מולדתי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־12:02, 14 בספטמבר 2019

ערך זה עוסק ביצירה מוזיקלית צ'כית. אם התכוונתם לשיר "מולדתי" המשמש כהמנון העיראקי, ראו המנון עיראק.

"מולדתי" (בצ'כית: Má vlast) היא יצירה מוזיקלית מאת המלחין הצ'כי בדז'יך סמטנה הבנויה משש פואמות סימפוניות. היצירה נועדה לפאר את מורשתה של צ'כיה, ונכתבה בין 1872 ל- 1879, בהיות המלחין חירש לחלוטין. מבין הפואמות, הידועה ביותר היא "ולטאבה" (Vltava; על שם הנהר העובר בפראג), המוכרת בעברית גם כ"מולדבה" (מהונגרית). בפואמה זו כלולה, כמוטיב, המנגינה הידועה של "התקווה". שני הלחנים נוטלים, כנראה, משיר איכרים עממי מולדבי הקרוי "אויס צ'יא" או "העגלה והשוורים". על פי חוקרים אחרים, מקור כל המנגינות הוא בתפילה יהודית שחוברה על ידי רבי יצחק בר ששת במאה ה-14, "ברכת הטל". ^[1]

הפואמה ולטאבה היא השנייה במחזור והפופולרית ביותר מבין שש הפואמות המרכיבות את "מולדתי". היא מעיבה על השאר, עד שנוטים לשכוח את קיומן. אלה הן חמש הפואמות הנותרות: וישהראד, שארקה, משדות בוהמיה ויערותיה, טבור ובלאניק.

"וישהראד" מתארת את בוהמיה הישנה, וקרויה על שם מבצר עתיק שהוא היום חלק מהבירה פראג.
"ולטאבה" מתארת את שטף הנהר, שמקורו בשני מעיינות, האחד חם והשני צונן. הנהר עובר בין יערות עבותים, שציידים מודיעים שם על נוכחותם בצלילי קרן, חגיגת נישואים נערכת על גדתו בשירה ומחולות, נימפות יער ומים משתעשעות במימיו ומבצרים עתיקים משתקפים בהם, עד שהוא מגיע אל עיר הבירה.
סביבת נהר הולטאבה בפראג
"שארקה" (Šárka) מבוססת על אגדה צ'כית מוכרת, ומספרת על רצח בן אצולה בידי שארקה וחברותיה הלוחמות.
"משדות בוהמיה ויערותיה" היא תמונה של יום קיץ בשדות בוהמיה וחגיגת בני כפר בטבע במלוא פריחתו.
"טאבור" ו"בלאניק" משתמשות שתיהן במוטיבים צבאיים, ורבים רואים בהן פואמה אחת בשני חלקים, המהווים קריאה למרי של העם הבוהמי. "טאבור" היה אחד המאחזים של הלוחמים ההוסיטים. "טאבור" עושה שימוש במוטיב חוזר שלקוח משיר הקרב ההוסיטי "Ktož jsú boží bojovníci" ("אתם, לוחמי האלוהים", או "מי הם לוחמי האלוהים". בצ'כית מודרנית נכתב בדרך כלל: Kdo jsou boží bojovníci).

הקטע מהולטאבה המזכיר את המנון התקווה

לעזרה בהפעלת הקבצים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מולדתי בוויקישיתוף

"ולטאבה" מאת סמטנה, סרטון באתר יוטיוב

^ [1]

[1] [1]

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{פירוש נוסף|נוכחי=יצירה מוזיקלית צ'כית|אחר=שיר "מולדתי" המשמש כהמנון העיראקי|ראו=[[המנון עיראק]]}}
-"'''מולדתי'''" (ב[[צ'כית]]: '''Má vlast''') היא יצירה מוזיקלית מאת המלחין ה[[צ'כיה|צ'כי]] [[בדז'יך סמטנה]] הבנויה משש [[פואמה סימפונית|פואמות סימפוניות]]. היצירה נועדה לפאר את מורשתה של צ'כיה, ונכתבה בין [[1872]] ל- [[1879]], בהיות המלחין [[לקות שמיעה|חירש]] לחלוטין. מבין הפואמות, הידועה ביותר היא "ולטאבה" (Vltava; על שם הנהר העובר ב[[פראג]]), המוכרת בעברית גם כ"מולדבה" (מ[[הונגרית]]). בפואמה זו כלולה, כמוטיב, המנגינה הידועה של "[[התקווה]]". שני הלחנים נוטלים, כנראה, משיר איכרים עממי מולדבי הקרוי "אויס צ'יא" או "העגלה והשוורים".
+"'''מולדתי'''" (ב[[צ'כית]]: '''Má vlast''') היא יצירה מוזיקלית מאת המלחין ה[[צ'כיה|צ'כי]] [[בדז'יך סמטנה]] הבנויה משש [[פואמה סימפונית|פואמות סימפוניות]]. היצירה נועדה לפאר את מורשתה של צ'כיה, ונכתבה בין [[1872]] ל- [[1879]], בהיות המלחין [[לקות שמיעה|חירש]] לחלוטין. מבין הפואמות, הידועה ביותר היא "ולטאבה" (Vltava; על שם הנהר העובר ב[[פראג]]), המוכרת בעברית גם כ"מולדבה" (מ[[הונגרית]]). בפואמה זו כלולה, כמוטיב, המנגינה הידועה של "[[התקווה]]". שני הלחנים נוטלים, כנראה, משיר איכרים עממי מולדבי הקרוי "אויס צ'יא" או "העגלה והשוורים". על פי חוקרים אחרים, מקור כל המנגינות הוא בתפילה יהודית שחוברה על ידי רבי יצחק בר ששת במאה ה-14, "ברכת הטל".
+{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=2fDfB95AqQ4]}}
 הפואמה '''ולטאבה''' היא השנייה במחזור והפופולרית ביותר מבין שש הפואמות המרכיבות את "מולדתי". היא מעיבה על השאר, עד שנוטים לשכוח את קיומן. אלה הן חמש הפואמות הנותרות: '''וישהראד''', '''שארקה''', '''משדות בוהמיה ויערותיה''', '''טבור''' ו'''בלאניק'''.