נצח – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סיבוך מיותר
←‏הנצח ביהדות: בנשמה אין רשעה.
שורה 34: שורה 34:
הביטוי נצח בשימושו במסורת היהודית לא בהכרח מציין זמן אינסופי ללא שום הגבלה, אלא יכול לתאר דבר הנמשך לאורך זמן גדול או שמעבר לדמיון (למשל בביטוי ״נצח נצחים״).
הביטוי נצח בשימושו במסורת היהודית לא בהכרח מציין זמן אינסופי ללא שום הגבלה, אלא יכול לתאר דבר הנמשך לאורך זמן גדול או שמעבר לדמיון (למשל בביטוי ״נצח נצחים״).


הגם שבדתות מסוימות התפיסה היא ש[[חיים לאחר המוות]] הם בעצם התאחדות של ה[[נשמה]] עם ה[[אינסוף]] וממילא קיום שהוא מעבר לזמן, ביהדות אין הדבר כך ובספרות [[חז"ל]] מתוארים שלבים שעוברת הנשמה לאחר מותה על ציר זמן{{הערה|למשל: ״משפט רשעים בגיהנום שנים עשר חודש״}}.
הגם שבדתות מסוימות התפיסה היא ש[[חיים לאחר המוות]] הם בעצם התאחדות של ה[[נפש]] עם ה[[אינסוף]] וממילא קיום שהוא מעבר לזמן, ביהדות אין הדבר כך ובספרות [[חז"ל]] מתוארים שלבים שעוברת הנפש לאחר מותה על ציר זמן{{הערה|למשל: ״משפט רשעים בגיהנום שנים עשר חודש״}}.


״נצח״ היא אחת מ[[עשר ספירות]] שב[[קבלה]].
״נצח״ היא אחת מ[[עשר ספירות]] שב[[קבלה]].

גרסה מ־00:07, 30 ביולי 2019

האנשה של נצח בדמות אשה, אוחזת אורובורוס. עמוד מפוסל בקתדרלת מילאנו.

בעוד הדעה הרווחת רואה בדרך כלל בנצח פשוט את קיומו של אינסוף, כלומר, כמות זמן בלתי מוגבלת, רבים השתמשו במושג בכוונה לקיום נצחי הנמצא מחוץ לזמן.

מאז ומעולם עניין הנצח את בני האדם אשר משך חייהם מוגבל, והוא בא לידי ביטוי הגותי ואומנותי בתרבויות שונות ובאופנים שונים במהלך ההיסטוריה.

הנצח כקיום על-זמני

אוגוסטינוס כתב שזמן קיים רק בתוך היקום הקיים, כך שאלוהים קיים מחוץ לזמן; בשביל אלוהים אין עבר או עתיד, רק הווה נצחי. עמדה זו מקובלת על ידי מאמינים רבים. בהתייחס למושגים מופשטים לא תאולוגיים, כדוגמת מספרים, גם אתאיסט יכול להחזיק בעמדה הפילוסופית שהם קיימים מחוץ לזמן, וממילא הם נצחיים.

עדויות מחוויות של קירבה למוות מדברות בדרך כלל, על הנצח כקיום מעל-הזמן, אלו שחוו חוויה כזאת מצהירים שחלקי החוויה בעולם הנצחי נמשכים, "שעה או חודש, אני לא יודע. הזמן עמד מלכת".

נצח בפילוסופיה

ישנם מספר ויכוחים על הנצח, שבהם תומכי הרעיון, בעיקר אריסטו, התיימרו להוכיח שחומר, תנועה וזמן מתקיימים באופן נצחי.

אלוהים והנצח

תאיסטים אומרים שקיום האלוהים הוא נצחי. כיצד דבר זה מובן, תלוי באיזו הגדרה של המושג נצח משתמשים. מצד אחד, אלוהים יכול להתקיים בנצח, קיום על-זמני במקום בו הקטגוריות עבר, הווה ועתיד פשוט לא תופסות. מצד שני, אלוהים יכול להתקיים לנצח, או בכל הזמנים, כאשר הוא כבר מתקיים כמות אינסופית של זמן וצפוי להמשיך להתקיים למשך כמות זמן אינסופית.

