משפט האינטגרל של קושי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
JAnDbot (שיחה | תרומות)
מ רובוט מוסיף: cs:Cauchyova věta
(ניסיון) איחוד שני ערכים על אותו נושא.
שורה 5: שורה 5:
==ניסוח פורמלי==
==ניסוח פורמלי==


יהא <math>\ U\subset\mathbb{C}</math> [[תחום קושי]] כך ש-<math>\ \partial U</math> הוא איחוד סופי של תמונת מסילות סגורות וכן תהי <math>\ f(z):\bar{U}\rarr\mathbb{C}</math> פונקציה רציפה על <math>\ \partial U</math> והולומורפית ב-<math>\ U</math> אזי <math>\oint_{\partial U} f(z)\,dz = 0 </math>, כאשר הכוונה היא כי האינטגרל על שפת התחום הינו סכום סופי של אינטגרלים על מסילות סגורות שאיחוד תמונותיהן מהווה את השפה.
יהא <math>\ U\subset\mathbb{C}</math> [[תחום קושי]] כך ש-<math>\ \partial U</math> הוא איחוד סופי של תמונת מסילות סגורות וכן תהי <math>\ f(z):\bar{U}\rarr\mathbb{C}</math> פונקציה רציפה על <math>\ \partial U</math> והולומורפית ב-<math>\ U</math> אזי <math>\oint_{\partial U} f(z)\,dz = 0 </math>, כאשר הכוונה היא כי האינטגרל על שפת התחום הינו סכום סופי של אינטגרלים על מסילות סגורות שאיחוד תמונותיהן מהווה את השפה.


באופן תמציתי יותר: תהי <math>\ f</math> הולומורפית ב- <math>\ D</math> ו- <math>\ \Delta</math> משולש המוכל עם פנימו ב- <math>\ D</math>. אז <math>\ \oint_{\partial \Delta}f(z)\, dz = 0</math>

== הוכחה ==

[[תמונה:triangle-cauchy.jpg|left|thumb|250px|כיתוב תמונה]]

תחילה, נניח <math>\ \left| \oint_{\partial \Delta} f(z)\, dz \right| = S > 0</math>

עכשיו, <math>\ \oint_{\partial \Delta} f(z)\, dz = \sum_{k=1}^4 \oint_{\partial \Delta_k^{(1)}}f(z)\, dz </math>

<math>\ \left|\oint_{\partial \Delta} f(z)\, dz\right| \le \sum_{k=1}^4 \left|\oint_{\partial \Delta_k^{(1)}}f(z)\, dz \right| </math>


לכן <math>\ S \le\sum_{k=1}^4\left|\oint_{\partial \Delta_k^{(1)}}f(z)\, dz\right| </math>
ויש <math>\ 1\le k_0\le 4</math> כך ש- <math>\ \left|\oint_{\partial \Delta_k^{(1)}}f(z)\, dz\right| \ge \frac{S}{4}</math>

נסמן <math>\ \Delta_{k_0}^{(1)}=\Delta_1</math>. נמשיך כך ונקבל <math>\ \Delta_0 \supset \Delta_1 \supset \Delta_2 \supset ... \supset \Delta_n</math> , <math>\ \left|\oint_{\partial \Delta_n}f(z)\, dz\right| \ge \frac{S}{4^n}</math>

לפי למת קנטור, <math>\ \bigcap_{n=0}^{\infty} \Delta_n = \left\{z_0\right\}</math>.

<math>\ f</math> אנליטית ב- <math>\ z_0</math> ולכן:

<math>\ f(z) = f(z_0) + f'(z_0)(z-z_0)+\varepsilon(z)(z-z_0)</math>

<math>\ \lim_{z\rightarrow z_0}\varepsilon(z)= 0</math>

נביט באורכי המסילות:
<math>\ l(\Delta_0)=l\ ,\ l(\Delta_1)=\frac{l}{2}\ ,\ ... \ l(\Delta_n)=\frac{l}{2^n} </math>

עבור <math>\ z \in \partial \Delta_n</math> , <math>\ \left| z-z_0\right|<l(\Delta_n)=\frac{l}{2^n}</math>

<math>\ \frac{S}{4^n}\le\left|\oint_{\partial \Delta}f(z)\, dz \right| = \left| \oint_{\partial \Delta_n}\big[f(z_0)+f'(z_0)(z-z_0)+\varepsilon(z)(z-z_0)\big]\, dz\right| = (*) </math>

