הגן האנגלי במינכן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תרגום ועיבוד מויקיפדיה באנגלית
 
מ קישורים פנימיים
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{בעבודה}}
הגן האנגלי (בגרמנית: Englische Garten )הוא פארק עירוני ציבורי במרכז העיר [[מינכן]], מדינת [[בוואריה]], [[גרמניה]].
'''הגן האנגלי''' (בגרמנית: [[Englische Garten]] )הוא פארק עירוני ציבורי במרכז העיר [[מינכן]], מדינת [[בוואריה]], [[גרמניה]].

הגן המשתרע ממרכז העיר ובכיוון צפון מזרח, נוצר בשנת [[1789]] על ידי סר בנג'מין תומפסון (Benjamin Thompson), על פי הזמנה של [[קרל תאודור, הנסיך הבוחר מבוואריה]], והוא הורחב ושופר בשנים הבאות על ידי ממשיכי דרכו.
הגן המשתרע ממרכז העיר ובכיוון צפון מזרח, נוצר בשנת [[1789]] על ידי סר בנג'מין תומפסון (Benjamin Thompson), על פי הזמנה של [[קרל תאודור, הנסיך הבוחר מבוואריה]], והוא הורחב ושופר בשנים הבאות על ידי ממשיכי דרכו.

שטחו הכולל של הפארק הוא כ-3.7 קמ"ר והוא נחשב לאחד הפארקים הציבוריים-עירוניים הגדולים בעולם. הגן קיבל את שמו על בסיס המאפיינים הנופיים שלו המתבססים על מסורת הגננות של [[גן אנגלי]] כלומר [[נוף]] פראי, בלתי מסודר לכאורה, כפי שהיה מקובל באנגליה מאמצע [[המאה ה-18]] ועד לתחילת [[המאה ה-19]].
שטחו הכולל של הפארק הוא כ-3.7 קמ"ר והוא נחשב לאחד הפארקים הציבוריים-עירוניים הגדולים בעולם. הגן קיבל את שמו על בסיס המאפיינים הנופיים שלו המתבססים על מסורת הגננות של [[גן אנגלי]] כלומר [[נוף]] פראי, בלתי מסודר לכאורה, כפי שהיה מקובל באנגליה מאמצע [[המאה ה-18]] ועד לתחילת [[המאה ה-19]].
==היסטוריה==
==היסטוריה==
לאחר מותו של [[מקסימיליאן השלישי יוזף, הנסיך הבוחר מבוואריה]], שליט בוואריה האחרון ל[[בית ויטלסבאך]] כשהוא חשוך ילדים, עבר הכתר לקארל תיאודור הנסיך הבוחר מ[[פפאלץ]] אשר העדיף להשאר במקום מושבו ב[[מאנהיים]] על פני המעבר לבוואריה ואף ניסה להעביר את השליטה עליה. הדבר לא התקבל בעין יפה על ידי תושבי מינכן, והנסיך ביקש לפייס אותם באמצעות השקעה ושיפור פני העיר. בין היתר בנה גלריה לאמנות בחלקו הצפוני של גן [[ארמון רזידנץ]] (הופגארטן), ופתח אותם לציבור.
לאחר מותו של [[מקסימיליאן השלישי יוזף, הנסיך הבוחר מבוואריה]], שליט בוואריה האחרון ל[[בית ויטלסבאך]] כשהוא חשוך ילדים, עבר הכתר לקארל תיאודור הנסיך הבוחר מ[[פפאלץ]] אשר העדיף להשאר במקום מושבו ב[[מאנהיים]] על פני המעבר לבוואריה ואף ניסה להעביר את השליטה עליה. הדבר לא התקבל בעין יפה על ידי תושבי מינכן, והנסיך ביקש לפייס אותם באמצעות השקעה ושיפור פני העיר. בין היתר בנה גלריה לאמנות בחלקו הצפוני של גן [[ארמון רזידנץ]] (הופגארטן), ופתח אותם לציבור.

