שיחה:הירח

מישהו יודע?

איך לגרום לך שהמילה ירחים תקשר לערך ירח? עברתי על דף העזרה, אבל לא ראיתי איך.

תודה

אוקיי, מישהו עשה את זה.

בעיקרון, אתה אמור ליצור דף הפנייה.

איך?

אתה כותב #, לאחריו REDIRECT, רווח ואז קיצור (עם סוגריים כפולים) לערך אליו אתה רוצה שתהיה ההפנייה. לדוגמא, ירח

אני לא כותב את הפקודה כולה כי אני חושש שזה יהפוך את דף השיחה הזה להפנייה... יובל מדר 19:45, 19 יולי 2004 (UTC)

אין צורך במילה האנגלית, אפשר להשתמש בעברית - "הפניה". אני אעשה זאת עכשיו. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 16:40, 26 בינואר 2007 (IST)

בנוגע לזמן סיבוב הירח, אני מסכים. כדאי להחליף את האורך במילים. שבר עם דיוק של 20 ספרות מימין לנקודה מיותר למדי ולא אומר הרבה (פרט לאדם שעובר עם מחשבון על מנת לחשב בדיוק את מספר השניות). יובל מדר 19:45, 19 יולי 2004 (UTC)

משהו יכול לעזור לי פה אני צריכה לעשות עבודה על הירח ואני צריכה כל מיני מאמרים שמובילים לתשובה של שאלת החקר הבאה: איך הידע המדעי והטכנולוגי בנושא הירח מסייע לנו לפתור בעיות בכדור הארץ? בבקשה תעזרו לי

תנסי פה - http://www.hayadan.org.il/

גילגמש 08:23, 8 דצמ' 2004 (UTC)

תבנית

כיום, התאוריה המקובלת ביותר by far זו תאוריית ההתנגשות. למשל http://www.astronomycafe.net/qadir/q826.html וגם http://imagine.gsfc.nasa.gov/docs/ask_astro/answers/970626.html צריך לנסח בדומה לקישורים (כלומר, להזכיר את התאוריות האחרות, ולציין שתאוריית ההתנגשות היא המועדפת כיום, מכיוון שהיא מסבירה הרבה תצפיות).

תבנית

התבנית תופסת את רובו של הערך באופן די מכוער ודי מפריעה לקרוא את הערך. הייתי שמח אם למישהו היה פתרון. יש נתונים די זניחים כמו הרכב הקרום, שלרוב הקוראים לא יוסיפו הרבה אבל הם "נכנסים" לך לעיניים סתם, בגלל שהם בתבנית. --אפי ב. • שיחה • 10:37, 21 אוקטובר 2005 (UTC)

לא הבנתי משהו

קיוויתי למצוא בערך תשובה לשאלה רבת השנים שלי, ולא נעניתי: מה הכללים שלפיהם ניתן לדעת מתי הירח "שוקע" ו"זורח"? האם כשאנחנו רואים ירח ביום, זה אומר שבדרך מקרה הירח זרח באותו היום, או שהשמש פשוט לא מצליחה להסתיר אותו? גדי אלכסנדרוביץ' 21:49, 14 ינואר 2006 (UTC)

עזרה דחופהההההההה

מישהו יודע איך קוראים לאור הירח?? זה דחוף לי

הילה? Pacman 08:24, 9 אפריל 2006 (UTC)

למה הירח?

למה הירח שלנו הוא ה-ירח וירחים אחרים לא? בויקי באנגלית הסתפקו ב"moon". קקון 03:24, 30 אפריל 2006 (IDT)

כי הוא הירח שלנו, לא? כשאומרים שאנשי זאב הופכים לזאבים כשהירח מלא, האם הכוונה לגנימד? גדי אלכסנדרוביץ' 07:15, 30 אפריל 2006 (IDT)

כדור הארץ יש רק אחד. אבל לגזור מזה את "השמש" ו"הירח" זה מוגזם. לערך הכללי על הירח אפשר לקרוא ירח (כללי). קקון 07:50, 30 אפריל 2006 (IDT)

למה "ירח" ו"ירח (כללי)" יותר מוצלח מ"הירח" ו"ירח"? ("ככה זה באנגלית" זה "ככה" ביותר מלים). עוזי ו. 08:07, 30 אפריל 2006 (IDT)

בגלל המדיניות של השמטת ה' הידיעה. אני מעריך שהרעיון להשתמש בהשמש והירח בא מהפסוקים הראשונים בתנ"ך, אבל גם שם ברור שהמילה העברית היא שמש ולא השמש. זה פשוט עניין של דיוק. קקון 19:02, 30 אפריל 2006 (IDT)

אני מציע לקרוא לערך ירח הארץ. Pacman 19:09, 30 אפריל 2006 (IDT)

המדיניות הזו לא ברורה ואולי כדאי לשקול זאת שוב (האם "המשפט האחרון של פרמה" צריך להפוך ל"משפט אחרון של פרמה"?). בכל אופן, יש הבדל בין "שמש" ובין השמש, וזה ברור כשמש. גדי אלכסנדרוביץ' 19:13, 30 אפריל 2006 (IDT)

"הירח" הוא הירח של כדור הארץ, ו"ירח" הוא ירח כלשהו - זו לשון בני אדם. כל חלופה היא מלאכותית ולא מועילה. העקרון של השמטת ה"א הידיעה אינו גלובלי - לעצמים פרטיים, מיודעים, חשוב להשאיר את ה"א הידיעה, למשל ארגון הספורט "הפועל", וכמובן הדוגמה שהביא גדי "המשפט האחרון של פרמה" - הוא ולא אחר. דוד שי 20:02, 30 אפריל 2006 (IDT)

ירח הולך לאיבוד

מדוע נמחק הנתון על מרחקו הממוצע של הירח מכדור הארץ? עוזי ו. 11:55, 12 מאי 2006 (IDT)

מה זה

ניאום????????.זה בתבנית שטול הירוחמי  :-) 13:55, 11 יולי 2006 (IDT)

טעות....

הלוח שנה המוסלמי פועל על פי השמש והעברי על פי הירח בלבד ולא שתיהם....

הטעות היא שלך. הלוח העברי מבוסס על הירח, אך כל 4 שנים מוסיפים חודש נוסף לשנה (שנה מעוברת) כדי להתאים את הלוח לשמש (זה נעשה כדי שחגי השנה יהיו תמיד לפי העונה המתאימה, לפי התורה פסח צריך להיות באביב). הלוח המוסלמי מתבסס רק על הירח (ללא שנה מעוברת). הלוח הנוצרי (לוח השנה המקובל בשימוש יומיומי) מתבסס רק על השמש. אמצע הדרך 11:43, 4 בינואר 2007 (IST)

שניכם טועים, בעוד לוח השנה הנוצרי מבוסס על השמש ולוח השנה המוסלמי מובסס על הירח, הלוח העברי מבוסס על שניהם ביחד, בגלל זה יש בלוח העברי שנה מעוברת, למעשה הלוח העברי הוא הלוח המדוייק ביותר ומחקרים שנערכו בנאס"א בשנות התשעים מגלים ממצאים שהיו ידועים ליהדות כבר לפני אלפי שנים!

הזריחה הצהובה של הירח

מישהו יודע למה בזריחה הירח צהוב ואילו אח"כ הוא מקבל גוון לבן? למה זה משתנה? למה זה לא תמיד צהוב או תמיד לבן? אלישיב 02:04, 14 בספטמבר 2006 (IDT)

זה מאותה סיבה שהשמש אדומה בשקיעה ובזריחה (והאמת שגם הירח לפמים ממש אדום בשקיעתו או זריחתו). השמיים מפזרים את האור בכחול יותר משמפזרים את אורכי הגל האחרים. וככל שמפוזר יותר אור כחול מה שנשאר נראה יותר צהוב ואדום. עכשיו סמוך לשקיע ולזריחה האור עובר שכבה הרבה יותר עבה של אוויר עד שהוא מגיע אלינו, לכן יותר כחול מפוזר, ומה שנשאר נראה יותר צהוב ואדום. eman • שיחה • (: \ ): 02:21, 14 בספטמבר 2006 (IDT)

בעניין אטמוספירת הירח

מצאתי כמה מקורות לקטע על האטמוספיה בירח והנה הם :
השפעת גזי הפליטה על אפולו והאפשרות ליצירת אטמוספירה עבה על הירח
בתחתית העמוד יש רשימה של כל החומרים שנתגלו על הירח
על הירח
עוד קישור
ליקוי לבנה והאטמוספירה
apolos Apollo 17 Lunar Atmospheric Composition Experiment ויש עוד מקורות בלי סוף

זה מאוד מצחיק לקרוא את הפיקפוק שבראש הערך על עניין האטמוספרי כשמצד שמאל בטבלה כתוב בתמצית -כבר הרבה מאוד זמן- את כל מה שכתוב בקטע על האטמוספירה89.1.234.162 02:08, 2 בנובמבר 2006 (IST)

משהו לא הגיוני

אם הירח היה קרוב פי 15 הוא היה נראה גדול הרבה יותר מפי 15 (נדמה לי ש15 בריבוע) בכל אופן, גם הנתון הזה בספק. הוא היה קרוב, אבל לא עד כדי כך כי אחרת לא היה שורד. Avibliz 13:39, 23 בפברואר 2007 (IST)

אם הוא היה קרוב פי 15 אז הקוטר הנראה שלו היה גם הוא גדול פי 15. זה אומר שהשטח הנראה שלו היה באמת גדול פי 15 בריבוע, והבהירות שלו גדולה פי 2log15. eman • שיחה • ♥ 23:16, 23 בפברואר 2007 (IST)

לא נכון, הירח לא ישתחרר מכדור הארץ

גם כאשר השמש תפוצץ, עדין יקיף הירח את כדור הארץ, אמנם רחוק יותר אך עדיין בתוך באר הכבידה של כדור הארץ שקוטרה עבור עצם בגודלו של הירח הוא 1.5 מיליון קילומטרים - כאחוז מן המרחק בין כדור הארץ לשמש. מה יקרה לירח כשהשמש תהפוך לענק אדום?

