המרכז הרפואי שמיר – הבדלי גרסאות

המרכז הרפואי שמיר
על שם	יצחק שמיר
מאפייני הארגון
סוג	בית חולים כללי, מרכז למחקר רפואי
אוניברסיטה	אוניברסיטת תל אביב
בעלים	מדינת ישראל
היסטוריה
תאריך ייסוד	1948
שמות קודמים	סרפנד, המרכז הרפואי אסף הרופא
שירותים
מיטות	869
	האתר הרשמי
גאוגרפיה
מיקום	צריפין: באר יעקב וראשון לציון
קואורדינטות	31°58′00″N 34°50′23″E / 31.9666°N 34.839781°E
	(למפת גוש דן רגילה) המרכז הרפואי שמיר

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־14:00, 11 באוגוסט 2019

שגיאות פרמטריות בתבנית:בית חולים
פרמטרים [ שם המנכ"ל, נוסד, שם האתר, אתר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

המרכז הרפואי שמיר הוא בית חולים במתחם צריפין בבאר יעקב ובראשון לציון. עד שנת 2017 נקרא מרכז רפואי אסף הרופא^[1]. זהו המרכז הרפואי הרביעי בגודלו במערכת הבריאות הממשלתית בישראל והוא משרת את תושבי ראשון לציון, נס ציונה, רמלה, לוד, באר יעקב, בית דגן, מודיעין-מכבים-רעות, המועצות האזוריות גזר ושדות דן וכן כל היישובים לאורך הכביש לירושלים, מבית דגן עד מבואות בית שמש, סה"כ כ-1,680,000 נפש.

היסטוריה

ב-1912 הקימו העות'מאנים בית חולים במחנה הצבאי סרפנד. בתום מלחמת העולם הראשונה, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הבריטים עברו בית החולים והמחנה לשליטת הבריטים. בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל שימש בית החולים את חיל האוויר המלכותי הבריטי והיו בו 100 מיטות. בעקבות רעידת האדמה בארץ ישראל בשנת 1927 הובאו לבית החולים בסרפנד הנפגעים מרמלה^[2]. בשנת 1937 הועבר בית החולים לידי הצבא הבריטי. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה תוגבר בית החולים והוכן לקליטת פצועים^[3]. אל בית החולים הובאו פצועים ארץ ישראליים שנפצעו במלחמה^[4]^[5]. בית החולים המשיך לפעול לפחות עד מרץ 1948‏^[6]^[7]^[8]^[9]. ב-23 במרץ 1948 גנבו יהודים ששה רובים ממשמר בית החולים^[10]. בית החולים נסגר בהוראת מפקד הכוחות הרפואיים בצבא הבריטי בארץ ישראל ונתפס על ידי יחידות הפלמ"ח במאי 1948 יחד עם כל .

ב-14 ביולי 1948 ביקש מטה השרות הרפואי מהמטכ"ל את פינוי הפלמ"ח מסרפנד, לשם הקמת בית חולים. ב-9 בספטמבר 1948 יחידה מבית החולים הארעי פתח-תקוה, אשר נסגר, הועברה לסרפנד לשם הכנת בית החולים והתאמתו לקבלת חולים. ב-24 בספטמבר 1948 לפי הוראת ד"ר חיים שיבר (שיבא), קצין רפואה ראשי, הועברו בסיס האימונים ומחנה המעבר של השירות הרפואי, לרבות בית הספר לחובשים, ממחנה תל-ליטווינסקי (תל השומר) למחנה סרפנד (צריפין). ב-20 באוקטובר 1948 מונה ד"ר ליאו זידנברג כמפקד בית החולים. ב-22 באוקטובר 1948 הודיע ד"ר שיבר על פתיחת בית החולים מס' 13, בסרפנד עם 100 מיטות. בסוף אותו חודש נוספו עוד 150 מיטות ובהן 30 עבור בנות חיל הנשים. בית החולים היה מיועד לחולים היכולים לשרת את עצמם, לרבות חולי קדחת (מלריה) לשם המשך טיפול, וכן למטופלים בשלבי החלמה במקרים אורתופדיים וכירורגיים אשר פונו מבתי חולים אחרים.

