מנחם מנדל מקוצק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־14:46, 4 בספטמבר 2019

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק, מכונה גם השרף מקוצק (ה'תקמ"ז, 1787 - כ"ב בשבט ה'תרי"ט; - 27 בינואר 1859) היה מייסדה של חסידות קוצק, ואחד המיוחדים באדמו"רי החסידות. התפרסם בחריפותו, בחדות אמרותיו, ובהנהגתו התקיפה ויוצאת הדופן.

קורות חייו

נולד בגוריי שבמחוז לובלין שבפולין. אביו, רבי יהודה לייבוש היה מתנגד. סבו של רבי לייבוש מאמו היה רבי דוד היילפרין מברוד, תלמידו של הבעש"ט. בצעירותו נשלח לזמושץ', לישיבתו של הרב יוסף הוכגלרנטר. בגיל עשרים (תקס"ז) התחתן עם גליקל, בת אייזיק ניי, מנכבדי טומשוב. חותנו הבטיח למנחם מנדל מזונות לכל ימי חייו, והוא עבר להתגורר בטומשוב.

לאחר נישואיו הלך ללמוד בבית מדרשו של החוזה מלובלין. בהמשך התקשר לתלמידו של החוזה, רבי יעקב יצחק מפשיסחה (היהודי הקדוש), מייסד חסידות פשיסחה. לאחר פטירת היהודי הקדוש היה לתלמיד בולט של ממלא-מקומו, רבי שמחה בונים מפשיסחה.

ב-1827 נפטר רבי שמחה בונים ורוב חסידיו בחרו ברבי מנחם מנדל למנהיגם. תחילה התיישבו רבי מנחם מנדל וחסידיו בעיירה טומשוב, אולם בהמשך, בעקבות חילוקי דעות ומנהגים עם תושבי העיירה, עברו לקוצק.

ב-1830 תמך במרד הפולני יחד עם רבי יצחק מאיר אלתר. עקב כך נאלץ לברוח לברודי שהייתה תחת שלטון אוסטריה. בעקבות כישלון המרד השמידו חסידיו את כרוזי התמיכה ורבי מנחם מנדל שינה את שם משפחתו מהלפרין למורגנשטרן. בהמשך הצליח לחזור לקוצק.

בליל שבת פרשת תולדות תקצ"ט (1838) התעלף רבי מנחם מנדל במשך ה"טיש", ומאז היה חולה במשך תשעה חדשים. בסוכות ת"ר כבר החלים וחזר לערוך טישים^[1].

אחר סוכות ה'ת"ר (1839), אחר תקופת מתיחות קצרה, עזב תלמידו הבולט, רבי מרדכי יוסף ליינר (האדמו"ר מאיזביצה) את החצר עם רבים מן החסידים והפך לאדמו"ר עצמאי. קיימות מספר השערות לסיבת עזיבתו את חצר קוצק. לפי גרסה אחת הדבר נובע ממחלוקת על אודות היחס הראוי כלפי המוני החסידים שהחלו לגדוש את קוצק ומרביתם הסתופפו גם בצילו של רבי מרדכי יוסף. האחרון סבר כי יש לקרבם ולא לנהוג בתובענות מקצינה שתותיר רק את יחידי הסגולה. עם הזמן התפתחה 'אדמו"רות' סביבו, למורת רוחו של הרבי מקוצק^[2]. לאחר שנים נפוצה שמועה שהרבי מקוצק התפרץ באחד מלילי השבת, אמר דברי כפירה או חילל את השבת^[3]. ככל הנראה שמועות מאוחרות אלה אינן מבוססותשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Moris Faierstein, The Friday night incident in Kotsk, History of a legend, Journal of Jewish Studies, 34, 1983, pp. 179-190 וגם שמאל=כן..

בעקבות עזיבת הרבי מאיזביצה הפסיק הרבי מקוצק כמעט לחלוטין את הקשר עם חסידיו, והסתגר בחדרו במשך 20 שנה עד לפטירתו. בשנים אלה כמעט שלא יצא מביתו ורק מקורבים מעטים הורשו להיכנס אל חדרו. למרות זאת, המשיכו חסידים רבים להגיע לקוצק.

