מאיר מלובלין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
Ronam20 (שיחה | תרומות)
לא רלוונטי. קשר קלוש.
שורה 15: שורה 15:
=== הסכסוך על הגט מווינה ===
=== הסכסוך על הגט מווינה ===
בשנת [[1612]] סידרו רבי [[מנוח הענדל]] ורבי [[יהושע פלק כץ]] ("הסמ"ע"), [[גט]] ב[[וינה|ווינה]], לאשה שבעלה היה חולה, ולאחר שהבריא הבעל, הורו פוסקים רבים שהגט תקף. המהר"ם חלק על כך ובתשובה ארוכה שכתב בעניין, פסק שהאישה עדיין נשואה לבעלה, משום שתנאי הגט לא התקיימו. אומנם רבנים חשובים כבעל ה"[[מרדכי יפה|לבוש]]" תמכו בעמדתו, אך מכיוון שהמהרש"א וה[[סמ"ע]] התנגדו לפסקו, התעוררה מחלוקת עזה, ואחד מהרבנים החשובים בלבוב מחה נגדו בחריפות, ובשל כך נאלץ המהר"ם לעזוב את לבוב.
בשנת [[1612]] סידרו רבי [[מנוח הענדל]] ורבי [[יהושע פלק כץ]] ("הסמ"ע"), [[גט]] ב[[וינה|ווינה]], לאשה שבעלה היה חולה, ולאחר שהבריא הבעל, הורו פוסקים רבים שהגט תקף. המהר"ם חלק על כך ובתשובה ארוכה שכתב בעניין, פסק שהאישה עדיין נשואה לבעלה, משום שתנאי הגט לא התקיימו. אומנם רבנים חשובים כבעל ה"[[מרדכי יפה|לבוש]]" תמכו בעמדתו, אך מכיוון שהמהרש"א וה[[סמ"ע]] התנגדו לפסקו, התעוררה מחלוקת עזה, ואחד מהרבנים החשובים בלבוב מחה נגדו בחריפות, ובשל כך נאלץ המהר"ם לעזוב את לבוב.

== ראו גם ==
טרכט (מיתולוגיה)[[טרכט (מיתולוגיה)]]


== תלמידים מפורסמים ==
== תלמידים מפורסמים ==

גרסה מ־01:53, 20 ביוני 2019

רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין) (1558 ה'שי"ח, לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו 1616, לובלין) היה רב, פוסק, וממפרשי התלמוד.

תולדותיו

רבי מאיר נולד בלובלין שבפולין בשנת ה'שי"ח (1558). אביו רבי גדליה היה בנו של המקובל רבי אשר מקראקא. כבר בילדותו נודע כעילוי. הלך ללמוד בישיבה בקראקא, שם נשא את אסתר, בתו של ראש הישיבה ואב בית הדין, רבי יצחק הכהן שפירא. ב-1582 עבר ללובלין בכוונה לייסד בה ישיבה. חמש שנים מאוחר יותר, ב-1587 חזר לקראקא למלא את מקום חותנו שנפטר והתמנה לראש ישיבה ולאב"ד. ב-1595 נתמנה לרב בלבוב, שם כיהן עד שנת 1613 אז נאלץ לעזוב את כס הרבנות בעקבות הסכסוך על הגט מווינה. חזר ללובלין, שם כיהן כרב העיר עד לפטירתו, בט"ז באייר ה'שע"ו (1616).

שו"ת מהר"ם לובלין, ורשה, 1881

שיטת לימוד ופסיקה

המהר"ם היה פלפלן, ודן רבות בדברי רש"י והתוספות, דייק בכל מילה מדבריהם וברוח זו כתב את חיבורו הגדול "מאיר עיני חכמים" שנדפס לאחר מכן בסוף כרכי התלמוד בבלי, תחת השם "מהר"ם", בצמוד לפירושי מהרש"א ומהרש"ל החל ממהדורת אמסטרדם ה'תקט"ו. פעמים רבות הוא מתווכח עמם על הבנת פירושי הראשונים.

בפסיקה, נראה שהמהר"ם היה מאסכולת המתנגדים לקודיפיקציה שנכנסה בעקבות כתיבת השולחן ערוך, והוא מציין בספר הפסקים שלו "שו"ת מהר"ם" כי אין לסמוך בעיניים עצומות על פסקי המחבר והרמ"א (ראו למשל סוף סימן יא). מאידך, וכנראה דווקא בגלל זאת, חש כבוד עמוק כלפי המהרש"ל, כפי שמתבטא רבות בפירושיו על הש"ס, וגם נכתב מפורשות בתשובותיו.

הוא צידד ב"כחא דהיתרא" והשתדל להקל במקום הצורך.

הסכסוך על הגט מווינה

בשנת 1612 סידרו רבי מנוח הענדל ורבי יהושע פלק כץ ("הסמ"ע"), גט בווינה, לאשה שבעלה היה חולה, ולאחר שהבריא הבעל, הורו פוסקים רבים שהגט תקף. המהר"ם חלק על כך ובתשובה ארוכה שכתב בעניין, פסק שהאישה עדיין נשואה לבעלה, משום שתנאי הגט לא התקיימו. אומנם רבנים חשובים כבעל ה"לבוש" תמכו בעמדתו, אך מכיוון שהמהרש"א והסמ"ע התנגדו לפסקו, התעוררה מחלוקת עזה, ואחד מהרבנים החשובים בלבוב מחה נגדו בחריפות, ובשל כך נאלץ המהר"ם לעזוב את לבוב.

תלמידים מפורסמים

קישורים חיצוניים