פריג'א זוארץ – הבדלי גרסאות

פריג'א זוארץ
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	7 בדצמבר 1907; טריפולי, לוב
פטירה	30 באפריל 1993 (בגיל 85); ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1949
מפלגה	מפד"ל
סיעה	הפועל המזרחי, מפד"ל, חזית דתית לאומית
	15 באוגוסט 1955 – 22 בנובמבר 1965; (10 שנים)
	15 באוגוסט 1955 – 22 בנובמבר 1965; (10 שנים)
	1 בדצמבר 1965 – 17 בנובמבר 1969; (4 שנים)
כנסות	3 - 5, 6
	יו"ר הוועדה לפניות הציבור;
	יו"ר הוועדה לפניות הציבור;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־14:30, 2 ביולי 2019

הרב פריג'א זוארץ (7 בדצמבר 1907 - 30 באפריל 1993) היה סופר ומשורר, מורה לעברית, פעיל ציוני, ממחדשי השפה העברית בלוב. לאחר עלייתו לישראל כיהן כחבר הכנסת מטעם המפד"ל בכנסת השלישית, הרביעית, החמישית והשישית.

לוב

נולד בטריפולי שבלוב. בן ראשון לאחר שלוש בנות ומכאן שמו שפירושו: "באה הישועה". בשנותיו הראשונות למד ב-"צלא" (בית כנסת), ששימש כתלמוד תורה. בגיל 17 העבירו אביו לבית הספר של חברת "יגדיל תורה" בה המשיך ללמוד בעיקר תלמוד ושולחן ערוך באגודת "תורה שבעל-פה", ונחשב לתלמידו של הרב כמוס נחאיסי. הוא קנה ידע רב בתנ"ך, בתורה שבעל-פה, ובספרות ימי-הביניים, וידע לצטט מקורות שלמים מתוך ספרים. אנשי לשון למדו ממנו על לשון קהילת לוב ואנתרופולוגים שמעו ממנו על חיי הקהילה שם.

בגיל 21 נשלח מטעם הרבנות בטריפולי לשרת את הקהילה בעיר אל-ח'ומס. שירותים אלו כללו חזנות, בדיקה ושחיטה, דרשנות ופסיקה, הוראת עברית, דאגה לנזקקים וכדומה. עסק רבות בחינוך נערים ואף שלח מתוכם לקהילות הסמוכות שתחת ניהולו.

היה פעיל ציוני, יסד וערך את השבועון הציוני הדתי "חיינו". זוארץ היה סופר ומשורר, ובתור ציוני נלהב חיבר שירים רבים המבטאים את כמיהתו, געגוגעיו ואהבתו לציון ודאג להשריש זאת לתלמידיו. בין שיריו: "קול אלוקים לנו קורא, מציון מזרחה. השומרים לבוקר, שמשכם זרחה", "שא ברכה חייל עברי, יוצאת מלב נאמן". הוא אף ערך וחיבר ספרים רבים, ביניהם "יהדות לוב", "אנשי אמונה", "שאו זמרה" ועוד. רוב עבודתו הספרותית עסקה בחיי בני העדה, מנהגיהם ומורשתם. בשל קשריו ההדוקים עם יושבי ארץ ישראל שנמצאו תחת שלטון בריטניה, שעמדה במלחמה עם השלטון האיטלקי שבלוב, הואשם בריגול ונשלח למחנה הסגר במדבר הלובי בין השנים 1940-1943.

זוארץ נהג להיות אוזן קשבת ומקור למענה לשאלות הלכתיות לבני העדה בארץ ובגולה. דאג להשריש את השפה העברית התקינה עוד בח'ומס, כך שכשאשר חיילים ישראלים הגיעו ללוב הופתעו לגלות מועדון יהודי בשם "בן יהודה", בו דיברו ושרו בעברית בלבד. סייע בעליית יהודים ארצה בשיתוף עם הסוכנות.

ישראל

עלה לישראל בשנת 1949 והתגורר עם אחיו במעברת שבות עם. החל ללמד בבית הספר המקומי, כמחנך ומאוחר יותר כמנהל בית הספר.^[1] במסגרת תפקידים אלו עמל להעביר לדורות הבאים את מסורת עדות הספרדים. לימד עברית וספרות עברית, וערך הצגות להנחלת השפה העברית ותולדות הציונות. כמורה לעברית, חזן, דרשן וסופר הקפיד עם תלמידיו על לשון עברית צחה ומדויקת.

זוארץ היה פעיל בתנועת הפועל המזרחי ולקראת הבחירות לכנסת השלישית הוצב במקום משוריין ברשימה כנציג עדות המזרח.^[2] ב-1955 נבחר כחבר כנסת בכנסת השלישית מטעם סיעת חזית דתית לאומית. יסד עם חברים נוספים יוצאי לוב את "ועד קהילות יוצאי לוב", שהפך לאחד מהגופים במוסדות המפד"ל. הוועד סייע לבני העדה.

