ישראל היום – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
מ החלפת פרמטר לשם פרמטר אחיד "אתר אינטרנט" (תג)
שורה 16: שורה 16:
| מדינה = [[ישראל]]
| מדינה = [[ישראל]]
| ISSN =
| ISSN =
| אתר = [http://www.israelhayom.co.il/ israelhayom.co.il]
|אתר אינטרנט=[http://www.israelhayom.co.il/ israelhayom.co.il]}}
}}
[[קובץ:Israel Today.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הגיליון הראשון של "ישראל היום"{{תמונה להחלפה}}]]
[[קובץ:Israel Today.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הגיליון הראשון של "ישראל היום"{{תמונה להחלפה}}]]
'''ישראל היום''' הוא עיתון יומי [[ישראל]]י המחולק בחינם ([[חינמון]]) שיוצא לאור מאז [[30 ביולי]] [[2007]]. הוא העיתון הישראלי היומי בעל התפוצה הרחבה ביותר.
'''ישראל היום''' הוא עיתון יומי [[ישראל]]י המחולק בחינם ([[חינמון]]) שיוצא לאור מאז [[30 ביולי]] [[2007]]. הוא העיתון הישראלי היומי בעל התפוצה הרחבה ביותר.

גרסה מ־10:44, 15 בספטמבר 2019


שגיאות פרמטריות בתבנית:עיתון
פרמטרים [ נוסד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ישראל היום
לוגו העיתון
לוגו העיתון
תדירות חינמון יומי
סוגה חדשות
פורמט טבלואיד
מו"ל ד"ר מרים אדלסון
מייסד שלדון אדלסון עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים 100% Media LLC Israeli (שלדון אדלסון)[1]
עורך ראשי בועז ביסמוט
מנכ"ל עמיר פיינקלשטין
תאריכי הופעה 30 ביולי 2007 – הווה (16 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה עברית
מערכת רחוב השלושה 2, תל אביב
תפוצה 275,000 עותקים בימי חול,
450,000 עותקים בימי שישי וערבי חג[2]
מדינה ישראל
israelhayom.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קובץ:Israel Today.JPG
הגיליון הראשון של "ישראל היום"
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ישראל היום הוא עיתון יומי ישראלי המחולק בחינם (חינמון) שיוצא לאור מאז 30 ביולי 2007. הוא העיתון הישראלי היומי בעל התפוצה הרחבה ביותר.

העיתון מעוצב בפורמט טבלואיד, עם תמונות צבע רבות וכותרות גדולות, המאפיין את ז'אנר העיתונות הפופולרית הישראלית. כדי למשוך קהל קוראים גדול, מתאפיין העיתון בסגנון כתיבה קליל ותמציתי בעברית מדוברת ועוסק במגוון נושאים, מאקטואליה וכלכלה ועד תרבות, ספורט ורכילות.

מאז הקמתו נמצא העיתון בבעלותו של איל ההון האמריקאי-יהודי שלדון אדלסון.

היסטוריה

העיתון "ישראל היום" הוקם אחרי שאיל ההון האמריקאי-יהודי שלדון אדלסון גויס על ידי קבוצת שלמה בן צבי לרכוש נתח בעיתון "ישראלי"[3]. הקשר בין אדלסון לבן צבי לא עלה יפה[4][5], ואדלסון, באמצעות חברת "ניוזקו" שבבעלותו ובבעלות אשתו[6], הקים ב־30 ביולי 2007 את "ישראל היום", ששמו הוא גרסה ישראלית לשמו של היומון האמריקני הנפוץ ביותר, "USA Today" (בין שני היומונים אין קשר עסקי כלשהו)[7].

לתפקיד עורכו של העיתון מונה עמוס רגב, לתפקיד המו"ל מונה אשר בהרב ולתפקיד המנכ"ל מונתה ציפי קורן. במאמץ לרכוש מעמד ואמינות גייס העיתון לשורותיו עיתונאים ותיקים ומוכרים, ובהם דן מרגלית שעזב את "מעריב"[8], ומאוחר יותר מרדכי גילת, שעזב את "ידיעות אחרונות"[9]. העיתון הצטרף למועצת העיתונות בישראל. בחודש הראשון לפעולתו הוקדשו כל שטחי הפרסום בעיתון לפרסום חינם לגופים הפועלים לתועלת הציבור.

