיו רבי [[משה הגר]] (ה"ברכת משה")]]
-'''חסידות סרט ויז'ניץ''' (ב[[תקופת הביניים של העברית|כתיב מסורתי]]: סערט וויזשניץ) היא [[חצר חסידית]] ענף של [[חסידות ויז'ניץ]], שייסד הרב [[ברוך הגר (מקור ברוך)|ברוך הגר]] בנו של הרב [[ישראל הגר (אהבת ישראל)|ישראל הגר]] מוויז'ניץ. היא מנתה 1,300 משפחות ב-2016.{{הערה|Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.}} מרכזה ב[[חיפה]] ובראשה עומד הרב [[יעקב הגר]].
+'''חסידות סרט ויז'ניץ''' (ב[[תקופת הביניים של העברית|כתיב מסורתי]]: סערט וויזשניץ) היא [[חצר חסידית]], ענף של [[חסידות ויז'ניץ]], שייסד הרב [[ברוך הגר (מקור ברוך)|ברוך הגר]] בנו של הרב [[ישראל הגר (אהבת ישראל)|ישראל הגר]] מוויז'ניץ. ב-2016 היא מנתה 1,300 משפחות.{{הערה|Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.}} מרכזה ב[[חיפה]] ובראשה עומד הרב [[יעקב הגר]].
 ==תולדות החסידות==
-הרב ברוך הגר כיהן כרב בפוליען מתרפ"ג ובקוצמן מתרפ"ח. בשנת תרצ"ו החל לכהן כרב העיר [[סירט (רומניה)|סירט]], כחודש לאחר מכן נפטר אביו רבי ישראל והוא החל לכהן שם כאדמו"ר. הקים בעיר את ישיבת "בית ישראל ותמכין דאורייתא". לאחר [[השואה]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] והקים מחדש את החסידות. בנה את [[רמת ויז'ניץ]] ב[[חיפה]] ופתח בה את [[ישיבת יחל ישראל]]. לאחר פטירתו בחשוון תשכ"ד מונה תחתיו בנו, הרב [[אליעזר הגר]] אשר כיהן כאדמו"ר עד לפטירתו ביום כ' בתמוז תשע"ה (7 ביולי 2015). בנו השני של רבי ברוך הגר, הרב [[משה הגר]], כיהן כראש הישיבה. בנו של הרב אליעזר, הרב יעקב, הוא האדמו"ר הנוכחי.
+הרב ברוך הגר החל ב[[תרצ"ו]] לכהן כרב העיר [[סירט (רומניה)|סירט]]. כחודש לאחר מכן נפטר אביו רבי ישראל והוא החל לכהן שם כאדמו"ר. הקים בעיר את ישיבת "בית ישראל ותמכין דאורייתא". לאחר [[השואה]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] והקים מחדש את החסידות. בנה את [[רמת ויז'ניץ]] ב[[חיפה]] ופתח בה את [[ישיבת יחל ישראל]]. לאחר פטירתו בחשוון תשכ"ד מונה תחתיו בנו, הרב [[אליעזר הגר]]. בנו השני של רבי ברוך הגר, הרב [[משה הגר]], כיהן כראש הישיבה. לאחר פטירת הרב אליעזר, בתמוז תשע"ה, מונה תחתיו לאדמו"ר בנו, הרב יעקב.
 ==מוסדות ומאפיינים==
@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 החסידות מדגישה את [[שמירת הלשון]] ואהבת כל יהודי. בשבתות [[שובבי"ם]] נוהגים אנשי החסידות בתענית דיבור עד לאחר תפילת מוסף. בשבת [[פרשת בא]] הם נוהגים [[תענית דיבור]] לאורך כל השבת, לגברים, נשים וטף.
-==אישים בחסידות==
+==אישים בולטים==
-*הרב [[דוד שלמה זולדן]], רב הקהילה ואב בית הדין בחיפה.
-*הרב ישראל אליעזר הגר, רב הקהילה בירושלים, בן ראש הישיבה הרב [[משה הגר]].
+*הרב [[דוד שלמה זולדן]], רב הקהילה ואב בית הדין בחיפה
-*הרב מאיר כץ, ראש מכון "יד רמ"ה", חתן ראש הישיבה הרב משה.
+*הרב ישראל אליעזר הגר, רב הקהילה בירושלים, בן ראש הישיבה הרב [[משה הגר]]
+*הרב מאיר כץ, ראש מכון "יד רמ"ה", חתן ראש הישיבה הרב משה
-*[[חיים בנט]], מלחין, ובנו [[רובי בנט]].
+*[[חיים בנט]], מלחין, ובנו [[רובי בנט]]
-*[[דודי זילברשלג]], איש תקשורת.
+*[[דודי זילברשלג]], איש תקשורת
 ==ענפים שהסתעפו מהחסידות==
 ====שאץ-ויז'ניץ====
-הרב [[מנחם דוד הגר]] בנו של רבי משה, מכהן החל מ[[תשל"ב]] כאדמו"ר בבית מדרשו של הרב חיים הגר, בנו של רבי [[משה הגר (שאץ ויז'ניץ)|משה]] משאץ, ב[[חיפה]]. הקים מוסדות בשם "אהל משה". בנו הרב ברוך הוא רב הקהילה ב[[אשדוד]].