הם לא לקחו בחשבון את הממצאים של המחקר על התרחקות הירח מכדור הארץ. דבר שני - הירח עובר את מהירות המילוט של כדור הארץ כך שהוא מתרחק מאיתנו ולבסוף הוא יתנתק כי המרחק גדול יותר יצור כוח משיכה יותר קטן בין הירח לכדוה"א בזמן שמהירות הירח עצמה לא קטנה. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 23:31, 23 בפברואר 2007 (IST)

לדעתי החישוב של 1.5 מיליון קילומטר, פי 4 מהמרחק הנוכחי, לוקח בחשבון גם את הנושא של מהירות המילוט. בדיוק הרי זו הסיבה שגוף שיתרחק מעבר למרחק זה יקבל מהירות גדולה יותר ולפיכך ימלט.

הוא לא ימלט קודם כי זה חלק מההגדרה Avibliz 23:34, 23 בפברואר 2007 (IST)

לא הבנתי מה המשמעות ב"הוא לא ימלט קודם כי זה חלק מההגדרה". ובעניין החישובים, אני לא עשיתי כלל חישובים, אלא רשמתי את מה ששמעתי בערוץ דיסקברי (אגב, רישום החישובים שאתה בעצמך ביצעת נוגד את מדיניות ויקיפדיה). בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 23:38, 23 בפברואר 2007 (IST)

שלום כל יכול, עד כמה שאני יודע הירח לא צפוי להנתק משדה הכבידה של כדור הארץ (זאת התאורייה המקובלת). כאשר אנו רוצים להצהיר הצהרה הפוכה עלינו להביא סימוכין מדעיים ולדון עליהם. במקרה זה ערוץ דיסקברי לא מספיק, ויש למצוא מקור אמין יותר שמראה כיצד ייתכן הדבר. אם תרצה לעשות בדיקה מעמיקה ולהחכים אותנו אז כולנו נצא נשכרים. מלמד כץ 00:03, 24 בפברואר 2007 (IST)

מדוע הערוץ לא מקור אמין מספיק? ‏Almighty ~ שיחה 02:36, 24 בפברואר 2007 (IST)

הערוץ אמין אבל לא כמקור יחיד. בגלל שמדובר בהשערה מהפכנית מוטלת עלינו החובה לבדוק אותה לעומק, כלומר לקרוא בעיון את הפרסומים שעליהם הסתמך הערוץ, להבין אותם ורק אז לכתוב. אני בטוח שאתה האחרון שרוצה שנכתוב כאן משהו לא מדויק, ולכן עלינו לעשות בדיקה יסודית של המידע. מלמד כץ 03:04, 24 בפברואר 2007 (IST)

אולי כדאי להוציא את הנתון השנוי במחלוקת מהערך עד לבירור, בוודאי לא 2 מיליון שנה, אולי 2 מיליארד משום שלפי קצב ההתרחקות הנוכחי בעוד 2 מיליון שנה הירח יתרחק לו עוד 76 אלף ק"מ, עדיין בתוך באר הכבידה. עוד 2 מיליארד זה כבר 760 אלף כלומר ביחד עם המרחק הנוכחי זה יהיה משהו כמו 1.1 מיליון קילומטרים, שוב עדיין בבאר הכבידה אך קרוב לקציה. Avibliz 12:53, 24 בפברואר 2007 (IST)

בקצב של 4 ס"מ בשנה, 2 מליון יתנו לירח עוד 80 ק"מ (ולא 80 אלף); 2 מליארד יתנו 80,000 ק"מ, ולא 800,000. עוזי ו. 19:18, 24 בפברואר 2007 (IST)

באשר לטיעונים הממשמשים ובאים על מלחמת עריכה: טענות כמו "יתכן שיבוא עכבר גדול ויאכל את הירח" הן השחתה ולא צד למלחמת עריכה. עוזי ו. 19:18, 24 בפברואר 2007 (IST)

משיחת משתמש:כל יכול

בתקציר עריכה של העריכה הזאת כתבת שהמידע מבוסס על תוכנית שראיתה בערוץ דיסקברי. המחקרים שמתפרסמים בערוצי המדע הם לרוב מחקרים שמתבססים על מחקר ראשוני (בוויקיפדיה אסור לפרסם מידע שמתבסס על מחקר כזה). לכן אני רואה לנכון לשחזר את העריכה. יש התנגדות? דניאל ༒ שיחה 13:42, 23 בפברואר 2007 (IST)

יש התנגדות - הכוונה ב"מחקר ראשוני" היא רק בוויקיפדיה ואומרת שהויקיפד עצמו עשה "מחקר ראשוני". בערוצי המדע מפורסם מידע המבוסס על מחקרים ותוצאותיהם רואיים להיכתב באינציקלופדיה (כמו כל שאר המחקרים, למרות שאני בכלל לא רואה הבדל) תחת התייחסות של "מחקרים הראו..." ו"משוער כי...". בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 13:48, 23 בפברואר 2007 (IST)

הכוונה במחקר ראשוני היא כל מחקר שמחדש בתחום מסוים שמעולם לא נחקר לפני או אחרי. בכל מקרה עוזי ו. שיחזר כך שיש כבר שני ויקיפדים שתומכים בשיחזור. דניאל ༒ שיחה 20:24, 23 בפברואר 2007 (IST)

נדמה לי שהמחקר הראשוני שאתה מציין אפשר לדלות ממנו מידע בציון שהוא מחקר ראשוני בתחום (ד"א זה אותו המחקר שהיה מצוין שורה לפני - "הירח מתרחק בקביעות מכדו"א במהירות של...").

הטענה של עוזי במחיקה הייתה "דבר הבל" - אני לא רואה זאת כתמיכה בשחזור בגלל שמדובר ב"מחקר ראשוני".

בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 22:44, 23 בפברואר 2007 (IST)

האם הירח יברח משום שכדור הארץ יכול להחזיק אותו במרחק 384,000 ק"מ, אבל לא במרחק של 384,080 ק"מ שבו הוא צפוי להיות בעוד שני מליון שנה? או (בהנחה של טעות סופר), במרחק של 460,000 ק"מ שבו הוא יהיה בעוד שני מליארד שנה? ובכלל, איזו מין דינמיקה זו למערכת של שני גופים - מניין תגיע האנרגיה האדירה הדרושה להפרדה ביניהם? עוזי ו. 19:09, 24 בפברואר 2007 (IST)

הירח מתרחק מכדור במהירות קבועה - באיזושהי נקודה הוא חייב להיתנתק, הכוח הצנטריפוגלי לא ישתנה (כי המהירות של הירח לא משתנה) אבל כוח המשיכה בין שני הגופים (כדוה"א והירח) יקטן - כתוצאה מגדילת המרחק. לבסוף, הכוח הצנטריפוגלי יגבר על כוח המשיכה (או כוח הכובד של כדוה"א, אפשר להגיד) והירח יתנתק משדה הכבידה של כדוה"א. החוקרים, לפי חישוב של המהירות והמרחק של הירח מכדוה"א ומהירות המילוט של כדוה"א משערים כי ההתנתקות תקרה בעוד כ-2 מיליון שנה. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 21:05, 24 בפברואר 2007 (IST)

שלום לכולם, אני רואה צורך להגיב בגלל שהיום עדכנתי את הערך למצב המחקר נכון לעכשיו. אינני נוטל חלק בשום מלחמת עריכה ואינני מתכוון להתעסק בערך הזה כעת, פשוט בגלל שהוא דורש עוד המון עבודה ואני חייב להתחיל לעבוד על התזה שלי... לעניין עצמו: תיקנתי כמה פרטים לגבי התאוריה החדשה של המדענית. את הנושא השנוי במחלוקת השערתי בלי תשובה מוחלטת, בגלל שכרגע אין תשובה כזו ומדענים מוכרים לא מסתכנים לספק אותה ולא יכולים לתת השערה מבוססת לגבי עתידו של הירח (וגם לא לגבי עברו). 40 שנה של מדידות לא מספיקות כדי לתת הערכה מדויקת של קצב ההתרחקות. השגיאה השיטתית במדידות אלו היא בסדר גודל של המדידה עצמה. מלמד כץ 22:12, 24 בפברואר 2007 (IST)

עוד משהו קטן. האפשרות שהירח יתנתק קיימת כי בתהליך הגאות מתבזבזת אנרגיה בצורת חום. הנקודה היא שאין לנו עדיין מספיק נתונים כדי לקבוע את קצב ההתרחקות. דרך אגב היו המון תאוריות אסטרונומיות מוזרות כמו למשל עולמות מתנגשים של עמנואל וליקובסקי. זה ספר מעניין, אבל אין לו מקום בערך כדור הארץ או נוגה. הרעיון שלו לא עבר שום תהליך ביקורת רציני. זה מזכיר לי את חוק המספרים הקטנים - הסקת מסקנות ארוכות טווח מכמות קטנה של מדידות. במדעי הטבע צריך להיזהר מאוד מהתופעה. מלמד כץ 22:40, 24 בפברואר 2007 (IST)

בלי להכיר את פרטי המחקר אני יכול לקבוע בוודאות כי זה מוקדם מדי להסיק מסקנות. ההיכרות שלנו עם בעיית שלושת הגופים ותורת הכאוס כל כך עלובה שהסקת מסקנות בנושא כזה (אפילו של גדולי המדענים) ראויה לספקנות רבה ביותר. טרול רפאים 23:25, 24 בפברואר 2007 (IST)

