רבי שמעיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־09:32, 19 ביוני 2019

רבי שמעיה היה מחכמי צרפת במאה ה-11 ובתחילת המאה ה-12,

היה תלמידו המובהק של רש"י והשתתף עמו בכתיבת פירושיו למקרא ולתלמוד. אברהם עפשטיין כינה אותו "מזכירו" ו"סופרו" של רש"י. תקופה ארוכה ישב בטרויש עירו של רש"י וגם לאחר שעזב שמר על קשר עם רבו באמצעות מכתבים. רבי שמעיה היה גם קרוב משפחתו של רש"י. על פי רבנו תם היה חותנו של אחיו, וככל הנראה מדובר ברשב"ם.

רש"י מכנה את רבי שמעיה "אחינו שמעיה" ומספר שבזכות לימודם המשותף בספר יחזקאל שינה ותיקן אחד מפירושיו. בהדרכתו של רש"י כתב רבי שמעיה פירוש לכמה מסכתות מהתלמוד. פירושו למסכת מידות נדפס בכל מהדורות התלמוד. בפתח הפירוש נרשם: "פרוש הר' שמעיה אשר פתר לפני רבו". רבי שמעיה נזכר בתוספות המודפסים בכמה מקומות. רבי שמעיה כתב חיבורים נוספים אולם רק חלקם שרדו מפני צניעותו וגם מחמת שמו שנרשם בקיצור שמ', ופוענח לעיתים כשמעון ולעיתים כשמואל ולעיתים כשמעיה. רבים מכתביו והגהותיו משולבים בפירושים של רש"י המצויים בידינו.

קובץ פסקיו של רש"י, מנהגיו ותשובותיו שנאספו על ידי רבי שמעיה שימשו מקור לכמה מהכתבים שיצאו מבית מדרשו של רש"י, בהם: ספר הפרדס, מחזור ויטרי, סידור רש"י ותשובות חכמי צרפת ולותיר.

לדעת אברהם ברלינר מדובר ברבי שמעיה השושני שכתב כמה חיבורים, אולם חוקרים אחרים סוברים שמדובר בשני אישים שונים.

לקריאה נוספת

אברהם גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, מגנס, תשנ"ז, עמ' 411-347
אברהם גרוסמן, "ר' שמעיה השושני ופירושו לשיר השירים", משה בר-אשר (עורך), ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, ירושלים תשנ"ב, א, עמ' 27 62.
שרה יפת ואברהם גרוסמן (עורכים), רש"י : דמותו ויצירתו - מקורותיו של רש"י והשפעתו, מרכז זלמן שזר תשס"ט
אברהם עפשטיין, רבי שמעיה תלמידו וסופרו של רש"י, בתוך: אברהם מאיר הברמן (עורך) כתבי ר' אברהם עפשטיין, ירושלים תש"י-תשי"ז, עמ' רסט-ש.

קישורים חיצוניים

מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי שמעיה", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1367-1366, באתר היברובוקס
ויליאם בכר ו-Schulim Ochser, ‏Shemaiah of Soissons, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
Shemaiah of Troyes, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
אברהם גרוסמן, הגות רבי שמעיה ונוסח רש"י לתורה
מאיר בר-אילן, הפרשנות הנומרולוגית למלאכת המשכן, פרשת תרומה תשס"ג, גיליון 482, אוניברסיטת בר-אילן
יצחק ש' פנקובר, הגהות רש"י לפירושו לתורה

גרסה מ־23:47, 30 בינואר 2019 עריכה עיר מלוכה (שיחה \| תרומות) 6 עריכות כנ"ל מקודם התיקון בקישור וכעת בכיתוב תגית: עריכה חזותית → העריכה הקודמת		גרסה מ־09:32, 19 ביוני 2019 עריכה ביטול 2a01:e35:2eb3:93c0:50e8:130:259c:21df (שיחה) אין תקציר עריכה תגית: עריכה חזותית: הועבר לעריכת קוד מקור העריכה הבאה ←
שורה 1:		שורה 1:
	'''רבי שמעיה''' היה מחכמי [[יהדות ~~אשכנז~~\|~~אשכנז~~]] ב[[המאה ה-11\|מאה ה-11]] ובתחילת [[המאה ה-12]],		'''רבי שמעיה''' היה מחכמי [[יהדות צרפת\|צרפת]] ב[[המאה ה-11\|מאה ה-11]] ובתחילת [[המאה ה-12]],

	היה תלמידו המובהק של [[רש"י]] והשתתף עמו בכתיבת פירושיו ל[[פירוש רש"י למקרא\|מקרא]] ול[[פירוש רש"י לתלמוד\|תלמוד]]. [[אברהם עפשטיין]] כינה אותו "מזכירו" ו"סופרו" של רש"י. תקופה ארוכה ישב ב[[טרויש]] עירו של רש"י וגם לאחר שעזב שמר על קשר עם רבו באמצעות מכתבים. רבי שמעיה היה גם קרוב משפחתו של רש"י. על פי [[רבנו תם]] היה חותנו של אחיו, וככל הנראה מדובר ב[[רשב"ם]].		היה תלמידו המובהק של [[רש"י]] והשתתף עמו בכתיבת פירושיו ל[[פירוש רש"י למקרא\|מקרא]] ול[[פירוש רש"י לתלמוד\|תלמוד]]. [[אברהם עפשטיין]] כינה אותו "מזכירו" ו"סופרו" של רש"י. תקופה ארוכה ישב ב[[טרויש]] עירו של רש"י וגם לאחר שעזב שמר על קשר עם רבו באמצעות מכתבים. רבי שמעיה היה גם קרוב משפחתו של רש"י. על פי [[רבנו תם]] היה חותנו של אחיו, וככל הנראה מדובר ב[[רשב"ם]].