בנוסף לכך ביצע הנסיך שורה של רפורמות צבאיות בהשראת יועצו בנג'מין תומפסון בוגר מלחמת האזרחים האמריקנית. תומפסון שנכנס לתפקידו כיועץ הנסיך ב-1784, הציע כי בעת שלום יש לשלב את החיילים בעבודות לתועלת הציבור כגון חקלאות וגינון. בשנת 1789 קיבל הנסיך את ההחלטה לבנות גנים בקרבת בסיסים צבאיים אשר ישמשו להכשרת החיילים למקצוע נוסף, וכן יהיו פתוחים לשימוש האזרחים.
בנוסף לכך ביצע הנסיך שורה של רפורמות צבאיות בהשראת יועצו בנג'מין תומפסון בוגר [[מלחמת האזרחים האמריקנית]]. תומפסון שנכנס לתפקידו כיועץ הנסיך ב-[[1784]], הציע כי בעת שלום יש לשלב את החיילים בעבודות לתועלת הציבור כגון [[חקלאות]] ו[[גינון]]. בשנת [[1789]] קיבל הנסיך את ההחלטה לבנות גנים בקרבת בסיסים צבאיים אשר ישמשו להכשרת החיילים למקצוע נוסף, וכן יהיו פתוחים לשימוש האזרחים.
השטח שהוקצה לגן מצפון לשער [[שוואבינג]], שימש מאז ימי הביניים כאיזור [[ציד]] של משפחת ויטלסבאך וכונה "פארק הצבאים", כלל חלק מיוער, ואיזור פתוח שהיווה חלק ממישור ההצפה של נהר האיזר. פיתוח הגן כלל מספר איזורי משנה כגון: גן לימודי, חוות גידול [[בקר]], חוות גידול [[כבש]]ים, ובית ספר ל[[וטרינריה]].

בתחילה נקרא הפארק בשם "פארק תיאודור" אך זה הוחלף במהירות בשם התיאורי המוכר כ"גן האנגלי". הוא נפתח באופן רשמי בשנת 1792 בהשתתפות של כ-40,000 מאזרחי העיר. בשנים הבאות המשיך שטח הגן להתרחב ונוספו לו נופים נוספים. פרידריך לודוויג שקל (Sckell) שהתמנה לאחראי על פיתוח הגן בשנת 1804 ושימש בתפקיד עד 1823 , ערך שינויים משמעותיים באיפיוני הגן ותפקידיו. הוא זנח את התפקידים החקלאים של השטח והתרכז יותר בפיתוח המאפיינים הנופיים. כך למשל הוא ביטל טחנות מים ובנה מפל מלאכותי. מחליפיו המשיכו במסורת הפיתוח הזו, וערכו שינויים מועטים בלבד אשר הבולט בינייהם הוא הוספת גבעה מלאכותית אשר עליה הוקם מבנה דמוי מקדש יווני עגול. במהלך המאה העשרים הורחב הפארק משטחים נוספים שסופחו אליו אך יחד עם זאת חווה נזקים כתוצאה מהפצצות במלחמת העולם השנייה וכתוצאה ממחלות טבעיות של הצמחייה ובעיקר העצים הבוגרים. נזקים נוספים לפארק נוצרו כפועל יוצא מחצייתו ע"י כביש המהווה חלק ממערך התחבורה של כביש הטבעת הפנימית של העיר, וסלילת דרכים לשימוש התחבורה הציבורית בעיר.
השטח שהוקצה לגן מצפון לשער [[שוואבינג]], שימש מאז [[ימי הביניים]] כאיזור [[ציד]] של משפחת ויטלסבאך וכונה "פארק הצבאים", כלל חלק מיוער, ואיזור פתוח שהיווה חלק ממישור ההצפה של נהר ה[[איזר]]. פיתוח הגן כלל מספר איזורי משנה כגון: גן לימודי, חוות גידול [[בקר]], חוות גידול [[כבש]]ים, ובית ספר ל[[וטרינריה]].

