אברהם טברסקי (טוריסק)

מדברי הרב אברהם על עם ישראל
"רבש"ע מה אתה מבקש מבניך האם לנצח תשכחם ח"ו הלא אין בכוחם עוד לסבול הגלות והצרות, ואם תאמר שאינם מקיימים התורה כראוי אדרבא הם מקיימים יותר מכפי יכלתם כי מן הדין אשה תחת בעלה פטורה מכיבוד אב כי רשות אחרים עליה, וישראל מצויים תחת רשות ועול מלכיות ואעפ"כ הם מקיימים מצותיך במסירות, והרי ידעת כי הקב"ה גוזר והצדיק מבטל אך אין רצונינו לריב עמך ולכן אם לא תרחם על בניך אבוא עמך למשפט בפני פמליא של מעלה."
מתוך סיפורי בנו מרדכי על אביו

הרב אברהם טברסקי (מכונה; המגיד מטריסק או המגן אברהם ע"ש ספרו) (ה'תקס"ו - ב בתמוז ה'תרמ"ט) בנו החמישי של הרב מרדכי טברסקי (המגיד מצ'רנוביל), היה מייסד חסידות טריסק, מגדולי האדמו"רים בדורו.

ביוגרפיה

נולד בעיר ווהלין שבאוקראינה, לרב מרדכי טברסקי, ולפייגע, בתו של הרב דוד לייקס.

מסופר^{[דרושה הבהרה]} שכבר בהיותו כבן שנתיים וחצי נסע עם אביו ומשפחתו לחתונה בעיר יוז'ני, והרב שניאור זלמן מלאדי (בעל התניא) דרש רבות בתורת החסידות, באותו ערב ושנים רבות אחר כך אמר הרב אברהם שהוא זוכר את כל הדרשה בצורה מדויקת על אף שהיה תינוק כששמע אותו.

אביו חיבבו מאד, ואף שהוא לא היה בנו הבכור, נהג לקחתו עמו למסעותיו, וכך היה עד מגיל צעיר ל'תיקוני הנשמות' שהיה עורך אביו.

לאחר נישואיו לריקל, בת הרב יעקב אריה לייב שפירא מקובלא (בן הרב מרדכי מנעשכיז), התיישב בעיר טוריסק שבאוקראינה ושימש בה כמגיד מישרים, מכאן התפרסם שמו כ"המגיד מטריסק".

לאחר פטירת אביו בכ' באייר ה'תקצ"ז, עלה על כס האדמו"רות, ייסד בעירו את חסידות טריסק והיה לאדמו"רה הראשון. רבבות חסידים הסתופפו בחצרו ביניהם נמנו גם גדולי האדמורי"ם בפולין שנסעו אליו עם חסידיהם לשבתות וחגים.

נפטר בב' בתמוז ה'תרמ"ט, ונקבר בעירו טוריסק, האוהל שעל קברו היה עד השואה מקום תפילה לאלפי חסידים, ובפרט ביום הילולתו. כיום הוא חודש ושופץ ומשמש מקום תפילה לעולים להשתטח על קברי הצדיקים באוקראינה.

מקובל בשם בנו הרב מרדכי, שב' תמוז הוא יום גדול לקבלת התפילות, והרמז: פעמיים 'תמוז', בגימטריה "שועתנו קבל ושמע צעקתנו".

ספרו 'מגן אברהם'

בשנת ה'תרמ"ז (1887) - שנתיים לפני מותו, הסכים שידפיסו את ספרו "מגן אברהם" - שני חלקים, דרושים על התורה בדרך החסידות, מדברי תורתו שנכתבו על ידי חסידיו, הספר הודפס בלובלין, ומאז הודפס פעמים רבות עם מראי מקומות. הוא ספר היסוד של חסידות טריסק בפרט וחסידות צ'רנוביל בכלל. ונתקבל כספר חסידי יסודי בענייני אמונה, ענווה וקדושה.

בהקדמתו, עליה חתם בעצמו, כתב:

”ועכשיו שהגעתי לגיל הגבורות לא אוכל להרים קולי לבוא לפניהם בדברי תורה, לכן אמרתי אולי דבר בזה למען יפוצו מעיינותי החוצה”

עוד כתב בהקדמתו לחלק א, שבכח ברכת אברהם אבינו: ”הנני מברך את כל אשר יקח את הספר הזה כי יתמשכו עליו חסדים רבים... למלאת כל משאלותכם בנים ובני בנים...” (הנני מברך את כל אשר יקח את הספר הזה כי יתמשכו עליו חסדים רבים... למלאת כל משאלותכם בנים ובני בנים... הנני מברך את כל אשר יקח את הספר הזה כי יתמשכו עליו חסדים רבים... למלאת כל משאלותכם בנים ובני בנים...)

משפחתו

שלושת בניו:

• בנו הבכור, הרב מנחם נחום טברסקי, האדמו"ר מטריסק-בריסק.
• בנו השני היה הרב מרדכי טברסקי (המכונה ר' מאטעלע), האדמו"ר מקוזמיר
• בנו השלישי וממלא מקומו, היה הרב יעקב אריה לייב טברסקי, האדמו"ר השני מטריסק. כיהן כרב גם בהורבישוב.

שש בנותיו:

• שיינא רייזא, אשת הרב אפרים מרגליות, הרב ממאציב (נפטר בי"ב באב ה'תרמ"ו), בזיווג הראשון (אחריה הוא נישא לאחותה מלכה).
• פייגא מינטשע, אשת הרב שמואל העשיל מקרילוביץ, אדמו"ר בקרילוביץ שבפודוליה. (נפטר בי"ב בניסן ה'תרכ"ב).
• מלכה, אשת הרב אפרים מרגליות בזיווג שני. (שבע, בתו של הרב אפרים, נישאה לרב אברהם דוב טברסקי (ה'תרכ"ה - כ"ט באב תש"ה, 1945), האדמו"ר מרחמיסטריווקא בדור השלישי).

• גיטל לאה, אשת הרב מרדכי טברסקי, האדמו"ר השני מקוריסטשוב (ה'תר"ב - ל' בשבט ה'תרע"ו).
• צפורה, אשת הרב ישראל טברסקי, אדמו"ר מסקווירא בדור השני (נפטר בכ"ז באלול ה'תרע"ט).
• פייגא, אשת הרב דוד טברסקי, אדמו"ר ממקארוב בדור השלישי (נפטר בכ"ד בחשוון ה'תרס"ג).

עשרת אחיו:

• שבעת אחיו שימשו כל אחד באדמור"ות וייסדו את חצרות קוריסטשוב, צ'רקס, טולנא, סקווירה ורחמסטריווקה, שחלקן מונות כיום אלפי חסידים. שלוש אחיותיו נישאו גם הן לאישים חשובים.

קישורים חיצוניים

• נכד השע״ת מדובנא הרה"ק אברהם מטריסק, HebrewBooks
• רבי אברהם טווערסקי המגיד מטריסק, אהלי צדיקים
• אשכול אודות המגיד מטריסק וצאצאיו בפורום היידי אידישע וועלטס פארומס
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
  פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דוד הלחמי, רבי אברהם טברסקי, המגיד מטריסק, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה