ריקי גל

שגיאות פרמטריות בתבנית:מוזיקאי
פרמטרים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ריקי גל

לידה	7 ביולי 1950 (בת 73) ירושלים
מוקד פעילות	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1968
סוגה	רוק
שפה מועדפת	עברית
שיתופי פעולה בולטים	מתי כספי, יהודה פוליקר
פרופיל ב-IMDb

ריקי גל וגיל שוחט בהופעה בפארק הרצליה, 2012

ריקי גל (נולדה ב-7 ביולי 1950) היא זמרת ושחקנית ישראלית.

ביוגרפיה

גל נולדה בשם רבקה בן מנחם למשפחה חרדית ענייה בשכונת בית ישראל הסמוכה למאה שערים בירושלים. סבה היה המקובל ר' מנחם מנשה.

ב-1952 בהיותה בת שנתיים הוריה התגרשו והיא ואחיה שמעון נשלחו למוסד בכפר סבא, ובו גדלה עד גיל חמש, אז הוציאה אמה אותה ואת אחיה מהמוסד וגידלה אותם בכוחות עצמה. אולם, לאחר זמן מה האם לא יכלה לעמוד בעלות גידולם, ומסרה אותם לידי נזירות שגידלו אותם במשמעת נוקשה, והיא גדלה במנזר ובבית צעירות מזרחי עד גיל שמונה.

ב-1960 בהיותה בת עשר עברה לגור עם אביה בתל אביב ואחיה נשאר לגור עם אימה. אך לאחר הגירושים שהיו לאביה עם שתי נשותיו היא הועברה וגדלה בקיבוץ ניר דוד ולאחר מכן בקיבוץ ברעם ובפרוץ מלחמת ששת הימים חזרה לתל אביב.

לאחר שסיימה את השירות הצבאי ב-1971 נישאה לישראל פוליאקוב (פולי) משלישיית "הגשש החיוור". בשנת 1975 כעבור ארבע שנות נישואין התגרשה ונסעה לארצות הברית במסגרת "הפסטיבל החסידי", שם המשיכה לימודי משחק ושירה.

לאחר מכן נסעה גל לניו יורק שם נישאה בשנית למסעדן ג'ורג' מרקוס. בתקופת שהותה בניו יורק הייתה גל זמרת הבית של "מועדון סירוקו" בבעלותו של אריס סאן והופיעה ברחבי ארצות הברית. בנוסף, עסקה בפיענוח מזון^{[דרושה הבהרה]} ושיפור שרות הלקוחות במסעדת "לה בו פר" שהייתה בבעלות בעלה והקימה מועדון גלריה ב"גרמסי פארק" שם הציגה תמונות וקיימה ערבי כישרונות צעירים למוזיקאים, זמרים ורקדנים מכל העולם. נישואיה של גל למרקוס הסתיימו בגירושים ב-1979 ובעקבותיהם חזרה גל לארץ.

בין השנים 1991–1994 הייתה גל נשואה לעיתונאי והכתב לענייני משטרה של ערוץ 1 אורי כהן אהרונוב. בעקבות הגילוי שגל סובלת מתופעה בשם "אינוורסיה כרומוזומלית" שמונעת ממנה ללדת תינוק חי, השניים אימצו בת בשם לירי שנולדה ב-1991.

ב-21 באפריל 2005 תפסה המשטרה כ-5 גרם קוקאין בביתה של גל. בית המשפט גזר על גל 100 שעות של עבודות שירות ללא הרשעה. בשנת 2006 הודה ידיד של גל שנהג לתת לה סמים, וביקש לקבל, כמוה, עבודות שירות ללא הרשעה.

באפריל 2019 נישאה גל ברביעית למהנדס דניאל שוהם.

קריירה מוזיקלית

שנות ה-70: תחילת הקריירה ושירותה הצבאי

בשנת 1968, בהיותה בת 17, התגייסה ללהקת חיל הים ושירתה שם יחד עם שלמה ארצי שנודעו בשם "צמד סיני" בתקופת מלחמת ההתשה ולאחר מכן גם עם דב גליקמן ורבקה זוהר. שיר הסולו הראשון שלה, שאותו כבר הקליטה תחת שמה החדש "ריקי גל", היה "מפרש בודד". השיר נכתב עבורה על ידי עמוס אטינגר והולחן על ידי משה וילנסקי.

בשנת 1971 הופיעה גל במסגרת "פרס כינור דוד", שם גילה אותה יעקב אגמון וציוות אותה להפקתו "עולמו של ז'אק ברל" עם צוות ז'אק ברל (דני ליטני, ישראל גוריון ואביבה שוורץ) לאחר מכן הצטרפה גל להצגה "אל תקרא לי שחור".

בפרוץ מלחמת יום הכיפורים ב-1973 גל הצטרפה לצוות הווי שכלל את דני ליטני, קובי אושרת וצוות נגנים, הופיעו בכל גזרות הלחימה, מדרום ועד צפון. במקביל הקליטה את השיר "שמור לי" שהפך ללהיט ושימש כג'ינגל לשמירת הסודיות.

בתחילת 1974 הוציאה לרדיו את "אולי אני טועה" למילים של רימונה די-נור ולחן של קובי אושרת. באמצע 1974 הקליטה עם יגאל בשן את "כוכבים לא משקרים" לפסקול הסרט "שרית" של ג'ורג' עובדיה. בקיץ 1974 הוציאה את השיר "השמש היא האור של העולם" שכתב יהונתן גפן ללחן ועיבוד של קובי אושרת. השיר זכה להצלחה במצעד הפזמונים הישראלי, ומסמל את תחילת הקריירה העצמאית של גל.

במהלך שנות השבעים השתתפה גל בפרויקטים מוזיקליים שונים, בהופעות בתוכניות טלוויזיה ובהקלטות לתוכניות רדיו וטלוויזיה שונות, אחת המוכרות שבהן - "הצריף של תמרי", שבה ביצעה גל את שיר הפתיחה. גל הקליטה באותן שנים מספר שירים, אבל זה עדיין לא הביא להקלטת אלבום שלם. היא ביצעה את "על אם הדרך עץ עומד" של איציק מאנגר, בתרגום מחודש מאת בני נגרי, בפסטיבל שירי משוררים לילדים, בשנת 1974.

בשנת 1978 השתתפה גל במחזמר "בני בום" שכתבו אהוד מנור וקן גלובוס, לצידם של ויקי תבור (אתו ביצעה את השירים "אני רוצה אותך" ו"זה אני") ואריה מוסקונה. הלהיט הגדול של גל במחזמר היה "ילד רע". עוד באותה שנה הוציאה גל מיני אלבום שכלל גרסאות דיסקו לשירים חסידיים דוגמת "עוד אבינו חי" ו"שמע ישראל". את שירי האלבום עיבד בני נגרי, ובהקלטות השתתפו חברי להקת "ברוש". כמו כן השתתפה גל באותה שנה כזמרת ליווי בהקלטות אלבומו המצליח של צביקה פיק - "מוזיקה".

בינואר 1979 השתתפה לראשונה בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "תודה רבה" (מילים: אבי קורן, לחן ועיבוד: בני נגרי), שאף שהגיע למקום השביעי, והפך ללהיט. בהמשך השנה היא הקליטה לפסקול הסרט "דיזנגוף 99" את השיר "לגור איתו" (מירית שם אור/צביקה פיק) שזכה להצלחה גדולה, וכן השתתפה בקולות ליווי בהקלטת אלבומו של צביקה פיק - "המראה". בדצמבר אותה שנה ביצעה בפסטיבל שירי הילדים מספר 10 את השיר "אמת או חובה" (מילים: שמרית אור, לחן ועיבוד: קובי אושרת) שהגיע למקום השני, והצליח גם כן.

שנות ה-80

באפריל 1980 השתתפה בפעם השנייה ברציפות בפסטיבל הזמר והפזמון תש"ם, עם השיר "אהבת אמת" (מילים: אהוד מנור, לחן: מיכל היינברג, עיבוד: אילן מוכיח), עימו הגיעה למקום ה-10 בתחרות. עוד בשנת 1980 הקליטה גל לפסקול הסרט "חמש חמש" את השיר "דיסקו כפר" (מילים: אבי קורן, לחן ועיבוד: בני נגרי), וכן כתבה את מילות השיר "הנכון בין השגיאות", שביצעה עדנה לב, ללחן של צביקה פיק. השיר שזכה להצלחה הזכיר בקצב שלו את שירה של גל "לגור איתו".

בשנת 1981 הקליטה גל את אות הפתיח החדש של התוכנית "עוד להיט" (עיבוד: אילן מוכיח). בדצמבר אותה שנה השתתפה גל בפסטיגל מספר 1 עם השיר "רוק'נרול חתול" (מילים: שוקי וגנר, לחן ועיבוד: אילן גלבוע), שהגיע למקום השני.

בדצמבר 1982 השתתפה בשנית בפסטיגל עם השיר "סוד כמוס" (מילים: אהוד מנור, לחן ועיבוד: קובי אושרת). עוד באותה שנה השתתפה גל במופע הטלוויזיוני ובאלבום "עמק הנהר האדום" בבימוי דן בירון.

היא השתתפה במחזמר "עלובי החיים" ובמחזה "גטו". באותה שנה, שיחקה את תפקיד שרה אימנו לצידו של אריק סיני בהצגה "אברהם אחד", לאחר מכן השתתפה בהפקת הבידור " הללויה הוליווד" שם גילו אותה מנהלי תיאטרון חיפה שליהקו אותה לתפקיד חיהל'ה בהצגה " גטו" מאת יהושוע סובול בבימויו של גדליה בסר. עם ההצגה נסעה לייצג את ישראל בפסטיבל התיאטרון של ברלין ולסיבוב הופעות בכל רחבי גרמניה. גל המשיכה בתיאטרון חיפה בתפקיד אוורדיקה המלכה בהצגה "אנטיגונה" בבימוי של בארני סיימון. משם עברה גל לתיאטרון בית לסין כדי לשחק בהצגה "פן" המבוססת על חייו של אלכסנדר פן. עוד בשנת 1982 השתתפה גל בקולות ליווי לאלבומו של שלמה גרוניך "צמר גפן מתוק" בהפקתו של מתי כספי.

במרץ 1983 השתתפה גל בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "פנים" (מילים ולחן: יגאל בשן, עיבוד: קובי אושרת), שלמרות שהגיע למקום התשיעי, עדיין היה להיט ברדיו. באותה שנה החלה גל לעבוד על אלבום בכורה בהפקת יגאל בשן וגרי אקשטיין. גל הספיקה להקליט 2 שירים שיצאו כתקליטי שדרים, בלחן ועיבוד של גרי אקשטיין: "אל תוך הלילה" (מילים: עלי מוהר), ו"תן לי מקום" (מילים: ריקי גל וגליה ישי). האלבום עצמו נגנז בעקבות קשיי תקציב של חברת הד ארצי.

בדצמבר 1984 השתתפה בפסטיגל ב-2 שירים: שרה סולו את "ילדה של כרמל" (מילים: חמוטל בן-זאב, לחן ועיבוד: קובי אושרת), ואת "כמו חתול ועכבר" (מילים: אבי קורן, לחן ועיבוד: רוני וייס) עם יגאל בשן.

לקדם-אירוויזיון של 1985 כתבה עבור קורין אלאל את מילות השיר "בכל יום". בדצמבר אותה שנה השתתפה בפסטיגל עם השיר "על הנילוס" (מילים: משה דיין, לחן: קורין אלאל, עיבוד: קובי אושרת).

בדצמבר 1986 השתתפה פעם נוספת בפסטיגל עם השיר "טוב לצחוק" (מילים תלמה אליגון-רוז, לחן: מתי כספי).

רק במרץ 1987 (כשהיא כבר בת 37) יצא אלבום הבכורה של גל, שנקרא "ריקי גל", בהפקתו המוזיקלית של מתי כספי, שגם הלחין ועיבד את כל שירי האלבום. האלבום היה ברובו בסגנון רוק, וכלל להיטים כ"הנה פתחתי חלון" שכתב נתן זך, "מערבה מכאן" שכתבה תרצה אתר ו"ילד אסור ילד מותר" שכתב יעקב גלעד. כמו כן פתח את האלבום שיר פרובוקטיבי בשם "נערת הרוק" שהלחין כספי למילים של יצחק לאור. השיר נפסל לשידור בתחנות הרדיו בעקבות תוכנו, המכיל ביטויים מיניים בוטים (למרות תוכנו, ואולי בשל כך, זהו אחד השירים המזוהים ביותר עם גל). רק מאוחר יותר הותר לתחנות הרדיו להשמיע את השיר. באותה שנה, שיחקה גל את תפקידו של פאנטין, במחזמר "עלובי החיים " בבימויו של סטיבן פימלוט, שעלה בתיאטרון הקאמרי.

במאי 1988 יצא אלבומה השני של גל, "מה זאת אהבה...", שגם הוא הולחן כולו והופק על ידי כספי. בין שיריו המצליחים של האלבום היו הדואט של גל וכספי "מה זאת אהבה", "ילד שלי", "על ראש שמחתי" (למילים של נעמי שמר), והשיר "אילו יכולתי" ("אמא") למילים של אהוד מנור. שיר נוסף מהאלבום שזכה להצלחה הוא "בצער לא רב ביגון לא קודר" שכתב חנוך לוין.

בשנת 1989 שיחקה גל את אוויטה בגרסה הישראלית למחזמר "אוויטה", בתיאטרון העממי של פשנל בבימויו של קנט ארמסטון.

שנות ה-90

ב-1992 עלה מופע משותף נוסף של ריקי עם מתי כספי שנקרא "לפעמים ביחד". כמו כן השתתפה בדרמה הטלוויזיונית "כידונים ואורכידאות " שכתבה סביון ליברכט, לצידו של אסי דיין. בנוסף השתתפה גל בסרטו של עמוס גיתאי "זיכרון דברים" על פי ספרו של יעקב שבתאי.

בספטמבר 1993 יצא אלבומה השלישי של גל, "חפש בי", בהפקתו של לואי להב. את רוב שירי האלבום הלחין יהודה פוליקר, ובהם "היי שקטה" למילים של רחל שפירא, ו"תפילות הילדים (מילים: צרויה להב, שבא סלהוב) שלושה שירים נוספים מהאלבום שהפכו ללהיטים היו: "יש לי חולשה לרקדנים" (יעקב רוטבליט/צוף פילוסוף), "ראש השנה שלך" (צרויה להב/שלמה ארצי), ו"צופייה" (חנוך לוין/שם טוב לוי). בדצמבר אותה שנה, השתתפה בפסטיגל עם השיר ""אייל החתיך" (מילים: חנה גולדברג, לחן ועיבוד: עובד אפרת).

בשנת 1994 הפיקה זכיינית ערוץ 2 טלעד את הסרט "הנה פתחתי חלון" על חייה והופעתה הבימתית בבימויו של יגאל סרנה. בדצמבר אותה שנה השתתפה גל בפסטיגל עם השיר "כשעצוב לי" (מילים: אהוד מנור, לחן: עובד אפרת).

ב-1995 יצא אלבום הופעה של גל בשם "מבחר שירים בהופעה", בהפקת לואי להב.

באלבומה "אוהבת אותך יותר" שיצא באוגוסט 1996, שבה גל לשתף פעולה עם מתי כספי כמעבד ומפיק מוזיקלי. כספי השתתף באלבום בדואט "היא שלו והוא שלה" שהלחינה אשתו, רחל כספי, למילים של אהוד מנור. שירים נוספים מתוך מהאלבום שהצליחו היו שיר הנושא, "אוהבת אותך יותר", "הו בנות בנות", שהלחין כספי למילים של יהונתן גפן, ו"אזהרה שקטה". באלבום זה נכללו לראשונה גם שירים שגל כתבה בעצמה את מילותיהם. באותה שנה דיבבה גל את הדמות של אזמרלדה בגרסה העברית של הסרט "הגיבן מנוטרדאם" של חברת וולט דיסני.

