רציו אנרגיות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ רישינות->רישיונות - תיקון תקלדה בקליק
מ הסרת קישורים עודפים, קישורים פנימיים
שורה 38: שורה 38:
בשנת 2007, כדי לגיס את המימון הרב ואת הידע הטכני הנדרש לביצוע חיפושי נפט וגז בים, מכרה רציו % 85 מהזכויות ברישיונות "רציו-ים" לידי שותפויות החיפושים של [[קבוצת דלק]], [[אבנר יהש|אבנר]] ו[[דלק קידוחים]], המחזיקות ב-22.67% כל אחת בשטחי הרישיונות, ול[[נובל אנרג'י]] המחזיקה ב-39.66%.{{הערה|{{גלובס|רון שטיינבלט|אחרי שזינקה 1,750% מאז התגלית ב"תמר" - רציו נפלה ב-21%|1000564099|2 ביוני 2010}}}}
בשנת 2007, כדי לגיס את המימון הרב ואת הידע הטכני הנדרש לביצוע חיפושי נפט וגז בים, מכרה רציו % 85 מהזכויות ברישיונות "רציו-ים" לידי שותפויות החיפושים של [[קבוצת דלק]], [[אבנר יהש|אבנר]] ו[[דלק קידוחים]], המחזיקות ב-22.67% כל אחת בשטחי הרישיונות, ול[[נובל אנרג'י]] המחזיקה ב-39.66%.{{הערה|{{גלובס|רון שטיינבלט|אחרי שזינקה 1,750% מאז התגלית ב"תמר" - רציו נפלה ב-21%|1000564099|2 ביוני 2010}}}}
===פרויקט לוויתן===
===פרויקט לוויתן===
ב-3 ביוני 2010 דיוחה נובל אנרג'י, השותפה ברישיונות "רציו-ים", כי יש סיכוי של 50% למציאת גז ב[[לוויתן (שדה גז)|לוויתן]] בהיקף כפול מ[[תמר 1|תמר]].{{הערה|{{גלובס|עמירם ברקת, רון שטיינבלט |נובל: סיכוי של 50% למאגר גז כפול מהיקף הגז ב"תמר"|1000564098|3 ביוני 2010}}}} לאור זאת, נובל אנרג'י המליצה לשותפים ברישיונות "רציו ים" לקדוח קידוח אקספלורציה ב"לויתן".
ב-3 ביוני 2010 דיוחה נובל אנרג'י, השותפה ברישיונות "רציו-ים", כי יש סיכוי של 50% למציאת גז ב[[לוויתן (שדה גז)|לוויתן]] בהיקף כפול מ[[תמר 1|תמר]].{{הערה|{{גלובס|עמירם ברקת, רון שטיינבלט |נובל: סיכוי של 50% למאגר גז כפול מהיקף הגז ב"תמר"|1000564098|3 ביוני 2010}}}} לאור זאת, נובל אנרג'י המליצה לשותפים ברישיונות "רציו ים" לקדוח קידוח אקספלורציה ב"לויתן".


קידוח "לויתן 1" ניקדח ברישיון רחל, כ-135 קילומטר מערבית לחיפה במים בעמוקים של כ-1,634 מטר. הקידוח היה העמוק ביותר שנקדח אי פעם באזור זה ב[[הים התיכון|ים התיכון]], ונמשך כחמישה חודשים בתקציב מוערך של כ-150 מיליון דולר (כולל עלויות השינוע הצפויות של [[אסדת קידוח|אסדת הקידוח]]).{{הערה|[http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=568411 רציו יהש - אושרה תוכנית ותקציב לקידוח "לויתן 1" בשטחי רישיונות רחל ועמית, 29.08.10] }}
קידוח "לויתן 1" ניקדח ברישיון רחל, כ-135 קילומטר מערבית לחיפה במים בעמוקים של כ-1,634 מטר. הקידוח היה העמוק ביותר שנקדח אי פעם באזור זה ב[[הים התיכון|ים התיכון]], ונמשך כחמישה חודשים בתקציב מוערך של כ-150 מיליון דולר (כולל עלויות השינוע הצפויות של [[אסדת קידוח|אסדת הקידוח]]).{{הערה|[http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=568411 רציו יהש - אושרה תוכנית ותקציב לקידוח "לויתן 1" בשטחי רישיונות רחל ועמית, 29.08.10] }}