רבי מנחם מנדל נפטר בכ"ב בשבט ה'תרי"ט (1859) ונטמן בקוצק. לפני מותו אמר: ”כל מי שיניח את ראשו בתורה, הנני ערב בעדו שיהיה ממנו בזה ובבא”^[4]. בהלווייתו הספידו אותו תלמידו הקרוב רבי יצחק מאיר אלתר בשבע מילות הפסוק ”הצדיק אבד ואין איש שם על לב” (ישעיהו נ"ז, א)^[5]. אחר פטירתו קיבלו רוב החסידים ובהם בניו וחתנו את הנהגתו של רבי יצחק מאיר, ומיעוטם נשארו בקוצק אצל בנו רבי דוד.

תורתו

הרבי מקוצק לא השאיר אחריו כתבים, מלבד מכתב אחד קצר לרבי יצחק מאיר אלתר משנת תקפ"ח (1828)^[6]. על פי המקובל, לפני מותו ציווה לשרוף את כל כתביו. נכדו, רבי ישראל מפילוב, הסביר שאביו וסבו לא השאירו אחריהם חידושים כיון שאת כל כוחם שיקעו בהעמדת תלמידים^[7]. ש"י עגנון כתב^[8]: ”סיפר לי הרב ר' חנוך בורנשטיין, רב אחד בא אצל זקנו הגאון אגלי טל חתנו של הרב ר' מנחם מקוצק ואמר לו שהוא מחבר ספר על קוצק וביקש ממנו שיספר לו קצת דברים על קוצק. גער בו אותו גאון, אמר, מקוצק נשתיירו ספרים חיים, ולא נענה לו”.

למרות זאת, במשך השנים יצאו ספרים רבים המלקטים את אמרותיו על פי עדות שומעיהם. בספר "שם משמואל", שחיבר האדמו"ר השני לשושלת סוכוטשוב רבי שמואל בורנשטיין, נכדו של הרבי מקוצק, משוקעים רבות מאמרותיו של הרבי, והוא מהווה מקור מהימן. אמרות נוספות מובאות בספר "שפת אמת" ובספרי חסידות נוספים שיצאו לאור אחר פטירת הרבי מקוצק. הספר הראשון שיצא וכולל אמרות רבות הוא "אוהל תורה", שנדפס בלובלין בשנת 1909. ספר נוסף שכולל את רוב האמרות הוא הספר "אמת ואמונה", שיצא לאור לראשונה בשנת 1940 על ידי רבי ישראל ארטן וזכה להסכמת האדמו"ר מגור. את תורתו ליקטו גם הספרים "עמוד האמת" ו"אמת מקאצק תצמח".

הגותו

החיים בקוצק התנהלו בשיתופיות כבמעין קומונה ובעוני רב מתוך עיקרון.

תפיסתו של ר' מנחם מנדל הייתה רדיקלית, טוטאלית וקיצונית; הוא שנא את הבינוניות, כאמרתו ”רק סוסים הולכים באמצע הרחוב, בני אדם הולכים בקצוות”, ותבע מחסידיו לבקש את האמת באופן חסר פשרות, אף מתוך התנגשות עם החברה הסובבת. אימרה נוספת המשקפת גישה זו; "מה לי עם כל אלפי החסידים, די לי בשלוש מאות צעירים שיחבשו עלה כרוב לראשם ויחגרו חבל פשוט למתנם, יעלו עמי על הגגות, ונצעקה יחדיו, ה' הוא האלוקים".

גישתו הייתה חריגה בקרב החסידים. בעוד שרוב מובילי החסידות הדגישו את אהבת ישראל, את החדווה והשמחה ואת מידת הרחמים, הרי שהאדמו"ר ר' מנחם מנדל שם דגש על קונפליקט שעל האדם לקיים עם עצמו במטרה להגיע לחקר האמת וכן על מסירות מוחלטת של תלמיד לרבו ועל ציות מוחלט לדברי הרב, בבחינת "כזה ראה וקדש".

