אלי גורנשטיין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־17:07, 23 ביולי 2019

תבנית:שחקן אלי גורנשטיין (נולד ב-31 באוגוסט 1952) הוא שחקן, זמר, צ'לן, במאי ומדבב ישראלי.

ביוגרפיה

גורנשטיין נולד בתל אביב כאליהו גורנשטיין וגדל ברמת גן. אימו, רות ולטש-גורנשטיין הייתה בתו של הפילוסוף היהודי-צ'כוסלובקי פליקס ולטש, חברו הקרוב של פרנץ קפקא.^[1] הוריו הופיעו באופרה^[2].

לגורנשטיין תואר שני בחינוך מאוניברסיטת תל אביב. כמו כן למד תיאטרון ומוזיקה בניו יורק. בתו היא השחקנית רוני גורנשטיין.

תיאטרון

בחופש הגדול שלפני כיתה י"ב הוא שר במסגרת חילופי נוער בין תל אביב וקלן^[2]. במסגרת שירותו הצבאי שרת בצוות הווי חטיבת הצנחנים ובלהקת פיקוד מרכז.

אחרי שירותו הצבאי הופיע כבדחן וביצע מערכונים עם צחי נוי. גורנשטיין מתנשא לגובה 195 סנטימטר^[3] ונוי סבל באותה העת מעודף משקל. על כן הצמד קרא לעצמו "חומה ומגדל"^[4]. השניים חזרו להופיע יחדיו, מדי פעם, בעשרות השנים הבאות.

כשחקן תיאטרון, שיחק בהצגות רבות במרבית התיאטראות בישראל (הבימה, תיאטרון חיפה, הקאמרי, החאן ותיאטרון באר שבע). בין ההצגות בהשתתפותו היו "אחרון הפועלים"^[5], בו גילם את א. ד. גורדון^[6], ו"גטו" של יהושע סובול, "מתנקשים", "טרטיף", "כנרת כנרת", "בוצ'ה", "שש נפשות מחפשות מחבר"^[7], ההצגות השייקספיריות "חלום ליל קיץ" ו"כטוב בעיניכם", "נשוי במנוסה" של ריי קוני, "מפיסטו" של הלל מיטלפונקט (על פי קלאוס מאן), "שלוש אחיות" של אנטון צ'כוב, "ציד המכשפות של ארתור מילר, "אניהו" של אתגר קרת ורוני סיני ועוד. גורנשטיין ידוע באהבתו למשחק במחזות זמר, והשתתף בין היתר ב"כנר על הגג", "צלילי המוסיקה" (דוד מקס), "אמריקה", "היפה והחיה", "המפיקים" (פרנץ ליבקינד), "עוץ לי גוץ לי" (הטוחן) ו"איתמר פוגש ארנב" (הארנב). גורנשטיין עסק מעט גם בבימוי וביים את ההצגה לילדים עמי ותמי.

זכה בפרס התיאטרון הישראלי לשחקן המשנה לשנת 2012, על משחקו בהצגה "ריצ'רד השלישי" בתיאטרון הקאמרי.^[8] גורנשטיין אף שיחק בסרט "הלהקה", וידועה הסצנה בה הוא שופך על עצמו לבן ובכך מונע את פירוק הלהקה הצבאית. סצנה זו היא אחת המפורסמות בקולנוע הישראלי.

קולנוע וטלוויזיה

גורנשטיין השתתף כשחקן אורח במספר רב של תוכניות טלוויזיה לילדים: "טלפלא"^[9], "קשת וענן", "רחוב סומסום", "פרפר נחמד" (גילם את "דוד פסח")," המועדון של יובל המבולבל", "זהו זה", "ארץ מולדת", "ציפיטפוט", "שכנים", בלי גרביים ועוד. באחת מהופעות האורח שלו בתוכנית "זהו זה" הוא השתתף עם שאר השחקנים ועם שלמה גרוניך גם בשירת שיר השבוע וקולו מונצח עם השיר בתקליטם של גרוניך ושחקני "זהו זה" - "אמא שלי תמיד רצתה שיראו אותי בטלוויזיה".