בשנת 2010 העניקה האגודה לזכות הציבור לדעת את הפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ' לעמוס רגב, עורך "ישראל היום". בין נימוקי הפרס: "העיתון אותו עורך רגב חולל מהפכה של ממש במפת העיתונות המודפסת, בתוך זמן קצר יחסית" וכן "מלחמה בכמעט מונופול אשר שלט עד היום בעיתונות"[10].

בשנת 2010 הוא הפך לעיתון הישראלי היומי בעל שיעור החשיפה הגבוה בימי חול[11][12]. מאז 2017 הוא הנפוץ ביותר גם בסופי השבוע[13].

באפריל 2017 החליף בועז ביסמוט את עמוס רגב בתפקיד עורך העיתון[14]. עם כניסתו לתפקיד ביצע ביסמוט מהלכים שונים, בהם פיטוריהם של דן מרגלית ומרדכי גילת ועוד עשרה עובדים בעלי משכורות גבוהות, וצמצום תפוצת העיתון בסופי שבוע ל-450 אלף גיליונות[15].

החל מחודש מאי 2018 משמשת ד"ר מרים אדלסון כמו"ל "ישראל היום" ועמיר פינקלשטיין כמנכ"ל[16].

מבנה העיתון

בימי חול כולל "ישראל היום" חלק יחיד, קונטרס החדשות וכן מדורים קבועים: דעות, תרבות, כלכלה, פנאי (תשבצים יומיים, הורוסקופ יומי), ספורט ורכילות; ומדורים לא קבועים, כגון: תיירות, אופנה, אוכל, אינטרנט, רכב, עיצוב וריגושים, ניו־אייג', הכנסת ועוד.

העיתון קטן יחסית לעיתונים הנפוצים בישראל. מדור הדעות שלו, המשתרע על שני עמודים, דומה בגודלו לזה של "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". בדרך כלל, מתפרסמים במדור זה ארבעה מאמרים, ביקורת הטלוויזיה, קריקטורה מאת שלמה כהן, סטיקר יומי ודעות הקוראים. מדור הפנאי של העיתון משתרע על שני עמודים. מדור הכלכלה השתרע בהתחלה על עמוד אחד בלבד וכלל ידיעות מ"דה־מרקר", ובאמצע יולי 2008 פתח העיתון במדור כלכלי עצמאי בעל שלושה או ארבעה עמודים. מדור הספורט משתרע על פני ארבעה עד שישה עמודים. מדור התרבות משתרע על פני שני עמודים.

בגיליון יום שישי כולל "ישראל היום" את החלקים האלה:

בעקבות חקיקת חוק הלאום החל להופיע ב-24 באוגוסט 2018 דגל ישראל בפינה השמאלית העליונה של עמוד השער של העיתון[17].

תפוצת העיתון

חלוקת גליונות של "ישראל היום" בירושלים

בתחילת דרכו מנתה תפוצת העיתון כ־250,000 עותקים. בתחילת 2010 מנתה כ־315,000 עותקים, אך בראשית 2011 ירדה תפוצתו בהדרגה ל־275,000 עותקים. עד שעבר העיתון למודל הפצה בתשלום למנויים לצד הפצה חינם בנקודות הפצה, באוקטובר 2011 חולקו 100,000 גיליונות למנויים אל ביתם. השאר מחולקים בתחנות רכבת, בקניונים, ברשתות השיווק הגדולות ובמוקדי חלוקה נוספים. לאחר שעבר העיתון למודל הפצה בתשלום לצד חלוקה בחינם לא פורסמו נתונים בדבר מספר הקוראים המשלמים בעד העיתון. ב־2010 הדביק "ישראל היום" את היומון "ידיעות אחרונות", בשיעור חשיפה של 35.2 אחוז[18]. נכון למחצית השנייה של 2016, שיעור החשיפה של העיתון עומד על 38.6%[19].

בשנתיים הראשונות לקיומו לא יצא "ישראל היום" בימי שישי ובערבי חג, פרט לשני מקרים מיוחדים: בעקבות חשיפת הפרשה שבה נחשד אהוד אולמרט בקבלת כספים שלא כדין[20] ועם מציאת גופתה של הילדה הנעדרת רוז פיזם[21]. מנובמבר 2009 מחולק היומון גם ביום שישי, בגיליון סוף שבוע מורחב[22]. מהדורה זו הופצה ב־255,000 עותקים ומתחילת 2010 ב־350,000 עותקים. בהמשך הוגדלה התפוצה ל־375,000 עותקים, אך בתחילת 2011 חזרה תפוצתה של מהדורת סוף השבוע ל־350,000 עותקים. במאי 2017 הודפס העיתון ב-275,000 עותקים בימי חול, וב-450,000 עותקים בימי שישי וערבי חג.

