תא רבייה – הבדלי גרסאות
מ ←פתיח |
{{אנטומיה}} תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אנטומיה}} |
|||
'''תא רבייה''' הוא [[תא]] המיועד ל'''[[רבייה זוויגית]]''' (קרויה גם '''רבייה מינית'''). ב[[בעלי חיים]] תאי רבייה שטרם הבשילו קרויים [[תא נבט|תאי נבט]]. תאים אלה מבשילים בתהליך [[חלוקת התא]], [[מיוזה]] ו[[חלוקת הציטופלסמה]], והופכים ל'''תאי זוויג''' (בלועזית: '''גמטה''', '''Gamete'''). גמטות מכילות מחצית מכמות ה-[[DNA]] שנמצאת בכל תא רגיל אחר, תא כזה נקרא [[תא הפלואידי]]. תאי רבייה, כאמור, מצויים אך ורק ב[[אורגניזם|יצור]]ים המתרבים ברבייה זוויגית. |
'''תא רבייה''' הוא [[תא]] המיועד ל'''[[רבייה זוויגית]]''' (קרויה גם '''רבייה מינית'''). ב[[בעלי חיים]] תאי רבייה שטרם הבשילו קרויים [[תא נבט|תאי נבט]]. תאים אלה מבשילים בתהליך [[חלוקת התא]], [[מיוזה]] ו[[חלוקת הציטופלסמה]], והופכים ל'''תאי זוויג''' (בלועזית: '''גמטה''', '''Gamete'''). גמטות מכילות מחצית מכמות ה-[[DNA]] שנמצאת בכל תא רגיל אחר, תא כזה נקרא [[תא הפלואידי]]. תאי רבייה, כאמור, מצויים אך ורק ב[[אורגניזם|יצור]]ים המתרבים ברבייה זוויגית. |
||
גרסה מ־21:50, 27 ביוני 2019
 | |
| שיוך |
haploid cell, תאים המשמשים לרבייה  |
|---|---|
| היווצרות |
gametangium |
| התפתחות מתוך |
תא נבט |
| תיאור ב |
אנציקלופדיה של אוטו |
| מזהים | |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C2718310 |
  | |
תא רבייה הוא תא המיועד לרבייה זוויגית (קרויה גם רבייה מינית). בבעלי חיים תאי רבייה שטרם הבשילו קרויים תאי נבט. תאים אלה מבשילים בתהליך חלוקת התא, מיוזה וחלוקת הציטופלסמה, והופכים לתאי זוויג (בלועזית: גמטה, Gamete). גמטות מכילות מחצית מכמות ה-DNA שנמצאת בכל תא רגיל אחר, תא כזה נקרא תא הפלואידי. תאי רבייה, כאמור, מצויים אך ורק ביצורים המתרבים ברבייה זוויגית.
אצל נקבות נקרא תא הרבייה תא ביצה, ואילו אצל זכרים נקרא תא זרע. תאי הרבייה בבעלי חיים, ולעיתים גם ביצורים אחרים, מתפתחים ונאגרים באיברים ייחודיים: השחלות אצל הנקבות והאשכים אצל הזכרים.
תפקידם של תאי הרבייה יוצא לדרך כאשר תא רבייה זכרי ותא רבייה נקבי נפגשים ומתאחים בתהליך הנקרא הפריה. היות שבדרך-כלל הנקבה היא הנושאת בגופה את היצור החדש (הצאצא), מתרחשת ההפריה בתוך גופה, לאחר שתאי הרבייה הזכריים חודרים לגופה בדרכים שונות (כגון הזדווגות בבעלי חיים והאבקה בצמחים בעלי פרחים).
בבני אדם, תאי הזרע קטנים פי מאה מהביציות. תאי הזרע מיוצרים בהמוניהם החל מגיל הבגרות המינית ועד לסוף החיים, ומאגר תאי הזרע של הזכר מתחדש באופן תמידי. הנקבה, לעומת זאת, נולדת כשבשחלותיה כחצי מיליון ביציות, אותן היא תישא כל חייה, ללא יצירה של ביציות חדשות. עם הבגרות המינית מתחילה נדידה חודשית של ביצית בודדת היוצאת מהשחלה דרך החצוצרה אל הרחם, תהליך הנקרא ביוץ. כאשר אין בנמצא זרע מהזכר אשר יפרה את הביצית היא נפלטת מהגוף, יחד עם מעט רקמות ודם שמקורם ברחם, בתהליך הנקרא וסת. הביוץ והווסת מתרחשים כל חודש באופן די עקבי (שיכול להשתנות עקב תרופות ו/או מצב נפשי, כגון לחץ), כאשר הווסת באה כשבועיים אחרי הביוץ; מחזור זה נקרא המחזור החודשי. במהלך חייה מבייצת האישה כ-400 פעמים. תהליך הביוץ נפסק לקראת גיל המעבר; כשזה קורה מפסיקה האישה להיות פוריה ולא מסוגלת יותר להעמיד צאצאים.
שלל בעיות של אי-פוריות נגרמות כתוצאה מפגמים בתאי הרבייה. לדוגמה, ספירת זרע היא בדיקה המודדת את כמות תאי הזרע בנפח נוזל זרע מסוים, מדד המצביע על רמת פוריותו של הגבר.
לצמחים שמשתכפלים מינית יש גם ביצית לנקבה או זרע לזכר. עם זאת, מאז שלצמחים יש חלופה של דורות דפלואידים ופלואידים קיימים כמה הבדלים. בצמחים פורחים הפרחים משתמשים במיוזיס לייצר דור הפלואידים המייצרים גמאטות באמצעות מיטוזה. הנקבה נקראת הביצית ומיוצרת על ידי השחלה של הפרח. כשהביצית בוגרת היא מייצרת את הגמאטה הנשית המוכנה להפריה. הזכר הוא אבקה, והוא מופק בשק אבקה, כאשר האבקה נוחתת על סטיגמה בוגרת של פרח גדל צינור אבקה לתוך הפרח. האבקה הפלואידית מייצרת זרע על ידי מיטוזה ומשחררת אותם להפריה.