תורת הכאוס היא נימוק טוב למי שמנסה לנבא באיזו שעה יזרח הירח בראשון לינואר של שנת חמשים מליון ושבע. את ההתנהגות של מערכות at large אפשר לחזות גם בנוכחות גורמים כאוטיים (הם לא שולטים על המערכת). עוזי ו. 11:21, 25 בפברואר 2007 (IST)

עוזי, כאשר יש במערכת 3 גופים המשפיעים עליה משמעותית (הארץ, הירח והשמש שלא לדבר על כך שצריך לקחת בחשבון גם את שאר כוכבי הלכת ובמיוחד את צדק) אנחנו נקלעים לבעית שלושת הגופים הידועה לשמצה כיישום המירבי של תורת הכאוס. בבעיה הזאת אין דרך לנבא את ההתנהגות של המערכת אפילו בגדול מבלי להיקלע לתחומה של תורת הכאוס שבמידה לא מעטה התחילה מניסיון של פתרון הבעיה הזאת. טרול רפאים 12:10, 25 בפברואר 2007 (IST)

התנהגות כאוטית עשויה להופיע בבעיית שלושת הגופים - אני לא מכיר מיון של מערכות כאלה, אבל לא סביר שהתנהגות כזו עשויה להופיע במערכת עם יחסי מסות ומרחקים כמו השלשה שלנו. עוזי ו. 15:19, 25 בפברואר 2007 (IST)

מניין באה האנרגיה המאפשרת לירח להתרחק, אם לא מהקטנת המהירות שלו?! עוזי ו. 11:21, 25 בפברואר 2007 (IST)

עוזי, אתה מתבלבל שלא לצורך. לא מדובר באנרגיה שגורמת לירח להתרחק, אלא מדובר בחוסר באנרגיה אשר מחזיקה אותו במסלולו סביב כדור הארץ. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 15:11, 25 בפברואר 2007 (IST)

הנחתי הרגע כוס תה ליד המקלדת. כעת אני מתבונן בה ומחכה שכאשר הנוזל יתקרר, הכוס תאבד את האנרגיה שמחזיקה אותה על השולחן, ותתחיל לרחף. זה יהיה חידוש מרשים ביותר, מכיוון שמאז ניוטון לא נצפתה אף מערכת שצריכה אנרגיה כדי להשאר במקום. עוזי ו. 15:16, 25 בפברואר 2007 (IST)

סליחה, התבלבלתי. התכוונתי לכך שהמהירות של הירח עוברת את מהירות המילוט מכדוה"א, כלומר יש לו כבר את האנרגיה הדרושה בשביל להתנתק. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 15:23, 25 בפברואר 2007 (IST)

4 ס"מ לשנה זאת מהירות קטנה מאוד - הרבה יותר קטנה ממהירות המילוט. הירח מתרחק מכדור הארץ משום שהוא מאבד אנרגיה קינטית באופן מתמיד כתוצאה מפעולת כוחות הגאות ושפל. על פי חוקי קפלר - מהירות סיבוב קטנה יותר (פחות אנרגיה קינטית) מחייבת את הירח למסלול רחוק יותר. במילים אחרות, לולא כוחות הגאות הירח לא היה משנה את מסלולו. מלמד כץ 15:42, 25 בפברואר 2007 (IST)

הוא מדבר על המהירות הנוכחית. עוזי ו. 15:49, 25 בפברואר 2007 (IST)

ניתי מחשבון וניחזי. מהירותו של הירח: $\ {\frac {2\pi \cdot 384000}{30\cdot 24\cdot 3600}}=0.93$ קילומטרים לשניה, בעוד שמהירות הבריחה במרחק שבו הירח נמצא היא $\ 11.2\cdot {\sqrt {\frac {6500}{384000}}}=1.45$ קילומטרים לשניה - קצת יותר (כל השוויונות הם שוויונות של פיזיקאים). יש לי גם ניסוי שמוכיח שאין לירח מספיק אנרגיה כדי לברוח: ראיתי אותו אמש. עוזי ו. 15:49, 25 בפברואר 2007 (IST)

אבל חישבת את הרכיב הטנגנטיאלי של גוף שנמצא במסלול. זה לא קשור למהירות מילוט. המהירות הזאת מתאימה לחוקי קפלר והיא לעולם לא תאפשר לירח להימלט משדה הכבידה של כדור הארץ. מלמד כץ 15:57, 25 בפברואר 2007 (IST)

אדרבא - מכיוון שאנחנו יודעים שהירח שם, אפשר היה להסיק שאין לו מספיק אנרגיה לברוח גם בלי מחשבון. אבל גם באמצע הנסיון לשכתב את חוקי המכניקה השמימית, את הטענה ש"יש לירח האנרגיה הדרושה בשביל להתנתק" אפשר לבדוק (ולשלול) מספרית. עוזי ו. 16:21, 25 בפברואר 2007 (IST)

התרחקות הירח

אחד מספרי האסטרונומיה שלי אומר, ש: הירח מרתחק מכדוה"א בהשפעת כוחות הגאות והשפל, והוא ימשיך להתרחק עד אשר הוא יגיע למצב שכדוה"א יהיה נעול ביחס אליו - דהיינו, את הירח אפשר יהיה לראות רק מחציו האחד של כדוה"א. אז, השמש תאט את כדוה"א, ואותם כוחות גאות-ושפל יקרבו את הירח אל כדוה"א עוד ועוד, עד שהוא יגיע לגבול רוש, יתנפץ לרסיסים וייצור סביב כדוה"א טבעת של שברים. אבל זה כמובן תהליך מאוד מאוד ארוך, ואני לא בטוח אם השמש תתקיים מספיק זמן כדי שהוא יגיע לסופו. מארק ברלין 16:01, 25 בפברואר 2007 (IST)

באנציקלופדיה העברית מופיע החלק הראשון של התרחיש הזה (הנעילה - במרחק של 530,000 ק"מ, והקפה הנמשכת 47 ימים). עוזי ו. 16:21, 25 בפברואר 2007 (IST)

בקנה מידה שעליו מדובר קורים המון דברים מעניינים - למשל יש אי אפשר להזניח את האסטרואידים (שאנחנו מאוד רחוקים מלדעת מה ההשפעה שלהם). פגיעה מסדר גודל של שומכייר לוי 9 מאיינת את כל המשמעות של החישוב. טרול רפאים 17:21, 25 בפברואר 2007 (IST)

דבריו של מארק מעניינים מאוד. אני עדיין לא מבין למה הירח יתחיל להתקרב בשלב מסויים. באופן אינטואיטיבי הייתי אומר שגם במצב של נעילה כוחות הגאות ימשיכו לפעול והירח ימשיך לאבד אנרגיה וימשיך להתרחק. מלמד כץ 01:05, 26 בפברואר 2007 (IST)

טיפול בערך במסגרת מיזם אסטרונומיה

לערן, שהתנדב לטפל בערך. לאחר שבדקתי קצת מקורות, נראה לי שהערך (המומלץ) בויקי-אנגלית טוב למדי. הייתי בכל זאת משווה נתונים עם מה שכתוב באתר של נאס"א לגבי הירח. לגבי הפתיח - הייתי מקצר אותו קצת. גם בויקי-אנגלית הוא ארוך מדי. מלמד כץ 04:10, 21 ביוני 2007 (IDT)

בינתיים תרגמתי מאנגלית את הפתיח, פרק "פני הירח" וחלק מ"מאפיינים פיזיים". הפתיח היה ארוך, קיצרתי והעברתי חלקים ממנו למקומות אחרים בערך, יתכן שאפשר להמשיך עם זה. בזמן הקרוב לא יהיה לי זמן לעבוד על הערך, ואשמח מאוד אם ימשיכו לטפל בערך. עדיין נשאר הרבה חומר שאפשר לתרגם מאנגלית ויש מקום לפירוט נרחב בהרבה על הירח בתרבות האנושית (ובפרט במסורת היהודית). ערן 14:21, 21 ביולי 2007 (IDT)

שינוי שם הערך לשם קצת מדעי יותר - "לונה"

מי בעד?

אנו מנסים ששמות הערכים יהיו שמות עבריים. נטע - שיחה - אהמ 20:59, 25 ביוני 2007 (IDT)

הוספת התרשים של המרחק בין כדו"א לירח, ול הדרך הזמן שלקח לור לעבור

אני בעד להוסיף את התרשים של ויקי האנגלית, של המרחק בין כדו"א ללונה. ההיתי שמח לעשות זאת בעצמי... הבעיה היא שאני לא יודע בדיוק איך. אני מקווה שאני עוזר ולא רק מציק. [=

הערך נכנס לטיפול 10,000 ע"י משתמש ותיק. תן לו לגמור. חגי אדלר 21:20, 25 ביוני 2007 (IDT)

שינוי שם הערך לשם יותר מדעי 2 - לבנה

שלא כמו הקודם, לבנה זה השם העיברי הרשמי של הירח. אנחנו לא רוצים להיות כמו איןציקלופדיה.--משועמם 11:41, 8 בדצמבר 2007 (IST)

הירח הוא שם מצוין, עברי למהדרין. דוד שי 12:00, 8 בדצמבר 2007 (IST)

ערך מומלץ?