הרבי מקוצק עצמו הטיל מרות בתלמידיו, ולא היסס לבקר את עצמו ואת האחרים באופן נוקב וחריף. הוא קבע רף גבוה של למדנות תורנית הנדרש מהמעוניינים ללמוד בקוצק. מסופר שמי שלא העלה סברא במשך שלושה ימים הוצא מבית המדרש. הוא מיעט להיפגש עם חסידיו, עוד לפני תקופת ההתבודדות הארוכה שגזר על עצמו לאחר מכן, ולעג באופן ישיר לציפיותיהם שיהיה אדמו"ר ככל האדמו"רים (עושה נסים וכו'). אימרתו הידועה בנושא, "אותות ומופתים - באדמת בני חם" (כלומר לא בבית מדרשנו). וכן כשבאו לספר לו על אדמו"ר מפורסם שמרעיש במופתיו אמר נראה אותו הופך יהודי פחות טוב ליותר טוב. כצפוי, גישתו עוררה כעס הן בקרב המתנגדים והן בקרב החסידות הממוסדת יותר (וגם התעניינות שנגמרה באכזבה מטעם קבוצות משכילים, שציפו, לנוכח ההתנגדות אליו, שיצטרף למחנם).^[^{דרוש מקור]} בתקופת השיא כללה חסידות קוצק כמה אלפי חסידים.

תלמידיו

לרבי מקוצק היו תלמידים רבים. לפי רבי אהרן וַלדן (וואלדען), היו לו אלפי חסידים ובתוכם רבים מרבני פולין^[9]. הסופר יהודה אריה לייב לוין מונה בספרו שישים תלמידים עיקריים^[10]. עם תלמידיו החשובים נמנים:

רבי יצחק מאיר אלתר בעל ספר "חידושי הרי"ם" ומייסד חסידות גור. אליו נסעו מרבית החסידים כולל שני בניו ושני חתניו של רבי מנחם מנדל מקוצק. גיסו וחברו הקרוב של הרבי מקוצק.
רבי חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר
רבי מרדכי יוסף לינער - הרבי מאיז'ביצה, בעל "מי השילוח"
רבי יהודה לייב איגר מלובלין
רבי אלעזר מפולטוסק (חתנו של בעל "נתיבות המשפט"), מחבר חידושי מהרא"ך
בנו, רבי דוד מורגנשטרן, מילא מקום אביו בעיירה קוצק. צאצאיו של רבי דוד נהגו באדמו"רות במקומות שונים: פילוב, סוקולוב, לומאז ועוד.
חתנו, רבי אברהם בורנשטיין, האדמו"ר מסוכוטשוב, מחבר הספרים "אבני נזר" ו"אגלי טל"
נכדו, רבי חיים ישראל מורגנשטרן מפילוב
רבי מרדכי מנחם מנדל קאליש האדמו"ר מוורקא, בנו של רבי יצחק מוורקא
רבי זאב וולף מסטריקוב, בנו של רבי אברהם מטשכנוב
רבי יחיאל מאיר מגוסטינין
רבי אברהם רבינוביץ מפוריסוב, נכדו של "היהודי הקדוש" מפשיסחא.

משפחתו

בנו מאשתו הראשונה גליקל ניי:

רבי דוד מורגנשטרן, האדמו"ר השני מקוצק

בניו מאשתו השנייה חיה, בתו של הרב משה ליפשיץ "חלפן" (חותנו של החידושי הרי"ם):

הרב בנימין מורגנשטרן. חתנו של בן דודו רבי אברהם מרדכי אלטר
הרב משה ירוחם מורגנשטרן
שרה צינה, אשתו של רבי אברהם בורנשטיין, האדמו"ר מסוכטשוב, בעל האבני נזר ואגלי טל.
ברכה, אשתו של הרב דב זאב הכהן רפפורט, רבה של קוצק

