דייגו מראדונה – הבדלי גרסאות

דייגו מראדונה
Diego Maradona
	מראדונה במדי ארגנטינה במונדיאל 1986
מידע אישי
לידה	30 באוקטובר 1960; לנוס שבארגנטינה
פטירה	25 בנובמבר 2020 (בגיל 60); Dique Luján, ארגנטינה
שם מלא	דייגו ארמנדו מראדונה
גובה	1.65 מטר
עמדה	קשר התקפי, חלוץ שני
מועדוני נוער
1969–1976	ארחנטינוס ג'וניורס
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
1994 ; 1995 ; 2008–2010 ; 2011–2012 ; 2017–2018 ; 2018–	דפורטיבו מנדיז'ו ; ראסינג קלוב ; ארגנטינה ; אל-וואסל ; אל-פוג'ירה ; דוראדוס דה סינלואה
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־00:12, 9 בספטמבר 2019

דייגו ארמנדו מראדונה (בספרדית: Diego Armando Maradona; נולד ב-30 באוקטובר 1960) הוא כדורגלן עבר ומאמן ארגנטינאי הנחשב בעיני רבים לכדורגלן הטוב ביותר בכל הזמנים. כיום מאמן את קבוצת חימנסיה לה פלאטה.

מראדונה שיחק בארבעה טורנירים של גביע העולם בכדורגל, כולל מונדיאל 1986, בו היה קפטן נבחרת ארגנטינה והוביל אותה לזכייה בטורניר, לאחר ניצחון בגמר על מערב גרמניה. כמו כן זכה בפרס כדור הזהב כשחקן הטוב ביותר של הטורניר. בשלב רבע הגמר של הטורניר הבקיע מראדונה שני שערים בניצחון 2–1 על אנגליה ונכנס להיסטוריית הכדורגל משתי סיבות - השער הראשון הובקע באמצעות היד, והוא מכונה "שער יד האלוהים", והשער השני הובקע לאחר כדרור לאורך יותר מחצי מגרש תוך שהוא חולף על פני חמישה שחקנים אנגליים בדרך לשער, ונבחר ל"שער המאה".

מראדונה נחשב לאחת הדמויות השנויות במחלוקת ביותר בספורט. הוא הושעה מכדורגל למשך 15 חודשים בשנת 1991 לאחר שנכשל בבדיקת סמים באיטליה, ונשלח הביתה ממונדיאל 1994 שנערך בארצות הברית לאחר שבדיקות הראו שהשתמש באפדרין.

לאחר פרישתו ממשחק, ביום הולדתו ה-37 בשנת 1997, הוא עלה במשקל בצורה דרסטית וסבל מבריאות לקויה כתוצאה מהשפעות השימוש בקוקאין. בשנת 2005 הרזה לאחר ניתוח קיצור קיבה והתגבר על התמכרותו לקוקאין. הנימוסים הבוטים שלו גרמו לו להסתכסך עם עיתונאים ומנהלים בכירים בספורט. למרות ניסיון אימון דל, הוא הפך למאמן נבחרת ארגנטינה בנובמבר 2008 והדריך אותה במונדיאל 2010. הוא החזיק בתפקיד במשך שנה וחצי, עד שפג תוקף החוזה שלו לאחר מונדיאל 2010.

מראדונה נבחר, ביחד עם פלה, ל"שחקן הטוב ביותר בהיסטוריה", על ידי אנשים מרחבי העולם במסגרת סקר שערכה פיפ"א לקראת מונדיאל 2006. כמו כן, נבחר ב-2004, על ידי פלה, לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם.

קריירה כשחקן

דייגו ארמנדו מראדונה נולד בלנוס אך גדל בעיירת הצריפים "ויז'ה פיוריוטו", פרבר עוני בפאתיה הדרומיים של בואנוס איירס, ארגנטינה. בגיל 10, הוא התגלה על ידי סוכן שחקנים כאשר שיחק בקבוצת ילדים מקומית בשם "הכוכב האדום". בתוך זמן קצר הקימו, הוא וחבריו, קבוצה משלהם בשם "לוס סבוז'יטס" ("הבצלצלים"). אנשי "ארחנטינוס ג'וניורס" צירפו את כל השחקנים, כיחידה אחת, למחלקת הנוער שלהם.

מראדונה הפך לכוכב כדורגל כבר בצעירותו. את הופעת הבכורה שלו בארחנטינוס ערך 10 ימים לפני שמלאו לו 16 שנים, ב-20 באוקטובר 1976, כשנכנס כמחליף נגד טאז'רס מקורדובה ובכך היה לשחקן הצעיר ביותר בתולדות הכדורגל הארגנטינאי, עד שבירת שיאו בידי סרחיו אגוארו, בשנת 2003.

ב-1981, נקנה על ידי בוקה ג'וניורס במיליון וחצי דולרים. המשטר הצבאי ששלט אז בארגנטינה ביקש לנצל את הפופולרית של הכוכב הצעיר כדי להסיט את תשומת הלב מהזוועות שהתחוללו אז במדינה ולפיכך סיכל באותן שנים כל הצעה שקיבל מראדונה מחו"ל. רק עם הפלת המשטר, ב-1982, קנתה ברצלונה את מראדונה תמורת 4.5 מיליון דולר, סכום שיא באותה תקופה.

השנתיים אותן בילה מראדונה בקבוצת ברצלונה לא היו מוצלחות במיוחד - הוא זכה אומנם עם הקטאלונים בגביע בשנת 1983, לאחר ניצחון על ריאל מדריד בגמר ובסופר קאפ הספרדי, אך מחלת הצהבת ופציעה קשה בקרסול שסיכנה את הקריירה שלו, הפכו את השהות בברצלונה לקשה. מראדונה הסתכסך עם נשיא והקבוצה וגם עם מנהלה לאחר שדרש שיעבירו אותו מברצלונה.

ב-1984, נרכש על ידי קבוצת נאפולי תמורת סכום של 7.4 מיליון דולר, ששבר את שיא ההעברות בכדורגל העולמי. ההימור שלקח נשיא נאפולי, נציגת הדרום העני של איטליה קורדו פרליאנו, השתלם. מראדונה הפך לכוכב בקרב אוהדי הקבוצה והוביל את הקבוצה לשיא הצלחתה עם זכיות בגביע אופ"א בשנת 1989, בשתי אליפויות של הסרייה א' בעונות 1986/87 ו-1989/90, סגנות בעונות 1987/88 ו-1988/89 ובסופר קאפ האיטלקי בשנת 1990.

באיטליה, הציג מארדונה את הכדורגל הטוב בחייו, אך בעיותיו האישיות התגברו. הוא המשיך להשתמש בקוקאין, קיבל קנסות בשווי 70,000 דולר מקבוצתו לאחר היעדרות ממשחקים ואימונים בגלל "לחץ"^[1], התמודד עם סקנדל הקושר אותו לילד מחוץ לנישואים ונחשד בשיתוף פעולה עם המאפיה המקומית, ה"קאמורה"^[2].

לאחר שהושעה במשך 15 חודשים על כישלון בבדיקת סמים מסוג קוקאין, מראדונה עזב את נאפולי בבושת פנים בשנת 1992. למרות התעניינות מצד ריאל מדריד ואולימפיק מרסיי הוא חתם בסביליה מהליגה הספרדית, שם נשאר עונה אחת^[3].

בשנת 1993 החליט מראדונה לחזור לארגנטינה וחתם בניואל'ס אולד בויס, שם שיחק תקופה קצרה ולא מוצלחת. ב-1994 הורחק מראדונה בשנית בשל שימוש בסמים אסורים. עם תום השעייתו ב-1995, חתם מראדונה בבוקה ג'וניורס ושיחק בה שלוש שנים עד שהחליט לפרוש.

במדי הנבחרת

מראדונה ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת ארגנטינה כמחליף מול נבחרת הונגריה כשהוא רק בן 16. מראדונה נופה מסגל הנבחרת אשר זכתה בגביע העולם ב-1978, שנערך בארגנטינה. שנה מאוחר יותר, בשנת 1979, זכה עם נבחרת הנוער באליפות העולם ביפן ונבחר למצטיין בטורניר.

המונדיאל הראשון של מראדונה היה ב-1982, בספרד. הנבחרת הגיעה עד לשלב הבתים השני, בו הפסידה לברזיל ואיטליה וסיימה את השתתפותה בטורניר. מראדונה הבקיע בטורניר שני שערים והורחק בכרטיס אדום במשחק מול ברזיל.