בתחילה נקרא הפארק בשם "פארק תיאודור" אך זה הוחלף במהירות בשם התיאורי המוכר כ"גן האנגלי". הוא נפתח באופן רשמי בשנת [[1792]] בהשתתפות של כ-40,000 מאזרחי העיר. בשנים הבאות המשיך שטח הגן להתרחב ונוספו לו נופים נוספים. פרידריך לודוויג שקל (Sckell) שהתמנה לאחראי על פיתוח הגן בשנת [[1804]] ושימש בתפקיד עד [[1823]] , ערך שינויים משמעותיים באיפיוני הגן ותפקידיו. הוא זנח את התפקידים החקלאים של השטח והתרכז יותר בפיתוח המאפיינים הנופיים. כך למשל הוא ביטל טחנות מים ובנה [[מפל]] מלאכותי. מחליפיו המשיכו במסורת הפיתוח הזו, וערכו שינויים מועטים בלבד אשר הבולט בינייהם הוא הוספת גבעה מלאכותית אשר עליה הוקם מבנה דמוי מקדש יווני עגול. במהלך המאה העשרים הורחב הפארק משטחים נוספים שסופחו אליו אך יחד עם זאת חווה נזקים כתוצאה מהפצצות במלחמת העולם השנייה וכתוצאה ממחלות טבעיות של הצמחייה ובעיקר העצים הבוגרים. נזקים נוספים לפארק נוצרו כפועל יוצא מחצייתו ע"י כביש המהווה חלק ממערך התחבורה של כביש הטבעת הפנימית של העיר, וסלילת דרכים לשימוש התחבורה הציבורית בעיר.
==נקודות עניין==
==נקודות עניין==
המגדל הסיני- מבנה עץ בגובה של כ-25 מטרים. נבנה לראשונה בשנת 1790 בהשראת הפגודה הגדולה של [[גני קיו]]. המגדל בן חמש קומות, כאשר קוטר הכיפה בקומת הקרקע הוא כ-19 מטרים ובקומה העליונה כ-6 מטרים. המגדל המקורי נשרף כתוצאה מהפצצות בשנת 1944 ונבנה מחדש בשנת 1952 בהתאם לתוכניות המקוריות.
המגדל הסיני- מבנה עץ בגובה של כ-25 מטרים. נבנה לראשונה בשנת 1790 בהשראת הפגודה הגדולה של [[גני קיו]]. המגדל בן חמש קומות, כאשר קוטר הכיפה בקומת הקרקע הוא כ-19 מטרים ובקומה העליונה כ-6 מטרים. המגדל המקורי נשרף כתוצאה מהפצצות בשנת 1944 ונבנה מחדש בשנת 1952 בהתאם לתוכניות המקוריות.

מונופטרוס- מקדש עגול בסגנון יווני ובגובה 16 מטרים הממוקם על גבעה מלאכותית שנוצרה משיירי פסולת חומרי הבנייה של [[ארמון רזידנץ]]. הוא תוכנן ע"י האדריכל [[לאו פון קלנצה]] והושלם בשנת 1836.
מונופטרוס- מקדש עגול בסגנון יווני ובגובה 16 מטרים הממוקם על גבעה מלאכותית שנוצרה משיירי פסולת חומרי הבנייה של [[ארמון רזידנץ]]. הוא תוכנן ע"י האדריכל [[לאו פון קלנצה]] והושלם בשנת 1836.

בית התה היפני – הוקם בשנת 1972 לכבוד המשחקים האולימפיים שנערכו בעיר בשנה זו. האתר הוקם בחלקו הדרומי של הפארק מאחורי [[המשכן לאמנות במינכן]], על אי מלאכותי קטן וכולל גם גן יפני .
בית התה היפני – הוקם בשנת 1972 לכבוד המשחקים האולימפיים שנערכו בעיר בשנה זו. האתר הוקם בחלקו הדרומי של הפארק מאחורי [[המשכן לאמנות במינכן]], על אי מלאכותי קטן וכולל גם גן יפני .

אתר הגלישה- בחלקו הדרומי של הפארק. נוצר כתוצאה מזרם מלאכותי באחד מהיובלים הזורמים בפארק. השינוי באופן הזרימה יוצר גל מלאכותי שעליו מזנקים הגולשים משתי הגדות. ניתן לצפות בגולשים גם מגשר הרחוב שעובר מעל הנחל.
אתר הגלישה- בחלקו הדרומי של הפארק. נוצר כתוצאה מזרם מלאכותי באחד מהיובלים הזורמים בפארק. השינוי באופן הזרימה יוצר גל מלאכותי שעליו מזנקים הגולשים משתי הגדות. ניתן לצפות בגולשים גם מגשר הרחוב שעובר מעל הנחל.

גן הבירה- בסמוך למגדל הסיני הוא השני בגודלו בעיר. ראשיתו בסוף המאה ה-19 כמקום מפגש לפועלים חיילים וסטודנטים בסופי השבוע.
גן הבירה- בסמוך למגדל הסיני הוא השני בגודלו בעיר. ראשיתו בסוף המאה ה-19 כמקום מפגש לפועלים חיילים וסטודנטים בסופי השבוע.