מי בעד?--משועמם 11:44, 8 בדצמבר 2007 (IST)

עדיין לא. ראה #טיפול בערך במסגרת מיזם אסטרונומיה. ערן 12:19, 8 בדצמבר 2007 (IST)

2 ערכים בעלי אותו שם

יש 2 ערכים "הירח" ו "ירח" תחליטו מה עושים... לדעתי צרי לסכם את הכל בשם "ירח" זו בעיה... Kingston «  שיחה ● מחשבים 16:56, 12 בדצמבר 2007 (IST) טחליטו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!Kingston «  שיחה ● מחשבים 17:02, 12 בדצמבר 2007 (IST) Kingston «  שיחה ● מחשבים

אתם (kingston ועוד) גם קוראים לפני שרצים לכתוב בדפי השיחה? לא נראה לי! חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ו' בטבת ה'תשס"ח • 18:13, 14 בדצמבר 2007 (IST)

אורו של הירח בכלל שטח כדור הארץ

שאלה - הירח מאיר על כדור הארץ בלילה, ישנם מקרים שגם ביום הוא נראה, שאלתי היא אם הוא נראה לנו במהלך שעות היום מה קורה בצד השני של כדור הארץ האם שם חשוך אני אשמח אם יש למשהו תשובה לשאלה שלי השואל הוא אילון בר בן ה-10

אם רואים את הירח במקום אחד, אז בצד השני של כדור הארץ (ליתר דיוק, ב"נקודה האנטיפודית" שזה בדיוק ממול, במקום הרחוק ביותר) לא רואים את הירח. אם במקום הראשון רואים גם את השמש וגם את הירח, אז בצד השני לא רואים לא את זה ולא את זה. זה אומר שיש להם לילה חשוך. עוזי ו. 09:25, 5 בפברואר 2008 (IST)

היווצרות הירח

הערך מתייחס לתיאוריה המובילה להיווצרות הירח (פגיעה על ידי עצם בסדר הגודל של מאדים) כתיאוריה שולית והתיאוריות הבולטות שם הן אלו שעבר זמנן!Amirber - שיחה 07:59, 10 במרץ 2008 (IST)

אתה מוזמן לערוך תוך הבאת סימוכין כמקובל. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ג' באדר ב' ה'תשס"ח • 22:17, 9 במרץ 2008 (IST)

סימוכין מספיק טובים?

[Origin of the Moon in a giant impact near the end of the Earth's formation]

[[http://www.ingentaconnect.com/content/ap/is/2001/00000150/00000002/art06581 A Scaling Relationship for Satellite-Forming Impacts

ומהויקי האנגלית: [[[:en:The moon#Formation|Giant Impact Theory - Today, the giant impact hypothesis for forming the Earth–Moon system is widely accepted by the scientific community.]]]Amirber - שיחה 13:52, 10 במרץ 2008 (IST)

מדוע נמחקו הפסוקים?

רציתי לדעת מדוע נמחקו פסוקי התנ"ך הרלוונטיים להיווצרות הירח?

ניתן לקרוא את התשובה לכך ב:שיחת משתמש:77.124.61.63. במידה ויש לך השגות על כך - כאן המקום לדון בזה. Amirber - שיחה 15:46, 29 באפריל 2008 (IDT)

הנה השיחה, היות ובעתיד היא תמחק על ידי בוט האנונימים:

שלום, ויקיפדיה כתובה מנקודת מבט מדעית, ולא דתית. לפעמים ניתן לפרט על התייחסויות דתיות למושאי הערכים - במקום נפרד, ובאופן נייטרלי. ‏pacman - שיחה 16:25, 23 באפריל 2008 (IDT)

מידע היסטורי מובהק איינו כלי מדעי? האם איננו קובעים קביעות אך ורק על-פי התבססות על מידע עתיק כתוב? אם היינו מוצאים ממצא כזה על כלי חרס אי-שם האם לא היינו מתייחסים לזה ברצינות גמורה? מדוע לתנ"ך אין ערך מדעי?

אנחנו לא בודקים בעצמנו למה יש ערך מדעי ולמה לא, אלא משאירים את העבודה הזו לקהילה המדעית. כאשר התורה תחשב שם למקור היסטורי, נוכל להציג אותה לצד תאוריות אחרות. אגב, התייחסות לכל מילה בתנ"ך כפשוטה היא דווקא דבר שמאפיין פונדמנטליסטים נוצרים מסוימים. ‏pacman - שיחה 16:34, 23 באפריל 2008 (IDT)

לא ראיתי שיש התייחסות לכל מילה כפשוטה. ההפך, הובאה התייחסות פרשנית של חז"ל לפסוקי התורה. אינך יכול לפסוח על דעתם ואומונתם של מליאדים תוך נפנוף בחוסר אישור מדעי מקהילה שמראש אינה פתוחה לקבל דבר כזה. אינך יכול להשאיר את האמונה מחוץ למדע ולהתעלם מפסוקים חשובים אלו. שאר התאוריות לא נמחקו ולא נעשה בהן שינוי. הן נשארו למרות שהן שייכות לקהילה מאד מצומצת ומסוגרת בעצמה. התאוריה שהוספה, היא זו בעלת התימוך הרחב ביותר שכן היא נכתבה מפיו של הקב"ה. מדוע ההתנגכדות הגדולה להביא לציבור פסוקים אלו. יראו הציבור וישפטו!

אל תחזור ותערוך את הערך לגרסה המקובלת עליך כל עוד לא הושגה הסכמה. איתי - שיחה 16:41, 23 באפריל 2008 (IDT)

כיצד אדע אם הושגה הסכמה? מי הם המסכימים על-כך?

ברצוני להוסיף כמה מילים על הנושא.

זכינו והגענו למדינה משלנו. שנים רבות חיינו בצל הגלות בה השתדלנו למעט את עצמנו ככל האפשר ולמנוע כל חיכוך שיהיה עם העולם שבחוץ. נוצר מצב שהתורה והמדע הפכו כמעט לכלים מנוגדים. דבר זה הוא אבסורד לעובדה שהעולם נברא עפ"י התורה. הזוהר מסביר שהקב"ה "הסתכל באורייתא וברא עלמא". כל פרטי העולם נבראו לפי אורות ויסודות הגנוזים בתורה. על-כן אין שחר לטענה שיש סתירות בין התורה והמדגע. אין ביכולתינו לבטל ממצאים מדעיים וכמובן שאין באפשרותנו לבטל אות מתורת ישראל. עלינו לדעת להיות חוט מקשר בין שני עולמות אלו ולמצוא את התורה שבממצאים ובתאוריות ואת המחשבות המדעיות (על הוכחותיהן) בפסוקי התורה.

אינני חולק על תאוריות כמו המפץ הגדול ודומיהן, ואינני יכול לחלוק על התאוריות שהובאו בערך היות ולא הבנתי אותן. אינני פוסק שהפסוקים שהובאו הן התאוריה הבלעדית וכל מחשבה אחרת היא נוראית ואסורה לפרסום (כמו שחשבו אותם פודמנטליסטים שהזכרת). פשוט, הזדעזעתי מעט מכך שכל התאוריות המלומדות הובאו בערך זה ופסוקי התורה כאילו נזנחו ונשכחו. האמנם אלו התאוריות היחידות על היווצרות הירח? האמנם התאוריה הראשונה היא הרווחת ביותר? בקרב מי? כמה אנשים שמעו על תאוריה זו וכמה שמעו על הפסוקים שאינכם מאשרים לפרסום?

מדוע אנו מתביישים בתורתנו? במשך שנים ואף היום הוכיחו שוב ושוב כי עובדות שונות אשר נדרשו עשרות שנות מחקר נכתבו בפסוקיה של תורתנו. ספרים שונים ונכתבו על כך ואין כאן המקום להרחיב. אל לנו להעלים את פסוקיה של תורתנו מעיני הקוראים.

שלום לך, כפי תשוכל לראות בדף השיחה של הערך הירח שינוי כגון מה היא התיאוריה המועדפת כיום מתבצע תוך הבאת סימוכין. כפי שאתה מתאר בפסקה שלמעלה וכפי שרבים וטובים טענו לפנינו - התורה באה להסביר את דרכו של האדם כדי להגיע לשמיים ולא את דרכי השמיים. תאור בריאת המאורות אינו תאור מדעי ואינו תאוריה בעיקר מכוון שתיאור זה לא ניתן להפרחה (וגם אין כל סיבה לכך). לדעתי יש בהחלט מקום לערך כמו "בריאת הירח לפי התנ"ך" או ניסוח דומה, ואף יכולה להיות לכך הפניה מן הערך. אף על פי כן הערך הירח נכתב על פי הידיע המדעי, וככזה הוא נתון לשינוי עם התקדמות הידע (אתה מוזמן לראות בדיוק את הדרך שבה שונתה התיאוריה שמובילה לגבי היווצרות הירח). את התאורים הכתובים בתנ"ך - לא ניתן לשנות וגם לא לבדוק וככאלה הם אינם מדעיים. ניתן לקרוא בתנ"ך ולפרש אותו כמסביר תיאוריה זו או אחרת, אבל טיבן של תיאוריות מדעיות - להתחלף (או להשתנות) בבוא היום. הערה נוספת לגבי השינויים שלך, "התיאוריה המועדפת על אלו שאינם מאמינים בתנ"ך" - אנא ממך אל תגזור על כל המדענים בתחומים הנ"ל הערה כוללנית שכזו - דבר זה פשוט אינו נכון.

