אלעד ירד אל הירדן – הבדלי גרסאות

אלעד ירדן אל הירדן
	אלעד ירד אל הירדן ; הוא ראה הכל פורח ; להרדוף אותו הריח ; ממש כמו בראשונה. ; ; אלעד ירד אל הירדן ; הערבה ירוקה כפליים ; והנה שקטים המים ; ממש כמו בראשונה.
	(שני הבתים הראשונים בשיר)

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:57, 11 ביוני 2019

אלעד ירד אל הירדן הוא שיר שכתב והלחין אברהם זיגמן וביצעה במקור להקת פיקוד דרום.

רקע

בספטמבר 1970 פרץ עימות צבאי בין צבא ירדן לארגונים פלסטינים שכונה ספטמבר השחור, בעקבות אי הסכמתם להיות כפופים לכללי המשטר, פעולות טרור שביצעו במדינה, איומם על יציבות המשטר וניסיונם להתנקש בחיי המלך חוסיין. בעקבות מצבם הקשה של הארגונים הפלסטינים בעימות, חצו כוחות סורים את הגבול ופלשו למדינה. המלך חוסיין פנה בבהילות לידידותיו ארצות הברית ובריטניה על מנת שאלה יחישו לו סיוע. ארצות הברית שלא הייתה יכולה לשנע כוחות במהירות לאזור, פנתה לישראל על מנת שזו תסייע לירדנים. בעקבות כך גייסה ישראל כוחות צבא רבים, ביניהם כוחות מילואים ששהו בגבול ישראל-ירדן.

המוזיקאי אברהם זיגמן צוות לשייקה אופיר במטרה לשמח חיילים שגויסו. זיגמן שאל את אופיר לשלומו של בנו אלעד אותו הכיר מלהקת הצנחנים. שייקה אופיר השיב:"אלעד ירד אל הירדן" כשכוונתו שבנו גויס בשל המתיחות. משפט זה מצא חן בעייני זיגמן והוא החליט לשלב את המשפט בשיר. כשזיגמן כתב את השיר הוא נתקל בקושי בהלחנת השורה המקורית שכתב "למלוח אותו הריח ממש כמו בראשונה". לבקשת נעמי שמר שאמרה לו 'ריח המלוח הוא שלי' כשכוונתה היא לשירה חורשת האקליפטוס, שינה זיגמן את המילה המלוח למילה הרדוף וכך הסתדרו המילים עם ההלחנה^[1]. בשיר יש הרמזים שמקורם בתנ"ך: אבני קלע מקורו בסיפור דוד וגוליית המקראי, ואבני גזית הן אבנים מהן בנה שלמה המלך את בית המקדש^[2].

את השיר ביצעה בשנת 1972 "להקת פיקוד דרום" במסגרת תוכניתה "מדרום תפתח הטובה" כאשר הסולנית בשיר הייתה אביבה אבידן. דודו זכאי ביצע גם הוא את השיר.

בשנת 2012 הלך אלעד אופיר לעולמו^[3].

קישורים חיצוניים

מילות השיר באתר שירונט.
אלעד ירד אל הירדן באתר האינטרנט של עופר גביש

הערות שוליים

^ זאת נעמי, באתר ערוץ 7, 17 בספטמבר 2009
^ ענת דור ורינה כלף, לכל שיר יש שם, באתר משרד החינוך
^ עוזי ברוך, "אלעד ירד אל הירדן" - הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 3 ביוני 2012

[1] זאת נעמי, באתר ערוץ 7, 17 בספטמבר 2009

[2] ענת דור ורינה כלף, לכל שיר יש שם, באתר משרד החינוך

[3] עוזי ברוך, "אלעד ירד אל הירדן" - הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 3 ביוני 2012

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 ==רקע==
-בספטמבר 1970 פרץ עימות צבאי בין [[צבא ירדן]] לארגונים פלסטינים שכונה [[ספטמבר השחור]], בעקבות אי הסכמתם להיות כפופים לכללי המשטר, פעולות טרור שביצעו במדינה, איומם על יציבות המשטר וניסיונם להתנקש בחיי המלך חוסיין. בעקבות מצבם הקשה של הארגונים הפלסטינים בעימות, חצו כוחות סורים את הגבול ופלשו למדינה. המלך חוסיין פנה בבהילות לידידותיו ארצות הברית ובריטניה על מנת שאלה יחישו לו סיוע. ארצות הברית שלא הייתה יכולה לשנע כוחות במהירות לאזור, פנתה לישראל על מנת שזו תסייע לירדנים. בעקבות כך גייסה ישראל כוחות צבא רבים, ביניהם כוחות [[מילואים]] ששהו בגבול ישראל-ירדן.
+בספטמבר 1970 פרץ עימות צבאי בין [[צבא ירדן]] לארגונים פלסטינים שכונה [[ספטמבר השחור]], בעקבות אי הסכמתם להיות כפופים לכללי המשטר, פעולות טרור שביצעו במדינה, איומם על יציבות המשטר וניסיונם להתנקש בחיי [[חוסיין, מלך ירדן|המלך חוסיין]]. בעקבות מצבם הקשה של הארגונים הפלסטינים בעימות, חצו כוחות סורים את הגבול ופלשו למדינה. המלך חוסיין פנה בבהילות לידידותיו ארצות הברית ובריטניה על מנת שאלה יחישו לו סיוע. ארצות הברית שלא הייתה יכולה לשנע כוחות במהירות לאזור, פנתה לישראל על מנת שזו תסייע לירדנים. בעקבות כך גייסה ישראל כוחות צבא רבים, ביניהם כוחות [[מילואים]] ששהו בגבול ישראל-ירדן.
 המוזיקאי אברהם זיגמן צוות ל[[שייקה אופיר]] במטרה לשמח חיילים שגויסו. זיגמן שאל את אופיר לשלומו של בנו אלעד אותו הכיר מלהקת הצנחנים. שייקה אופיר השיב:"אלעד ירד אל הירדן" כשכוונתו שבנו גויס בשל המתיחות. משפט זה מצא חן בעייני זיגמן והוא החליט לשלב את המשפט בשיר. כשזיגמן כתב את השיר הוא נתקל בקושי בהלחנת השורה המקורית שכתב "למלוח אותו הריח ממש כמו בראשונה". לבקשת [[נעמי שמר]] שאמרה לו 'ריח המלוח הוא שלי' כשכוונתה היא לשירה  [[חורשת האקליפטוס]], שינה זיגמן את המילה המלוח למילה [[הרדוף]] וכך הסתדרו המילים עם ההלחנה{{הערה|[https://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/8589 זאת נעמי], באתר [[ערוץ 7]], 17 בספטמבר 2009}}. בשיר יש הרמזים שמקורם בתנ"ך: אבני קלע מקורו בסיפור [[דוד]] ו[[גוליית]] המקראי, ואבני גזית הן אבנים מהן בנה [[שלמה|שלמה המלך]] את [[בית המקדש]]{{הערה|ענת דור ורינה כלף, [http://meyda.education.gov.il/files/Mazkirut_Pedagogit/Music/iesodi/homrey_lemida/le_kol_shir_iesh_shem.pdf לכל שיר יש שם], באתר [[משרד החינוך]]}}.