חץ – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מוט מחודד המשמש ללחימה, לציד ולספורט}}
{{פירוש נוסף}}
[[קובץ:Fleches-japonaises-p1000614.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראשי חץ יפניים]]
[[קובץ:Fleches-japonaises-p1000614.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראשי חץ יפניים]]
[[קובץ:Lucznictwo-pokaz.nad.Baltykiem.jpg|ממוזער|250px|קשתים יורים בחץ וקשת]]
[[קובץ:Lucznictwo-pokaz.nad.Baltykiem.jpg|ממוזער|250px|קשתים יורים בחץ וקשת]]

גרסה מ־19:57, 8 ביולי 2019

ראשי חץ יפניים
קשתים יורים בחץ וקשת
חץ הטלה מפלסטיק

חץ הוא מוט מחודד בקצהו, שניתן לירות באמצעות קשת, לשם ספורט או ציד. בתקופות קדומות שימשו החץ והקשת כאמצעי לחימה לפגיעה באויב מרחוק.

החץ כאמצעי לחימה

החץ כאמור הוא מוט מחודד בקצהו, המשמש כקליע שיורה הקשת וזו גם ההגדרה שלו (התחמושת של הקשת).

מוט החץ היה עשוי מעץ, וכיום משמשים לייצורו גם אלומיניום וחומרים מרוכבים. בראש המוט נמצא ראש החץ המחודד. ראשי החץ נעשו בהתחלה מאבן אך עם התקדמות הטכנולוגיה נעשו ממתכות שונות, כאשר בימי הביניים כבר היו נפוצים ראשי חץ מפלדה.

ראשי החץ עוצבו בצורות שונות בהתאם למטרה שבה נועדו לפגוע. חצים חודרי-שריון עוצבו כחוד דק מאוד, בעוד שחצי ציד היו בעלי חתך רחב על מנת להינעץ בבשר ולגרום נזק וכאב רב שישתק את המטרה.

הכנת החצים השתכללה אף היא במהלך השנים, כאשר בתחילת דרכם החצים היו פיסות עץ מגולפות בלבד. עוד לפני היציאה הראשונה של ההומו סאפיינס מאפריקה החלו להקשות את החצים בעזרת הנחתו מעל אש/על גחלים חמות כדי להקנות לו קלילות ויכולת אווירודינמית. בהמשך, נוספו לחץ סנפירים, מעין "כנפונים" קטנים, בזנבו, שנועדו לאזן את מעוף החץ ובכך להגדיל את דיוקו וטווח הירי.

בעת מלחמה, נהגו גם "להדליק" חצים באמצעות טבילת ראש החץ בחומר שריפה, הדלקתו ושליחת החץ למטרה. פעולה זו, אם בוצעה עם חטיבה של קשתים מיומנים, יכלה לגרום לאפקט קטלני, אם בהצתת שרפות ואם בהפחדת האויב.

עד סוף ימי הביניים החץ והקשת היו כלי הירייה העיקרי בשימוש הצבא. הקשתים באו לרוב מקרב פשוטי העם, והתאמנו במשך זמן רב (בייחוד באנגליה) כדי לצבור מיומנות וכוח לתפעל את הקשת בקרב. את החצים היו הקשתים מאכסנים באשפת חצים שהייתה תלויה על גבם (נפוצה בעיקר בציד) או נעצו אותם בקרקע שלפניהם. בסוף ימי הביניים החלה הקשת לאבד את הבכורה, בהתחלה לרובה הקשת ובהמשך לרובה המופעל על ידי אבק שריפה, שהיה בעל יכולת חדירת שריון גדולה לאין ערוך מזו של הקשת.

בשפה האנגלית קיימת הבחנה בין חצים הנורים מקשת (Arrows) לחצי הטלה (Darts) המושלכים ביד. הטווח של חצי ההטלה קצר בהרבה מזה של קשת והם גם מדויקים פחות. עיקר שימושם כיום הוא בספורט קליעה למטרה.

החץ בתרבות

חץ הכוונה במשחק סימני דרך

בימינו צורת החץ או ציורו משמשים להוראת כיוון.

החץ גם מככב בכמה ביטוים ציוריים:

  • "כחץ מקשת" - דבר שנעשה במהירות מרובה
  • "גירא בעיניה דשטנא" - (חץ בעיני השטן)
  • "חץ הצפון" - קבוצות כוכבים בדרום המצביע על כיוון צפון.

ראו גם

ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.