ב-1998 התארחה גל באלבומה של גליקריה - "עצב מתוק" ושרה עימה בדואט את "קחי אותי" (לחן: סטליוס פוטיאדיס).

העשור הראשון של המאה ה-21

בשנת 2000 הקימה גל את כיתת הפרפורמנס/ביצוע שירה והופעה על במה בבית הספר "רימון" שם לימדה כ-6 שנים. בין תלמידיה היו מירי מסיקה, קרן פלס, דין דין אביב ואחרות. שם עברה גל ללמד בבית הספר "וברטון" שם העבירה כיתות אומן וסדנאות שירה וביצוע וממשיכה בהעברת כיתות אומן, מפגשים והרצאות בכל רחבי הארץ עד היום. בנוסף מעבירה גל סדנאות מטעם אקו"ם, משמשת כמדריכה ומייעצת ליוצרים חדשים בדרכם להקלטות והופעות.

במאי 2001 יצא אלבומה "אין לזה סוף", בהפקתו מוזיקלית של בני נגרי, שעבד עימה בתחילת דרכה. מלבד נגרי, עיבד גיל פלדמן 2 שירים מתוך האלבום. את רוב שירי האלבום הלחין דניאל סלומון. בחלק מהם השתתפה גל בכתיבה ובלחן. מתוך האלבום הצליח השיר "כשאני איתך" (דניאל סלומון), וכן החידוש ל'שיר בן ערביים', שביצע במקור שלמה יידוב.

ב-2002 שיחקה ב"השיבה מהודו" של מנחם גולן, שבו גם שרה את שיר הנושא שנקרא "אהבה בלתי אפשרית". ב-2003 שרה את שיר הנושא של הטלנובלה "משחק החיים" (מילים: מירית שם-אור, לחן: צביקה פיק, עיבוד: אלדד שרים).

בשנת 2004 ביצעה גירסת כיסוי ל"חשמל בכפות ידיך" (מילים: יורם טהרלב, לחן: נורית הירש) שבוצע במקור על ידי רותי נבון. גרסה זו, בעיבוד והפקה מוזיקלית של יונתן בר גיורא, שימשה שיר הנושא לסרט הקולנוע "מדורת השבט". באותה שנה שיחקה בתפקיד אורח בסדרה "אהבה מעבר לפינה" בתפקיד נעמה דביר, אמא של ליאור דביר (יהודה לוי), ובדרמה המוזיקלית "השיר שלנו" בתפקיד שופטת בית המשפט רבקה נחשול.

בשנים 2004 - 2005 השתתפה גל כשופטת בתוכנית המציאות "כוכב נולד", ונודעה בסגנון שיפוטה הקשוח. בעקבות זאת זכתה לחיקוי ב"ארץ נהדרת" על ידי עלמה זק. כמו כן השתתפה בעונה השנייה של תוכנית הטלוויזיה "רוקדים עם כוכבים" והודחה בשלב השלישי. במקביל, השתתפה במחזמר "שיקגו" בתפקיד הסוהרת, מאמא מורטון, בתיאטרון בית לסין.

ב-2005 יצא אלבומה "אמצע בלוז" בו היא מבצעת שירים שלה ושל אחרים בהופעה חיה, רובם באנגלית וצרפתית ולקחה חלק במופע שיר נולד.

בפברואר 2009 יצא אלבומה של גל "רואים את השנים", בהפקתם המוזיקלית של לירן נדל ושמוליק דניאל. את כל שירי האלבום, פרט לאחד כתב והלחין נדל. הסינגל הראשון מהאלבום, "בסוף היום אני צריכה אותך" נכתב על ידי גל ונועם יעקובסון והולחן על ידי נדל. כמו כן נכללו באלבום השיר "מכל המלחמות" ופרלוד בספרדית בביצוע דינה נר-גאון, אמה של גל (שעושה את קולות הרקע).