+הרב [[מנחם דוד הגר]], בנו של רבי משה, מכהן החל מ[[תשל"ב]] כאדמו"ר בבית מדרשו של הרב חיים הגר, בנו של רבי [[משה הגר (שאץ ויז'ניץ)|משה]] משאץ, ב[[חיפה]]. הקים מוסדות בשם "אהל משה". בנו הרב ברוך הוא רב הקהילה ב[[אשדוד]].
 [[קובץ:רבי מנחם דוד משאץ ויז'ניץ.jpg|ממוזער|150px|הרב [[מנחם דוד הגר]], האדמו"ר משאץ ויז'ניץ]]
 ====קוסוב-ויז'ניץ====
-הרב נפתלי ראובן קורנרייך, חתנו של האדמו"ר רבי אליעזר, החל לכהן כאדמו"ר אחר פטירת חמיו.{{הערה|בעריש פילמר, [http://www.93fm.co.il/radio/214807/ הרה"צ רבי נפתלי ראובן קורנרייך הוכתר לאדמו"ר החדש מקוסוב ויז'ניץ], כ"ח בתמוז תשע"ה, באתר קול חי}} לפני כן כיהן כרב קהילת סרט ויז'ניץ בבני ברק, ובהמשך רב קהילה ביישוב [[תל ציון]] שם הקים את ישיבת קוסוב ויז'ניץ. ב[[תשע"ה]] עבר להתגורר ב[[בית שמש]] והעביר לשם את הישיבה. שוררת מתיחות בינו לבין גיסו רבי יעקב, בנו היחיד של רבי אליעזר וממלא מקומו, בעוד החתן השני הרב אהרן טוביה שפיטץ שמכהן כרב "סרט-ויז'ניץ ארצות הברית", מזוהה עמו. בחצר זו מכונה האדמו"ר הקודם "ברכת אליעזר" (במקום "חכמת אליעזר" בחצר המרכזית).
+הרב נפתלי ראובן קורנרייך, חתנו של האדמו"ר רבי אליעזר, החל לכהן כאדמו"ר אחר פטירת חמיו.{{הערה|בעריש פילמר, [http://www.93fm.co.il/radio/214807/ הרה"צ רבי נפתלי ראובן קורנרייך הוכתר לאדמו"ר החדש מקוסוב ויז'ניץ], כ"ח בתמוז תשע"ה, באתר קול חי}} לפני כן כיהן כרב קהילת סרט ויז'ניץ בבני ברק, ובהמשך רב קהילה ביישוב [[תל ציון]], שם הקים את ישיבת קוסוב ויז'ניץ. ב[[תשע"ה]] עבר להתגורר ב[[בית שמש]] והעביר לשם את הישיבה. שוררת מתיחות בינו לבין גיסו רבי יעקב, בנו היחיד של רבי אליעזר וממלא מקומו, בעוד החתן השני, הרב אהרן טוביה שפיטץ, רב "סרט-ויז'ניץ ארצות הברית", מזוהה עמו. בחצר זו מכונה האדמו"ר הקודם "ברכת אליעזר" (במקום "חכמת אליעזר" בחצר המרכזית).
 ==קישורים חיצוניים==
 * {{HebrewBooks|[[אהרן סורסקי]]|דרך חייו של האדמו"ר ר' ברוכ'ל זצ"ל|28321|[[בית יעקב (כתב עת)|בית יעקב]], גיליון 165/166, תשרי תשל"ד (1973), עמ' 15–19|עמוד=15}}
@@ שורה 30: / שורה 33: @@
 *[[יעקב מזור]], [http://old.piyut.org.il/articles/910.html#seretvizniz השושלות החסידיות והטקסטים שבפיהן: בוקובינה - סערעט-ויז'ניץ], באתר [[הזמנה לפיוט]]
 * אתר תדמית של [http://seretwiznitz.com/ מוסדות סערט ויזניץ]
-*[https://www.youtube.com/watch?v=P_Oc_RVrBtc "ברודער טאנץ" האדמו"ר רבי אליעזר בריקוד עם אחיו רבי משה ה'ראש ישיבה' - YouTube].