מועדים לשמחה Amirber - שיחה 23:50, 23 באפריל 2008 (IDT)

תכולת הברזל בירח - משהו כאן לא מסתדר

מחד גיסא - נאמר כאן לגבי המעטפת שהיא "עשירה יותר בברזל מאשר זו של כדור הארץ"

מאידך גיסא - נאמר בפיסקה לגבי תאוריית המכה הגדולה ש- "הירח עשוי להכיל פחות ברזל מאשר כדור הארץ"

מקריאה נרחבת בנושא למדתי שהיותו של הירח עני בברזל היא בגדר עובדה ולא השערה,ומהווה יסוד לתאוריית ההתנגשות [1] ...משהו כאן לא מסתר

הסבתי את תשומת ליבו של מרחיב הערך לדיון. חגי אדלר • שיחה • הצבעת כבר על שינוי מדיניות המחיקה בפרלמנט? • ט"ז בחשוון ה'תשס"ט • 18:26, 13 בנובמבר 2008 (IST)

יש לשים לב שהמשפט נוגע למעטפת של הירח. את המשפט תרגמתי במקור מאנגלית, אבל ביסוס לזה אפשר למצוא גם ב[2] ערן - שיחה 11:42, 14 בנובמבר 2008 (IST)

התרחקות הירח מכדור הארץ

הירח מתרחק מכדור הארץ בגלל חוק פיזיקלי בשם שימור התנע הזויתי.הסבר: כדור הארץ מסתובב על צירו מהר יותר מסיבוב הירח מסביב לכדור הארץ. על כן בזמן גאות מי האוקינוס, בצד הקרוב לירח, המים מתרוממים מעט קדימה בהשוואה לציר הדמיוני המחבר בין הירח לכדור הארץ. לכן מרכז המסה מעט קדימה. מרכז המסה הנמצא מעט לפני הציר מאיץ את מהירות הסיבוב של הירח מסביב לכדור הארץ. חוק שימור התנע הזויתי גורם, בעקבות זאת, לירח להתרחק מכדור הארץ כך שהתנע הזויתי נשמר.

נחיתת האדם הראשון על הירח

לפי הערך האנגלי בויקיפדיה, הייתה ב 21 ליולי 1969. על כן שיניתי את אשר היה רשום בטעות קודם לערך הנוכחי.

התרחקות הירח

לא הבנתי איך התרחקות הירח כתוצאה מהשפעת הגיאות אמורה להיעצר. האין קצב הסיבוב של הירח סביב מרכז המסה קטן עם הגדלת מרחקו ממנה? או אולי קצב הסיבוב של כדה"א קטן עוד יותר מהר בהשפעת הגיאות?

מקור השם "ירח"

― הועבר מהדף שיחה:ירח
האם המקור הוא לא בירח (אל)? יוסאריאן • שיחה 01:40, 27 ביולי 2010 (IDT)

מן הסתם יש קשר. אבל למה אתה מניח את הכיוון הזה (העצם על שם האל)? כמו ביתר שמות האלים, כמובן. אביעדוס • ט"ז באב ה'תש"ע, 01:45, 27 ביולי 2010 (IDT)

נדמה לי שהאל קדום יותר, למעשה אני משער שפעם היתה זהות בין האל לעצם.

מה שחשוב לענייננו זו השאלה מניין הגיע השם לשפה העברית - אם משפה אחרת, קדומה יותר, לדעתי זה שווה איזכור בערך. יוסאריאן • שיחה 01:59, 27 ביולי 2010 (IDT)

על כל פנים, נראה לי שהעניין שייך דווקא לערך הירח. Kulystab • שיחה • שהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • ט"ז באב ה'תש"ע • 02:04, 27 ביולי 2010 (IDT)

מקור המילה ירח הוא באוגריתיתאכדית כמובן. Rex - שיחה 02:18, 29 ביולי 2010 (IDT) 

על סמך מה אתה אומר את זה? אביעדוס • י"ח באב ה'תש"ע, 02:30, 29 ביולי 2010 (IDT)

חשבתי שזה טריביאליי. על כל פנים, עד שתמצא מילון, מקווה שתסתפק בזה. Rex - שיחה 02:58, 29 ביולי 2010 (IDT)

יופי: מקור המילה העברית הוא בפרוטו-שמית.. stating the obvious? אביעדוס • י"ח באב ה'תש"ע, 17:53, 29 ביולי 2010 (IDT)

אאוצ', טעות גסה. תיקנתי. Rex - שיחה 23:14, 29 ביולי 2010 (IDT)

ראוי להוסיף לקישוריות במחקר על הירח קישור למאמר על זיוף הנחיתה על הירח

ויקיפדיה מפרסמת מאמר ניפלא על תיאוריית זיוף הנחיתה על הירח בשנת 1969 ע"י האמריקאים ומביאה הוכחות חותכות של החוקרים - ואני חושב שכדי להוסיף קישור למאמר זה כי אם זה נכון אז המידע שבמאמר על הירח אינו אמין וצריך תיקון אנה הציצו

ליתר דיוק, ויקיפדיה מביאה כמה מהטענות העיקריות בנושא, ומפריכה אותן אחת לאחת. לכל היותר, אפשר להביא את המאמר הזה בפרק "ראו גם". צחי - שיחה 22:54, 16 באוגוסט 2010 (IDT)

שלום צחי לפי דעתי ענית תשובה מופרכת וחסרת כל בסיס כי אם היית קורא את המאמר שפורסם בויקיפדיה היית מבין שבמאמר עצמו אין שום הפרכות לנושא אלה טענות חסרות מקור ואף אחד מהצוות שלכם לא משקיע זמן לחקור את האמת ולהביא הוכחות או הפרכות כמו שאתה אומר !!!! אני יצרף לינק לאתר שמרכז הוכחות לזיוף וכן את הניסיות להכחיש את הזיוף אנה ממכם קוראים ניכבדים תבדקו בעיון רב ותחליטו לבד !!! ודרך אגב יש לי עוד הרבה להוכיח שהמידע בויקיפדיה אינו מבוסס על הוכחת האמת אלה מעתיק ממקורות שונים ללא בדיקת אמינותם של המקורות

http://www.weizmann.ac.il/zemed/net_activities.php?cat=1450&incat=1412&article_id=2093&act=forumPrint אם הלינק לא עובד נסו קופי ופייסט

יש לכתוב "אני אצרף" ולא "אני יצרף", "אנא מכם" ולא "אנה ממכם", ועוד ועוד. ויקיפדיה אינה עוסקת ב"הוכחות", מחקר מקורי אסור כאן. ‏odedee • שיחה 07:18, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

גם בטענות בעד הקונספירציה, בויקיפדיה ובדף של מכון ויצמן שהבאת, אין מקור, ואני לא רואה שזה הטריד אותך. לעצם העניין, ויקיפדיה מרכזת את הידע הקיים בתחומים השונים, ואינה עוסקת בהוכחות, כפי שכתב עודדי מעלי. כאשר הידע אינו טריביאלי, משתדלים להביא מקורות. במקרה זה, גם אתה יכול להוכיח את ההפרכות, בניסוי בחצר האחורית שלך, אם רק תרצה. או שלחלופין, חפש את הפרק המתאים בסדרה myth busters. צחי - שיחה 18:56, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

לידידי היקר אבשלום חור .... ככה לא מקבלים את פנם של עולים חדשים אני בטוח שאם תירצה לנסות לדבר איתי בשלושה שפות שאני שולט בהם כשפת אם אני אמצא הרבה שגיאות וטעויות . בנוסף אני מעוניין שתיקרא מאמר של ויקיפדיה על התחדשות של השפה העיברית ותבין שהשפה העיברית שורבטה והישתנתה מיספר פעמים ועד היום מומחי הפקולטה לעיברית בירושלים אינם מבינים איך העיברית של היום הישתנתה במאוד מהעיברית המקורית שממנה היא נילקחה ...... התחדשות השפה העיברית

לידידי צחי אותך אני מחבב שבודקים את הפרופיל שלך אפשר להבין שאתה רודף צדק "גם משתמש זה מאס במפעילי המערכת, ופרש מהויקיפדיה, וחזר בתקווה לעתיד טוב יותר." ו דרך אגב אם ויקיפדיה אינה עוסקת בהוכחות אז חובה עליכם להראות לציבור הקוראים שיש שתי צדדים למטבע ו המידע שאתם מביאים אינו מוכח מדעית אלה הובה בשם ההיסטוריה או בשם מישהוא אחר ... בסך הכול אני ביקשתי מהתחלה - אם אתם מפרסמים באנציקלופדיה שהנחיתה על הירח הראשונה הייתה ב 1969 אנה תיכתבו גם יש גירסה סותרת שטוענת שזה היה זיוף או לפחות תוסיפו קישורית רק לידעתכם בוועדת החקירה של אסון מעבורת קולומביה הוועדה הגיע למסקנה ברורה שלנ ס א אין חללית בטוחה וציוד מתאים כדי להנחית אדם על הירח ואנחנו מדברים על העשור האחרון ולא על 40 שנה אחורה אז בבקשה תשקלו שוב מחדש לתת מידע הוגן לציבור הקוראים שלכם

אלמוני יקר, ראשית, אין שום דרך בעולם בה תוכל לשכנע אותי שהנחיתה על הירח לא היתה אמיתית. הטענות בעד הנחיתה טובות ועולות בעשרות מונים על הטענות נגדה. שנית, אם רצית הוכחה מדעית, מצאתי עבורך את הדבר הכי קרוב: תוכנית שלמה של myth busters, שחיפשתי בשבילך ביוטיוב לאחר שלא טרחת לחפש בעצמך, שמראה חלק מהטענות המוכיחות לכאורה שהנחיתה היתה מבוימת, וכיצד התנאים ליצירת הבעיות לכאורה בצילומים בהחלט היו יכולים להתקיים על הירח.

• http://www.youtube.com/watch?v=mefEKqzq8cg חלק ראשון, ובו יסופר מדוע התאורה לא היתה אחידה.
• http://www.youtube.com/watch?v=RfKItI-cHPM חלק שני, עם המשך ניסויי תאורה.
• http://www.youtube.com/watch?v=NOv_zvM-oJQ חלק שלישי, ובו יסופר מדוע טביעת הרגל בקרקע הירח כל כך יציבה, למרות שאין לחות, ומדוע לא ניתן היה לצלם את הליכת הירח על כדור הארץ.
• http://www.youtube.com/watch?v=oCNV1hiKpLI חלק רביעי, ובו יסופר מדוע הדגל מתנופף בלי רוח, ומדוע הליכת הירח היא הדבר הכי טבעי בכבידה הנמוכה של הירח.
• http://www.youtube.com/watch?v=0dTATMEJSuQ חלק חמישי, ובו יסופר על האור החוזר מן המראות שהונחו על קרקע הירח על ידי האסטרונאוטים.