בדצמבר [[2010]], הוכרז השדה כתגלית{{הערה|שם=cubic|{{cite web|url=http://www.offshoreenergytoday.com/noble-energy-announces-significant-discovery-at-leviathan-offshore-israel/|title=Noble Energy announces significant discovery at Leviathan offshore Israel|date=30 December 2010|publisher=Offshore Energy Today|accessdate=7 February 2016}}}} שדה הגז הגדול ביותר במימי הים התיכון ושדה הגז הגדול ביותר בעולם שהתגלה במים עמוקים ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]]. ההערכה הראשונית לכמות הגז הטבעי במאגר הייתה כ-453 מיליארד [[מטר מעוקב]] ({{D}}16 [[TCF]]).{{הערה|{{כלכליסט|סיון איזסקו וליאור גוטמן|עכשיו זה רשמי: במאגר [[לוויתן (שדה גז)|לוויתן]] יש 453 מיליארד מ"ק גז טבעי|3464961|29 בדצמבר 2010}}}} הערכות באשר לגודל המאגר המשיכו לגדול ככל שבוצעו קידוחים נוספים. העתודות הסבירות (ברמת ביטחון של 50%) של המאגר, הוערכו ביולי [[2014]] בגודל של 622.4 מיליארד מטר מעוקב ({{D}}21.97 TCF). העתודות המוכחות (ברמת ביטחון של 90%) של המאגר הוערכו באותה שנה בגודל של 540 מיליארד מטר מעוקב.{{הערה|{{כלכליסט|אורן פרוינד|רציו פרסמה תשקיף: תגייס 250 מיליון שקל למימון חלקה במאגר לווייתן|3640813|15 בספטמבר 2014}}}}
בדצמבר [[2010]], הוכרז השדה כתגלית{{הערה|שם=cubic|{{cite web|url=http://www.offshoreenergytoday.com/noble-energy-announces-significant-discovery-at-leviathan-offshore-israel/|title=Noble Energy announces significant discovery at Leviathan offshore Israel|date=30 December 2010|publisher=Offshore Energy Today|accessdate=7 February 2016}}}} שדה הגז הגדול ביותר במימי הים התיכון ושדה הגז הגדול ביותר בעולם שהתגלה במים עמוקים ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]]. ההערכה הראשונית לכמות הגז הטבעי במאגר הייתה כ-453 מיליארד [[מטר מעוקב]] ({{D}}16 [[TCF]]).{{הערה|{{כלכליסט|סיון איזסקו וליאור גוטמן|עכשיו זה רשמי: במאגר [[לוויתן (שדה גז)|לוויתן]] יש 453 מיליארד מ"ק גז טבעי|3464961|29 בדצמבר 2010}}}} הערכות באשר לגודל המאגר המשיכו לגדול ככל שבוצעו קידוחים נוספים. העתודות הסבירות (ברמת ביטחון של 50%) של המאגר, הוערכו ביולי [[2014]] בגודל של 622.4 מיליארד מטר מעוקב ({{D}}21.97 TCF). העתודות המוכחות (ברמת ביטחון של 90%) של המאגר הוערכו באותה שנה בגודל של 540 מיליארד מטר מעוקב.{{הערה|{{כלכליסט|אורן פרוינד|רציו פרסמה תשקיף: תגייס 250 מיליון שקל למימון חלקה במאגר לווייתן|3640813|15 בספטמבר 2014}}}}
שורה 46: שורה 46:
בספטמבר 2014, פרסמה רציו [[תשקיף]] לגיוס 250 מיליון שקל למימון חלקה בפיתוח מאגר לווייתן.
בספטמבר 2014, פרסמה רציו [[תשקיף]] לגיוס 250 מיליון שקל למימון חלקה בפיתוח מאגר לווייתן.
===רציו פטרוליום===
===רציו פטרוליום===