בכנסת השלישית, הרביעית והחמישית כיהן כחבר בוועדת החינוך והתרבות, בוועדת השירותים הציבוריים וכיו"ר הוועדה לפניות הציבור.^[3] בכנסת השישית, כיהן בנוסף כחבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בוועדת הכנסת וכן בוועדה מיוחדת לבדיקת מבנה החינוך היסודי והעל-יסודי בישראל. במהלך תפקידיו בכנסת תרם מידיעתו בחינוך והוראה ורקם יחסים טובים עם כל הקשת הפוליטית. כן פעל למען תושבי המעברות להעלאת יהודי צפון אפריקה לישראל.^[4] זוארץ היה ידוע כמקורב ליצחק רפאל בתוך המפד"ל.^[5]

במקביל הקים ישיבה הנקראת ע"ש הרב אברהם חיים אדאדי שהיה מגדולי רבני לוב. ישיבה זו שימשה כישיבת המשך ל"ישיבת אדאדי" שבטריפולי.

בגיל 83 הוענק לו תואר "יקיר התנועה הדתית לאומית", על פועלו למען הציונות הדתית בארץ ובגולה. עוד לפני כן הוענקו לו תואר "יקיר העיר" נתניה ו"תואר החינוך הדתי לשנת תשמ"ה".

לאחר מותו הוקם תלמוד תורה על שמו בשיכון ותיקים בנתניה הנושא את שמו, "אדני פ"ז" (פריג'א זוארץ) ואף נקרא על שמו רחוב בשיכון ותיקים בנתניה.

בקיץ 2018 הוציא לאור אנסמבל אור שלום אלבום משיריו, בשם "בנתיב חיים חדשים".

פרסומיו

ספרים וחוברות

חכמות נשים - לדמותה של האישה העבריה בלוב. 1961
אחת מני רבות - קורות עליית משפחה אחת. 1970
שאו זמרה. 1979
יהדות לוב. 1982
שנתיים ועוד. 1984

שירים וסיפורים

"הדור החדש".^[6]
"מעשיה בחרוזים".^[7]
"קול אלוקים".^[8]
"פרחי חיים"

לקריאה נוספת

ברוך זוארץ, כתר פז, ועד קהילות לוב בישראל, 1998
דוד גדג', על פריג'א זוארץ, רב, משורר סופר ועורך שהקדיש את חייו לשימור תרבותם של יהודי לוב, הארץ, 07.08.2018

קישורים חיצוניים

פריג'א זוארץ, באתר הכנסת
פריג'א זוארץ, באתר כנסת פתוחה
מצריף במעברה לאולם הכנסת, הצופה, 11 בספטמבר 1955

הערות שוליים

^ שבטים בהתמזגותם, הצופה, 21 ביוני 1955
^ עדת הבוכרים לימין הפועל המזרחי, הצופה, 19 ביוני 1955
^ יהושע ביצור, 38 אמרו שלום לכנסת, מעריב, 7 בנובמבר 1969
^ הרב פריג'ה זוארץ, יהדות צפון אפריקה משוועת להצלה, הצופה, 5 בספטמבר 1955
^ יהושע ביצור, מחמיר הקרע בין רפאל והנהגת הדתיים, מעריב, 8 בדצמבר 1960
^ הדור החדש באתר הפיוט והתפילה
^ מעשייה בחרוזים באתר מרכז אור שלום
^ קול אלוקים באתר מרכז אור שלום