מהדורה מקוונת

סמל האתר

באתר "ישראל היום" מוצג גיליון וירטואלי של העיתון היומי, הכולל מאגר גיליונות ללא תשלום מנובמבר 2007, וכן ניוזלטר יומי הנשלח ישירות לתיבת הדואר האלקטרונית של הנרשמים. ביוני 2011 השיק העיתון ניוזלטר בשפה האנגלית[23]. מאוקטובר 2011 חלוקת "ישראל היום" למנויים כרוכה בתשלום, בשעה שבנקודות ההפצה העיתון מחולק חינם.

ב־10 בפברואר 2011 הושקה האפליקציה הסלולרית של "ישראל היום", המאפשרת לקרוא את דפי העיתון על צג המכשיר. בהמשך פתח העיתון אתר חדשות באינטרנט[24].

במרץ 2014 רכש העיתון תמורת 3 מיליון ש"ח את אתר האינטרנט "nrg מעריב"[25] ושינה את שמו ל"nrg"[26].

תוכנית עסקית

בית "ישראל היום" בתל אביב

לדברי המו"לים של "ישראל היום", העיתון מושתת על תוכנית עסקית המבוססת על הכנסות מפרסום מודעות, שתביא אותו לרווחיות[27], אך הם נמנעו מציון לוח זמנים להשגת יעד הרווחיות[28]. כחברה פרטית העיתון אינו מפרסם דוחות כספיים, אך ההערכות הן שבשלוש השנים הראשונות לפעילותו הגיעו הפסדיו ל־250 מיליון ש"ח[29]. להערכתו של שלמה בן־צבי, שהיה שותפו של אדלסון בחינמון "ישראלי", ההפסדים גבוהים יותר[4]. לטענת העיתון "הארץ", הפסדי "ישראל היום" עד 2014 מגיעים ל-730 מיליון ש"ח[30]. החל באוקטובר 2011 חלוקת "ישראל היום" למנויים כרוכה בתשלום, אשר נועד לממן את עלות ההפצה.

בדצמבר 2013 רכש "ישראל היום" את בית הדפוס ששימש את העיתון "מעריב" לשם הדפסה עצמאית של העיתון (אשר הודפס קודם לכן בבתי הדפוס של "הארץ" ו"גלובס")[31].

הצעה לתיקון פקודת העיתונות

בדצמבר 2009 העלתה קבוצה של חברי כנסת הצעת חוק פרטית לתיקון פקודת העיתונות, לפיה השליטה בעיתון ישראלי תהיה בידי אנשים שהם אזרחי ישראל ותושביה[32]. הועלתה טענה כי ההצעה מכוונת לאסור או לבטל את בעלותו של שלדון אדלסון ב"ישראל היום" ואת תמיכתו בעיתון. היוזמה להגשתה יוחסה על פי גורמים שונים לארנון מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות", ולעופר נמרודי, מו"ל "מעריב"[33]. נמרודי אף התריע ש"ישראל היום" עלול להביא לסגירת "מעריב" ולפגיעה קשה ב"ידיעות אחרונות"[34]. עמוס רגב, עורך "ישראל היום", התריע בתגובה להצעת החוק כי היא מכוונת לסתימת פיות[35].

הצעת חוק נוספת שכוונה נגד "ישראל היום" הגישה חברת הכנסת מרינה סולודקין (שהייתה אחת מאלו שהעלו את הצעת החוק הפרטית). בהצעה זו הוצע להגביל לשנה את חלוקתם ללא תשלום של עיתונים. ב־2 ביוני 2010 נדחתה ההצעה בקריאה טרומית ברוב של 61 מתנגדים מול 14 תומכים[36]. הצעת חוק שלישית, שאותה הגישו חברי הכנסת סולודקין, מירי רגב ודוד רותם (כולם נמנו עם מי שהעלו את הצעת החוק הראשונה), ביקשה לאסור מכירת מוצר או שירות "במחיר טורפני", שהוא מחיר הנמוך ב־50% או יותר מעלות הייצור של המוצר או מעלות הספקתו של השירות[37].