מראדונה קיבל את סרט הקפטן במונדיאל 1986 והוביל את הנבחרת לזכייה בטורניר לאחר ניצחון על נבחרת מערב גרמניה. מארדונה הצטיין בטורניר, כבש חמישה שערים ובישל חמישה נוספים: שער אחד במשחק הפתיחה נגד האלופה היוצאת, איטליה, שני שערים נגד אנגליה, ברבע הגמר ושני שערים נוספים נגד בלגיה, בחצי הגמר. כמו כן, בישל את שער הניצחון בגמר נגד נבחרת מערב גרמניה שהסתיים בתוצאה 3–2.

מראדונה זכה בפרס כדור הזהב כשחקן הטוב ביותר של הטורניר. שניים מהשערים שכבש בטורניר ייזכרו לנצח: השער הראשון הוא שער שהבקיע נגד אנגליה, בעזרת ידו. השער נודע בשם שער יד האלוהים^[4]. מאוחר יותר, הודה בראיון טלוויזיוני שהבקיע את השער עם היד וידע מיידית שהשער אינו חוקי. בשער השני, מראדונה קיבל את הכדור בחצי המגרש שלו ורץ יותר מחצי מגרש תוך שהוא מכדרר וחולף על פני חמישה שחקנים אנגליים בדרך לשער. שער זה זכה בתואר שער המאה^[5].

לדעת רבים, לא היה, בהיסטוריית הכדורגל, שחקן שהשפיע על קבוצתו כמו מידת השפעתו של מראדונה על נבחרתו, במונדיאל 1986.

כעבור ארבע שנים, במונדיאל 1990 שנערך באיטליה, לא הפגין מראדונה והנבחרת הארגנטינית את אותה יכולת שהקנתה לה את הזכייה בגביע העולם בטורניר הקודם. למרות זאת ועל אף פציעה בקרסול ממנה סבל מראדונה, הצליחה ארגנטינה להעפיל עד לגמר, תוך שהיא מכניעה בדרך את יריבתה המושבעת, ברזיל, משער של קלאודיו קאניג'ה אותו בישל מראדונה.

בחצי הגמר, קרא מראדונה לאוהדי נאפולי לתמוך בנבחרת ארגנטינה ולא בנבחרת איטליה בשל הקיפוח של תושבי העיר, צעד שגרם למחלוקת קשה בנאפולי ועורר את זעמם של תושבי צפון איטליה. בגמר ניצחה נבחרת מערב גרמניה בתוצאה 0–1.

במונדיאל 1994 שנערך בארצות הברית, שיחק מראדונה בשני משחקים בהם הבקיע שער אחד מול נבחרת יוון אך הושעה מהטורניר עקב שימוש בסמים אסורים מסוג אפדרין.

מראדונה הופיע שלוש פעמים באצטדיון רמת גן, במדי נבחרת ארגנטינה מול נבחרת ישראל בעת שארגנטינה ערכה משחקי הכנה לטורנירי המונדיאל. ב-1986, ניצחה ארגנטינה 7–2 כאשר מראדונה כבש צמד שערים. ב-1990, ניצחה ארגנטינה 2–1 כשאחד מהשערים נכבש על ידי מראדונה וב-1994 ניצחה ארגנטינה 3–0.

קריירת אימון

אחרי השעייתו ממשחק, ניסה מראדונה את מזלו בקריירת אימון. קבוצתו הראשונה הייתה דפורטיבו מנדיז'ו אך הוא עזב את תפקידו במהרה אחרי שהסתכסך עם נשיא המועדון. כעבור תקופה קצרה, מונה למאמנה של ראסינג קלוב, מהקבוצות הבכירות בכדורגל הארגנטינאי אך עזב את תפקידו לאחר תקופה קצרה, ללא הצלחה מרובה.

ב-28 באוקטובר 2008 מונה למאמן נבחרת ארגנטינה במקומו של אלפיו באסילה שהתפטר. מראדונה הועדף על פני קרלוס ביאנצ'י, דייגו סימאונה, סרחיו בטיסטה ומיגל אנחל רוסו המנוסים ממנו.

במשחקו הראשון של מראדונה כמאמן הנבחרת, ב-20 בנובמבר 2008, ניצחה ארגנטינה 1–0 את נבחרת סקוטלנד^[6].