ב-13 בפברואר 1949 נפתח על יד בית החולים סרפנד בית החולים פ/2 לטיפול בחולים פסיכוטיים. ב-1 במרץ 1949 התמזג בית החולים מס' 8 (ביל"ו) עם בית החולים סרפנד. רב-סרן ד"ר משה (מכס) לינדנפלד מונה למנהל ראשי.

באוגוסט 1949 העביר הצבא את בית החולים, על 450 המיטות שבו שהחוו בצריפים, לידי משרד הבריאות^[11]. ב-16 בספטמבר 1949 אימץ משרד הבריאות את בית החולים ומאז הוא פועל כבית חולים ממשלתי. בנובמבר 1949 נשלם סלילת כביש גישה לבית החולים^[12].

בין השנים 1951–1975 ניהל את בית החולים הד"ר אליעזר גלטנר.

ב-1952 נקרא בית החולים על שם אסף בן ברכיהו (המכונה אסף הרופא)^[13], כחלק ממגמה לקרוא לבתי חולים על שמות אנשי רפואה מההיסטוריה של העם היהודי.

בשנות האלפיים הוקמו ברחבת הכניסה, כמו בבתי חולים רבים אחרים בישראל, מרכז מסחרי ("קניון אסף") ובית מלון לנוחות משפחות המתאשפזים והיולדות.

בשנת 2017 הכיל המרכז הרפואי 869 מיטות כלליות, 110 מיטות אשפוז יום, 80 מיטות גריאטריות, 63 עריסות יונקים ו-21 חדרי ניתוח, מתוכם 6 חדרי ניתוח במסגרת אמבולטורית. בשנה זו אושפזו במרכז הרפואי 52,456 חולים, 162,018 איש טופלו במחלקת המיון. בשנה זו בוצעו במרכז הרפואי 21,792 ניתוחים, 1925 צנתורים ו-9,2212 לידות (נכון ל-2017).

באפריל 2017, אחרי 69 שנים בהן הוא נקרא ע"ש אסף הרופא הוכרז במעמד ראש הממשלה ושר הבריאות, כי שמו ישונה והוא יקרא ע"ש יצחק שמיר. על אף ההכרזה על שינוי השם, עדיין בחלק מהפרסומים הרשמיים של בית החולים, כמו גם במערכת המוסדות של משרד הבריאות בית החולים נקרא בשמו הקודם – "אסף הרופא"^[14].

במרכז הרפואי יצחק שמיר עובדים כ-3,700 רופאים, חוקרים, אנשי מקצועות רפואה נלווים, צוות סיעוד ואנשי מנהלה והוא משתרע על שטח של כ-305 דונם וכולל עשרות מחלקות, מכונים, יחידות ומרפאות חוץ וניתנים בו כל השירותים, למעט נוירוכירורגיה, ניתוחי לב והשתלת איברים.

בתי ספר אקדמיים

המרכז הרפואי מסונף לפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, באוניברסיטת תל אביב ולומדים בו דרך קבע סטודנטים לרפואה מאוניברסיטת תל אביב. במרכז הרפואי פועלים שלושה בתי ספר בתחומים פרא-רפואיים, בהם מלמדים רופאי המרכז הרפואי ובהם מסלולי לימוד ייחודיים ומסלולי הסבה לאקדמאים. בתי הספר הם:

בית הספר לסיעוד, שהוקם בשנת 1949 וקיים מסלול לימודים של שלוש שנים בתוספת שנה של עבודה מעשית. את המחזור הראשון סיימו 24 אחיות^[15], ובית הספר התקשה לגייס תלמידות כדי למלא את התקן הרצוי של 50 תלמידות בכל מחזור^[16]. כיום מסונף בית הספר לאוניברסיטה העברית.
בית הספר לפיזיותרפיה, שנפתח בדצמבר 1953^[17]. במשך שנים רבות נוהל בית הספר על ידי יוספה דנציגר. כיום הוא מסונף לאוניברסיטת תל אביב.
בית הספר לרנטגנאות ודימות רפואי, שנפתח בשנת 1998, הפועל בשיתוף עם אוניברסיטת בר-אילן ועוד 4 בתי-ספר אחרים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא המרכז הרפואי שמיר בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של המרכז הרפואי שמיר
דורון אביגד, ‏"תאי הלחץ הם הייפ עולמי, אבל יש גם טרנד סופר מסוכן, של בניית תאי לחץ פיראטיים", באתר גלובס, 6 ביולי 2019