מודעה במסגרת מסע הפרסום של "ישראל היום" נגד התיקון לפקודת העיתונות שכוון נגדו

במרץ 2014 הגישו חברי כנסת משבע סיעות מהאופוזיציה ומהקואליציה הצעת חוק לתיקון פקודת העיתונות שכוונה נגד "ישראל היום"[38]. לפיה, כל עיתון שמוגדר כאחד מארבעת העיתונים היומיים בעלי התפוצה הרחבה ביותר בארץ יחויב להימכר בעבור לא פחות מ־70% ממחירו של העיתון היומי הנפוץ והזול ביותר[39]. בתגובה נפתחה ב"ישראל היום" פינה אשר ביקרה את החוק, את תומכיו ואת בעלי "ידיעות אחרונות" ופרסמה אישים בכירים ומפורסמים שהתנגדו לחוק, בהם נשיאת מועצת העיתונות והשופטת בדימוס דליה דורנר. לקראת ההצבעה על הצעת החוק יצא "ישראל היום" במסע פרסום נרחב נגדה. ההצעה אושרה בקריאה טרומית ב־12 בנובמבר 2014[40], אך הבחירות הוקדמו והכנסת פוזרה חודש לאחר מכן, בין השאר כדי למנוע את העברת החוק[41][42].

הפולמוס סביב העיתון

בהיותו ראש הממשלה מתח אהוד אולמרט ביקורת בפני בעל העיתון, שלדון אדלסון, שנחשב למקורבו של נתניהו, בטענה שהיומון נוקט עמדה פוליטית[43]. ביקורת על "ישראל היום" נמתחה גם מפי פוליטיקאים המצויים ימינה ממנו: אביגדור ליברמן השווה אותו לעיתון הרוסי "פראבדה" וטען כי הוא עיתון פרסונלי ולא אידאולוגי[44]. דברים דומים טען גם נפתלי בנט[45]. הסופר אהוד בן עזר, שהיה בעל טור ב"ישראל היום", חדל לכתוב בו את טורו, לאחר שלדבריו נפסל טור דעה שכתב, שבו צידד באולמרט[46]. בתחקיר תוכנית הטלוויזיה "המקור" ששודר בפברואר 2013 נטען כי העורך הראשי של העיתון, עמוס רגב, מתערב בתכנים של כתבי העיתון כדי שיסקרו באופן חיובי את נתניהו[47]. שבועון החדשות "האקונומיסט" טען שהכותרות של "ישראל היום" מאושרות בקביעות בלשכת ראש הממשלה[48][49], אך "ישראל היום" ולשכת ראש הממשלה הכחישו טענה זו[49][50].

תחקיר של מורן ראדה שפורסם באתר "העין השביעית" ב־2008 גרס כי "מעריב", ובמיוחד "ידיעות אחרונות", מפגינים כלפי נתניהו יחס ש"אינו הוגן במיוחד" ואף שמחים במפלותיו. לעומת זאת "ישראל היום" מגלה העדפה ברורה לנתניהו "כמעט בכל בחירה עריכתית... העיתון מצניע אירועים שאינם תורמים ליצירת תדמית חיובית עבור נתניהו, ומנגד, מגדיל ומרומם אירועים שבאים לסייע לו ולקדם אותו ואת הליכוד". עם זאת ציינה ראדה שבשאר התחומים אין הבדל בין הסיקור של "ישראל היום" ומתחריו[51]. למסקנה דומה הגיע גם אורן פרסיקו, במאמר שפרסם ב"העין השביעית" אחרי הבחירות לכנסת ה־18. פרסיקו גרס כי במהלך מערכת הבחירות פורסם ב"ישראל היום" רק מאמר אחד נגד הליכוד או נתניהו, לעומת עשרות מאמרים שתקפו את מפלגת קדימה ואת מי שעמדה בראשה[52]. במאמר של איתמר ב"ז באותו אתר, נאמר, שב"ישראל היום" לא מסתפקים בהדגשת הצד החיובי של נתניהו, אלא אף מונעים מהקורא להיחשף לטענות ולמידע שעומדים בבסיס הביקורת נגדו, לכן, לדבריו, זהו "אינו סתם עיתון שמצדד באופן עקרוני בעמדותיו ובמעשיו של ראש הממשלה, אלא מכשיר תעמולה [...] שכל תכליתו היא שירות צרכיו הפוליטיים של המנהיג"[53].