במוקדמות מונדיאל 2010, נבחרת ארגנטינה בהדרכתו של מראדונה הציגה יכולת רעה שכללה 4 הפסדים מתוך 6 משחקים בהם 1–3 לברזיל, 0–1 לפרגוואי, 0–2 לאקוודור ו-1–6 לבוליביה. הישגים אלה דרדרו את ארגנטינה למקום החמישי בבית המוקדמות. ניצחון בשני המשחקים האחרונים הבטיחו לארגנטינה את העפלה למונדיאל, ברגע האחרון^[7].

במונדיאל 2010, ניצחה נבחרת ארגנטינה בשלב הבתים את נבחרות ניגריה^[8], קוריאה הדרומית ויוון ובכך סיימה את שלב הבתים במאזן מושלם. בשלב שמינית הגמר גברה ארגנטינה על מקסיקו^[9], אך בשלב רבע הגמר הובסה והודחה בבושת פנים לאחר הפסד 0–4 לנבחרת גרמניה^[10]. לאחר המונדיאל פוטר מראדונה מאימון הנבחרת הלאומית.

במאי 2011, חתם על חוזה אימון בקבוצת אל וואסל מדובאי. ביולי 2012 פוטר מתפקידו^[11].

בשנת 2017 מונה למאמן קבוצת אל-פוג'ירה מאיחוד האמירויות, ובמאי 2018 התפטר מתפקידו.

ב-15 במאי 2018 חתם מראדונה על חוזה לאימון קבוצת דינמו ברסט מהליגה הבלארוסית הראשונה לשלוש שנים, ואמור לשמש גם כנשיא הקבוצה ולרכוש 20% מהשליטה בה. מראדונה צפוי היה להיכנס לתפקידו לאחר סיום מונדיאל 2018^[12]. מראדונה מאמן בעונת 2018/19 את קבוצת דוראדוס מליגת המשנה של מקסיקו.

חייו הפרטיים

משפחה

מוצאו של אביו הוא אינדיאני. דייגו הוא הבן הראשון לאחר שלוש בנות. יש לו שני אחים צעירים שגם הם שחקני כדורגל מקצוענים.

מראדונה נישא לקלאודיה ווילפאן ב-1987 ולהם זוג בנות. בשנת 2004, התגרש מווילאפן. במהלך הליך הגירושין הודה כי הוא אביו של דייגו סינגרה, אשר נולד בנאפולי בשנת 1986. באופן זה, אישר בדיעבד את פסיקת בית המשפט האיטלקי משנת 2003, לאחר שמראדונה סירב לעבור בדיקת אבהות ^[13].

בתו הצעירה, קלאודיה, הייתה נשואה לשחקן הכדורגל, סרחיו אגוארו, ממנו יש לה בן. בשנת 2013 הם התגרשו^[14].

סמים ובעיות בריאות

מאמצע שנות השמונים עד שנת 2004, מראדונה היה מכור לקוקאין. הוא לכאורה, החל להשתמש בסמים בברצלונה בשנת 1983. כאשר שיחק בנאפולי היה משתמש בסמים באופן קבוע, דבר שהשפיע על יכולתו לשחק כדורגל.

במהלך השנים לאחר פרישתו, בריאותו הידרדרה. במהלך חופשה באורוגוואי הוא אושפז בחדר מיון לאחר התקף לב. מאוחר יותר התברר שנמצאו שרידים של קוקאין בדמו אשר גרמו לו להתקף.

למראדונה נטייה להשמין והוא סבל מהשמנת יתר עד שעבר ניתוח הצרת קיבה ב-2005. במרץ 2007, הוא אושפז בבית חולים בבואנוס איירס וטופל נגד צהבת והשפעות אלכוהול. במאי 2007, הופיע בטלוויזיה וטען כי הוא נקי מסמים ואלכוהול כבר שנתיים וחצי.

השקפות פוליטיות

מראדונה היה תומך נלהב של פידל קסטרו ורואה את עצמו כאחד ממתנגדי ארצות הברית. בעת ביקורו של ג'ורג' ווקר בוש בארגנטינה, נצפה מראדונה לובש חולצה עם הכיתוב, "בוש רוצח". כחלק מהתנגדותו להשפעה האמריקאית, מראדונה תמך בהוגו צ'אבס ושיבח גם את מחמוד אחמדינז'אד.