 ==הערות שוליים==

חצרות חסידיות
שושלת מייסדי החסידות	הבעל שם טוב, בנו רבי צבי ונכדיו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. המגיד ממעזריטש, בנו רבי אברהם המלאך, בנו רבי שלום שכנא מפראהביטש
חסידויות במרחב הרוסי-ליטאי	בית צ'רנוביל: צ'רנוביל • קוריסטשוב • צ'ארקס • אוורוטש • מקארוב • טריסק • טולנא • סקווירא • רחמסטריווקא • שפיקוב • מחנובקה • הורניסטייפול • מאלין-ראדומישל • ברזנה • חסידות חב"ד: חב"ד ליובאוויטש • שלא שרדו: סטרשלה • קאפוסט • ליאדי • ניעז'ין • בית קרלין-לכוביץ': קרלין • לודמיר • לעכוויטש • קוברין • סלונים • קוידנוב • קוברין-ביאליסטוק • פינסק-קרלין • ברסלב • קוריץ-שיפיטובקה-סאלוויטא • קרסנה • אוסטרהא • סטפין • נישכיז (אוסטילה, קובלה) • אניפולי • ליניץ-מונסטריץ' • סאווראן • אליק • וולעדניק • אמדור • פרוסקורוב • קמינקא-מיראפאל • רשקוב • קאשיווקא - דויד הורודוק • לובושוב-יאנוב
חסידויות מזרח גליציה	בית רוז'ין: סדיגורה • צ'ורטקוב • הוסיאטין • בויאן • קופיטשניץ • אוז'ירן-בראדי • דרוהוביץ' • בית זלוטשוב: יאמפולה • ראדוויל • זברז' • זוויהל • קרמניץ • סקאליה • בית פרמישלאן: פרמישלאן • קאליש • גלינא • סאסוב (גזע ר' משה לייב) • קוסוב • אוזיראן-לשקביץ (גזע היושר דברי אמת) • סקאהל • יאריטשוב • סטרליסק • סטרטין • בעלזא (קארוב, סקאהל) • זידיטשויב-בורשטין • קומרנה • אלעסק-סטניסלב • סאסוב • ירוסלב • קמינקא • ברז'אן • בוטשאטש ('אשל אברהם') • סאמבור • נארול
חסידויות מערב גליציה	ליז'נסק • רימנוב • דינוב • בלאז'וב • בית רופשיץ: רופשיץ • גלגוב • לינסק • מעליץ • דז'יקוב • בארנוב • רוזבדוב • סטוטשין • בית צאנז: צאנז • שינאווא • קשאנוב • באבוב • גורליץ • ראצפרט • טשכויב • סטרופקוב • רודניק • ברדיוב • גריבוב • צאנז-קלויזנבורג • צאנז-ז'מיגראד • טשקאווע • • דומברובה • וישניצא • פשעווראסק
חסידויות פולין	אפטא-זינקוב-מז'יבוז' • בית קוז'ניץ: קוז'ניץ-מוגלניצא-גרודז'יסק • פיאסצנא • אוסטרובצא • לוקווע וולברוז' • בית לובלין: שושלת החוזה מלובלין, חנטשין • פשדבורז' • אפטא-וואלברום-וודיסלב • רדומסק-קרימילוב • רדושיץ • קראקא (גזע ה'מאור ושמש') • חלם (ר' נטע) • קוזמיר-מודז'יץ • לעלוב • קארוב • חלם • לנטשנה • אוז'רוב • וויליפולי • ליפסק • בית פשיסחה: ביאלא • פוריסוב-קאלושין • בית וורקא: וורקא • אמשינוב (אופלה) • אלכסנדר • סטריקוב • ראדזימין • נדרזין - סקרנביץ • בית איזביצא: איזביצה ראדזין • לובלין • מרקישוב • בית קוצק: קוצק (פילוב-סוקולוב-לומאז') • גור • טשכנוב • סוכטשוב • גוסטינין • פילץ • נובומינסק • זיכלין • ויסקוט-קרושנוביץ
חסידויות רומניה	בית רוז'ין: בוהוש • ליובה • שטפנשט • וסלוי • פשקאן • אדז'וד • בית נדבורנא: נדבורנה • קרעטשניף (ביטשקוב) • ראחוב • חוסט • נדבורנה באניה • פיטסבורג • בישטינא • סטרוז'ניץ (קליבלנד, מאשלוי) • טמשוואר-אראד (גזע ר' יוסף מבורשה) • זוטשקא (סטאניסלב) • בית ויז'ניץ: ויז'ניץ • ויז'ניץ מונסי • סרט ויז'ניץ • אנטניא • ווישווה • צ'רנוביץ'-דורוהוי (שושלת 'הבאר מים חיים') • שאץ • דעעש • פאלטישאן • בוצ'צ'ה-בוטושאן • סקולען • ריבניץ
חסידויות הונגריה	בית אויהל - סיגט: סיגט-סאטמאר (וואלווא, לימנוב, הוסאקוב, סארוואש) • ליסקא • ספינקא • טאהש • קוסון • פאפא • קאליב • קרעסטיר • מונקאטש • קאפיש • נאסויד • ביקסאד • האדאס-מאטסלקה • חבורת שומר אמונים • ברגסז
חסידויות ארץ ישראל	רבי אשר פריינד • ערלוי • אשלג • מאקווא • דאראג • מטרסדורף • מישקולץ • שומרי אמונים: שומרי אמונים • תולדות אהרן • תולדות אברהם יצחק • מבקשי אמונה • חסידויות ירושלמיות: דושינסקיא • משכנות הרועים • קהל חסידי ירושלים • חסידויות חדשות: חסידות שבט הלוי • תורת חכם • נחלת יעקב
חסידויות ארצות הברית	בוסטון • אונגוואר • וויען • חסידויות חדשות: אמונת ישראל • תולדות יהודה סטוטשין • היכל התפילה • שערי תפילה