החל משנת 2011 יזם ה[[גאולוג]] של שותפות רציו, איתן אייזנברג, בשיתוף עם יחד עם משפחות רוטלוי ולנדאו, פעילות חיפושי נפט בינלאומית. לצורך כך הוקמה שותפות חדשה, "רציו פטרוליום אנרגיה - שותפות מוגבלת". בינואר 2017 הונפקה השותפות לציבור ו[[יחידת השתתפות|יחידות ההשתתפות]] שלה נרשומו למסחר ב[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בורסה לניירות ערך בתל אביב]]. "רציו חיפושי נפט" מחזיקה 20% מ"רציו פטרוליום" ו[[קבוצת דלק]] 17%. רציו פטרוליום מחזיקה בזיכיונות לחיפושי נפט ב[[מלטה]], [[סורינאם]], [[גיאנה]], [[אירלנד]] ו[[הפיליפינים]].{{הערה|{{TheMarker|ערן אזרן|רציו פטרוליום השלימה ההנפקה: גייסה 117 מיליון שקל לפעילות חיפושים מעבר לים|1.3428840|2 ביולי 2017}}}}
החל משנת 2011 יזם ה[[גאולוג]] של שותפות רציו, איתן אייזנברג, בשיתוף עם יחד עם משפחות רוטלוי ולנדאו, פעילות חיפושי נפט בינלאומית. לצורך כך הוקמה שותפות חדשה, "רציו פטרוליום אנרגיה - שותפות מוגבלת". בינואר 2017 הונפקה השותפות לציבור ו[[יחידת השתתפות|יחידות ההשתתפות]] שלה נרשומו למסחר ב[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בורסה לניירות ערך בתל אביב]]. "רציו חיפושי נפט" מחזיקה 20% מ"רציו פטרוליום" ו[[קבוצת דלק]] 17%. רציו פטרוליום מחזיקה בזיכיונות לחיפושי נפט ב[[מלטה]], [[סורינאם]], [[גיאנה]], [[אירלנד]] ו[[הפיליפינים]].{{הערה|{{TheMarker|ערן אזרן|רציו פטרוליום השלימה ההנפקה: גייסה 117 מיליון שקל לפעילות חיפושים מעבר לים|1.3428840|2 ביולי 2017}}}}
==טענות על קשרי החברה עם העולם התחתון==
==טענות על קשרי החברה עם העולם התחתון==
בשנת [[2010]], שלמה שוקרון מבעלי חברת הבנייה "גלובוס אינטרנשיונל השקעות בניין ופיתוח" העלה טענות על קשרי החברה עם העולם התחתון. שוקרון החל להשקיע באמצעות חברת "גלובוס" ב[[יחידת השתתפות|יחידות ההשתתפות]] של רציו בשנת 2000 ובתוך זמן קצר הגיע להחזקה של 26% בחברה, עד שכל גיוס הון דרש את אישורו. באפריל 2005 ביקשה רציו לבצע גיוס נוסף, אולם שוקרון התנגד. לפיכך הוצע לתת לו 15% מה[[שותפות מוגבלת|השותף הכללי]] "רציו חיפושי נפט בע"מ" (החברה שמנהלת את פעילות הקידוחים של ה[[שותפות מוגבלת|שותפות המוגבלת]] "רציו חיפושי נפט (1992)") בתמורה לאי־טרפוד הגיוס, בהמשך טענה "גלובוס" כי רציו הפרה את ההסכם, ובין הצדדים פרץ סכסוך שהגיע לבוררות. במהלך 2008 החלה בוררות, והוסכם ששוקרון יקבל מהחברה 6 מיליון שקל בתמורה להחזקותיו, אולם עם גילויי הגז ב[[לווייתן (שדה גז)|שדה לווייתן]] בספטמבר 2010, פנה שוקרון ל[[בית המשפט המחוזי]] בבקשה לבטל את הבוררות, בנימוק שהבורר התמנה בידי אנשי העולם התחתון.{{הערה|{{TheMarker|הילה רז|המעורבות של העולם התחתון בחיפושי הנפט והגז: מה עשה הבעלים של רציו בווילה של אברג'יל?|1.559228|14 בספטמבר 2010}}}} באוגוסט 2011, הגיעו הצדדים לפשרה שבמסגרתה הודיעה "גלובוס" כי היא "מצרה על טענות שפורסמו בעניין הליך הבוררות לפיהן הצדדים יזמו פניה לגורמים בעולם התחתון כדי ליישב את הסכסוך שנתגלע בין שתי החברות. הצדדים רצו ליישב את הסכסוך בדרכים המקובלות בעולם העסקים, ולא הייתה להם כוונה לערב בסכסוך גורמים מהעולם התחתון". עוד הוסכם ששוקרון יקבל 15% מה[[שותפות מוגבלת|השותף הכללי]], שיוחזקו בנאמנות, וששוקרון יפעל למכירת חלקו בתוך כמה שנים.