בולדוג צרפתי – הבדלי גרסאות
הגהה, ניסוח |
מ תיקון שגיאת תרגום תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בין התאוריות על המקור המדויק של הבולדוג הצרפתי, הסברה הנפוצה ביותר היא שבאמצע [[המאה ה-19]] [[אריגה|אורגות]] צרפתיות מ[[אנגליה]] לקחו [[בולדוג]]ים קטנים יחד איתן, כשחיפשו עבודה ב[[צרפת]]. בקהילות החקלאיות בצפון צרפת בהן האורגות התיישבו, הבולדוגים הקטנים נעשו מאוד פופולריים כלוכדי [[חולדה|חולדות]] ובני משפחה נאמנים והם החלו להתרבות. הבולדוגים הקטנים הללו היו, למעשה, "פגם בייצור" של מגדלי הבולדוגים המבוססים ב[[אנגליה]], שהיו יותר משמחים למכור את הדוגמאות הקטנות של הגזע שלהם לחובבי הגזע ה"חדש" באנגליה. זה היה נכון במיוחד עבור הגורים עם אוזני ה"טוליפ" שצצו מדי פעם בין גורי הבולדוג. הבולדוגים הצרפתיים גודלו במקור כלוכדי חולדות, אך הם מגודלים בעיקר בתור כלבי שעשוע. |
בין התאוריות על המקור המדויק של הבולדוג הצרפתי, הסברה הנפוצה ביותר היא שבאמצע [[המאה ה-19]] [[אריגה|אורגות]] צרפתיות מ[[אנגליה]] לקחו [[בולדוג]]ים קטנים יחד איתן, כשחיפשו עבודה ב[[צרפת]]. בקהילות החקלאיות בצפון צרפת בהן האורגות התיישבו, הבולדוגים הקטנים נעשו מאוד פופולריים כלוכדי [[חולדה|חולדות]] ובני משפחה נאמנים והם החלו להתרבות. הבולדוגים הקטנים הללו היו, למעשה, "פגם בייצור" של מגדלי הבולדוגים המבוססים ב[[אנגליה]], שהיו יותר משמחים למכור את הדוגמאות הקטנות של הגזע שלהם לחובבי הגזע ה"חדש" באנגליה. זה היה נכון במיוחד עבור הגורים עם אוזני ה"טוליפ" שצצו מדי פעם בין גורי הבולדוג. הבולדוגים הצרפתיים גודלו במקור כלוכדי חולדות, אך הם מגודלים בעיקר בתור כלבי שעשוע. |
||
כאשר הבולדוגים הקטנים החדשים נעשו פופולריים בצרפת, הם התחבבו על |
כאשר הבולדוגים הקטנים החדשים נעשו פופולריים בצרפת, הם התחבבו על יפיפיות הלילה הצרפתיות, ה־"Belles De Nuit". סיבה אחת לכך היא שכאשר טיילו הפרוצות, המראה האקזוטי של הכלבים משך תשומת לב לבעליו, ונתן ללקוחות פוטנציאלים סיבה להתחיל לשוחח איתם. סיבה נוספת היא שהגזע הצייתן היה מסתפק בנמנום למספר רגעים כשהובא לחדרי מלון, מבלי לעורר מהומות. חוקרי גזעים עדיין לפעמים יכולים להעלות גלויות צרפתיות מפורסמות החושפות תמונות של [[זונה|זונות]] צרפתיות כמעט ערומות מצולמות עם הבולדוג הצרפתי שלהן. התחושה של הפרסום שהעבירה הבעלות של הכלבים הקטנים ייצרה דרך אופנתית לבעלי האמצעים להתרברב בכמה נועזים הם יכולים להיות, ובמהרה הם נעשו הפייבוריטים של החוג ה"אומנותי" בכל [[אירופה]]. |
||
בתמונות מאותה תקופה הצטלמה [[משפחת המלוכה הרוסית]] יחד עם הבולדוגים הצרפתיים שלה. הם ייבאו כמה מהכלבים שלהם מצרפת. חובבים מפורסמים אחרים כללו את [[טולוז לוטרק]], הסופרת קולט ו[[אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת]]. בולדוג צרפתי, שהיה מבוטח, באותו זמן, בסכום העצום של 750 דולר, היה על הסיפון של ה[[טיטניק]] מוכת הגורל. |
בתמונות מאותה תקופה הצטלמה [[משפחת המלוכה הרוסית]] יחד עם הבולדוגים הצרפתיים שלה. הם ייבאו כמה מהכלבים שלהם מצרפת. חובבים מפורסמים אחרים כללו את [[טולוז לוטרק]], הסופרת קולט ו[[אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת]]. בולדוג צרפתי, שהיה מבוטח, באותו זמן, בסכום העצום של 750 דולר, היה על הסיפון של ה[[טיטניק]] מוכת הגורל. |
||
גרסה מ־23:42, 25 באוגוסט 2019
תבנית:כלב בולדוג צרפתי הוא גזע קטן של כלבים. שמו מעיד, לכאורה, שצרפת היא מדינת המקור, אך לאמריקאים ולבריטים היה, ככל הנראה, תפקיד גדול יותר בפיתוח הגזע.