מראדונה נחשב למבקר חריף של פיפ"א עוד מימיו כשחקן. לאחר ראיון עם נשיא פיפ"א דאז, ז'ואאו האבלנז', בו טען כי הוא רואה במראדונה כבנו, צוטט מראדונה בכך שהיה מעדיף להתאבד אם הבלאנז' היה אביו. מראדונה השתתף, במרץ 2008, במשחק ראווה בלה פאס, בוליביה במחאה על האיסור שהטילה פיפ"א לארח משחקים בעיר בשל הסכנה הבריאותית בקיום משחקים בגבהים.

ביולי 2018, במהלך גמר המונדיאל, נפגש מראדונה עם יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, במהלך הפגישה אמר מראדונה:"אני פלסטיני" והביע תמיכה בפלסטינים. לאחר הפגישה העלה תמונה לאינסטגרם וכתב לידה:"האיש הזה רוצה שלום בפלסטין. לנשיא עבאס יש מדינה ויש זכות".

בתרבות

הכוכב של מראדונה ב"שדרת הכוכבים" סמוך לאצטדיון "הבונבוניירה" בבואנוס איירס

בארגנטינה, מראדונה נחשב סמל, "גיבור ספורט" ומכונה "אלוהים". הוא נושא לשיחה במונחים השמורים לאגדות. שמו מוזכר בסרטים, ספרים ושירים. מאז 1986, מקובל עבור הארגנטינאים בחוץ לארץ לשמוע את השם של מראדונה כאות הכרה.

באיטליה, בקרב אוהדי נאפולי, מראדונה נחשב עד היום לשחקן האהוב ביותר. כהוקרה על תרומתו לקבוצה, החליט המועדון, בסוף שנת 2005, כי אף שחקן לא ילבש עוד את החולצה עם מספר 10, מספרו של מראדונה בעת ששיחק בקבוצה.

לעיתים ניתן בתקשורת, בעיתונות ובקהל כינוי "מראדונה החדש" לכדורגלן ארגנטינאי הנחשב למוכשר ביותר. הכינוי ניתן בעקבות ההשוואה למראדונה והתקווה בארגנטינה לשחקן שיוביל את נבחרת ארגנטינה להישגים, בדומה למראדונה בזמנו. לאורך השנים הכינוי ניתן לשחקנים רבים, אך הארגנטינאים נחלו אכזבות רבות בתקוות שתלו בשחקניהם. הכינוי ניתן בדרך כלל לשחקנים צעירים, שמזוהים כבעלי יכולת טובה. לעיתים, דייגו מראדונה עצמו מכנה כך שחקנים הדומים לו ומזכירים אותו ביכולת ובסגנון המשחק. הכינוי ניתן לשחקנים המשחקים בעמדות התקפה: חלוץ, קשר התקפי או קיצוני.

מבנה גופני דומה לזה של מראדונה גורם להשוואה גדולה אף יותר. דוגמאות טובות לכך הם קרלוס טבז וליונל מסי, שהם נמוכי קומה ובעלי משקל דומה למראדונה. כיום, נהוג להשוות למראדונה בעיקר את ליונל מסי מברצלונה בזכות, בין היתר, הפעולות שעשה. ב-18 באפריל 2007, במסגרת חצי גמר גביע המלך הספרדי מול חטאפה, כבש מסי שער לאחר שעבר מספר שחקני יריבה ממחצית המגרש^[15], הדומה לשער של מראדונה במדי נבחרת ארגנטינה במשחק מול נבחרת אנגליה ברבע גמר מונדיאל 1986 - שער המאה. במחזור הלפני האחרון בליגה הספרדית של עונת 2006/2007 במשחק מול אספניול, כבש מסי שער בעזרת ידו^[16], בדומה לשער של מראדונה באותו משחק מול נבחרת אנגליה במונדיאל 1986, שכונה שער יד האלוהים. לאחר שער זה, ניתן למסי הכינוי "מסידונה".