בחמש חמש היה אחד מהחיילים^[10]. בסרט "המוסד הסגור" גילם את המדען קוצ'יק. ב-2010 השתתף בסרט "היו לילות". כן השתתף בתפקיד אורח בסדרה הקומית "קרובים קרובים", ב-2013 השתתף בתפקיד אורח בסדרה "פצועים בראש",בסדרה "החיים זה לא הכל" ובסדרת הקומדיה "החברים של נאור". ב-2015 השתתף בסדרה "תמר הבלשית" בתפקיד הקריין שמכריז את שם הפרק וגם בתפקיד קפטן שמפטל, סבה של תמר מצד אביה. באותה שנה השתתף בסרטו של יבגני רומן "האיש שבקיר". ב-2018 הופיע בתפקיד הראשי בסרטו של יצחק צפל ישורון "אלסקה" וב"סברי מרנן".

דיבוב

גורנשטיין הוא אחד מהמדבבים הוותיקים בישראל והוא מוכר בעיקר בזכות דיבוב סרטי הרנסאנס של דיסני. גורנשטיין מזוהה במיוחד כמי שדיבב את רוב הנבלים בסרטי תקופת "הרנסאנס" של דיסני. הוא תרם את קולו לג'אפר ("אלאדין"), סקאר ("מלך האריות"), פרולו ("הגיבן מנוטרדם"), קלייטון ("טרזן"), ובשנת 2009 דיבב גם את ד"ר פאסילייר בסרט "הנסיכה והצפרדע", שהפיקו אולפני וולט דיסני במטרה לשחזר את סגנון סרטי "הרנסאנס" משנות התשעים. בנוסף, תרם גורנשטיין את קולו גם לסרטים נוספים כמו "שלגיה ושבעת הגמדים" (דוק), "ספר הג'ונגל 2" (שירחן), "עליסה בארץ הפלאות" (דודו וארנב האביב), "היפהפייה והיחפן" (טוני), "בת הים הקטנה" (סבסטיאן), "היפה והחיה" (לומייר), "פו הדוב" (איור/איה + אבא פרפיל), הארי פוטר וחדר הסודות (גילדרוי לוקהרט), "כיפה אדומה: הסיפור האמיתי" (הזאב), "ביוניקל" (מקוטה) ועוד רבים אחרים. כמו כן תרם את קולו בדיבוב מספר סדרות טלוויזיה, ובהן "פיטר פן" (סדרת האנימה ששודרה בישראל בטלוויזיה החינוכית) בה דיבב את שודד הים סמי, וכן את אוסקר מ-"רחוב סומסום". ב-1977 "השאיל" את קולו למוני מושונוב בקטעי הקברט בסרט קשר הדבש.

בשנת 2019 דיבב את גרימל בסרט הדרקון הראשון שלי: העולם הנסתר (במקום דב רייזר שדיבב אותו בטריילר המדובב)

מוזיקה

בשנת 1976 השתתף גורנשטיין בפסטיבל שירי הילדים^[11] עם השיר "סיבה למסיבה"^[12], שהגיע למקום השני בתחרות. כעבור שנה ביצע על בימת הפסטיבל את השיר "לארצי יש יום הולדת", שכתב והלחין שייקה פייקוב לכבוד שנת ה-30 למדינת ישראל. שיר זה הגיע למקום השלישי בתחרות^[13], ועל אף שנחשב כשיר ילדים, זכה להצלחה גם בקרב הקהל הבוגר יותר, ודורג במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג' לאותה שנה. בשנת 1977 השתתף גורנשטיין בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "הלילה עבר" שזכה במקום התשיעי.

גורנשטיין הוא גם זמר אופרה באופרה הישראלית החדשה ומנחה, משתתף ומביים מופעי קונצרטים ואופרות בתזמורת הסימפונית חיפה, התזמורת הקאמרית הישראלית ובתזמורת הפילהרמונית הישראלית. ידוע בכישרונו המוזיקלי כזמר השר בקול בס וכצ'לן.^[14] הוא אירגן ערב שירי הזמר של פרנק סינטרה שזכה להצלחה ושתי תוכניות יחיד נוספות. כזמר הוא הקליט גם שירי פתיחה לתוכניות טלוויזיה כמו רכבת ההפתעות, ופרסומות כמו לדוגלי מזון כלבים.