הערות שוליים

^ איתי גל, אחרי 69 שנה: "אסף הרופא" ייקרא ביה"ח יצחק שמיר, באתר ynet, 26 במרץ 2017
^ רעש גדול בארץ ישראל - ברמלה, דואר היום, 12 ביולי 1927
^ גבריאל צפרוני, בסרפנד - מרכז הצבא, הַבֹּקֶר, 14 באפריל 1940
^ חייל סומא שנפקחו עיניו, משמר, 10 ביולי 1945
^ באר יעקב, הַבֹּקֶר, 23 בספטמבר 1945
^ חיים יפת, בחברת בית־הדין הצבאי בשטח שלטון הכנופיות, הַבֹּקֶר, 19 בפברואר 1948
^ מעשה תגמול של חיילים, הַבֹּקֶר, 26 בפברואר 1948
^ 28 חיילים נהרגו בפיצוץ רכבת ליד רחובות, דבר, 1 במרץ 1948
^ השערוריה של המעבר הפתוח לשיירת הכנופיות דרך באר יעקב, המשקיף, 26 במרץ 1948
^ יהודים הוציאו נשק מביה"ח הצבאי בבאר־יעקב, המשקיף, 24 במרץ 1948
^ משלחת ישראלית תנסה לקנות בתי-חולים מוכנים באיטליה, דבר, 24 באוגוסט 1949
חולי השתפת - בלי בנינים לאשפוז, דבר, 7 בספטמבר 1949
^ כבישים חדשים, דבר, 13 בנובמבר 1949
^ אנשים ומוסדות, דבר, 24 במרץ 1952
^ עופר אדרת, יצחק ראש הממשלה: בית החולים אסף הרופא משנה את שמו, ולא כולם מרוצים, באתר הארץ, 5 באפריל 2017
^ מחזור אחיות בבית החולים אסף הרופא, דבר, 15 בספטמבר 1952
^ בית ספר לאחיות, דבר, 16 במאי 1952
^ מרכז לשיקום חולי שיתוק יפתח כנראה באפריל ב"אסף הרופא", דבר, 6 בנובמבר 1953
הופעל המרכז לשיקום ילדים, דבר, 5 באוגוסט 1954

[1] איתי גל, אחרי 69 שנה: "אסף הרופא" ייקרא ביה"ח יצחק שמיר, באתר ynet, 26 במרץ 2017

[2] רעש גדול בארץ ישראל - ברמלה, דואר היום, 12 ביולי 1927

[3] גבריאל צפרוני, בסרפנד - מרכז הצבא, הַבֹּקֶר, 14 באפריל 1940

[4] חייל סומא שנפקחו עיניו, משמר, 10 ביולי 1945

[5] באר יעקב, הַבֹּקֶר, 23 בספטמבר 1945

[6] חיים יפת, בחברת בית־הדין הצבאי בשטח שלטון הכנופיות, הַבֹּקֶר, 19 בפברואר 1948

[7] מעשה תגמול של חיילים, הַבֹּקֶר, 26 בפברואר 1948

[8] 28 חיילים נהרגו בפיצוץ רכבת ליד רחובות, דבר, 1 במרץ 1948

[9] השערוריה של המעבר הפתוח לשיירת הכנופיות דרך באר יעקב, המשקיף, 26 במרץ 1948

[10] יהודים הוציאו נשק מביה"ח הצבאי בבאר־יעקב, המשקיף, 24 במרץ 1948

[11] משלחת ישראלית תנסה לקנות בתי-חולים מוכנים באיטליה, דבר, 24 באוגוסט 1949
חולי השתפת - בלי בנינים לאשפוז, דבר, 7 בספטמבר 1949

[12] כבישים חדשים, דבר, 13 בנובמבר 1949

[13] אנשים ומוסדות, דבר, 24 במרץ 1952

[14] עופר אדרת, יצחק ראש הממשלה: בית החולים אסף הרופא משנה את שמו, ולא כולם מרוצים, באתר הארץ, 5 באפריל 2017