[1] שבטים בהתמזגותם, הצופה, 21 ביוני 1955

[2] עדת הבוכרים לימין הפועל המזרחי, הצופה, 19 ביוני 1955

[3] יהושע ביצור, 38 אמרו שלום לכנסת, מעריב, 7 בנובמבר 1969

[4] הרב פריג'ה זוארץ, יהדות צפון אפריקה משוועת להצלה, הצופה, 5 בספטמבר 1955

[5] יהושע ביצור, מחמיר הקרע בין רפאל והנהגת הדתיים, מעריב, 8 בדצמבר 1960

[6] הדור החדש באתר הפיוט והתפילה

[7] מעשייה בחרוזים באתר מרכז אור שלום

[8] קול אלוקים באתר מרכז אור שלום

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 42: / שורה 42: @@
 ==ישראל==
-עלה לארץ בשנת [[1949]] והתגורר עם אחיו ב[[מעברת שבות עם]]. החל ללמד בבית הספר המקומי, כמחנך ומאוחר יותר כמנהל בית הספר.{{הערה|{{הצופה||שבטים בהתמזגותם|1955/06/21|00207}}}} במסגרת תפקידים אלו עמל להעביר לדורות הבאים את מסורת עדות הספרדים. לימד עברית ו[[ספרות עברית]], וערך הצגות להנחלת השפה העברית ותולדות הציונות. כמורה לעברית, חזן, דרשן וסופר הקפיד עם תלמידיו על לשון עברית צחה ומדויקת.
+עלה לישראל בשנת [[1949]] והתגורר עם אחיו ב[[מעברת שבות עם]]. החל ללמד בבית הספר המקומי, כמחנך ומאוחר יותר כמנהל בית הספר.{{הערה|{{הצופה||שבטים בהתמזגותם|1955/06/21|00207}}}} במסגרת תפקידים אלו עמל להעביר לדורות הבאים את מסורת עדות הספרדים. לימד עברית ו[[ספרות עברית]], וערך הצגות להנחלת השפה העברית ותולדות הציונות. כמורה לעברית, חזן, דרשן וסופר הקפיד עם תלמידיו על לשון עברית צחה ומדויקת.
 זוארץ היה פעיל בתנועת [[הפועל המזרחי]] ולקראת [[הבחירות לכנסת השלישית]] הוצב במקום משוריין ברשימה כנציג עדות המזרח.{{הערה|{{הצופה||עדת הבוכרים לימין הפועל המזרחי|1955/06/19|00400}}}} ב-1955 נבחר כחבר כנסת בכנסת השלישית מטעם [[מפד"ל|סיעת חזית דתית לאומית]]. יסד עם חברים נוספים יוצאי לוב את "ועד קהילות יוצאי לוב", שהפך לאחד מהגופים במוסדות המפד"ל. הוועד סייע לבני העדה.
-בכנסת השלישית, הרביעית והחמישית כיהן כחבר ב[[ועדת החינוך, התרבות והספורט|ועדת החינוך והתרבות]], ב[[ועדת השירותים הציבוריים|וועדת השירותים הציבוריים]] וכיו"ר ה[[ועדה לפניות הציבור|וועדה לפניות הציבור]].{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|38 אמרו שלום לכנסת|1969/11/07|01800}}}} בכנסת השישית, כיהן בנוסף כחבר ב[[ועדת החוקה, חוק ומשפט]], ב[[ועדת הכנסת|וועדת הכנסת]] וכן בוועדה מיוחדת לבדיקת מבנה החינוך היסודי והעל-יסודי בישראל. במהלך תפקידיו ב[[הכנסת|כנסת]] תרם מידיעתו בחינוך והוראה ורקם יחסים טובים עם כל הקשת הפוליטית. כן פעל למען תושבי המעברות להעלאת יהודי צפון אפריקה לישראל.{{הערה|{{הצופה|הרב פריג'ה זוארץ|יהדות צפון אפריקה משוועת להצלה|1955/09/05|00205}}}} זוארץ היה ידוע כמקורב ל[[יצחק רפאל]] בתוך המפד"ל.{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|מחמיר הקרע בין רפאל והנהגת הדתיים|1960/12/08|00100}}}}
+בכנסת השלישית, הרביעית והחמישית כיהן כחבר ב[[ועדת החינוך, התרבות והספורט|וועדת החינוך והתרבות]], ב[[ועדת השירותים הציבוריים|וועדת השירותים הציבוריים]] וכיו"ר ה[[ועדה לפניות הציבור|וועדה לפניות הציבור]].{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|38 אמרו שלום לכנסת|1969/11/07|01800}}}} בכנסת השישית, כיהן בנוסף כחבר ב[[ועדת החוקה, חוק ומשפט|וועדת החוקה, חוק ומשפט]], ב[[ועדת הכנסת|וועדת הכנסת]] וכן בוועדה מיוחדת לבדיקת מבנה החינוך היסודי והעל-יסודי בישראל. במהלך תפקידיו ב[[הכנסת|כנסת]] תרם מידיעתו בחינוך והוראה ורקם יחסים טובים עם כל הקשת הפוליטית. כן פעל למען תושבי המעברות להעלאת יהודי צפון אפריקה לישראל.{{הערה|{{הצופה|הרב פריג'ה זוארץ|יהדות צפון אפריקה משוועת להצלה|1955/09/05|00205}}}} זוארץ היה ידוע כמקורב ל[[יצחק רפאל]] בתוך המפד"ל.{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|מחמיר הקרע בין רפאל והנהגת הדתיים|1960/12/08|00100}}}}
 במקביל הקים ישיבה הנקראת ע"ש הרב [[אברהם חיים אדאדי]] שהיה מגדולי רבני לוב. ישיבה זו שימשה כישיבת המשך ל"ישיבת אדאדי" שבטריפולי.