רחוב בצלאל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־19:46, 6 באוגוסט 2019

מפת מרכז ירושלים משנת 1946, רחוב הלל היה במקור חלק מרחוב בצלאל

רחוב בצלאל הוא רחוב עירוני בשכונת נחלאות שבירושלים, המחבר את רחוב המלך ג'ורג' שבמרכז העיר לשדרות בן צבי ולאזור רוממה והכניסה לעיר. הרחוב קרוי על שם בית הספר לאמנות "בצלאל", שהוקם על ידי פרופ' בוריס שץ ב-1906 ושכן בשני מבנים בקצה המזרחי של הרחוב.

מהלך הרחוב

הרחוב הוא דרך הגישה החשובה ביותר למרכז העיר לכלי רכב פרטיים. בחלקו המערבי בעיקר בתי מגורים נמוכים מסוף המאה ה-19, המאפיינים את שכונת נחלאות. בחלקו המזרחי, הנמצא בשולי מרכז העיר, בנייני מגורים, משרדים וחנויות גבוהים יותר. מעט לפני קצהו המזרחי מתמזג רחוב בצלאל עם רחוב בן יהודה אליו זורמת התנועה, ומשם ועד לחיבור עם רחוב שמואל הנגיד הוא הופך למדרחוב.

לאורך הרחוב מוסדות תרבות ואמנות שונים, בהם מרכז ז'ראר בכר, מתחם "מעצבים בעיר" ובית האמנים.

היסטוריה

הרחוב נסלל החל מסוף המאה ה-19 לאורך תוואי שהוביל מהעיר העתיקה לכפרים שייח באדר ועין כרם. האזור התפתח כחלק מתהליך היציאה הנוצרית מהחומות החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19. בני הקהילה הנוצרית, אשר ניצלו את הסכמי הקפיטולציות - היתרים ותנאים מפליגים לבני מיעוטים דתיים - והקימו בתחילה בעיקר מבני ציבור. הבניין הראשון שנבנה באזור היה בית טליתא קומי, בית יתומות לנערות נוצריות, שנחנך ב-1868. את הבית יסד מסדר הדיאקוניסות הגרמני, והוא תוכנן בידי האדריכל קונראד שיק. מבנים נוספים שהוקמו באזור באותה עת היו בית פארווג'י (היום רחוב מסילת ישרים 11 פינת בצלאל) - ביתה של משפחת אל פארווג'י, ראש המשפחה עסק במסחר צאן והיו לו ‏12 בנים ובנות. בית בטאט - ביתו של ערבי נוצרי בשם בטאט שבשנות ה-20 הושכר להסתדרות "חלוצי המזרח"^[1]. המקום התפרסם לאחר הרצאה של חיים נחמן ביאליק בה דיבר על "החולשה שתקפה את העדה הספרדית בהווה" שבעקבותיה הואשם ב"עליונות אשכנזית" על הספרדים^[2].

המוסד היהודי הראשון שהוקם באזור היה בצלאל ועל שמו נקרא הרחוב. ב-1908 נרכשו עבורו שני בתיו של הסוחר הערבי אבו שאכיר ברחוב שמואל הנגיד ‏12. עוד בית ערבי שעבר לידיים יהודיות באותה עת הוא הבית שנמצא מאחורי שני בתי בצלאל והיה לבית המגורים של בוריס שץ. האזור כולו הושפע מנוכחות המוסד. בקרבת המוסד החלו משפחות יהודיות שוכרות מגורים בבתים הערביים מסביב. המחסור בדירות בעיר באותם ימים, לפני תחילת הבנייה של השכונות היהודיות החדשות בה, כמו רחביה, בית הכרם, תלפיות ושכונות אחרות, גרם ליהודים לשכור דירות בבתי הערבים ובעלי הבתים הערבים הצליחו לקבל מהיהודים דמי שכירות גבוהים^[3].

בתקופת המנדט רחוב הלל היה חלק מרחוב בצלאל, לאחר קום המדינה שונה שמו לרחוב הלל ומספרי הבתים ברחוב שונו בהתאמה^[4].

בשנות ה-90 של המאה ה-20 הורחב הרחוב על חשבון חצרות הבתים, ועל ידי הצרת המדרכות, כך שיהיו בו שני נתיבי נסיעה לכל כיוון. בשנת 2006 הפך קטע הרחוב בין המשכו כרחוב בן יהודה ועד לחיבור עם רחוב שמואל הנגיד למדרחוב^[5]. בשנת 2019 שוב שופץ הרחוב וחודשו בו התשתיות^[6].