[15] מחזור אחיות בבית החולים אסף הרופא, דבר, 15 בספטמבר 1952

[16] בית ספר לאחיות, דבר, 16 במאי 1952

[17] מרכז לשיקום חולי שיתוק יפתח כנראה באפריל ב"אסף הרופא", דבר, 6 בנובמבר 1953
הופעל המרכז לשיקום ילדים, דבר, 5 באוגוסט 1954

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 ב-[[13 בפברואר]] [[1949]] נפתח על יד בית החולים סרפנד בית החולים פ/2 לטיפול בחולים פסיכוטיים. ב-[[1 במרץ]] 1949 התמזג בית החולים מס' 8 (ביל"ו) עם בית החולים סרפנד. רב-סרן ד"ר משה (מכס) לינדנפלד מונה למנהל ראשי.
-ב-[[16 בספטמבר]] [[1949]] אימץ [[משרד הבריאות]] את בית החולים ומאז הוא פועל כבית חולים ממשלתי.
+באוגוסט 1949 העביר הצבא את בית החולים, על 450 המיטות שבו שהחוו בצריפים, לידי משרד הבריאות{{הערה|{{דבר||משלחת ישראלית תנסה לקנות בתי-חולים מוכנים באיטליה|1949/08/24|00639}}{{ש}}{{דבר||חולי השתפת - בלי בנינים לאשפוז|1949/09/07|00603}}}}. ב-[[16 בספטמבר]] [[1949]] אימץ [[משרד הבריאות]] את בית החולים ומאז הוא פועל כבית חולים ממשלתי. בנובמבר 1949 נשלם סלילת כביש גישה לבית החולים{{הערה|{{דבר||כבישים חדשים|1949/11/13|00430}}}}.
 בין השנים [[1951]]–[[1975]] ניהל את בית החולים הד"ר [[אליעזר גלטנר]].

בתי חולים בישראל
אמבולנס בכניסה לבית החולים שערי צדק, שנות ה-30
בתי חולים כלליים	לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • פוריה (טבריה/עמק הירדן) • המשפחה הקדושה (נצרת) • האנגלי (נצרת) • הצרפתי (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • בני ציון (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא-תל השומר (רמת גן) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה ירושלים: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • סנט ג'וזף (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • הדסה בית שמש (בית שמש) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים	אלישע (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • רפאל (תל אביב) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא מרכזים רפואיים (תל אביב, חיפה, ראשון לציון, באר שבע)
בתי חולים לילדים	רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • אלי"ן (ירושלים) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים	פלימן (חיפה) • שהם ("נווה אבות") (פרדס חנה-כרכור) • קריית שלמה (בני ציון/חרוצים) • לוינשטיין (רעננה) • נווה רעיה (פתח תקווה) • בית רבקה (פתח תקווה) • המרכז לאלצהיימר (סטוצ'ינסקי) (רמת גן) • רעות (תל אביב) • בית בלב (ראשון לציון) • שמואל הרופא (באר יעקב) • נאות המושבה (נס ציונה) • הרצפלד (גדרה) • הרצוג (ירושלים) • עדי נגב (מועצה אזורית מרחבים)
בתי חולים פסיכיאטריים	מזרע (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • מרחבים (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • הרצוג (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • טלביה (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים מיוחדים	מרפ"א צפון (חיפה) • המרכז לרפואת שיניים (תל השומר) • סנט ג'ון למחלות עיניים (ירושלים) • בית החלמה ליולדות (קריית יערים) • בית החולים במעבר ארז (ארז)
בתי חולים עתידיים	בגין (קריית אתא) • צומת להבים (עידן הנגב) • פרס (באר שבע)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים	הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האנגלי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • תחנת הבריאות העברית (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים	מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי יולדות	אמהות (חיפה) • מולדה (חיפה) • חדרה (חדרה) • רמת מרפא (רמת גן) • הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • קיבלסון (רחובות) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים	פרדס כ"ץ (בני ברק) • מרב (בת ים) • הנסן (ירושלים)