בסתת – הבדלי גרסאות
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מ הסרת קטגוריה:אלי ירח; הוספת קטגוריה:אלות ירח באמצעות HotCat |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
[[קטגוריה:אלי בעלי חיים]] |
[[קטגוריה:אלי בעלי חיים]] |
||
[[קטגוריה:אלות ירח]] |
[[קטגוריה:אלות ירח]] |
||
[[קטגוריה: |
[[קטגוריה:אלות שמש]] |
||
[[קטגוריה:אלות פריון]] |
[[קטגוריה:אלות פריון]] |
||
גרסה מ־20:10, 8 בספטמבר 2019
| בסתת בכתב חרטומים | ||||
|
בסתת או באסת היא אלה במיתולוגיה המצרית.
פולחנה
לבסתת סגדו לפחות מאז תקופת השושלת השנייה, כלומר תחילת האלף ה-3 לפנה"ס. במקור דמותה הייתה של לביאה, או של אישה בעלת ראש של לביאה, והייתה האלה המגינה על מצרים התחתונה, וכך גם האלה המגנה על פרעה. תפקידה בפנתאון המצרי התעמעם כשסח'מת, אלה דומה שגם לה ראש לביאה, הפכה ליותר דומיננטית כשמצרים התחתונה אוחדה עם מצרים העליונה. באלף ה-1 לפנה"ס, כאשר הפופולריות של החתולים כחיות בית עלתה, הוחלפה דמותה של בסתת בזו של אישה בעלת ראש חתול והיא הפכה לאלת החתולים. לרוב היא מוצגת כחתולה בעלת פרווה זהובה-מנומרת.
בתקופה התלמיית בהשפעת פולחן האלה היוונית ארטמיס, הפכה בסתת לאלה המזוהה עם הירח. בשנת 2010, התגלה בעיר אלכסנדריה בשכונת קום-אל-דקה, מקדש גדול לאלה בסתת. במקדש שהיה שייך כנראה למלכה ברניקי השנייה אשתו של תלמי השלישי, התגלו פסלים רבים של חתולים.[1]
ביחזקאל מוזכרת עיר מצרית בשם פי בסת, ששמה המצרי היה כנראה "פר בסתת" = בית בסתת, והייתה מרכז פולחן לאלה בסתת. העיר שכנה באזור הדלתה של מצרים התחתונה והייתה בירת הנום ה-18 של מצרים התחתונה. כיום, היא מזוהה עם תל בסטה.
במיתולוגיה המצרית
על פי המיתולוגיה המצרית, בסתת הייתה אמתו של אל השמש רע והמגינה עליו, והייתה כלואה עם אפופיס, אל-נחש ונלחמה בו. כשבסתת התחילה להיחלש מקרבותיה היא שוחררה מכלאה והצטרפה אל שאר האלים, בהגנה מפני הכאוס.
אזכורים בספרים
בסתת מופיעה בסדרת ספריו של הסופר ריק ריירדן, "משפחת קיין והאלים המצריים", כאפוטרופוסית של סיידי ואחיה קרטר לאחר ששוחררה ממחט קלאופטרה. כמו כן, היא מוזכרת בספר "האלכימאי" מסדרת "הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות" של מייקל סקוט, כאחת הקדמוניות המצריות שאותן העיר דוקטור ג'ון די.
גלריה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ חתלתולה אלוהית מסעירה את המצרים, בארכיון החדשות של אתר אוניברסיטת תל אביב
| המיתולוגיה המצרית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון המצרי | אוסיריס • איסיס • אכר • אמון • אמונת • אנוביס • אפיס • אפפ • ארבעת בני הורוס • אתום • אתון • בת • בס • בסתת • גב • הורוס • חעפי • חכא • וואדג'ת • ח'ונסו • ח'נום • ח'פרי • חתחור • מות • מונתו • מין • מע'ת • מפדת • נו • נות • נחבת • נית • נפרתם • נפתיס • סתת • סבכ • סופדו • סח'מת • סת (סת־בעל) • ענקת • פאחת • פתח • קבוי • קוק • קטש • רע (העין של רע) • רשף • שו • תאורת • תחות • תפנות • סרקת |    
|
| אתרים מיתולוגיים | בנבן | |
| כתבים דתיים | אמדואת • כתבי הפירמידות • כתבי ארונות קבורה • ספר האדמה • ספר המערות • ספר המתים (הפפירוס של אני) • ספר הנשימה • ספר השערים | |
| פולחן | מקדשים מצריים (מקדש לוקסור • כרנך • מקדשי אבו סימבל) • הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) • הספינקס הגדול של גיזה • עמק המלכים | |