בין התאוריות על המקור המדויק של הבולדוג הצרפתי, הסברה הנפוצה ביותר היא שבאמצע המאה ה-19 אורגות צרפתיות מאנגליה לקחו בולדוגים קטנים יחד איתן, כשחיפשו עבודה בצרפת. בקהילות החקלאיות בצפון צרפת בהן האורגות התיישבו, הבולדוגים הקטנים נעשו מאוד פופולריים כלוכדי חולדות ובני משפחה נאמנים והם החלו להתרבות. הבולדוגים הקטנים הללו היו, למעשה, "פגם בייצור" של מגדלי הבולדוגים המבוססים באנגליה, שהיו יותר משמחים למכור את הדוגמאות הקטנות של הגזע שלהם לחובבי הגזע ה"חדש" באנגליה. זה היה נכון במיוחד עבור הגורים עם אוזני ה"טוליפ" שצצו מדי פעם בין גורי הבולדוג. הבולדוגים הצרפתיים גודלו במקור כלוכדי חולדות, אך הם מגודלים בעיקר בתור כלבי שעשוע.
כאשר הבולדוגים הקטנים החדשים נעשו פופולריים בצרפת, הם התחבבו על יפיפיות הלילה הצרפתיות, ה־"Belles De Nuit". סיבה אחת לכך היא שכאשר טיילו הפרוצות, המראה האקזוטי של הכלבים משך תשומת לב לבעליו, ונתן ללקוחות פוטנציאלים סיבה להתחיל לשוחח איתם. סיבה נוספת היא שהגזע הצייתן היה מסתפק בנמנום למספר רגעים כשהובא לחדרי מלון, מבלי לעורר מהומות. חוקרי גזעים עדיין לפעמים יכולים להעלות גלויות צרפתיות מפורסמות החושפות תמונות של זונות צרפתיות כמעט ערומות מצולמות עם הבולדוג הצרפתי שלהן. התחושה של הפרסום שהעבירה הבעלות של הכלבים הקטנים ייצרה דרך אופנתית לבעלי האמצעים להתרברב בכמה נועזים הם יכולים להיות, ובמהרה הם נעשו הפייבוריטים של החוג ה"אומנותי" בכל אירופה.
בתמונות מאותה תקופה הצטלמה משפחת המלוכה הרוסית יחד עם הבולדוגים הצרפתיים שלה. הם ייבאו כמה מהכלבים שלהם מצרפת. חובבים מפורסמים אחרים כללו את טולוז לוטרק, הסופרת קולט ואדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת. בולדוג צרפתי, שהיה מבוטח, באותו זמן, בסכום העצום של 750 דולר, היה על הסיפון של הטיטניק מוכת הגורל.
בלעדי ההשפעה של החובבים האמריקאיים המסורים של אותה מאה, הגזע לא היה מתפתח; הם אלו שארגנו את מועדון הבולדוג הצרפתי הראשון בעולם, והם היו אלו שהתעקשו שאוזני העטלף המשויכות כיום לגזע היו מתאימות. עד אז, הבולדוג הצרפתי הוצג הן עם אוזני העטלף והן עם אוזני הורד.
בולדוג צרפתי הוא כלב פחוס ושרירי עם פרווה חלקה, אף "סולד" ומבנה עצמות מוצק. המראה הפיזי שלהם מאופיין ב"אוזני העטלף" הרחבים בבסיס ומעוגלים בקצה. זנבותיהם קצרים מטבעם, לא חתוכים, הם ישרים או מפותלים אך לא מסולסלים.