באתר "לאטמה", המזוהה עם הימין הפוליטי, הגיעו למסקנות דומות – "ישראל היום" גילה העדפה ברורה לנתניהו ואילו מתחריו גילו העדפה ברורה נגדו[54][55], אך בשאר תחומי הסיקור הפגין העיתון קו דומה לאלה של מתחריו, ובמקרים מסוימים אף נטה שמאלה[56]. עם הכותבים הקבועים במדור הדעות בעיתון נמנה יוסי ביילין, איש מחנה השמאל. הדעות שהוא מציג, כגון המאמר שכותרתו "הפתרון היחיד: לצאת מרוב השטחים"[57], רחוקות מאלה של נתניהו, אם כי ביילין אינו תוקף את נתניהו.

בינואר 2017, במסגרת חקירת תיק פלילי של להב 433 המכונה "תיק 2000", נחקרו תחת אזהרה בנימין נתניהו וארנון מוזס, בעליו של העיתון ידיעות אחרונות. על פי פרסומים, המשטרה תפסה הקלטות שנעשו ביוזמת נתניהו ובהן הציע מוזס כי "ידיעות אחרונות" יסקר את נתניהו באופן אוהד ואף ימנה לעיתון כתבים לפי בחירת נתניהו, אם ידאג האחרון לפגוע בהצלחתו של ישראל היום, הפוגעת קשות ברווחי "ידיעות"[58]. המשטרה גבתה בעניין גם את עדותם של העורך עמוס רגב והבעלים של העיתון שלדון אדלסון[59].

ב-26 ביולי 2017 הופיעה בעיתון כותרת ראשית, אשר יצאה נגד החלטת נתניהו להסיר את גלאי המתכות בכניסה להר הבית, שהוצבו שם יומיים לאחר שהתרחש פיגוע במקום. רבים בעולם התקשורת התייחסו לכותרת כהחלטה תקדימית של העיתון לצאת מפורשות נגד נתניהו[60].

בית הדין לאתיקה

במאי 2018 פסק בית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות ש"ישראל היום" ואתר ynet הפרו את תקנון האתיקה של מועצת העיתונות, בכך שפרסמו סקרים בנושאים מדיניים ופוליטיים המתבססים על מדגם של האוכלוסייה היהודית בלבד[61].