בנוסף, כ-500 ק"ג של סלעי ירח הובאו לכדור הארץ על ידי האסטרונאוטים. מאיפה אתה חושב שהגיעו הסלעים האלה? אלפי אנשים הועסקו על ידי נאס"א וקבלנים חיצוניים בבניית חלליות אפולו, הכנה לטיסה ובקרה על הטיסה. האם יתכן שכולם שמרו על פיהם, ואף אחד לא הדליף דבר?

במקרה, קראתי את דו"ח ועדת החקירה של אסון הקולומביה מתחילתו עד סופו. אולי אני טועה, אך לא זכורה לי התחייחסות שלהם ליכולתה של נאס"א לנחות על הירח. בכל מקרה, ברור שהיום אין לנאס"א כלי רכב חללי שיכול להגיע לירח. האחרון שעשה זאת נמצא במוזיאון אי שם.

בערך זה, שעוסק בירח ולא בנחיתה עליו, אין מקום לקישור לערך על תיאוריות הקונספירציה בנושא. בעיקר משום שהדעה הזאת נחשבת לשולית, ואף סהרורית.

לבסוף, קרא בעיון את האתר הזה: http://www.clavius.org/ .

אני מקוה שתנוח דעתך שנאס"א באמת טסה לירח. ואם לא, אני מציע לך למצוא משהו יותר טוב לעשות בחיים. צחי - שיחה 16:54, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

ידידי היקר צחי אני באמת מחבב אותך הוכחת לי לפחות שאתה מנסה ליבדוק את האמת ובדקת ..... כל הכבוד אני יענה לך על חלק מהטענות אני מקווה שזה יספיק אם לא אני ישלח לך מחקר שלם למייל האישי 1. נאס"א קיבלו 30 מיליארד דולר כדי לביים את הסרט מוכרח שהם ינסו להיתגונן ולהוכיח אחרת 2. הסלעים שהובאו מהירח - לפי ויקיפדיה נמצאו גם כן באנטרטיקה

ניתוח כימי של הסלעים מראה כי הם מכילים הרכב איזוטופי שונה וחסרים בהם יסודות חשובים. ישנם רק כמה סלעים זהים להם, כאלה שמקורם במטאוריטים שנפלטו מהירח ומצאו דרכם לאנטארקטיקה במהלך התרסקויות מטאוריטים.

וכן אם יכלו לינחות על הירח לפני 40 שנה למה היום לא ניתן מה קרה להיתפתחות הטכנולוגיה

שאלת לגבי עדויות אכן יש עדויות ומיסמכים המתעדים את ביום הסרט וכן פורסם ליפני שבוע ב YNET ויצא סרט נוסף

הצד האפל של הירח: מדע או בדיוני

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3935159,00.html

מצאה קובריק בביתה ארגז ובו מסמכים עליהם התנוסס הכיתוב "סודי ביותר". בתוכו נדהמה לגלות את הפרטים המלאים על שיתוף הפעולה בין בעלה המנוח, במאי "2001: אודיסאה בחלל" לבין סוכנות החלל האמריקנית נאס"א. קובריק חושפת את המסמכים המלמדים כי שירותיו של בעלה נשכרו כדי לייפות את שיגור מעבורת החלל "אפולו" ולהכינה לשידור טלוויזיוני נוצץ, בין היתר באמצעות מצלמתו המיוחדת שניתנה לו מידי נאס"א, היחידה מסוגה בעולם. צעד קטן ומתוכנן מרואיינים רבים מלווים את "הצד האפל של הירח" ב-53 דקות שידורו, בהם גם בכירים בממשל האמריקני וגורמים צרפתיים המאשרים שאם שירותיו של קובריק לא היו ניתנים, אף אחד לא היה צופה במשדר המכונן. "צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות"? הטקסט נכתב, כך על פי הסרט, זמן רב לפני הנחיתה, ולארמסטרונג היה זמן רב להתאמן עליו

שכחת את הפסקאות האחרונות:

רק מאמצע הסרט והלאה מתחיל להבין הצופה שפני הדברים קצת שונים, ושהסרט, איך נגיד את זה בעדינות, לא ממש מציאותי. זה קורה בעיקר כשמדובר על רציחות במסגרת המירוץ לחלל של ארצות הברית נגד זה של רוסיה, ובסצינות הסיום בהן המרואיינים מתפקעים מצחוק לנוכח הטקסט שעליהם להקריא.

אז הנחיתה על הירח היתה או לא היתה? והסרט שלפנינו - דוקומנטרי או בדיחה מטופשת? נרמוז רק שבאוסטרליה בחרו לשדר את הסרט הזה ב-1 באפריל, ומעבר לכך, את המסקנות שלכם מהצפייה כדאי שתסיקו לבד.

אולי בימים הקרובים תהיה לי סבלנות לענות לשאר טענותיך. אני לא יודע למה, אבל אולי. צחי - שיחה 00:28, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

צריך להוסיף את סמל הירח המקובל באסטרונומיה

השוו את ערך זה בויקפדיות בשאר העולם. כמה שזה פשוט, דברים קטנים כאלה משלימים את הערך.

תוכנים

מי הם "התוכנים הקדמונים" שחשבו שיש על הירח ים? סוג של תוכי???!!! kotz - שיחה 12:19, 9 במאי 2012 (IDT)

"תוכן" היא המלה העברית לאסטרונום. עוזי ו. - שיחה 12:23, 9 במאי 2012 (IDT)

טעות בזיהוי

היי יש טעות מתחת לתמונה של ניל אמסטרונג. רשןפ שהאיש הראשון שהלך על הירח הוא באז הנדריך משהו כזה והצלם הוא ניל. לתקן ומהר!

הירח

אין את השם של הירח בעברית ובאנגלית הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
46.120.254.212 17:56, 6 בפברואר 2013 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.space.com/scienceastronomy/solarsystem/lunar_atmosphere.html
  • In הירח on 2011-11-22 22:29:17, 404 Not Found
  • In הירח on 2011-11-27 23:42:40, 404 Not Found
  • In הירח on 2012-01-20 04:36:50, 404 Not Found
  • In הירח on 2013-05-04 00:23:19, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 03:23, 4 במאי 2013 (IDT)

הוסר ערן - שיחה 10:17, 17 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.forgefx.com/casestudies/prenticehall/ph/eclipse/eclipses.htm
  • In הירח on 2013-05-04 00:23:29, 404 Not Found
  • In הירח on 2013-05-05 02:48:55, 404 Not Found
  • In הירח on 2013-05-14 16:54:17, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 19:54, 14 במאי 2013 (IDT)

הוסר ערן - שיחה 10:17, 17 במאי 2013 (IDT)

הכבידה של הירח

בהשוואת מסת הירח למסת כדור הארץ אנו מגלים שהארץ כבדה פי 81 מהירח. עם זאת, כח הכבידה שעליה הוא רק פי 6. למה זה? לפי נוסחת הכבידה של ניוטון התאוצה על גוף עומדת ביחס ישר למסת הגוף השני. האם המרחק בין נקודת מרכז המסה שבירח הוא קטן פי קצת פחות מארבע כל כך משמעותי? הוא מגדיל את הכוח בריבוע של עצמו, כלומר פי 16, מה שנותן לנו 16*6 = 96 שזה בערך 81 עם כל העיגולים שעשינו. המממ. הגיוני. 93.172.54.169 23:55, 24 באוגוסט 2013 (IDT)

נכון בהחלט, נוסף לכך, בערך תאוצת הכובד תוכל לקרוא כיצד מבוצע החישוב במדויק. Amirber - שיחה 21:59, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

בעברית רשום שהירח לא מסתובב סביב צירו אבל באנגלית רשום שהוא כן.... דווח על ידי: 37.26.146.140 20:08, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

צודק, צריך לנסח מחדש. המשפט "סיבוב הירח סביב צירו העצמי בתקופות קדומות הואט עד עצירה" שגוי לחלוטין. התיאור הנכון נמצא בערך תהודה מסלולית "[הירח] כבר איבד את הסיבוב העצמי שלו, והוא נמצא במצב של סיבוב סינכרוני (Synchronous rotation) כתוצאה מנעילת גאות (tidal locking). במצב זה, מהירות הסחרור הצירי שלו משתווה למהירות הקפתו את כדור הארץ, וכתוצאה מכך, צד אחד שלו תמיד פונה אל כדור הארץ.", אביהו • שיחה 20:24, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

שיניתי את הניסוח. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 21:01, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

מכת ירח

ראובני, מה זה 'אבד עליו הכלח'?! כאן הוויקינגיםבוויקיפדיה אנחנו מתעדים היסטוריה, לא מעלימים בשם חוסר רלוונטיות. ייתכן שיקומו במקום אחר בערך, אך לדעתי שייך בערך, לפחות עד שייכתב הערך מכת ירח. מתייג גם את בר דעת ואת אלון שהיו מעורבים. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"א באייר ה'תשע"ז • 22:52, 16 במאי 2017 (IDT)

נסו לנסח פסקה שלא כוללת טענות מגוחכות כמו "מכת ירח בכוחה לגרום לריבוי מזיק של ליחת הגוף", כדי שיהיה על מה לדון. עוזי ו. - שיחה 23:00, 16 במאי 2017 (IDT)

כאן הוויקינגים אנחנו כוללים טענות מגוחכות #סליחה_הייתי_חייב חצי חציל 23:29, 16 במאי 2017 (IDT)