לקריאה נוספת

יהודה לייב לוין, בית קוצק, מהדורה מורחבת, ירושלים, מוסד הרי"ם לוין, תש"נ
ד"ר יוסף פאקס, רבי מנחם מנדל מקוצק, ירושלים תשכ"ז, א"י העשל, קאצק, תל אביב תשל"ג
משה בצלאל אלטר, עמוד האמת
פנחס שדה (עורך), איש בחדר סגור, לבו שבור, ובחוץ יורדת אפלה, הוצאת שוקן
שאול מייזליש (עורך), אין שלם מלב שבור
אמת מקאצק תצמח
פנחס זליג גליקסמן, דער קאצקער רבי, פיטרקוב תרח"צ (ביידיש)
אוהל תורה, ליקוט מאמרותיו, דפוס ראשון לובלין תרס"ט
ישראל יעקב ארטן, אמת ואמונה - קוצק
אברהם יהושע השל, קאצק (ביידיש). תרגום עברי לחלק מפרקי הספר: קוצק - במאבק למען חיי אמת, הוצאת מגיד
מאיר אוריין, סנה בוער בקוצק
שמחה רז, כוכב השחר
להבות קודש
יעקב לוינגר, "אמרות אותנטיות של הרבי מקוצק", תרביץ נה (תשמ"ו), עמ' 109–135
הנ"ל, "תורתו של הרבי מקוצק לאור האמרות המיוחסות לו על ידי נכדו, ר' שמואל מסאכאטשוב", שם, שם, עמ' 413–431
אברהם פרישמן, ממעונות אריות, ירושלים תשע"ט ^{[דרושה הבהרה]}

קישורים חיצוניים

מידע ביוגרפי ומאמרים:

מנחם מנדל מקוצק, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
מאיר אוריין, ‏דרכה של קוצק, באתר "דעת", פרק מתוך הספר "סנה בוער בקוצק"
מאיר אוריין, ‏ביוגרפיה, באתר "דעת"
פנחס שדה, איש בחדר סגור
בין אמת לאמת - המחלוקת בין איזביצא לקוצק, לוי וינשטיין, ישיבת עתניאל
חסידות קוצק באור חדש (על ספרו של יהודה לייב לוין), ירחון בית יעקב, אב תשי"ט (1959)
אברהם יהושע השל, אהבה או אמת: הבעש"ט או הרבי מקוצק, מקור ראשון, מוסף "שבת", 25 בדצמבר 2011, 25 בדצמבר 2011
רבי מנחם מנדל מורגנשטרן - השרף מקוצק, באתר MyTzadik
רבי מנחם מנדל מורגנשטרן - השרף מקוצק באתר אהלי צדיקים

אמרותיו:

יעקב ישראל ארטן, ‏אמת ואמונה, באתר "דעת"
אמרות הקוצקער
אמת מקאצק תצמח, באתר היברובוקס

קישורים נוספים:

תבנית:אתר ישיבה
חלק מצאצאי הרבי מקוצק שנספו בשואה
הרב אדם סיני, סיפורי חסידים בפנימיות
'מתורתה של קוצק: קצר וחריף כמו תער' באתר aish
ר' מנדלה מקוצק ביתו ותלמידיו, תרשים המקושר לפורום היידי "אידישע וועלט"
ישראל אלטר גרובייס, האם הרבי מקוצק הסתגר בחדרו בשנותיו האחרונות?, באתר מקור ראשון, ב' באדר א' ה'תשע"ט

הערות שוליים

^ יהודה אריה ליב לוין, בית קוצק ירושלים, תש"מ
^ ראו "בית קוצק", ניו יורק - ירושלים, תש"ע, פרק יא עמוד עה ואילך; "הרבי מקוצק", תל אביב, תשי"ט, עמוד סב.
^ ראו 'קוצק', תל אביב - תרצ"ו
^ כך על פי נכדו, רבי שמואל בורנשטיין, "שם משמואל", תרומה תרע"ב, עמ' עו.
^ לפי מאיר אוריין כוונת הרי"מ הייתה שמעתה אין מי שישים את דברי התורה בתוך ליבות התלמידים.
^ צילום המכתב בספר "מכתבים ואגרות קודש", באתר HebrewBooks.
^ הקדמה לספר "אהבת דוד".
^ ספר, סופר וסיפור, 1978
^ רבי אהרן ולדן, שם הגדולים החדש.
^ יהודה אריה ליב לוין, הרבי מקאצק ושישים גיבורים (שני חלקים)

תקופת חייו של הרב מנחם מנדל מקוצק על ציר הזמן
ציר הזמן

[1] יהודה אריה ליב לוין, בית קוצק ירושלים, תש"מ

[2] ראו "בית קוצק", ניו יורק - ירושלים, תש"ע, פרק יא עמוד עה ואילך; "הרבי מקוצק", תל אביב, תשי"ט, עמוד סב.