{{הערה|{{TheMarker|הילה רז|פשרה בין שותפות רציו לשלומי שוקרון: 15% ממניות רציו יימכרו לצד שלישי - והתמורה תועבר לגלובוס|1.935529|24 באוגוסט 2011}}}}{{הערה|{{גלובס|חן מענית|סוף הסכסוך רציו-גלובוס: הגיעו להסכמה לסיים המחלוקות|1000676580|24 באוגוסט 2011}}}} במהלך הדיונים על הסכם הפשרה הוצא שקבוצת משקיעים בראשות [[יולי עופר]], תשלם תמורת המניות של שוקרון סכום של 270 מיליון ש"ח.{{הערה|{{ynet||יולי עופר בדרך לרכישת מניות שוקרון ברציו|4076771}}}} אך המהלך לא יצא לפעול.{{הערה|{{גלובס|רון שטיינבלט |הזמן עבד לטובת שוקרון: שווי מניותיו ברציו - מעל 50 מ' ש'|1000914726|4 בפברואר 2014}}}}
בשנת [[2010]], שלמה שוקרון מבעלי חברת הבנייה "גלובוס אינטרנשיונל השקעות בניין ופיתוח" העלה טענות על קשרי החברה עם העולם התחתון. שוקרון החל להשקיע באמצעות חברת "גלובוס" ב[[יחידת השתתפות|יחידות ההשתתפות]] של רציו בשנת 2000 ובתוך זמן קצר הגיע להחזקה של 26% בחברה, עד שכל גיוס הון דרש את אישורו. באפריל 2005 ביקשה רציו לבצע גיוס נוסף, אולם שוקרון התנגד. לפיכך הוצע לתת לו 15% מה[[שותפות מוגבלת|השותף הכללי]] "רציו חיפושי נפט בע"מ" (החברה שמנהלת את פעילות הקידוחים של השותפות המוגבלת "רציו חיפושי נפט (1992)") בתמורה לאי־טרפוד הגיוס, בהמשך טענה "גלובוס" כי רציו הפרה את ההסכם, ובין הצדדים פרץ סכסוך שהגיע לבוררות. במהלך 2008 החלה בוררות, והוסכם ששוקרון יקבל מהחברה 6 מיליון שקל בתמורה להחזקותיו, אולם עם גילויי הגז ב[[לווייתן (שדה גז)|שדה לווייתן]] בספטמבר 2010, פנה שוקרון ל[[בית המשפט המחוזי]] בבקשה לבטל את הבוררות, בנימוק שהבורר התמנה בידי אנשי העולם התחתון.{{הערה|{{TheMarker|הילה רז|המעורבות של העולם התחתון בחיפושי הנפט והגז: מה עשה הבעלים של רציו בווילה של אברג'יל?|1.559228|14 בספטמבר 2010}}}} באוגוסט 2011, הגיעו הצדדים לפשרה שבמסגרתה הודיעה "גלובוס" כי היא "מצרה על טענות שפורסמו בעניין הליך הבוררות לפיהן הצדדים יזמו פניה לגורמים בעולם התחתון כדי ליישב את הסכסוך שנתגלע בין שתי החברות. הצדדים רצו ליישב את הסכסוך בדרכים המקובלות בעולם העסקים, ולא הייתה להם כוונה לערב בסכסוך גורמים מהעולם התחתון". עוד הוסכם ששוקרון יקבל 15% מה[[שותפות מוגבלת|השותף הכללי]], שיוחזקו בנאמנות, וששוקרון יפעל למכירת חלקו בתוך כמה שנים.{{הערה|{{TheMarker|הילה רז|פשרה בין שותפות רציו לשלומי שוקרון: 15% ממניות רציו יימכרו לצד שלישי - והתמורה תועבר לגלובוס|1.935529|24 באוגוסט 2011}}}}{{הערה|{{גלובס|[[חן מענית]]|סוף הסכסוך רציו-גלובוס: הגיעו להסכמה לסיים המחלוקות|1000676580|24 באוגוסט 2011}}}} במהלך הדיונים על הסכם הפשרה הוצא שקבוצת משקיעים בראשות [[יולי עופר]], תשלם תמורת המניות של שוקרון סכום של 270 מיליון ש"ח.{{הערה|{{ynet||יולי עופר בדרך לרכישת מניות שוקרון ברציו|4076771}}}} אך המהלך לא יצא לפעול.{{הערה|{{גלובס|רון שטיינבלט |הזמן עבד לטובת שוקרון: שווי מניותיו ברציו - מעל 50 מ' ש'|1000914726|4 בפברואר 2014}}}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־12:10, 5 באוגוסט 2019