תארים כשחקן

עם בוקה ג'וניורס

אליפות ארגנטינה: 1981 (מטרופוליטנו)

עם ברצלונה

עם נאפולי

עם נבחרת ארגנטינה

אליפות העולם: 1986 (מקום ראשון), 1990 (מקום שני)
אליפות העולם לנוער: 1979
גביע ארטמיו פרנקי: 1993

תארים אישיים

מלך השערים של ליגת העל הארגנטינאית (5): 1978 (מטרופוליטנו), 1979 (מטרופוליטנו), 1979 (נסיונל), 1980 (מטרופוליטנו), 1980 (נסיונל)
השחקן המצטיין באליפות העולם לנוער: 1979
כדורגלן השנה בארגנטינה ("אולימפיית כסף") (4): 1979, 1980, 1981, 1986
ספורטאי השנה בארגנטינה ("אולימפיית זהב") (2): 1979, 1986
ספורטאי המאה בארגנטינה ("אולימפיית פלטינה") (1): 2000
כדורגלן השנה בדרום אמריקה (2): 1979, 1980
כדור הזהב של גביע העולם: 1986 (מקום ראשון), 1990 (מקום שלישי)
נעל הזהב של גביע העולם: 1986 (מקום שני)
נבחרת הטורניר של גביע העולם (2): 1986, 1990
מלך השערים של הסרייה א': 1987/1988
פיפ"א 100

קישורים חיצוניים

דייגו מראדונה, ברשת החברתית אינסטגרם
פרופיל, באתר Transfermarkt
פרופיל, באתר BDFutbol
פרופיל, באתר WorldFootball.net
פרופיל, באתר National Football Teams
פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
דייגו ארמאנדו מרדונה - האתר הרשמי
דייגו מראדונה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
תבנית:וידאופדיה
רשימת הופעותיו במשחקים בינארציים

דייגו מראדונה, ברשת החברתית אינסטגרם
דניאל שחק, מפעל חיים: מראדונה בן 50, באתר ערוץ הספורט, 30 באוקטובר 2010
ניהול כעסים: כך לקח מראדונה את גביע העולם 1986, באתר ערוץ הספורט, 13 במאי 2010
האביר האפל: מראדונה בן 55 ועדיין מורד, באתר ערוץ הספורט, 30 באוקטובר 2015
למסי נשאר עוד אתגר אחד בקריירה - להיפטר מצילו של מראדונה | מתוך חדשות הערב 15.3.2018, ערוץ היוטיוב של כאן - תאגיד השידור הישראלי

הערות שוליים

^ "SPORTS PEOPLE; Maradona Fined". New York Times. 13 בינואר 1991. {{cite news}}: (עזרה)
^ May, John (19 באפריל 2004). "Maradona's fall from grace". BBC news. {{cite news}}: (עזרה)
^ "Sport in Short: Football". independent (באנגלית). 15 ביולי 1992. {{cite news}}: (עזרה)
^ טרי באצ'ר: מארדונה גנב את מאנגליה את תהילת הגביע העולמי מקרתי, דייוויד; דיילי רקורד.
^ "Diego Maradona goal voted the FIFA World Cup™ Goal of the Century". FIFA. 30 במאי 2002. {{cite news}}: (עזרה)
^ Campbell, Andy (19 בנובמבר 2008). "Scotland 0-1 Argentina". BBC Sport. {{cite news}}: (עזרה)
^ "Late winner puts Argentina in World Cup finals". CNN. 15 באוקטובר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
^ Dawkes, Phil (12 ביוני 2010). "Argentina 1-0 Nigeria". BBC Sport. {{cite news}}: (עזרה)
^ Stevenson, Jonathan. "Argentina 4-1 South Korea". BBC Sport.
^ לונגמן, ג'רי (3 ביוני 2010). "גרמניה מראה את כוחה". ניו יורק טיימס. {{cite news}}: (עזרה)
^ כבר לא אלוהים: מראדונה פוטר מאימון אל וואסל, באתר ONE‏, 10 ביולי 2012
^ "מינוי מפתיע: דייגו מראדונה ישמש כנשיא ומאמן ברסט הבלארוסית", באתר וואלה!‏, 16 במאי 2018
^ ESPN Deportes – "אהבת האליל"
^ La Liga (19 בפברואר 2009). "דייגו מראדונה הפך לסבא עם לידתו של אגוארו ג'וניור". Goal.com. {{cite web}}: (עזרה)
^ ynet, "מסי התחפש למראדונה וכבש את שער השנה", 19.04.2007
^ ynet, ספרד: מסי התחיל ביד, טאמודו סיים ברגל, 10.06.2007

