אלכסנדר פון הומבולדט – הבדלי גרסאות
מ החלפת פרמטרים לשמות פרמטרים אחידים בתבניות (תג) |
מ ←קישורים חיצוניים: תיקון גרש, replaced: ׳ ← ' |
||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
* |
* פרופ' [[רחל אליאור]],[http://mikrarevivim.blogspot.com/2018/06/blog-post_3.html אלכסנדר פון הומבולדט הגיבור האבוד של המדע], יוני 2019 |
||
{{מיזמים|ויקישיתוף=Alexander von Humboldt|שם ויקישיתוף=אלכסנדר פון הומבולדט}} |
{{מיזמים|ויקישיתוף=Alexander von Humboldt|שם ויקישיתוף=אלכסנדר פון הומבולדט}} |
||
* [http://www.avh.de/en/index.htm אתר קרן הומבולט] |
* [http://www.avh.de/en/index.htm אתר קרן הומבולט] |
||
גרסה מ־11:53, 21 ביוני 2019
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים [ ארצות מגורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| לידה |
14 בספטמבר 1769 ברלין, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
6 במאי 1859 (בגיל 89) ברלין, ממלכת פרוסיה |
| ענף מדעי | גאוגרפיה, בוטניקה, זואולוגיה |
| מקום מגורים |
rue Jacob, New Chambers |
| מקום קבורה |
ארמון טגל |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
גאורג כריסטוף ליכטנברג |
| מוסדות |
אוניברסיטת פרידריך שילר |
| תלמידי דוקטורט |
יוהאן וילהלם ריטר, אוטו וילהלם הרמן פון אביך |
| פרסים והוקרה | זרם הומבולדט, שלחופי אמריקה הדרומית קרוי על שמו. |
| תרומות עיקריות | |
| יסוד תחום מדע חדש - ביוגאוגרפיה. נחשב עד היום לאחד מגדולי הנוסעים וחוקרי הטבע. | |
| חתימה |
 |
  | |
פרידריך וילהלם היינריך אלכסנדר פון הומבולדט (בגרמנית: Friedrich Wilhelm Heinrich Alexander Freiherr von Humboldt; 14 בספטמבר 1769 - 6 במאי 1859) היה חוקר טבע ומגלה ארצות גרמני. יחד עם קרל ריטר נחשב לאבי הגאוגרפיה המודרנית. תרם רבות לבוטניקה, לזואולוגיה ולתחומי מדע רבים אחרים. זרם הומבולדט, שלחופי אמריקה הדרומית קרוי על שמו.
ילדות ולימודים
פון הומבולדט נולד ב-1769 בברלין. בגיל תשע נתייתם מאביו, קצין בחצרו של פרידריך הגדול. הוא ואחיו, לימים השר הפרוסי, הבלשן והפילוסוף וילהלם פון הומבולדט, גודלו בידי אימם באחוזתם בטגל שליד ברלין, שם זכה לחינוך מן המעלה הראשונה בידי שורה של מורים פרטיים, הוגי דעות, חדורי רוח הנאורות. ב-1786 החל ללמוד מדעי הטבע באוניברסיטת גטינגן, ובשנים 1796–1797 באוניברסיטאות בווינה, יינה ופריז, שם פגש את ידידו הטוב לימים, הזואולוג אמה בונפלן.
המסע לאמריקה הלטינית
ב-1799 יצא עם ידידו הטוב בונפלן למסע בן חמש שנים במושבות ספרד באמריקה. תחילה עברו באיים הקנריים, (שם קבע כי העץ דרקון אלף השנים הוא בן 6,000 שנים, קביעה שנתנה לו את שמו) ומשם לוונצואלה. במשך שנה וחצי סיירו בג'ונגל של האורינוקו, בסירות עץ וברגל. בין השאר, חקר פון הומבולדט את הנהר יוצא הדופן קסיקיארה. נהר זה מתפצל לשניים: צד אחד נשפך לאורינוקו, בעוד הצד השני לנהר ריו נגרו, ולפיכך לאמזונאס. במשך שנים כינו את הנהר הזה "הנהר הזורם לשני כיוונים", ויש סברו שהוא בעצם תעלה. הומבולדט, בזמן שהותו בוונצואלה, גילה את האמת על נהר זה.
מוונצואלה נסעו פון הומבולדט וידידו להוואנה בירת קובה, ומשם לנמל קרטחנה ובמעלה נהר מגדלנה אל בוגוטה, בירת קולומביה. מקולומביה המשיכו אל אקוודור של ימינו, שם נכשל הומבולדט בניסיונו לטפס על הר הגעש צ'ימבורסו, שגובהו 6,268 מטרים. פון הומבולדט האמין שזהו הר הגעש הגבוה בעולם. הוא סירב לוותר גם כשכל התנאים היו לרעתו: מורה דרכו נטש אותו ואת חבריו, ערפל כבד הכה בהם, פון הומבולדט חלה במחלת גבהים, ובגובה 5,800 מטר החלה סופת שלגים. בצער רב הוא נאלץ לחזור על עקבותיו ולזנוח את רעיון הטיפוס על ההר. ברם, ההר לא נכבש ב-80 השנים הבאות, אז העפיל לפיסגתו האלפיניסט אדוארד וימפר.