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית

פרמטרים ריקים [ סיסמה, פירוק החברה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ דף הבית, שנת הקמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]

רציו חיפושי נפט (1992) - שותפות מוגבלת
נתונים כלליים
סוג שותפות מוגבלת
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב (RATI) עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים ישעיהו לנדאו, איתן אייזנברג
תקופת הפעילות 1993–הווה (כ־31 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי תל אביב-יפו, ישראל
מוצרים עיקריים חיפושי נפט וגז
הכנסות 0 ש"ח (2018)[1]
רווח תפעולי הפסד של 10.5 מיליון ש"ח (2018)[1]
רווח הפסד של 12.9 מיליון ש"ח (2018)[1]
הון עצמי 100 מיליון ש"ח (2018)[1]
סך המאזן 101 מיליון ש"ח (2018)[1]
אנשי מפתח יגאל לנדאו (מנכ"ל), ליגד רוטלוי (יו"ר)
עובדים 10
 
https://www.ratioenergies.com האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רציו חיפושי נפט (1992) - שותפות מוגבלת, המוכרת בשמה המקוצר רציו, היא שותפות מוגבלת לפעילות חיפושי נפט וגז טבעי והפקתם בישראל.

רציו חיפושי נפט הוקמה על פי הסכם שותפות מוגבלת בין השותף הכללי רציו חיפושי נפט בע"מ לבין השותף המוגבל - רציו נאמנויות בע"מ. השותפות המוגבלת נרשמה ביום 20 בינואר 1993. יחידות ההשתתפות של השותפות רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב.[2] יחידות ההשתתפות של השותפות כלולות במדד תל אביב 125 החל מיום 1 ביולי 2010.

תחומי הפעילות

על פי הסכם השותפות המוגבלת, מטרת השותפות היא להשתתף בפעולות חיפושי נפט וגז בשטח רישיונות "רציו-ים", הידוע גם כלוויתן, אשר כולל למעשה 5 רישיונות - "עמית", "רחל", "דוד", "חנה" ו"ערן" בשטח כולל של 3,320 קמ"ר, שנמצאים בים התיכון במרחק של כ-100 קילומטר מול חופי מדינת ישראל. לקראת סוף 2010 דיווחה החברה יחד עם שותפותיה כי ברישיונות לווייתן נמצא מאגר בן כ-453 מיליארד מ"ק של גז טבעי, תגלית הגז הטבעי במים עמוקים הגדולה ביותר בעשור.[3] רישיונות אלו משיקים מצד מערב לתגלית הגז "תמר", שנחשפה בינואר 2009.[2]

לרציו זכויות נפט נוספות בים וביבשה, הכוללים את: היתר "גל" הנמצא כ-150 ק"מ מערבית לנתניה וגובל בחלקו המזרחי ברישיונות "רציו ים" (ומשתרע דרומה ומערבה להם), 15% מרישיון "שרית", 12.3% מזכיון "מד יבנה" הכולל בתוכו את הבאר "אור–1".[4]

היסטוריה

יזמי שותפות רציו הם משפחות לנדאו ורוטלוי (בעלי בנק אגוד) שהקימו אותה עוד בשנת 1992, ועד שנת 2009 השתתפה ב-17 קידוחים שבהם השקיעה כ-100 מיליון שקל; אך עד למציאת פוטנציאל (פרוספקט) הגז באתר "לוויתן" לא מצאה מאגר משמעותי.[5] בין הקידוחים שביצעה היו קידוח "רציו 3" ליד קריית שמונה שנמצא יבש.[6] קידוח "רציו 4" ליד גן יבנה בו נמצא גז אך לא בכמות מסחרית.[7]

בשנת 2007, כדי לגיס את המימון הרב ואת הידע הטכני הנדרש לביצוע חיפושי נפט וגז בים, מכרה רציו % 85 מהזכויות ברישיונות "רציו-ים" לידי שותפויות החיפושים של קבוצת דלק, אבנר ודלק קידוחים, המחזיקות ב-22.67% כל אחת בשטחי הרישיונות, ולנובל אנרג'י המחזיקה ב-39.66%.[8]

פרויקט לוויתן

ב-3 ביוני 2010 דיוחה נובל אנרג'י, השותפה ברישיונות "רציו-ים", כי יש סיכוי של 50% למציאת גז בלוויתן בהיקף כפול מתמר.[9] לאור זאת, נובל אנרג'י המליצה לשותפים ברישיונות "רציו ים" לקדוח קידוח אקספלורציה ב"לויתן".