פארק הצבאים (Hirschau)- זהו כינויו של חלקו הצפוני של הפארק המופרד מחלקו הדרומי ע"י כביש הטבעת הפנימי. מתאפיין בנוף טבעי ופראי יותר ואינו עמוס במבקרים. בחלק מן השטח ניתן לראות גידולי עשב ללא כיסוח המשמש לרעיית כבשים. בחלק זה של הפארק הוקם אמפיתאטרון טבעי המשמש להופעות בתקופת הקיץ.
פארק הצבאים (Hirschau)- זהו כינויו של חלקו הצפוני של הפארק המופרד מחלקו הדרומי ע"י כביש הטבעת הפנימי. מתאפיין בנוף טבעי ופראי יותר ואינו עמוס במבקרים. בחלק מן השטח ניתן לראות גידולי עשב ללא כיסוח המשמש לרעיית כבשים. בחלק זה של הפארק הוקם אמפיתאטרון טבעי המשמש להופעות בתקופת הקיץ.
==מימדים==
==מימדים==
שטח: 3.73 קילומטר רבוע
*שטח: 3.73 קילומטר רבוע
אורך כולל של הדרכים: כ-75 קילומטר (26 ק"מ סלול, 49 ק"מ שבילים).
*אורך כולל של הדרכים: כ-75 קילומטר (26 ק"מ סלול, 49 ק"מ שבילים).
אורך כולל של פלגי המים: 8.75 ק"מ
*אורך כולל של פלגי המים: 8.75 ק"מ
גשרים: יותר ממאה.
*גשרים: יותר ממאה.
ציפורים מקננות: 50-60 מינים
*ציפורים מקננות: 50-60 מינים
מספר מבקרים בשנה : כ-3.5 מליון
*מספר מבקרים בשנה : כ-3.5 מליון

גרסה מ־16:21, 23 ביוני 2019

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

הגן האנגלי (בגרמנית: Englische Garten )הוא פארק עירוני ציבורי במרכז העיר מינכן, מדינת בוואריה, גרמניה.

הגן המשתרע ממרכז העיר ובכיוון צפון מזרח, נוצר בשנת 1789 על ידי סר בנג'מין תומפסון (Benjamin Thompson), על פי הזמנה של קרל תאודור, הנסיך הבוחר מבוואריה, והוא הורחב ושופר בשנים הבאות על ידי ממשיכי דרכו.

שטחו הכולל של הפארק הוא כ-3.7 קמ"ר והוא נחשב לאחד הפארקים הציבוריים-עירוניים הגדולים בעולם. הגן קיבל את שמו על בסיס המאפיינים הנופיים שלו המתבססים על מסורת הגננות של גן אנגלי כלומר נוף פראי, בלתי מסודר לכאורה, כפי שהיה מקובל באנגליה מאמצע המאה ה-18 ועד לתחילת המאה ה-19.

היסטוריה

לאחר מותו של מקסימיליאן השלישי יוזף, הנסיך הבוחר מבוואריה, שליט בוואריה האחרון לבית ויטלסבאך כשהוא חשוך ילדים, עבר הכתר לקארל תיאודור הנסיך הבוחר מפפאלץ אשר העדיף להשאר במקום מושבו במאנהיים על פני המעבר לבוואריה ואף ניסה להעביר את השליטה עליה. הדבר לא התקבל בעין יפה על ידי תושבי מינכן, והנסיך ביקש לפייס אותם באמצעות השקעה ושיפור פני העיר. בין היתר בנה גלריה לאמנות בחלקו הצפוני של גן ארמון רזידנץ (הופגארטן), ופתח אותם לציבור.

בנוסף לכך ביצע הנסיך שורה של רפורמות צבאיות בהשראת יועצו בנג'מין תומפסון בוגר מלחמת האזרחים האמריקנית. תומפסון שנכנס לתפקידו כיועץ הנסיך ב-1784, הציע כי בעת שלום יש לשלב את החיילים בעבודות לתועלת הציבור כגון חקלאות וגינון. בשנת 1789 קיבל הנסיך את ההחלטה לבנות גנים בקרבת בסיסים צבאיים אשר ישמשו להכשרת החיילים למקצוע נוסף, וכן יהיו פתוחים לשימוש האזרחים.

השטח שהוקצה לגן מצפון לשער שוואבינג, שימש מאז ימי הביניים כאיזור ציד של משפחת ויטלסבאך וכונה "פארק הצבאים", כלל חלק מיוער, ואיזור פתוח שהיווה חלק ממישור ההצפה של נהר האיזר. פיתוח הגן כלל מספר איזורי משנה כגון: גן לימודי, חוות גידול בקר, חוות גידול כבשים, ובית ספר לוטרינריה.