בשנת 2011 הוציא גורשטיין את אלבום הבכורה שלו, "ונחיה", המורכב כולו משירי משוררים שהלחינו מוזיקאים כיוני רכטר, שלמה יידוב ואלון אולארצ'יק. על המשוררים שגורנשטיין שר משיריהם באלבום נמנים אברהם חלפי, אבות ישורון, נתן אלתרמן, יהודה עמיחי ויהונתן גפן. שניים מהשירים שר גורנשטיין בדואט עם זמרים אורחים: "ירח" עם שלמה יידוב ו"אורחת זרים" עם נורית גלרון. את האלבום הפיק גיא וינגרטן, שגם הלחין חלק משיריו. גורנשטיין עצמו הלחין שיר אחד עבור האלבום, "ונחיה", למילים של אברהם חלפי.

בפברואר 2016 הושק אלבום דיגיטלי ברשת ג בשם "לשיר איתה" - אוסף מחווה לשושנה דמארי במלאת עשור למותה, בו השתתף גורנשטיין בביצוע השיר "האמיני יום יבוא".^[15]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלי גורנשטיין בוויקישיתוף

תבנית:פרופילי קולנוענים תבנית:פרופילי מוזיקאים

אלי גורנשטיין, באתר "הבמה"
ציפי שוחט, הזיה או לא הזיה, באתר הארץ, 21 באפריל 2008
מרב יודילוביץ', זוכה התיאטרונטו - אלי גורנשטיין, באתר ynet, 25 באפריל 2008
מרב יודילוביץ', "גיליתי את הטירוף שבי", באתר ynet, 6 במאי 2009
עודד מרום, יחסים עם הורים בהצגה "קולות בלילה", באתר nrg‏, 10 במאי 2009
תימורה לסינגר, יש לו סיבה למסיבה, באתר ynet, 3 בפברואר 2011
רועי בהריר, תחנות רוח: תחנות התרבות של אלי גורנשטיין, באתר nrg‏, 18 בפברואר 2012
ליאת רון, ‏אלי גורנשטיין: "הרייטינג והמיינסטרים חדרו לכל חלקה טובה", באתר גלובס, 22 באפריל 2012
יעקב לויתם, ילד של אמא, באתר ישראל היום, 25 בספטמבר 2015
ביוגרפיה של אלי גורנשטיין באתר הקאמרי
רוצה להיות שם - הקטע המלא!! באתר יוטיוב

הערות שוליים

^ מרב יודילוביץ', "גיליתי את הטירוף שבי", באתר ynet, 6 במאי 2009
^ ¹ ² יוסי חרסונסקי, גורנשטיין: עם בובה של קפיץ, מעריב, 8 בפברואר 1977
^ איריס אברמוביץ', "הענק הרועש", באתר ynet, 17 באפריל 2008
^ יעקב העליון, חומה, מגדל והיקף המתניים, מעריב, 14 באוקטובר 1974
^ אחרון הפועלים, מעריב, 28 בינואר 1981
^ חוה נוביק, קרקס א.ד. גורדון 'למבוגרים, דבר, 14 ביולי 1981
^ סדנה במקום חזרות, מעריב, 15 ביולי 1985
^ הזוכה בפרס בקטגוריה: שחקן בתפקיד משנה, באתר פרס התיאטרון הישראלי(הקישור אינו פעיל, 28.03.2018)
^ מסיבת סיום לטלא פלא, מעריב, 1 במרץ 1979
^ חמש חמש בדרך למסך (תמונה), מעריב, 30 בינואר 1980
חדש על המסך הגדול, דבר, 7 במרץ 1980
^ יעקב העליון, פעמיים 10 שירים, מעריב, 14 בדצמבר 1976
^ פסטיבל שביעי לשירי ילדים, דבר, 16 בדצמבר 1976
^ ה"היפו"/וה"אפצ'י" של פםטיוואל הילדים, מעריב, 15 בדצמבר 1977
^ של גורנשטיין באתר הקאמרי
^ לשיר איתה, באתר ynet

[1] מרב יודילוביץ', "גיליתי את הטירוף שבי", באתר ynet, 6 במאי 2009

[חרסון-2] ¹ ² יוסי חרסונסקי, גורנשטיין: עם בובה של קפיץ, מעריב, 8 בפברואר 1977

[3] איריס אברמוביץ', "הענק הרועש", באתר ynet, 17 באפריל 2008

[4] יעקב העליון, חומה, מגדל והיקף המתניים, מעריב, 14 באוקטובר 1974

[5] אחרון הפועלים, מעריב, 28 בינואר 1981

[6] חוה נוביק, קרקס א.ד. גורדון 'למבוגרים, דבר, 14 ביולי 1981

[7] סדנה במקום חזרות, מעריב, 15 ביולי 1985

[8] הזוכה בפרס בקטגוריה: שחקן בתפקיד משנה, באתר פרס התיאטרון הישראלי(הקישור אינו פעיל, 28.03.2018)