קידוח "לויתן 1" ניקדח ברישיון רחל, כ-135 קילומטר מערבית לחיפה במים בעמוקים של כ-1,634 מטר. הקידוח היה העמוק ביותר שנקדח אי פעם באזור זה בים התיכון, ונמשך כחמישה חודשים בתקציב מוערך של כ-150 מיליון דולר (כולל עלויות השינוע הצפויות של אסדת הקידוח).[10]

בדצמבר 2010, הוכרז השדה כתגלית[11] שדה הגז הגדול ביותר במימי הים התיכון ושדה הגז הגדול ביותר בעולם שהתגלה במים עמוקים בעשור הראשון של המאה ה-21. ההערכה הראשונית לכמות הגז הטבעי במאגר הייתה כ-453 מיליארד מטר מעוקב (‎16 TCF).[12] הערכות באשר לגודל המאגר המשיכו לגדול ככל שבוצעו קידוחים נוספים. העתודות הסבירות (ברמת ביטחון של 50%) של המאגר, הוערכו ביולי 2014 בגודל של 622.4 מיליארד מטר מעוקב (‎21.97 TCF). העתודות המוכחות (ברמת ביטחון של 90%) של המאגר הוערכו באותה שנה בגודל של 540 מיליארד מטר מעוקב.[13]

בספטמבר 2014, פרסמה רציו תשקיף לגיוס 250 מיליון שקל למימון חלקה בפיתוח מאגר לווייתן.

רציו פטרוליום

החל משנת 2011 יזם הגאולוג של שותפות רציו, איתן אייזנברג, בשיתוף עם יחד עם משפחות רוטלוי ולנדאו, פעילות חיפושי נפט בינלאומית. לצורך כך הוקמה שותפות חדשה, "רציו פטרוליום אנרגיה - שותפות מוגבלת". בינואר 2017 הונפקה השותפות לציבור ויחידות ההשתתפות שלה נרשומו למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. "רציו חיפושי נפט" מחזיקה 20% מ"רציו פטרוליום" וקבוצת דלק 17%. רציו פטרוליום מחזיקה בזיכיונות לחיפושי נפט במלטה, סורינאם, גיאנה, אירלנד והפיליפינים.[14]

