תולעי אדמה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 25456646 של יום טוב (שיחה)
שורה 11: שורה 11:
}}
}}
[[קובץ:Blackbird in Madrid (Spain) 27.jpg|ממוזער|[[שחרור]] טורף שלשול]]
[[קובץ:Blackbird in Madrid (Spain) 27.jpg|ממוזער|[[שחרור]] טורף שלשול]]
'''שַׁלְשׁוֹלִים'''{{הערה|אנציקלופדיה [[החי והצומח של ארץ ישראל]], 1985. כרך 2 - חסרי חוליות יבשתיים, עמוד 159}} או '''שִׁלְשׁוּלִים'''{{הערה|לפי האקדמיה ללשון: '''שִׁלְשׁוּל''' - בעל החיים; חיריק בשי"ן הראשונה,[http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/formation-and-vocalization/2-3-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/2-3-1/#target-2921]}} (באנגלית: '''[https://www.youtube.com/watch?v=_xe86tyeAvA Earthworms]''', [[שם עממי]]: '''תולעי אדמה''') הן [[ענף (פילוגנטיקה)|קבוצה]] של [[דל-זיפיות]] במערכה [[תולעים טבעתיות]]. תת-סדרה זו כוללת כ־4,000 מינים מזוהים ברחבי העולם. רוב המינים [[אנדמיות|אנדמיים]] לאזורים [[גאוגרפיה|גאוגרפיים]], אך מבחינת התפוצה והשימוש המבוקר לצורכי האדם מספרם אינו עולה על 50 (ב[[ישראל]] מזוהים 34 מינים מתוכם רק כ־10 ניתן למצוא גם באזורים גאוגרפיים אחרים). בשפת הילדים בישראל, נקראת תולעת אדמה בשם '''שלשול'''.
'''שַׁלְשׁוֹלִים'''{{הערה|אנציקלופדיה [[החי והצומח של ארץ ישראל]], 1985. כרך 2 - חסרי חוליות יבשתיים, עמוד 159}} או '''שִׁלְשׁוּלִים'''{{הערה|לפי האקדמיה ללשון: '''שִׁלְשׁוּל''' - בעל החיים; חיריק בשי"ן הראשונה,[http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/formation-and-vocalization/2-3-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/2-3-1/#target-2921]}} (באנגלית: '''[https://www.youtube.com/watch?v=_xe86tyeAvA Earthworms]''', [[שם עממי]]: '''תולעי אדמה''') הן [[ענף (פילוגנטיקה)|קבוצה]] של [[דל-זיפיות]] במערכה [[תולעים טבעתיות]]. תת-סדרה זו כוללת כ־4,000 מינים מזוהים ברחבי העולם. רוב המינים [[אנדמיות (ביולוגיה)|אנדמיים]] לאזורים [[גאוגרפיה|גאוגרפיים]], אך מבחינת התפוצה והשימוש המבוקר לצורכי האדם מספרם אינו עולה על 50 (ב[[ישראל]] מזוהים 34 מינים מתוכם רק כ־10 ניתן למצוא גם באזורים גאוגרפיים אחרים). בשפת הילדים בישראל, נקראת תולעת אדמה בשם '''שלשול'''.


הסיבה העיקרית לתופעה זו מקורה בעובדה שלאחר תקופת הקרחונים ב[[צפון אמריקה]], לא נותרו בה תולעי אדמה, ורק המתיישבים ה[[אירופה|אירופים]] הביאו עמם בציודם ובחומרי ה[[חקלאות]], את המגוון האירופי. כך הדבר ב[[ניו זילנד]] וארצות התיישבות אחרות.
הסיבה העיקרית לתופעה זו מקורה בעובדה שלאחר תקופת הקרחונים ב[[צפון אמריקה]], לא נותרו בה תולעי אדמה, ורק המתיישבים ה[[אירופה|אירופים]] הביאו עמם בציודם ובחומרי ה[[חקלאות]], את המגוון האירופי. כך הדבר ב[[ניו זילנד]] וארצות התיישבות אחרות.