עוזי, לא אני ניסיתי את הפסקה, אלא בר דעת, אם אכן יוסכם שיש מקום לפסקה כזו בערך יש ודאי מקום רב לשפר אותה. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"א באייר ה'תשע"ז • 01:08, 17 במאי 2017 (IDT)

אז שהכותב יציע פסקה מתקבלת על הדעת. עוזי ו. - שיחה 01:32, 17 במאי 2017 (IDT)

לדעתי זה קוריוז שאיננו רלוונטי לערך. לא צריך להכניס כל סיפור שסיפרו על הירח. בטח שלא בפרק "השפעות ביולוגיות". Reuveny - שיחה 14:04, 17 במאי 2017 (IDT)

ומה הקשר לוויקינגים? Reuveny - שיחה 14:05, 17 במאי 2017 (IDT)

עוזי אני מניח שלא קראת כראוי את ההוספה שלי בטרם כתבת את הודעתך העליונה. והנה העתקה של דבריי: "בדומה למכת שמש המכונה גם מכת חום, ישנם מקורות קדומים המזהירים גם מפני "מכת ירח"." היינו, ציינתי מפורש שזה ממקורות קדומים. בנוסף, אני סבור שהאבן עזרא,[עיין בערכו] שהיה מפורסם בחכמתו במדעים רבים, ואף חיבר חיבור על הירח וחיבור נוסף באסטרונומיה כללית, והוא כותב שזה "ברור ומנוסה", לדעתי זהו מקור נכבד בהחלט. וכן מאות שנה אחריו עדיין כתבו מפרשי המקרא שידוע להם על מכה זו. אגב, ברפואה המשלימה כיום זהו דבר מוכר בהחלט, בהזדמנות אשתדל להביא מקורות. (כאמור, איני רואה הכרח בזה לצורך הכתיבה הנ"ל. די בדברי דוד המלך והאבן עזרא והדורות המאוחרים יותר.) ועיין עוד בקישור שהביא מלא כל הארץ כבודי https://en.wikipedia.org/wiki/Selenoplexia.

אם כל זה לא מספיק, ונחשב ל"אבד עליו הכלח" כדברי ראובני, לעומת כמה תאוריות קדומות שהופרכו לפני שנים רבות ומופיעות בערך כעובדה מוחלטת, אזי אין לי מה להוסיף.. ―בר דעת (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כתבת "בדומה למכת שמש המכונה גם מכת חום, ישנם מקורות קדומים המזהירים גם מפני "מכת ירח". מכת ירח בכוחה לגרום לריבוי מזיק של ליחת הגוף". המשפט השני עומד בפני עצמו, ושגוי באופן מובהק.עוזי ו. - שיחה 19:26, 17 במאי 2017 (IDT)

מסכימה שזה מיותר. אם היה פסקה שהייתה מקדישה מקום לאופן בו רואות תרבויות ודתות שונות את הירח, היה לזה מקום. אבל לא כפסקה לגיטימית בתוך "השפעת הירח". • צִבְיָה • שיחה • כ"א באייר ה'תשע"ז 19:03, 17 במאי 2017 (IDT)

זה לא הוצג, ולא יוצג, כמושג רפואי מוכר ולגיטימי בימינו. ניתן אולי לייחד פסקה לאמונות הקשורות בירח ובה לכלול אמונה זו. השאלה האם זה רלוונטי לערך בכלל ולא בדיוק בפורמט שבוטל. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ב באייר ה'תשע"ז • 19:17, 17 במאי 2017 (IDT)

אם מישהו יואיל לכתוב את הדברים כראוי (כעובדות היסטוריות, ללא יומרה מדעית עדכנית), הם יהיו ראויים לערך הזה. נושא ההשפעה התרבותית של הירח הוא חלק חשוב מן הערך עליו. עוזי ו. - שיחה 19:26, 17 במאי 2017 (IDT)

עוזי לפי הערתך, הוספתי את התיבות "לפי מקורות אלו". 185.24.206.253 19:47, 17 במאי 2017 (IDT)

מלא כל הארץ כבודי לא הבנתי, האם אתה לא מסכים עם הקישור שציינת אליו? https://en.wikipedia.org/wiki/Selenoplexia.185.24.206.253 19:47, 17 במאי 2017 (IDT)

כעת ראיתי שנמחק תחת הנימוק מקורות דתיים אינם יכולים לשמש כמקורות למדע רפואי. אני חוזר על דבריי למעלה, האבן עזרא היה נחשב כגדול המדענים בדורו, בלי שום קשר לדת (שגם בה היה נחשב כגדול) ומקורו בענין זה גם לא נובע מהתנ"ך וכדומה, אלא כמו שהוא כותב "דבר זה ברור ומנוסה" תודה על הנימוק הלא רלוונטי לצִבְיָה. 185.24.206.253 19:46, 17 במאי 2017 (IDT)

צר לי, אך מאז תקופתו של האבן עזרא הסטנדרטים בנוגע למחקר מדעי השתנו. • צִבְיָה • שיחה • כ"א באייר ה'תשע"ז 19:49, 17 במאי 2017 (IDT)

אין בעיה, אך אין לזה כל קשר לנימוק מסיבה דתית. בנוסף, אחרי המשפט שהוספתי, דומני שיש רוב להשאיר את כתיבתי. בר דעת - שיחה 19:56, 17 במאי 2017 (IDT)

אתה צריך לייחד פסקה מיוחדת שעוסקת בירח בתרבות ובדת, ובתור תת כותרת להוסיף את הפסקה הנ"ל. • צִבְיָה • שיחה • כ"א באייר ה'תשע"ז 20:16, 17 במאי 2017 (IDT)

מקוה למצוא זמן לזה, ושלא יימחק בגלל חוסר רלוונטיות ואבידת הכלח..:) בר דעת - שיחה 20:21, 17 במאי 2017 (IDT)

אתה לא חייב (למרות שממש מומלץ) לכתוב בעצמך את כל תוכן הפרק. כוונתי היא שמקום הפסקה היא בתת-פרק. אתה יכול להוסיף רק את הטקסט שאתה כתבת ולהוסיף תבנית {{להשלים}}. • צִבְיָה • שיחה • כ"א באייר ה'תשע"ז 20:24, 17 במאי 2017 (IDT)

בר דעת, לא חזרתי בי, אף פעם לא חשבתי ולא טענתי שאלו עובדות מדעיות מוסכמות, אלא הבאתי את הקישור להראות שהיו עוד רופאים ומדענים שהאמינו בכך במהלך ההיסטוריה, ואכן ראוי שיופיע בפרק המתאר באופן היסטורי תיאוריות אלו. חצי חציל, ראובני, 'הוויקינגים' זה תיקון אוטומטי של 'בוויקיפדיה'. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ב באייר ה'תשע"ז • 23:49, 17 במאי 2017 (IDT)

עד מתי תמשיכו עם השטוית שלכם

4.54 מיליארד יש מהירח ??? מעניין איפה יש איזו פיסת היסטוריה מהם תפסיקו כבר עם זה פשוט תפתחו ספר בראשית שם מופיע בדיוק מתי נוצר ואיך נוצר  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
213.8.158.209 22:17, 24 באוגוסט 2017 (IDT)

ויקיפדיה מדווחת על ידע מדעי, לא על מיתולוגיות (למעט כאשר המיתולוגיה עצמה היא הנושא, כמו למשל בערך תורה) צחי - שיחה 14:54, 26 באוגוסט 2017 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

טעות בסעיף- מכתשים. מכתש השלווה תורגם בטעות כMARE SERENITATIS

ולא כMARE TRANQUILLITATIS

ההפנייה של הלינק מובילה לתרגום השני, אך המתרגום בסוגריים מתייחס לראשון. יש להבהיר למי מהמכתשים התכוון הכותב. דווח על ידי: 84.108.91.194 19:34, 16 בפברואר 2018 (IST)

צודק. הטעות תוקנה, ותודה לך. אילן שמעוני - שיחה 00:01, 17 בפברואר 2018 (IST)

הורדת מקור יהודי

אשמח שהעוקבים יעקבו ויוסיפו על הדיון הבא , לאחר שההוספה שעשיתי [3], שוחזרה :

כפי ששמת לב, יש באפשרותך לערוך כמעט כל דף באתר. עם זאת, ישנן עריכות שאינן מקובלות בוויקיפדיה ונחשבות להשחתה, וכך גם העריכה שביצעת בדף "הירח". הדף שערכת שוחזר למצבו הקודם ושום נזק לא נגרם, אך השחתה חוזרת ונשנית של דפים תוביל לחסימתך. אם ברצונך לבצע ניסויי עריכה, ניתן לעשותם בארגז החול של ויקיפדיה. אם חיפשת ערך ולא מצאת, באפשרותך להוסיף בקשה לכתיבתו בדף ויקיפדיה:בקשת ערך, שם יש הסבר כיצד לעשות זאת או ליצור אותו. אם לדעתך ישנה טעות בערך והעריכה שביצעת הייתה נאותה, ניתן לנמק את העריכה בדף שיחה:הירח. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:17, 13 בפברואר 2019 (IST)

אילן שמעוני, אני מוצא את העריכה הזו מעניינת (גם אם לא לגמרי אנציקלופדית). אתה בטוח שתבנית אזהרה הייתה כאן לעניין? דגש — 17:21, 13 בפברואר 2019 (IST)

לא הכנס לפוליטיזציה של עורכים וקרבות אגו."השחתה" זו הגדרה מאוד דורסנית ומאוד לא קונקרטית של חוקי ויקיפדיה העברית. לעניות דעתי יש הגיון לשים את מה שכתבתי, ובטח שלא להתריע בחסימתי. Eliran t - שיחה 17:31, 13 בפברואר 2019 (IST)