עכשיו נסתכל על שני האיברים הראשונים: <math>\ \ (zf(z_0))'=f(z_0)\ ,\ \left(\frac{f'(z_0)(z-z_0)^2}{2}\right)'=f'(z_0)(z-z_0)\ </math> ניתן לראות כי יש להם פונקציה קדומה שאנליטית בכל <math>\ \mathbb{C}</math>, בפרט ב- <math>\ D</math> ולכן האינטגרל שלהם שווה ל-0 לפי [[משפט אינטגרל קושי]]. נמשיך:

<math>\ (*)=\left|\oint_{\partial \Delta_n}\varepsilon(z)(z-z_0)\, dz\right|</math>

עכשיו ניתן להוכיח כי אם <math>\ \gamma</math> מסילה חלקה למקוטעין ו-<math>\ f</math> רציפה על <math>\ \gamma</math> אז <math>\ \left|\oint_{\gamma}f(z)\, dz\right|\le M\cdot l(\gamma )</math> כאשר <math>\ M=max\left|f(z)\right|</math> על <math>\ \gamma</math> ו- <math>\ l(\gamma)</math> הוא האורך של <math>\ \gamma</math>. לכן:

<math>\ \left|\oint_{\partial \Delta_n}\varepsilon(z)(z-z_0)\, dz\right|\le max\left|\varepsilon(z)\right|\cdot\frac{l}{2^n}\cdot l(\Delta_n)=max\left|\varepsilon(z)\right|\cdot\frac{l^2}{4^n}</math>

מכאן נובע: <math>\ \frac{S}{4^n}\le max_{\partial\Delta_n}\left|\varepsilon(z)\right|\cdot\frac{l^2}{4^n}</math>

<math>\ S\le\ max_{\partial\Delta_n}\left|\varepsilon(z)\right|\cdot l^2</math>

אבל <math>\ \lim_{n\rightarrow\infty}\left( max_{\partial\Delta_n}\left|\varepsilon(z)\right|\cdot l^2\right)=0</math> וזו סתירה להנחה, כלומר <math>\ S=0</math> ולכן <math>\ \oint_Tf(z)\, dz = 0</math>.
[[קטגוריה:אנליזה מרוכבת]]
[[קטגוריה:אנליזה מרוכבת]]
[[קטגוריה:משפטים מתמטיים|קושי]]
[[קטגוריה:משפטים מתמטיים|קושי]]

גרסה מ־20:20, 7 בפברואר 2007

באנליזה מרוכבת, משפט אינטגרל קושי הוא משפט מרכזי ובעל השלכות רבות, העוסק בחישוב אינטגרל קווי של פונקציות מרוכבות הולומורפיות. בבסיסו, המשפט אומר כי אינטגרל קווי של פונקציה על מסלול סגור שווה לאפס אם הפונקציה רציפה על המסלול והולומורפית בציקלוס הומולוגי לאפס (נקרא גם תחום קושי) (ובפרט בתחום שסגור על ידי המסלול, אם תחום זה הוא פשוט קשר, כלומר אין בו "חורים"). הרחבה של המשפט עוסקת גם במקרה שבו יש חורים בתחום, או נקודות בתוכו שבהן הפונקציה אינה אנליטית.

בין התוצאות של משפט זה ניתן למנות תוצאות חשובות רבות, כגון נוסחת האינטגרל של קושי, משפט ליוביל, המשפט היסודי של האלגברה, משפט השארית ועוד. מהמשפט ניתן גם להסיק כי פונקציות הולומורפיות הן אנליטיות - כלומר, ניתן לפתח אותן לטור טיילור.

ניסוח פורמלי

יהא תחום קושי כך ש- הוא איחוד סופי של תמונת מסילות סגורות וכן תהי פונקציה רציפה על והולומורפית ב- אזי , כאשר הכוונה היא כי האינטגרל על שפת התחום הינו סכום סופי של אינטגרלים על מסילות סגורות שאיחוד תמונותיהן מהווה את השפה.

באופן תמציתי יותר: תהי הולומורפית ב- ו- משולש המוכל עם פנימו ב- . אז

הוכחה

כיתוב תמונה

תחילה, נניח

עכשיו,


לכן ויש כך ש-

נסמן . נמשיך כך ונקבל ,

לפי למת קנטור, .

אנליטית ב- ולכן:

נביט באורכי המסילות:

עבור ,

עכשיו נסתכל על שני האיברים הראשונים: ניתן לראות כי יש להם פונקציה קדומה שאנליטית בכל , בפרט ב- ולכן האינטגרל שלהם שווה ל-0 לפי משפט אינטגרל קושי. נמשיך:

עכשיו ניתן להוכיח כי אם מסילה חלקה למקוטעין ו- רציפה על אז כאשר על ו- הוא האורך של . לכן:

מכאן נובע:

אבל וזו סתירה להנחה, כלומר ולכן .