טענות על קשרי החברה עם העולם התחתון

בשנת 2010, שלמה שוקרון מבעלי חברת הבנייה "גלובוס אינטרנשיונל השקעות בניין ופיתוח" העלה טענות על קשרי החברה עם העולם התחתון. שוקרון החל להשקיע באמצעות חברת "גלובוס" ביחידות ההשתתפות של רציו בשנת 2000 ובתוך זמן קצר הגיע להחזקה של 26% בחברה, עד שכל גיוס הון דרש את אישורו. באפריל 2005 ביקשה רציו לבצע גיוס נוסף, אולם שוקרון התנגד. לפיכך הוצע לתת לו 15% מההשותף הכללי "רציו חיפושי נפט בע"מ" (החברה שמנהלת את פעילות הקידוחים של השותפות המוגבלת "רציו חיפושי נפט (1992)") בתמורה לאי־טרפוד הגיוס, בהמשך טענה "גלובוס" כי רציו הפרה את ההסכם, ובין הצדדים פרץ סכסוך שהגיע לבוררות. במהלך 2008 החלה בוררות, והוסכם ששוקרון יקבל מהחברה 6 מיליון שקל בתמורה להחזקותיו, אולם עם גילויי הגז בשדה לווייתן בספטמבר 2010, פנה שוקרון לבית המשפט המחוזי בבקשה לבטל את הבוררות, בנימוק שהבורר התמנה בידי אנשי העולם התחתון.[15] באוגוסט 2011, הגיעו הצדדים לפשרה שבמסגרתה הודיעה "גלובוס" כי היא "מצרה על טענות שפורסמו בעניין הליך הבוררות לפיהן הצדדים יזמו פניה לגורמים בעולם התחתון כדי ליישב את הסכסוך שנתגלע בין שתי החברות. הצדדים רצו ליישב את הסכסוך בדרכים המקובלות בעולם העסקים, ולא הייתה להם כוונה לערב בסכסוך גורמים מהעולם התחתון". עוד הוסכם ששוקרון יקבל 15% מההשותף הכללי, שיוחזקו בנאמנות, וששוקרון יפעל למכירת חלקו בתוך כמה שנים.[16][17] במהלך הדיונים על הסכם הפשרה הוצא שקבוצת משקיעים בראשות יולי עופר, תשלם תמורת המניות של שוקרון סכום של 270 מיליון ש"ח.[18] אך המהלך לא יצא לפעול.[19]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 5 רציו חיפושי נפט (1992) - שותפות מוגבלת: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ 1 2 רציו חיפושי נפט - דו"ח תקופתי לשנת 2009
  3. ^ סיון איזסקו וליאור גוטמן, עכשיו זה רשמי: במאגר לוויתן יש 453 מיליארד מ"ק גז טבעי, באתר כלכליסט, 29.12.10
  4. ^ ואדים סבידרסקי, שותפות הנפט רציו קיבלה היתר לביצוע בדיקות באתר "גל" ממערב לחוף נתניה, באתר TheMarker‏, 4 בפברואר 2010
  5. ^ ליאור זנו, נסיכי הגז החדשים: משפחות לנדאו ורוטלוי, באתר הארץ, 5 ביולי 2010
  6. ^ שלומי גולובינסקי, אכזבה לרציו: קידוח רציו 3 ליד קרית שמונה נמצא יבש, באתר TheMarker‏, 14 באוקטובר 2001
  7. ^ אילן מוסנאים, שותפות רציו גילתה גז בעומק הקידוח "רציו 4" בגן יבנה; יחידת ההשתתפות מזנקת ב-40% בתל אביב, באתר TheMarker‏, 2 ביולי 2001
  8. ^ רון שטיינבלט, ‏אחרי שזינקה 1,750% מאז התגלית ב"תמר" - רציו נפלה ב-21%, באתר גלובס, 2 ביוני 2010
  9. ^ עמירם ברקת, רון שטיינבלט , ‏נובל: סיכוי של 50% למאגר גז כפול מהיקף הגז ב"תמר", באתר גלובס, 3 ביוני 2010
  10. ^ רציו יהש - אושרה תוכנית ותקציב לקידוח "לויתן 1" בשטחי רישיונות רחל ועמית, 29.08.10
  11. ^ "Noble Energy announces significant discovery at Leviathan offshore Israel". Offshore Energy Today. 30 בדצמבר 2010. נבדק ב-7 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ סיון איזסקו וליאור גוטמן, עכשיו זה רשמי: במאגר לוויתן יש 453 מיליארד מ"ק גז טבעי, באתר כלכליסט, 29 בדצמבר 2010
  13. ^ אורן פרוינד, רציו פרסמה תשקיף: תגייס 250 מיליון שקל למימון חלקה במאגר לווייתן, באתר כלכליסט, 15 בספטמבר 2014
  14. ^ אתר למנויים בלבד ערן אזרן, רציו פטרוליום השלימה ההנפקה: גייסה 117 מיליון שקל לפעילות חיפושים מעבר לים, באתר TheMarker‏, 2 ביולי 2017
  15. ^ הילה רז, המעורבות של העולם התחתון בחיפושי הנפט והגז: מה עשה הבעלים של רציו בווילה של אברג'יל?, באתר TheMarker‏, 14 בספטמבר 2010
  16. ^ הילה רז, פשרה בין שותפות רציו לשלומי שוקרון: 15% ממניות רציו יימכרו לצד שלישי - והתמורה תועבר לגלובוס, באתר TheMarker‏, 24 באוגוסט 2011
  17. ^ חן מענית, ‏סוף הסכסוך רציו-גלובוס: הגיעו להסכמה לסיים המחלוקות, באתר גלובס, 24 באוגוסט 2011
  18. ^ יולי עופר בדרך לרכישת מניות שוקרון ברציו, באתר ynet
  19. ^ רון שטיינבלט , ‏הזמן עבד לטובת שוקרון: שווי מניותיו ברציו - מעל 50 מ' ש', באתר גלובס, 4 בפברואר 2014

תבנית:מדד תל אביב 100