מסכים עם דגש שהתוספות לא היו אנציקלופדיות ובהחלט אפשר להסירן (ולערוך דיון בדף השיחה של הערך). אולם, אילן, השחתה זה לא ואין סיבה לאזהרה לפני חסימה. גם לדעתי עדיף שתסיר את תבנית האזהרה. Dovno - שיחה 17:35, 13 בפברואר 2019 (IST)

תודה על חלק מהסינגור, אך מדוע אתם חושבים שהתוספת איננה לגיטימית ? Eliran t - שיחה 18:26, 13 בפברואר 2019 (IST)

לדעתי באופן מובהק מדובר בקידום אתר, וזה מה שעמד מאחורי האזהרה. התלבטתי אם להשתמש בתבנית פרסומת, אבל מאחר שלא מדובר באתר מסחרי זה לא התאים. הלכתי על המכנה המשותף היחיד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:16, 13 בפברואר 2019 (IST)

1. לא הבנתי ? קידום אתר של עמותה ללא מטרות רווח ? מה עם רפרנס אחד לפני של תאגיד כאן ? איזה מכנה משותף ? 2. וטרם הצדקת את הורדת המקור מהתלמוד הבבלי, וראה לעניין את הקטע הקצר הבא https://www.youtube.com/watch?v=OcC_qnYH69M מ - 2:59 - 3:18 . כל כך נכון לשים את זה בויקיפדיה עברית - יהודית Eliran t - שיחה 21:38, 13 בפברואר 2019 (IST)

לטעמי האישי, הציטוט הנ"ל מהתלמוד פשוט לא קשור לערך זה ולא מוסיף לא דבר בעל רלוונטיות אנציקלופדית. אין טעם להכניס כאן ציטוט של כל דבר שהזכיר את המילה "ירח" באופן זה או אחר, או שהערך יהפוך להיות אוסף של אלפי ציטטות. Dovno - שיחה 22:02, 13 בפברואר 2019 (IST)

זה איננו עניין של כל ציטוט. אולי הניסוח שכתבתי אחרי הציטוט פחות כתוב בצורה מדוייקת, אבל , ואני מצטט מדף העמדה של ויקימדיה  : "אם נאמר על נושא מסוים כי הוא בעל חשיבות אנציקלופדית, פירוש הדבר אפוא הוא שהנושא זכה לתשומת לב ציבורית ניכרת לאורך זמן. אך כיצד נקבע אם נושא מסוים אכן זכה לתשומת לב כזו? אם הציבור העניק לנושא מסוים תשומת לב ניכרת לאורך זמן, הדבר משתקף בדרך כלל במקורות מידע שונים. לכן, הופעתו של נושא מסוים במקורות מידע נחשבת לראייה לכך שהוא בעל חשיבות אנציקלופדית. בין מקורות אלה עשויים להיות טקסטים, תצלומים וסרטונים, והם עשויים להתפרסם ברשת האינטרנט או מחוצה לה, בשפה העברית או בשפות אחרות. "

בתרבות היהודית בפרט, במדינת ישראל בכלל, ומעבר לזה גם בעולם המדע מול הדת, ישנו מתח , אינני בא להצהיר כי יש פה משום יישוב הסתירה בין המקור התלמודי, למציאות המדעית עובדתית, אלא בא להראות, כיצד שני ההבטים, המאוד רווחים בתרבות העברית, יכולים להתיישב, ולהראות עוד פן מהמקורות היהודיים למציאות העובדתית. Eliran t - שיחה 23:08, 13 בפברואר 2019 (IST)

הוספת תת כותרת עבור החלק "בתרבות היהודית הירח תופס תפקיד חשוב. "

לספירת הימים על פי הירח יש השפעות רבות על לוח השנה העברי. לדעתי פסקה (שאינה הולמת לצורת עריכה אינציקלופדית בעיני) זו מצדיקה תת פרק משלה, או לפחות לערות אותה בעזרת כוכביות. ET - שיחה 11:25, 14 בפברואר 2019 (IST)

מסכים שכדאי לשפר את העיצוב של פיסקה זו ולערוך אותה אחרת. מתייג את כ.אלון ששיחזר את השינוי האחרון שם כדי לשמוע את דעתו על הפיסקה. Dovno - שיחה 11:29, 14 בפברואר 2019 (IST)

סוגרים על מיספור ? ET - שיחה 11:48, 14 בפברואר 2019 (IST)

מיספור מרמז על סדר חשיבות אז לדעתי עדיף בלי, כי זה אוסף אנקדוטות של שימושים או אזכורים של היארח במסורת היהודית. אבל קצת סבלנות - לא עושים שינוי שהובעה לו התנגדות (מכל סיבה שהיא) לפני שדנים על כך ורואים אם מתגבש רוב בעד גישה מסויימת, לכן תייגתי את כ. אלון. כדי להבין אם ההתנגדות היא עקרונית, או לעיצוב המסויים שהוצע. Dovno - שיחה 11:53, 14 בפברואר 2019 (IST)

התוספת אינה אנציקלופדית מבחינת תוכנה וניסוחה. עם זאת, אין לי עניין בנושא ומשאיר לשיקולך Dovno ושל אילן שמעוני שעסק בכך גם הוא.--כ.אלון - שיחה 12:06, 14 בפברואר 2019 (IST)

Dovno - מה אתה אומר ? ET - שיחה 12:17, 14 בפברואר 2019 (IST)

הבעייה הייתה - וכך גם כתבתי אז - באורך הלא פרופורציונלי של הסקה יחסית לשאר הערך ולכך שמדובר בנושא שאמור להיות מכוסה בהרחבה בערכים שעניינם לוח השנה העברי. בפסקה קצרה אין שום בעייה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:40, 14 בפברואר 2019 (IST)

1. הבנתי 2. מה עם קישורים לתוכן המילים, למשל קישור ל-בריאת_העולם_(יהדות) במשפט "הירח נברא ביום הרביעי לבריאת העולם" ? 3. מתי שאתם משחזרים לאנשים אחרים, לפחות תסבירו למה אתם משחזרים, עבדתי על זה לפחות חצי שעה. 4. בתודה ET - שיחה 12:50, 14 בפברואר 2019 (IST)

הוספת תבנית:ירח לירח

מדוע בערך הזה מופיעה טבלה ולא תבנית:ירח? חשבתי לנסות להמיר את זה אבל יש המון נתונים שלא מופיעים בתבנית. הסתכלתי גם על תבניות כוכבים אחרות ולא מצאתי. בורה בורה אתה יודע אולי למה זה ככה? אתה מכיר אולי מישהו שמבין בנושא הכוכבים ויכול לבאר את הנושא? אולי אפשר להשמיט חלק מהנתונים שבצד ואז להכניס את תבנית ירח? מישהו אחר אולי יודע? אולי ערן? תודה Shinaimm - שיחה 17:07, 30 במרץ 2019 (IDT)

הסיבה שלא משתמשים בתבנית ירח היא שהטבלה עשירה יותר בפרטים ולכן זו לא המרה של אחד לאחד אלא מצריך מעט יותר מחשבה לגבי ארגון הנתונים - למשל שילוב שלהם בפרקים אחרים, או הרחבה של התבנית באופן כללי בפרטים כאלו. אני התפנה לכך בהזדמנות ואפשר אולי להתייעץ לדעתם של אמא של גולן או Corvus (שאולי חסרו את האפשרות לציין זאת בערכים אחרים, או שחושבים שזה מוגזם לציון בתבנית הפתיח). ערן - שיחה 23:47, 30 במרץ 2019 (IDT)

גם השמש סובלת מבעיה דומה. בורה בורה - שיחה 09:27, 31 במרץ 2019 (IDT)

דורש עדכון

בעקבות אסון מעבורת החלל קולומביה הכריז נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש על תוכנית לחזרה אל הירח עד 2020, זאת במטרה ללמוד כיצד לקיים תחנה על כוכב אחר, לקראת משימה מאוישת אל מאדים. מנהל נאס"א מייקל גריפין הכריז שבכוונתו למלא את הוראת הנשיא מוקדם יותר, ולהנחית חללית מאוישת על הירח עד 2018.

אלה חדשות ישנות מאד. אובמה ביטל את התוכנית. אני לא חושב שיש טעם לכתוב עליה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:26, 6 באפריל 2019 (IDT)

מסכים. הסרתי את המשפט, כיוון שתוכנית תיאורטית של נשיא אחד שבוטלה ע"י נשיא אחר אינה רלוונטית להיסטוריה של חקר הירח. Dovno - שיחה 21:29, 6 באפריל 2019 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

ניל ארמסטרונג הגיע לירח בשנת 1969 היותו בן 39 ורשום 1959... דווח על ידי: שגיא 80.178.195.110 08:10, 7 ביולי 2019 (IDT)

וזה אכן מה שכתוב בערך. האזכורים ל-1959 הם רק לגבי תוכנית החלל הסובייטית, ללא קשר לארמסטרונג. Dovno - שיחה 08:20, 7 ביולי 2019 (IDT)

נטיית מסלול

אילן שמעוני, קובץ על יד, saifunny, hagay1000, eman, ינון גלעדי, Tshuva, מבני הנביאים, בורה בורה, Byc63, Avishay, איתמראשפר, Pixie.ca (בנושאים מסויימים)‏ על פי הכתוב בערך נטיית מסלול הירח ביחס למישור המילקה היא 5.145° אך על פי מה שכתוב באסטרופדיה בערך ירח ובעוד ספר שקראתי (חזון שמים) הוא כ - 5.13 האם ידוע לכם על מקור ברור שכותב על זה? אם לא אז עדיף את הכתוב באסטרופדיה? מבני הנביאים - שיחה • ז' באב ה'תשע"ט • 15:31, 8 באוגוסט 2019 (IDT)