גרסה מ־13:18, 20 ביוני 2019

קריאת טבלת מיוןתולעי אדמה
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: תולעים טבעתיות
קבוצה: Clitellata
מחלקה: Clitellata
תת־מחלקה: דל-זיפיות
סדרה: Haplotaxida
תת־סדרה: תולעי אדמה
שם מדעי
Lumbricina
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שחרור טורף שלשול

שַׁלְשׁוֹלִים[1] או שִׁלְשׁוּלִים[2] (באנגלית: Earthworms, שם עממי: תולעי אדמה) הן קבוצה של דל-זיפיות במערכה תולעים טבעתיות. תת-סדרה זו כוללת כ־4,000 מינים מזוהים ברחבי העולם. רוב המינים אנדמיים לאזורים גאוגרפיים, אך מבחינת התפוצה והשימוש המבוקר לצורכי האדם מספרם אינו עולה על 50 (בישראל מזוהים 34 מינים מתוכם רק כ־10 ניתן למצוא גם באזורים גאוגרפיים אחרים). בשפת הילדים בישראל, נקראת תולעת אדמה בשם שלשול.

הסיבה העיקרית לתופעה זו מקורה בעובדה שלאחר תקופת הקרחונים בצפון אמריקה, לא נותרו בה תולעי אדמה, ורק המתיישבים האירופים הביאו עמם בציודם ובחומרי החקלאות, את המגוון האירופי. כך הדבר בניו זילנד וארצות התיישבות אחרות.

סיבה עיקרית שנייה היא השימוש שנעשה במקצת תולעי האדמה לצרכים אקולוגיים ואגרו־אקולוגיים. כך הפכו למשל ארצות הברית והודו ליצואניות של תולעי אדמה אשר נפוצו בכל העולם.

כך, הטקסונומיה אינה עונה על צורכי השימושים המודרניים. לפיכך מקובל היום לחלק את המינים לשלוש קבוצות אקולוגיות, בהתאם לבית הגידול ותרומתם האגרו־אקולוגית. מיון זה איננו חד־ערכי, רוב המינים מאופיינים בתמהיל שונה של מקצת התכונות של שתי קבוצות, כדלקמן:

  • תולעי קומפוסט - לרוב מכונות "תולעים אדומות". מתקיימות במקבצים של פסולת אורגנית מתפרקת (ערמות קומפוסט, מתקני סניטציה מסורתיים, זבל בעלי חיים), אך גם מתחת לפני הקרקע בעורקים אורגניים עשירים מאוד. חיות במחילות קצרות ונוטות לקביעות כל עוד מקור המזון קיים. המזון בעיקרו הוא תוצרי ההתפרקות, לרבות ובעיקר הביומסה שגרמה לפירוק.
  • תולעי הגינה - מתקיימות בקרקע מושקית ובשטחים לחים, לעומק הקרקע הפורייה בלבד ועד כ־60 ס"מ. חיות במחילות אופקיות ומזדמנות וניזונות מחומר אורגני המצוי בקרקע על ידי העברת האדמה דרך מערכת העיכול.
  • תולעי הבניין - חיות במחילות אנכיות קבועות ויציבות מפני הקרקע ועד עומק של שני מטר ולעיתים, ובוודאי בעבר, עד סלע האם. ניזונות מחומר אורגני, לרוב לא מפורק, ומאחסנות אותו ב"מחסנים" לעומק המחילה, לשימוש בהתאם לעונות השנה ושינויים אחרים. בדרכן אל פני הקרקע מעלות התולעים מינרלים מעומק הקרקע ומורידות חומר אורגני. גם לאנזימים המצפים את המחילה יש תרומה לפוריות הקרקע. לתולעי אדמה אלה ייחס צ'ארלס דרווין חשיבות עידנית בייצור כל הקרקע החקלאית בעולם.

השלשולים מסוגלים לקיים רגנרציה (regeneration); כלומר, במידה שהם נפגעים, הם מסוגלים ליצור מחדש את החלקים החסרים. במינים מסוימים של תולעי אדמה, תולעת שנחתכה לשתיים יכולה לגדול לשתי תולעים חיות.

משפחות ידועות מישראל

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תולעי אדמה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל, 1985. כרך 2 - חסרי חוליות יבשתיים, עמוד 159
  2. ^ לפי האקדמיה ללשון: שִׁלְשׁוּל - בעל החיים; חיריק בשי"ן הראשונה,[1]