[9] מסיבת סיום לטלא פלא, מעריב, 1 במרץ 1979

[10] חמש חמש בדרך למסך (תמונה), מעריב, 30 בינואר 1980
חדש על המסך הגדול, דבר, 7 במרץ 1980

[11] יעקב העליון, פעמיים 10 שירים, מעריב, 14 בדצמבר 1976

[12] פסטיבל שביעי לשירי ילדים, דבר, 16 בדצמבר 1976

[13] ה"היפו"/וה"אפצ'י" של פםטיוואל הילדים, מעריב, 15 בדצמבר 1977

[14] של גורנשטיין באתר הקאמרי

[15] לשיר איתה, באתר ynet

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

@@ שורה 53: / שורה 53: @@
 גורנשטיין הוא גם [[זמר]] [[אופרה]] ב[[האופרה הישראלית החדשה|אופרה הישראלית החדשה]] ומנחה, משתתף ומביים מופעי קונצרטים ואופרות ב[[התזמורת הסימפונית חיפה|תזמורת הסימפונית חיפה]], [[התזמורת הקאמרית הישראלית]] וב[[התזמורת הפילהרמונית הישראלית|תזמורת הפילהרמונית הישראלית]]. ידוע בכישרונו המוזיקלי כזמר השר בקול [[קולות (מוזיקה)|בס]] וכ[[צ'לו|צ'לן]].{{הערה|[https://www.cameri.co.il/talent/ביוגרפיה של גורנשטיין באתר הקאמרי]}} הוא אירגן ערב שירי הזמר של [[פרנק סינטרה]] שזכה להצלחה ושתי תוכניות יחיד נוספות. כזמר הוא הקליט גם שירי פתיחה לתוכניות טלוויזיה כמו [[רכבת ההפתעות]], ופרסומות כמו לדוגלי [[מזון כלבים]].
-בשנת 2011 הוציא גורשטיין את אלבום הבכורה שלו, "ונחיה", המורכב כולו משירי משוררים שהלחינו מוזיקאים כ[[יוני רכטר]], [[שלמה יידוב]] ו[[אלון אולארצ'יק]]. על המשוררים שגורנשטיין שר משיריהם באלבום נמנים [[אברהם חלפי]], [[אבות ישורון]], [[נתן אלתרמן]] ו[[יהודה עמיחי]]. שניים מהשירים שר גורנשטיין בדואט עם זמרים אורחים: "ירח" עם שלמה יידוב ו"אורחת זרים" עם [[נורית גלרון]]. את האלבום הפיק גיא וינגרטן, שגם הלחין חלק משיריו. גורנשטיין עצמו הלחין שיר אחד עבור האלבום, "ונחיה", למילים של אברהם חלפי.
+בשנת 2011 הוציא גורשטיין את אלבום הבכורה שלו, "ונחיה", המורכב כולו משירי משוררים שהלחינו מוזיקאים כ[[יוני רכטר]], [[שלמה יידוב]] ו[[אלון אולארצ'יק]]. על המשוררים שגורנשטיין שר משיריהם באלבום נמנים [[אברהם חלפי]], [[אבות ישורון]], [[נתן אלתרמן]], [[יהודה עמיחי]] ו[[יהונתן גפן]]. שניים מהשירים שר גורנשטיין בדואט עם זמרים אורחים: "ירח" עם שלמה יידוב ו"אורחת זרים" עם [[נורית גלרון]]. את האלבום הפיק [[גיא וינגרטן]], שגם הלחין חלק משיריו. גורנשטיין עצמו הלחין שיר אחד עבור האלבום, "ונחיה", למילים של אברהם חלפי.
 בפברואר 2016 הושק אלבום דיגיטלי ב[[רשת ג]] בשם "לשיר איתה" - אוסף מחווה ל[[שושנה דמארי]] במלאת עשור למותה, בו השתתף גורנשטיין בביצוע השיר "[[האמיני יום יבוא]]".{{הערה|[http://z.ynet.co.il/short/content/2016/Shoshana_Damari/ לשיר איתה], באתר ynet}}