[3] ראו 'קוצק', תל אביב - תרצ"ו

[4] כך על פי נכדו, רבי שמואל בורנשטיין, "שם משמואל", תרומה תרע"ב, עמ' עו.

[5] לפי מאיר אוריין כוונת הרי"מ הייתה שמעתה אין מי שישים את דברי התורה בתוך ליבות התלמידים.

[6] צילום המכתב בספר "מכתבים ואגרות קודש", באתר HebrewBooks.

[7] הקדמה לספר "אהבת דוד".

[8] ספר, סופר וסיפור, 1978

[9] רבי אהרן ולדן, שם הגדולים החדש.

[10] יהודה אריה ליב לוין, הרבי מקאצק ושישים גיבורים (שני חלקים)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 52: / שורה 52: @@
 הרבי מקוצק לא השאיר אחריו כתבים, מלבד מכתב אחד קצר לרבי יצחק מאיר אלתר משנת [[תקפ"ח]] ([[1828]]){{הערה|צילום המכתב בספר "[http://www.hebrewbooks.org/19049 מכתבים ואגרות קודש]", באתר [[HebrewBooks]].}}. על פי המקובל, לפני מותו ציווה לשרוף את כל כתביו. נכדו, רבי [[ישראל מפילוב]], הסביר שאביו וסבו לא השאירו אחריהם חידושים כיון שאת כל כוחם שיקעו בהעמדת תלמידים{{הערה|הקדמה לספר "אהבת דוד".}}. [[ש"י עגנון]] כתב{{הערה|'''ספר, סופר וסיפור''', 1978}}: {{ציטוטון|סיפר לי הרב ר' [[חסידות סוכטשוב|חנוך בורנשטיין]], רב אחד בא אצל זקנו הגאון אגלי טל חתנו של הרב ר' מנחם מקוצק ואמר לו שהוא מחבר ספר על קוצק וביקש ממנו שיספר לו קצת דברים על קוצק. גער בו אותו גאון, אמר, מקוצק נשתיירו ספרים חיים, ולא נענה לו}}.
-למרות זאת, במשך השנים יצאו ספרים רבים המלקטים את אמרותיו על פי עדות שומעיהם. בספר "שם משמואל", שחיבר האדמו"ר השני לשושלת סוכוטשוב רבי [[שמואל בורנשטיין]], נכדו של הרבי מקוצק, משוקעים רבות מאמרותיו של הרבי, והוא מהווה מקור מהימן. אמרות נוספות מובאות בספר "[[שפת אמת (ספר)|שפת אמת]]" ובספרי חסידות נוספים שיצאו לאור אחר פטירת הרבי מקוצק. הספר הראשון שיצא וכולל אמרות רבות הוא "אוהל תורה", שנדפס בלובלין בשנת [[1909]]. ספר נוסף שכולל את רוב האמרות הוא הספר "אמת ואמונה", שיצא לאור לראשונה בשנת [[1940]] על ידי רבי ישראל ארטן וזכה ל[[הסכמה|הסכמת]] [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]]. את תורתו ליקטו גם הספרים "עמוד האמת" ו"אמת מקאצק תצמח"
+למרות זאת, במשך השנים יצאו ספרים רבים המלקטים את אמרותיו על פי עדות שומעיהם. בספר "שם משמואל", שחיבר האדמו"ר השני לשושלת סוכוטשוב רבי [[שמואל בורנשטיין]], נכדו של הרבי מקוצק, משוקעים רבות מאמרותיו של הרבי, והוא מהווה מקור מהימן. אמרות נוספות מובאות בספר "[[שפת אמת (ספר)|שפת אמת]]" ובספרי חסידות נוספים שיצאו לאור אחר פטירת הרבי מקוצק. הספר הראשון שיצא וכולל אמרות רבות הוא "אוהל תורה", שנדפס בלובלין בשנת [[1909]]. ספר נוסף שכולל את רוב האמרות הוא הספר "אמת ואמונה", שיצא לאור לראשונה בשנת [[1940]] על ידי רבי ישראל ארטן וזכה ל[[הסכמה|הסכמת]] [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]]. את תורתו ליקטו גם הספרים "עמוד האמת" ו"אמת מקאצק תצמח".
 ==הגותו==