מאקוודור נסעו פון הומבולדט ובונפלן דרומה לפרו. הם עברו בעיר טרוחיו ובלימה בירת פרו, ומשם לעיר קייאו, תחנתם הדרומית ביותר במסע, לשם הגיעו כדי לערוך תצפית אסטרונומית חשובה. מקייאו הפליגו למקסיקו, שם חקרו את הר הגעש פופוקטפטל, ההר השני בגובהו במקסיקו. אחרי שנה במקסיקו, נסעו לארצות הברית ומשם הביתה, לגרמניה.
שארית חייו
החל מ-1808 התגורר הומבולדט בפריז, שם הוציא לאור את מחקריו ב-33 כרכים. לכלל מחקריו קרא בשם "מסע לגלילות המשווניים של היבשת החדשה". ב-1829 נסע עם פרופסור כריסטיאן גוטפריד אהרנברג ועם חוקרים מרוסיה למסע משותף בהרי אוראל, הרי אלטאי והים הכספי, אותו פרסם בספר בן 3 כרכים בשם "אסיה התיכונה". שני ספרים אלה נכתבו בצרפתית ויועדו לבעלי ידע מדעי; לעומת זאת, ספריו בגרמנית "מחזות הטבע" ו "הקוסמוס" יועדו לכל בעלי השכלה בסיסית באשר הם. פון הומבולדט נפטר ב-6 במאי 1859 בגיל 90 - גיל מופלג, בהתחשב במסעות שערך באזורים מן המסוכנים ושורצי המחלות ביותר שבעולם.
תרומתו למדע
הכרונולוגיה של פרסומי הומבולדט עדיין אינה נהירה כיום. אפילו הומבולדט עצמו לא ידע בדיוק מה פורסם, מתי ובאיזו שפה. פון הומבולדט נחשב עד היום לאחד מגדולי חוקרי הטבע. מסעותיו ומחקריו תרמו לתחומים רבים מספור של המדע, בהם: פיזיקה, כימיה, גאולוגיה, גאוגרפיה, מינרלוגיה, וולקנולוגיה, בוטניקה, גיאובוטניקה, זואולוגיה, קלימטולוגיה, אוקיינוגרפיה, אסטרונומיה, כלכלה, אתנוגרפיה ודמוגרפיה. פרסומיו הנוגעים לאמריקה הלטינית הפכו לסדרה בת 34 כרכים בשם "מסע לאזורים האקווינוקטיים של היבשת החדשה". הומבולדט ידוע רבות בזכות זרם הים שגילה וקרוי על שמו, סמוך לחופי אמריקה הדרומית. בנוסף לכך, היה פון הומבולדט פילוסוף והוגה דעות ידוע; הוא הוקיע בחריפות את העבדות, ותמך בשוויון זכויות לכל אדם באשר הוא.
עוד בימי חייו זכה פון הומבולדט לתשבחות ומחמאות להם זכו מעטים בלבד בדורו. הוא כונה "קולומבוס השני", "מגלה אמריקה מחדש", "נסיך המדע" ו"אריסטו החדש". הוא הושווה לגתה ולנפוליאון, שאת שניהם הכיר, ונחשב עד היום לאחד מגדולי הנוסעים וחוקרי הטבע.
האסטרואיד 54 Alexandra (אנ') שהתגלה ב-1858 על ידי הרמן גולדשמידט נקרא על שמו. היה זה האסטרואיד הראשון שנקרא על שם אדם (גבר) ולא דמות מהמיתולוגיה.[1]
לקריאה נוספת
- אנדריאה וולף, המצאת הטבע - הרפתקאותיו של אלכסנדר פון הומבולדט, הגיבור האבוד של המדע, תרגם עמנואל לוטם, הוצאת שוקן, 2017.[2]
- דניאל קלמן, מודדים את העולם, ספרי עליית הגג ומשכל, תרגום מגרמנית: יפתח הלרמן-כרמל ועדינה שטרן, 2009.
- חיים זעליג סלאנימסקי, אות זיכרון לאלכסנדר פֿאן הומבאלד ביום מלאת לו שמונה ושמונים שנה. בערלין, בהוצאת הגבירים פֿייט ושותפו, התרי"ח. 100 עמ'. העתקה דיגיטלית באתר "מאגרים" של האקדמיה ללשון העברית וב־ויקיטקסט. עותק סרוק באתר Internet Archive.
קישורים חיצוניים
- פרופ' רחל אליאור,אלכסנדר פון הומבולדט הגיבור האבוד של המדע, יוני 2019
- אתר קרן הומבולט
משה גלעד, המדען שעורר השראה בדרווין, ונשכח, באתר הארץ, 8 בינואר 2018- חבצלת פרבר, שמו הולך לפניו: המדען הידוען שהקדים את זמנו, בעיתון מקור ראשון, 25 בפברואר 2018
הערות שוליים
- ^ (54) Alexandra In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_55. ISBN 978-3-540-29925-7.
- ^ רות אלמוג, המדען הנוסע הגדול של כל הזמנים, באתר הארץ, 13 בפברואר 2018; משה אלחנתי, "המצאת הטבע": דיוקן החוקר שהתייחס לטבע כשותף של השכל והרגש, באתר הארץ, 28 במרץ 2018