בתחילה נקרא הפארק בשם "פארק תיאודור" אך זה הוחלף במהירות בשם התיאורי המוכר כ"גן האנגלי". הוא נפתח באופן רשמי בשנת 1792 בהשתתפות של כ-40,000 מאזרחי העיר. בשנים הבאות המשיך שטח הגן להתרחב ונוספו לו נופים נוספים. פרידריך לודוויג שקל (Sckell) שהתמנה לאחראי על פיתוח הגן בשנת 1804 ושימש בתפקיד עד 1823 , ערך שינויים משמעותיים באיפיוני הגן ותפקידיו. הוא זנח את התפקידים החקלאים של השטח והתרכז יותר בפיתוח המאפיינים הנופיים. כך למשל הוא ביטל טחנות מים ובנה מפל מלאכותי. מחליפיו המשיכו במסורת הפיתוח הזו, וערכו שינויים מועטים בלבד אשר הבולט בינייהם הוא הוספת גבעה מלאכותית אשר עליה הוקם מבנה דמוי מקדש יווני עגול. במהלך המאה העשרים הורחב הפארק משטחים נוספים שסופחו אליו אך יחד עם זאת חווה נזקים כתוצאה מהפצצות במלחמת העולם השנייה וכתוצאה ממחלות טבעיות של הצמחייה ובעיקר העצים הבוגרים. נזקים נוספים לפארק נוצרו כפועל יוצא מחצייתו ע"י כביש המהווה חלק ממערך התחבורה של כביש הטבעת הפנימית של העיר, וסלילת דרכים לשימוש התחבורה הציבורית בעיר.

נקודות עניין

המגדל הסיני- מבנה עץ בגובה של כ-25 מטרים. נבנה לראשונה בשנת 1790 בהשראת הפגודה הגדולה של גני קיו. המגדל בן חמש קומות, כאשר קוטר הכיפה בקומת הקרקע הוא כ-19 מטרים ובקומה העליונה כ-6 מטרים. המגדל המקורי נשרף כתוצאה מהפצצות בשנת 1944 ונבנה מחדש בשנת 1952 בהתאם לתוכניות המקוריות.

מונופטרוס- מקדש עגול בסגנון יווני ובגובה 16 מטרים הממוקם על גבעה מלאכותית שנוצרה משיירי פסולת חומרי הבנייה של ארמון רזידנץ. הוא תוכנן ע"י האדריכל לאו פון קלנצה והושלם בשנת 1836.

בית התה היפני – הוקם בשנת 1972 לכבוד המשחקים האולימפיים שנערכו בעיר בשנה זו. האתר הוקם בחלקו הדרומי של הפארק מאחורי המשכן לאמנות במינכן, על אי מלאכותי קטן וכולל גם גן יפני .

אתר הגלישה- בחלקו הדרומי של הפארק. נוצר כתוצאה מזרם מלאכותי באחד מהיובלים הזורמים בפארק. השינוי באופן הזרימה יוצר גל מלאכותי שעליו מזנקים הגולשים משתי הגדות. ניתן לצפות בגולשים גם מגשר הרחוב שעובר מעל הנחל.

גן הבירה- בסמוך למגדל הסיני הוא השני בגודלו בעיר. ראשיתו בסוף המאה ה-19 כמקום מפגש לפועלים חיילים וסטודנטים בסופי השבוע.

פארק הצבאים (Hirschau)- זהו כינויו של חלקו הצפוני של הפארק המופרד מחלקו הדרומי ע"י כביש הטבעת הפנימי. מתאפיין בנוף טבעי ופראי יותר ואינו עמוס במבקרים. בחלק מן השטח ניתן לראות גידולי עשב ללא כיסוח המשמש לרעיית כבשים. בחלק זה של הפארק הוקם אמפיתאטרון טבעי המשמש להופעות בתקופת הקיץ.

מימדים

  • שטח: 3.73 קילומטר רבוע
  • אורך כולל של הדרכים: כ-75 קילומטר (26 ק"מ סלול, 49 ק"מ שבילים).
  • אורך כולל של פלגי המים: 8.75 ק"מ
  • גשרים: יותר ממאה.
  • ציפורים מקננות: 50-60 מינים
  • מספר מבקרים בשנה : כ-3.5 מליון