העשור השני של המאה ה-21

במאי 2011 השתתפה גל בדואט שגם צולם לקליפ "אהבה עושה לך טוב" עם זאב נחמה למילים ולחן שלו. השיר ראה אור בחודש יוני באותה השנה במסגרת אלבומה של להקת אתניקס, "געגועים". בשנה זו הצטרפה גל לתיאטרון באר שבע שם שיחקה את ג'ואן במחזמר "קומפני" של סטיבן זונדהיים. במקביל, הקליטה את ספרה של ענת טל-שיר "אם אשכחך".

בשנת 2012 חידשו גל וכספי את המופע "מה זאת אהבה". המופע נפתח בהיכל "נוקיה" והמשיך באולמות הגדולים ברחבי הארץ. לכבוד המופע יצא חידוש של השניים לשירו של כספי "לא ידעתי שתלכי ממני".

בשנת 2014 החלה גל בעבודה על אלבומה "ענבים כחולים" בהפקתו המלאה של יהודה פוליקר. כל הלחנים והעיבודים היו של פוליקר, וגל עצמה כתבה ארבעה שירים מתוך האלבום. בין שאר הכותבים באלבום היו צרויה להב, יענקל'ה רוטבליט, אילנה בוגומולני ונועה בלחסן. האלבום יצא בקיץ 2015 ובלטו בו השירים: "רגע לפני כותרת בעיתון" ו"ניצוצות".

החל מיולי 2019 מככבת במחזמר "פלאשדנס", המוצג על ידי תיאטרון תל אביב.

הועמדה לפרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר על תפקידה בסרט "מאמי".

אלבומים

• ריקי גל (1987)
• מה זאת אהבה... (1988)
• חפש בי (1993)
• מבחר שירים בהופעה (1995)
• אוהבת אותך יותר (1996)
• אין לזה סוף (2001)
• אמצע בלוז (2005)
• רואים את השנים (2009)
• קדחת חסידסקו (2012) - הוצאה מחודשת לתקליט משנת 1978
• ענבים כחולים (2015)

מחזות זמר ותיאטרון בהם השתתפה

• ז'אק ברל (1971)
• אל תקרא לי שחור (1972)
• בני בום (1978)
• הללויה הוליווד (1983)
• אברהם 1 (1983)
• גטו (1984-1987)
• אנטיגונה (1986)
• פן (אלכסנדר פן)
• עלובי החיים (1987)
• אמא קוראז' וילדיה (1988)
• אוויטה (1989)
• שיקגו (2004)
• קומפני (2011)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ריקי גל בוויקישיתוף

• עמוד הפייסבוק של ריקי גל -facebook
• ראיון מוקלט עם ריקי גל בתוכנית ציפורי לילה מתגעגעות בהגשת רועי בר נתן ושחר סגל
• דודו כהן, ריקי עולה על הגל, באתר nrg‏, 29 בדצמבר 2008
• הילו גלזר, עכבר העיר אונליין, למה אף אחד לא מקשיב לריקי גל?, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2009
• מיכל בן דוד, ‏קפה עם ריקי גל, באתר onlife,‏ 26 בינואר 2011
• רונית מזרחי, בגובה העיניים עם ריקי גל, באתר nrg‏, 16 במרץ 2011
• ערן סויסה, התגעגענו, אז באנו, באתר ישראל היום, 8 ביוני 2012
• סמדר שיר, "דני לימד אותי מה זאת אהבה בחיים, לא בשירים", באתר "ידיעות אחרונות", 29 במאי 2017
• ניקי גולדשטיין,"קארפול קריוקי" עם ריקי גל, ראיון באתר יוטיוב, יוני 2017
• אילן טל, ריקי גל: "פרידה יכולה לגרום לי לרצות למות", באתר ynet, 5 ביולי 2017
• שיר זיו, "כל חיי הייתי מרדנית. זה טבוע באישיות שלי", באתר ישראל היום, 2 בנובמבר 2017
• רז שכניק, על הגל, באתר "ידיעות אחרונות", 12 בספטמבר 2018
• ינון מילס, "כל חיי לא הייתי שייכת": ריקי גל בראיון אינטימי, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 11 בינואר 2019