אתרים ומבנים לאורך הרחוב

בכיוון מערב-מזרח:

מבנה תיאטרון פרגוד הנטוש, שהיה במקור "מרחצאות מרפא ווינה"^[4]
"שלום פלאפל" - הסניף הראשון של הרשת שהוקם בשנת 1947 על ידי שלום ושדי^[7]
בית הכנסת "תפארת ישראל"
בית הכנסת "ויאמר אברהם"
בית "משכן המלאכה" ע"ש מנחם ברסלר של "התאחדות בעלי מלאכה ותעשייה זעירה בירושלים" שהוקם בשנת 1955^[8]
מרכז ז'ראר בכר - מרכז תרבות עירוני הכולל ספרייה גדולה, כיתות, חדרי חוגים ואולם מופעים, המארח הופעות תיאטרון ומחול.
מתחם "מעצבים בעיר" בבצלאל 7
בית שץ - בית המגורים ההיסטורי של בני משפחת שץ
בניין בצלאל - מבנה היסטורי מתחילת המאה ה-20, שימש כמשכנו של "בצלאל". כיום מאכלסת אותו המחלקה לאדריכלות של "בצלאל".

רחוב בצלאל 1, פינת רחוב שמואל הנגיד
תיאטרון פרגוד, שפעל ברחוב בצלאל 94 במשך שנים רבות
צומת בצלאל - בן-צבי ביום מושלג, 13 בדצמבר 2013
בית העם ברחוב בצלאל בירושלים, 1961

לקריאה נוספת

ירושלים - מבט ארכיטקטוני, מדריך טיולים בשכונות ובתים, כתר, 1996.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רחוב בצלאל בוויקישיתוף

בין קודש לחול, מגזין נישה, מאי 2012
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים רחוב בצלאל - ירושלים, באתר הארץ
שלומי הלר, מתיחת פנים לרחוב בצלאל: הכביש המשובש ייסלל מחדש, באתר כל העיר, 14 בפברואר 2019

הערות שוליים

^ יהושע בן אריה, ירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט : שכונות, בתים, אנשים , ירושלים, יד יצחק בן-צבי, 2011,עמודים: 476-482
^ מאת שמואל אבנרי, ביאליק ועדות המזרח: אנטומיה של עלילה ועלבון שווא, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2003
^ ראו: שילה-כהן, נורית (עורכת), "בצלאל של שץ", 1903-1929, מוזיאון ישראל, ירושלים, תשמ"ג, עמ' 235.
^ ¹ ² כך לדוגמה במודעה זו למרחצאות מרפא ווינה שהפכו אחר כך לתיאטרון פרגוד מספר הבית הוא רחוב בצלאל 189, כיום מספר הבית הוא 94 ראה: מרחצאות מרפא ווינה-ירושלים, דואר היום, 2 בדצמבר 1935
^ דנה גילרמן, ילדיו הסוררים של הפרופסור שץ, באתר הארץ, 4 בינואר 2006
^ שלומי הלר, הפארסה ברחוב בצלאל: חוסר תיאום הוביל לעיכוב בעבודות, באתר כל העיר, 4 באוגוסט 2019
^ סוד הפלאפל של שלום וואשדי, מעריב, 13 בינואר 1984
^ משכן המלאכה בירושלים, חרות, 19 בדצמבר 1954

[בןאריה-1] יהושע בן אריה, ירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט : שכונות, בתים, אנשים , ירושלים, יד יצחק בן-צבי, 2011,עמודים: 476-482

[2] מאת שמואל אבנרי, ביאליק ועדות המזרח: אנטומיה של עלילה ועלבון שווא, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2003

[3] ראו: שילה-כהן, נורית (עורכת), "בצלאל של שץ", 1903-1929, מוזיאון ישראל, ירושלים, תשמ"ג, עמ' 235.

[פרגוד-4] ¹ ² כך לדוגמה במודעה זו למרחצאות מרפא ווינה שהפכו אחר כך לתיאטרון פרגוד מספר הבית הוא רחוב בצלאל 189, כיום מספר הבית הוא 94 ראה: מרחצאות מרפא ווינה-ירושלים, דואר היום, 2 בדצמבר 1935

[5] דנה גילרמן, ילדיו הסוררים של הפרופסור שץ, באתר הארץ, 4 בינואר 2006

[6] שלומי הלר, הפארסה ברחוב בצלאל: חוסר תיאום הוביל לעיכוב בעבודות, באתר כל העיר, 4 באוגוסט 2019

[7] סוד הפלאפל של שלום וואשדי, מעריב, 13 בינואר 1984

[8] משכן המלאכה בירושלים, חרות, 19 בדצמבר 1954

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 52: / שורה 52: @@
 {{ויקישיתוף בשורה|שם=}}
 * [http://saloona.co.il/?p=85614?ref=saloona_tags בין קודש לחול], מגזין נישה, מאי 2012
+* {{הארץ||רחוב בצלאל - ירושלים|1.3187642}}
 * {{כל העיר|שלומי הלר|jerusalem-news/81915|מתיחת פנים לרחוב בצלאל: הכביש המשובש ייסלל מחדש|14 בפברואר 2019}}
 ==הערות שוליים==
 {{הערות שוליים}}