לנצ'יצה – הבדלי גרסאות

**לנצ'יצה**
**Łęczyca**
	סמל לנצ'יצה סמל לנצ'יצה
מדינה	פולין
פרובינציה	לודז'
מחוז	לנצ'יצה
שטח	9 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	15,423 (31 בדצמבר 2021)
קואורדינטות	52°03′30″N 19°12′00″E / 52.058333333333°N 19.2°E
אזור זמן	UTC+1
	http://www.leczyca.info.pl
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי לנצ'יצה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־14:48, 1 ביולי 2019

שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים [ שנת אוכלוסייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ שנת צפיפות, שנת מטרופולין ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

לנצ'יצה (בפולנית: Łęczyca) היא עיירה בפרובינציית לודז' שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

תולדות היישוב

לנצ'יצה נזכרת לראשונה במאה ה-12, ובשנת 1267 הוענקו לה זכויות עיר. במהלך המאות ה-14 וה-15 הותקפה העיירה בידי חיילי המסדר הטבטוני, ובתקופה זו הוקפה העיירה בחומה, ונבנתה בה טירה מבוצרת.

באמצע המאה ה-17 הוחרבה העיירה בידי גייסות האימפריה השוודית. בחלוקת פולין בשנת 1793 נכללה העיירה בתחום פרוסיה, ובשנת 1815 נכללה בתחום פולין הקונגרסאית.

יהודי לנצ'יצה

בין מלחמות העולם נמנו בעיירה כ-4,200 יהודים, למעלה משליש מתושביה, והתקיימה בה פעילות של אגודת ישראל ושל המפלגות הציוניות.

עם כיבוש העיירה בידי הגרמנים בספטמבר 1939, הוטלו על יהודיה גזירות שונות, ובהן חובת ענידת טלאי צהוב וחובת תשלום סכומי כופר. בהמשך, גורשו מהעיירה כ-1,000 יהודים לגטאות הסביבה, ובמקביל הגיעו אליה פליטים יהודים מהסביבה. בתחילת 1941 רוכזו יהודי העיירה בגטו מוקף גדר תיל שהוקם בה, בו חיו בצפיפות רבה ובתנאי רעב, תוך ביצוע עבודות כפייה. מעת לעת הוצאו להורג בפומבי יהודים מהגטו שנתפסו בהברחת מזון.

ב-10 עד 12 באפריל 1942 גורשו כ-3,000 היהודים שנותרו בגטו שבעיירה לפודמביצה, ומשם שולחו עם יתר יהודי המקום למחנה ההשמדה חלמנו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לנצ'יצה בוויקישיתוף

לנצ'יצה (Łęczyca), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
"לנצ'יצה", באתר השטעטל הווירטואלי
סמואל פישמן, לנצ'יצה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 74–75), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)

@@ שורה 45: / שורה 45: @@
 עם כיבוש העיירה בידי ה[[גרמנים]] בספטמבר 1939, הוטלו על יהודיה גזירות שונות, ובהן חובת ענידת [[טלאי צהוב]] וחובת תשלום סכומי כופר. בהמשך, גורשו מהעיירה כ-1,000 יהודים לגטאות הסביבה, ובמקביל הגיעו אליה פליטים יהודים מהסביבה. בתחילת 1941 רוכזו יהודי העיירה ב[[גטו]] מוקף [[גדר תיל]] שהוקם בה, בו חיו בצפיפות רבה ובתנאי רעב, תוך ביצוע [[עבודות כפייה]]. מעת לעת הוצאו להורג בפומבי יהודים מהגטו שנתפסו בהברחת מזון.
-ב-10 עד ה-12 באפריל 1942 גורשו כ-3,000 היהודים שנותרו בגטו שבעיירה ל[[פודמביצה]], ומשם שולחו עם יתר יהודי המקום ל[[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[חלמנו]].
+ב-10 עד 12 באפריל 1942 גורשו כ-3,000 היהודים שנותרו בגטו שבעיירה ל[[פודמביצה]], ומשם שולחו עם יתר יהודי המקום ל[[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[חלמנו]].
 ==קישורים חיצוניים==