תבנית:כדורגלן השנה בדרום אמריקה

נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 1979
1 ברבאס • 2 בוצ'יני • 3 בורדון • 4 קסטרו • 5 קוסיה • 6 מראדונה • 7 פורטונטו • 8 גייטן • 9 דיאס • 10 לראקי • 11 לופס • 12 גספרי • 13 אוקניו • 14 פסארלה • 15 ספוריטי • 16 ולנסיה • 17 ואן טוינה • 18 וידז'ה • מאמן: מנוטי		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1982
1 ארדילס • 2 באליי • 3 ברבאס • 4 ברטוני • 5 קלדרון • 6 דיאס • 7 פיליול • 8 גלבאן • 9 גאז'גו • 10 מראדונה • 11 קמפס • 12 הרננדס • 13 אולרטיקואצ'אה • 14 אולגין • 15 פסארלה • 16 פומפידו • 17 סנטמריה • 18 טרנטיני • 19 טרוסרו • 20 ולדאנו • 21 ולנסיה • 22 ואן טוינה • מאמן: מנוטי		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1986 (מקום ראשון)
1 אלמירון • 2 בטיסטה • 3 בוצ'יני • 4 בורגי • 5 בראון • 6 פסארלה • 7 בורוצ'גה • 8 קלאוסן • 9 קוצ'ופו • 10 מרדאונה • 11 ולדאנו • 12 אנריקה • 13 גארה • 14 ג'וסטי • 15 איסלאס • 16 אולרטיקואצ'אה • 17 פסקולי • 18 פומפידו • 19 רוג'רי • 20 טאפיה • 21 טרוביאני • 22 סלאדה • מאמן: בילארדו		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 1987 (מקום רביעי)
1 אלפארו • 2 בטיסטה • 3 קאניג'ה • 4 דרטיסיה • 5 בראון • 6 דיאס • 7 פונס • 8 אקוסטה • 9 קוצ'ופו • 10 מראדונה • 11 פרקודאני • 12 סיביסקי • 13 גארה • 14 ג'וסטי • 15 איסלאס • 16 אולרטיקואצ'אה • 17 פסקולי • 18 גויקוצ'אה • 19 רוג'רי • 20 טאפיה • 21 תיילר • 22 בארטרו • מאמן: בילארדו		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 1989 (מקום שלישי)
1 פומפידו • 2 בטיסטה • 3 אלפארו מורנו • 4 באלבו • 5 בראון • 6 בסואלדו • 7 בורוצ'גה • 8 קאניג'ה • 9 קוצ'ופו • 10 מראדונה • 11 קלדרון • 12 קלאוסן • 13 דיאס • 14 אנריקה • 15 ג'וסטי • 16 מונסון • 17 רוג'רי • 18 איסלאס • 19 סנסיני • 20 טרוגליו • 21 גורוסיטו • 22 פלסיוני • מאמן: בילארדו		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1990 (מקום שני)
1 פומפידו (קומיסו) • 2 בטיסטה • 3 באלבו • 4 בסואלדו • 5 באוסה • 6 קלדרון • 7 בורוצ'גה • 8 קאניג'ה • 9 דסוטי • 10 מראדונה • 11 פאברי • 12 גויקוצ'אה • 13 לורנסו • 14 ג'וסטי • 15 מונסון • 16 אולרטיקואצ'אה • 17 סנסיני • 18 סריסואלה • 19 רוג'רי • 20 סימון • 21 טרוגליו • 22 קנסלריץ' • מאמן: בילארדו		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1994
1 גויקוצ'אה • 2 ואסקס • 3 צ'אמוט • 4 סנסיני • 5 רדונדו • 6 רוג'רי • 7 קאניג'ה • 8 בסואלדו • 9 בטיסטוטה • 10 מראדונה • 11 מדינה בז'ו • 12 איסלאס • 13 קאסרס • 14 סימאונה • 15 בורלי • 16 דיאס • 17 אורטגה • 18 פרס • 19 באלבו • 20 רודריגס • 21 מאנקוסו • 22 סקופוני • מאמן: באסילה		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 2010
1 פוסו • 2 דמיצ'ליס • 3 ק. רודריגס • 4 בורדיסו • 5 בולאטי • 6 היינצה • 7 די מריה • 8 ורון • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 טבס • 12 גארסה • 13 סמואל • 14 מסצ'ראנו • 15 אוטמנדי • 16 אגוארו • 17 גוטיירס • 18 פלרמו • 19 מיליטו • 20 מ. רודריגס • 21 אנדוחר • 22 רומרו • 23 פסטורה • מאמן: מראדונה		ארגנטינה

[1] "SPORTS PEOPLE; Maradona Fined". New York Times. 13 בינואר 1991. {{cite news}}: (עזרה)

[2] May, John (19 באפריל 2004). "Maradona's fall from grace". BBC news. {{cite news}}: (עזרה)

[3] "Sport in Short: Football". independent (באנגלית). 15 ביולי 1992. {{cite news}}: (עזרה)

[4] טרי באצ'ר: מארדונה גנב את מאנגליה את תהילת הגביע העולמי מקרתי, דייוויד; דיילי רקורד.