באיזו הגדרה של הנצח שלא בוחרים, קל להבחין שבני אנוש מתקשים לתפוס את מושג הנצח במלואו, מכיוון שהוא גם כמות אינסופית של הזמן שאנו מכירים, או של דבר השונה מן הזמן ומן המרחב שאנו מכירים. להגדרה האינסופית ישנן הקבלות שנותנות מושג על האינסוף - או לפחות על אינסוף אפשרי, סדרה אשר מתחילה אך אינה מסתיימת. סדרת רגעים שהחלה אך לא הסתיימה יכולה להיות נצחית על פי הגדרה זו.

בהקשר לרעיון הקיום הנצחי ישנה התפיסה של אלוהים כבורא, שלו קיום עצמאי לחלוטין מ"כל דבר אחר" שקיים, מפני שהוא יצר כל דבר אחר (השווה את זה עם פנתאיזם). אם הנחת יסוד זו נכונה, אז ניתן להסיק שאלוהים הוא עצמאי גם ממרחב ומזמן, משום שהם מאפיינים של היקום. אז לפי רעיון זה, אלוהים היה קיים לפני התחלת הזמן, התקיים לאורך כל רגעי הזמן, וימשיך להתקיים אם בדרך כלשהי היקום והזמן עצמו יחדלו מלהיות.

בהקשר לאנושות, הגילוי המקראי ציין לראשונה שבן אדם, כבן אנוש טיפוסי, מסוגל לתפוס את המהות המופשטת בניגוד לעולם בעלי החיים הנמוך יותר אשר חסר את היכולת להבין את התפיסה של "הנצח". ראה מגילת קהלת פרק ג, יא: "אֳת-הכֹּל עָשָׂה יָפֳה בְעִתּוֹ. גַּם אֳת-הָעֹלָם נָתֵן בְּלִבָּם..."

חיים לאחר המוות נחשבים בדרך כלל לנצחיים.

המדע והנצח

תורת היחסות המודרנית מספקת תיאור פיזיקלי של היקום בו העבר והעתיד מתקיימים לצד ההווה. מספר תאוריות מדעיות בנושא המודעות וההכרה, כמו למשל תאוריות מרחב-הזמן של המודע, מציעות כי רצף מרחב-זמן מאפשר מודעות.

הפיזיקה הנלמדת במרבית בתי הספר[דרוש מקור] מתארת את היקום בביטויים של תורת היחסות הגליליית שבה קיים רק הווה רצוף[דרושה הבהרה]. רעיון זה ידוע כפילוסופיה של הזמן ומושך תומכים רבים.

הנצח ביהדות

הביטוי נצח בשימושו במסורת היהודית לא בהכרח מציין זמן אינסופי ללא שום הגבלה, אלא יכול לתאר דבר הנמשך לאורך זמן גדול או שמעבר לדמיון (למשל בביטוי ״נצח נצחים״).

הגם שבדתות מסוימות התפיסה היא שחיים לאחר המוות הם בעצם התאחדות של הנפש עם האינסוף וממילא קיום שהוא מעבר לזמן, ביהדות אין הדבר כך ובספרות חז"ל מתוארים שלבים שעוברת הנפש לאחר מותה על ציר זמן[1].

״נצח״ היא אחת מעשר ספירות שבקבלה.

סמליות והנצח

הסמל השכיח ביותר המשמש על מנת לסמל את הנצח הוא דמות הנחש הבולע את הזנב של עצמו, הידוע כאורובורוס, למרות שהסמל יכול גם להציג מספר משמעויות נלוות נוספות.

המעגל משמש גם הוא כסמל שכיח לנצח. המושג המתקשר לנצח, האינסוף, מסומן על ידי .

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ למשל: ״משפט רשעים בגיהנום שנים עשר חודש״