תלמוד תורה (קלם) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shlomotiko (שיחה | תרומות)
תוקן קישור שבור למאמר שלמה קוק
אין תקציר עריכה
שורה 47: שורה 47:
[[קטגוריה:קלם (תנועת המוסר)]]
[[קטגוריה:קלם (תנועת המוסר)]]
[[קטגוריה:ליטא: ישיבות]]
[[קטגוריה:ליטא: ישיבות]]
[[קטגוריה:ישיבות במזרח אירופה]]

גרסה מ־01:02, 30 ביוני 2019

ישיבת תלמוד תורה (כונתה תדיר בפשטות: קלם) היא ישיבה ליטאית שהתקיימה בעיר קלם שבליטא. הישיבה התנהלה על ידי רבי שמחה זיסל זיו, "הסבא מקלם", ברוח תנועת המוסר שייסד רבו, הרב ישראל סלנטר.

היסטוריה

בשנת ה'תרכ"ו (1866) התמנה הרב שמחה זיסל זיו לנהל את ה"תלמוד תורה" בעיר זו. קודם לכן היה זה תלמוד תורה רגיל, אולם הרב זיו שינה את אופיו בהתאם לרוח תנועת המוסר. הוא גם הרחיב את מסגרת הלימודים כך שתתאים לנערים עד גיל שבע עשרה. במוסד נלמדו גם לימודי חול, כגון חשבון והשפה הרוסית. אחד המסייעים לרב זיו היה הרב נתן צבי פינקל (שבהמשך כונה "הסבא מסלובודקה", בגין תפקידו בישיבת סלובודקה). הסוחר העשיר קלמן ויסוצקי, שהיה מקורב לסבא מקלם, סייע לישיבה בהיבט הכלכלי.

בתחילה התנהלו הלימודים בבית שכור, ואחר כך בבית כנסת. בשנת ה'תרל"ב נקנה מגרש עבור המוסד ונבנה עליו בניין מרווח. בשנת ה'תרל"ו (1876) הואשם הרב זיו בפני השלטונות כאילו במוסד מטיפים נגד הממשלה, ובעקבות כך הוא נאלץ לגלות לעיר גרובין שבקורלנד (היום בלטביה), ולהקים שם את המוסד מחדש. הרב זיו חלה והתקשה לנהל ברציפות את המוסד, ובשל כך החל לבלות שוב את רוב זמנו בקלם. בתקופה זו הפך בית ה"תלמוד תורה" בקלם למרכז לימוד תורה ומוסר לבעלי הבתים בעיר שהיו קשורים לרב זיו, ובשנת ה'תרמ"א החלו ללמוד שם גם בחורי ישיבה. לאחר מכן נסגר המוסד בגרובין, וה"תלמוד תורה" בקלם הלך והתפתח כישיבה[1]. הרב זיו פיתח יחס וקרבה מיוחדים לתלמידיו, ואף הקים את חברת "דבק טוב"[דרוש מקור].

בשנת 1898 נפטר הסבא מקלם. את מקומו במשך כשלוש שנים מילא אחיו הרב אריה לייב ברוידא, ולאחר מכן חתנו - רבי צבי הירש ברוידא, ובנו - הרב נחום זאב זיו. הרב ברוידא נפטר בשנת 1913, והרב נחום זאב בשנת 1916. את מקומם של אלו מילאו הרב ראובן דב דסלר וחתניו של הרב נחום זאב - הרב דניאל מובשוביץ והרב גרשון מיאדניק.

ב-21 ביוני 1941, ה' באב תש"א, הצעידו כוחות משטרת העזר הליטאית תחת פיקודו של איש הגסטפו מקובנה את תלמידי הישיבה ויהודי העיירה אל מחוץ לה, על מנת לרצוח אותם שם. תלמידי הישיבה צעדו שורות-שורות, כשבפיהם תפילת "עלינו לשבח". מסופר ששרו בדרך את השיר "אשרינו מה טוב חלקנו"[2]. הנאצים רצחו אותם ורובם נקברו בקבר אחים בחוות גרוזנביסקי[3].

משנת קלם

בוגרים ידועים

לקריאה נוספת

  • הרב דב כ"ץ, תנועת המוסר, כ"ב, עמ' 163-141

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרב דב כ"ץ, תנועת המוסר, כ"ב עמ' 58-55.
  2. ^ מאמר רבי אלחנן סורוצקין בתוך: יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה: אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה, "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", ניו יורק תשכ"א (1961), כרך ד', עמ' 120; "נבואה והשגחה" עמ' קפ"ב. ב"מכתב מאליהו" ח"ג, "על חורבן קלם", מספר ששרו "עלינו לשבח".
  3. ^ ראו גם: יעקב שלהב, ‏קידוש חיי האדם היהודי בתקופת השואה, באתר "דעת"
    גדעון האוזנר, ‏לא כצאן לטבח!, משואה ח, תש"מ 1980, עמ' 18