[5] "Diego Maradona goal voted the FIFA World Cup™ Goal of the Century". FIFA. 30 במאי 2002. {{cite news}}: (עזרה)

[6] Campbell, Andy (19 בנובמבר 2008). "Scotland 0-1 Argentina". BBC Sport. {{cite news}}: (עזרה)

[7] "Late winner puts Argentina in World Cup finals". CNN. 15 באוקטובר 2009. {{cite news}}: (עזרה)

[8] Dawkes, Phil (12 ביוני 2010). "Argentina 1-0 Nigeria". BBC Sport. {{cite news}}: (עזרה)

[9] Stevenson, Jonathan. "Argentina 4-1 South Korea". BBC Sport.

[10] לונגמן, ג'רי (3 ביוני 2010). "גרמניה מראה את כוחה". ניו יורק טיימס. {{cite news}}: (עזרה)

[11] כבר לא אלוהים: מראדונה פוטר מאימון אל וואסל, באתר ONE‏, 10 ביולי 2012

[12] "מינוי מפתיע: דייגו מראדונה ישמש כנשיא ומאמן ברסט הבלארוסית", באתר וואלה!‏, 16 במאי 2018

[13] ESPN Deportes – "אהבת האליל"

[14] La Liga (19 בפברואר 2009). "דייגו מראדונה הפך לסבא עם לידתו של אגוארו ג'וניור". Goal.com. {{cite web}}: (עזרה)

[15] ynet, "מסי התחפש למראדונה וכבש את שער השנה", 19.04.2007

[16] ynet, ספרד: מסי התחיל ביד, טאמודו סיים ברגל, 10.06.2007

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 |תאריך עדכון נבחרת=
 }}
-'''דייגו ארמנדו מראדונה''' (ב[[ספרדית]]: '''Diego Armando Maradona'''; נולד ב-[[30 באוקטובר]] [[1960]]) הוא [[כדורגלן]] עבר ומאמן [[ארגנטינה|ארגנטינאי]] הנחשב בעיני רבים לכדורגלן הטוב ביותר בכל הזמנים. כיום מאמן את קבוצת [[דוראדוס דה סינלואה]].
+'''דייגו ארמנדו מראדונה''' (ב[[ספרדית]]: '''Diego Armando Maradona'''; נולד ב-[[30 באוקטובר]] [[1960]]) הוא [[כדורגלן]] עבר ומאמן [[ארגנטינה|ארגנטינאי]] הנחשב בעיני רבים לכדורגלן הטוב ביותר בכל הזמנים. כיום מאמן את קבוצת [[חימנסיה לה פלאטה]].
 מראדונה שיחק בארבעה טורנירים של [[גביע העולם בכדורגל]], כולל [[מונדיאל 1986]], בו היה קפטן [[נבחרת ארגנטינה בכדורגל|נבחרת ארגנטינה]] והוביל אותה לזכייה בטורניר, לאחר ניצחון בגמר על [[מערב גרמניה]]. כמו כן זכה בפרס [[פרסי גביע העולם בכדורגל#כדור הזהב|כדור הזהב]] כשחקן הטוב ביותר של הטורניר. בשלב רבע הגמר של הטורניר הבקיע מראדונה שני שערים בניצחון 2–1 על [[נבחרת אנגליה בכדורגל|אנגליה]] ונכנס להיסטוריית הכדורגל משתי סיבות - השער הראשון הובקע באמצעות היד, והוא מכונה "[[שער יד האלוהים]]", והשער השני הובקע לאחר כדרור לאורך יותר מחצי מגרש תוך שהוא חולף על פני חמישה שחקנים אנגליים בדרך לשער, ונבחר ל"[[שער המאה]]".

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: דייגו מראדונה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דייגו מראדונה