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ישראל היום

הערות שוליים

  1. ^ תמיר אגמון ועמי צדיק, ניתוח ההשלכות הכלכליות של ריכוזיות ובעלויות צולבות על כלי התקשורת, ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2011, עמוד 11
  2. ^ לפי נתונים שמתפרסמים בשער העיתון, באישור רואי חשבון
  3. ^ רוני קורן-דינר, שלדון אדלסון שוקל להקים עיתון חינם ענק ולהפיץ אותו בהיקף של עד חצי מיליון עותקים בתיבות דואר, באתר הארץ, 20 בפברואר 2007
  4. ^ 1 2 אורן פרסיקו, "נטול כל תוחלת רווחית", באתר העין השביעית, 27 בספטמבר 2011
  5. ^ אחרי פירוק השותפות בין בן צבי לאדלסון דעך היומון "ישראלי" ונסגר כחצי שנה אחרי תחילת הפצתו של "ישראל היום"
  6. ^ בשולי ידיעות המתפרסמות ב"ישראל היום" ועוסקות בבני הזוג אדלסון מקפיד העיתון לציין: "גילוי נאות: ד"ר מרים ושלדון אדלסון הם בעלי החברה המחזיקה במניות 'ישראל היום'".
  7. ^ תבנית:בשבע
    שוקי טאוסיג, "ישראל היום" מבקר באוסטרליה, באתר העין השביעית, 6 במרץ 2008
  8. ^ אסף כרמל, דן מרגלית עוזב את "מעריב" ומצטרף ל"ישראל היום", באתר הארץ, 10 ביולי 2007
  9. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים         אסף כרמל, מרדכי גילת עוזב את "ידיעות אחרונות", כנראה ל"ישראל היום", באתר הארץ
  10. ^ עוזי ברוך, עמוס רגב - הזוכה בפרס לביקורת התקשורת, באתר ערוץ 7, 17 בינואר 2010
  11. ^ כך לפי הדס ריבק‏, סקר TGI: ישראל היום מתחזק ב-30% ועוקף את ידיעות, באתר וואלה!‏, 28 ביולי 2010
  12. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, סקר TGI: ירידה לרוב העיתונים – עלייה ל"הארץ" ו-TheMarker, באתר TheMarker‏, 27 בינואר 2016
  13. ^ נתי טוקר, סקר TGI: ירידה בקריאת עיתונים; "ישראל היום" עוקף את "ידיעות" בסופ"ש, TheMarker, ‏20 ביולי 2017
  14. ^ נועה פרייס‏, טלטלה ב"ישראל היום": עמוס רגב פורש – ביסמוט העורך החדש, באתר וואלה!‏, 30 באפריל 2017
  15. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, מקצצים ומתרחקים מנתניהו: הכיוון החדש של "ישראל היום", באתר TheMarker‏, 20 ביוני 2017
  16. ^ כתב "ישראל היום", חילופי תפקידים ב"ישראל היום", באתר ישראל היום, 18 מאי 2018
  17. ^ מרים אדלסון, למען ציון – להניף את דגל הלאום, באתר ישראל היום, 24 באוגוסט 2018
  18. ^ סקר חשיפה של TGI מיולי 2010. מצוטט אצל הדס ריבק‏, סקר TGI: ישראל היום מתחזק ב-30% ועוקף את ידיעות, באתר וואלה!‏, 28 ביולי 2010 וכן אופיר בר-זהר, מי העיתון הגדול ביותר בישראל? "ישראל היום" השתווה ל"ידיעות אחרונות", באתר TheMarker‏, 28 ביולי 2010
  19. ^ נועה פרייס‏, סקר TGI: "ישראל היום" ממשיך להוביל, 'ידיעות' עולה בסופ"ש; "הארץ" ו"מעריב" מתחזקים, באתר וואלה!‏, 25 בינואר 2017
  20. ^ ישראל היום, גיליון 196, 9 במאי 2008
  21. ^ ישראל היום, גיליון 285, 12 בספטמבר 2008
  22. ^ אופיר בר-זהר, מהדורת סוף השבוע של "ישראל היום" תופץ ביום שישי ב-100 אלף עותקים, באתר TheMarker‏, 16 בנובמבר 2009
  23. ^ דוד אברהם, יזרעאל טודיי: "ישראל היום" השיק ניוזלטר באנגלית, באתר nana10‏, 22 ביוני 2011
  24. ^ ‫נתי טוקר, "ישראל היום" פותח חזית חדשה ברשת: ישיק אתר שיתחרה ב-ynet, באתר TheMarker‏, 2 בספטמבר 2012
  25. ^ לי-אור אברבך, ‏ביהמ"ש אישר מכירת "מקור ראשון" ו-NRG ל"ישראל היום", באתר גלובס, 30 במרץ 2014
  26. ^ אלכסנדר כץ, סיומה של תקופה: לאחר עשור – המילה 'מעריב' הוסרה הערב מהלוגו של nrg, באתר אייס, 1 במאי 2014
  27. ^ רק אדלסון יכול, באתר וואלה!‏, 26 בדצמבר 2009
  28. ^ אופיר בר-זהר, "הפצת מהדורת שישי היא מהלך שלא מגיע מאינטרס מסחרי, אלא פוליטי; זה כסף שאין לו מחיר", באתר TheMarker‏, 22 בנובמבר 2009
  29. ^ טלי ציפורי, לי-אור אברבך, ‏הערכות: הפסדי "ישראל היום" ב-3 שנים - 250 מיליון שקל, באתר גלובס, 7 ביולי 2010
  30. ^ אתר למנויים בלבד אורי בלאו, "ישראל היום" הפסיד מאות מיליוני שקלים מאז ייסודו, באתר הארץ, 9 בינואר 2017
  31. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, "ישראל היום" רכש את בית הדפוס של "מעריב" ומעביר חלק מפעילותו לבת ים, באתר TheMarker‏, 15 בדצמבר 2013
  32. ^ הצעת פקודת העיתונות, התש"ע-2009
  33. ^ עידן יוסף, הצעת חוק לעצירת אדלסון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 16 בדצמבר 2009
  34. ^ צבי זרחיה, נמרודי הזהיר: "ישראל היום" עלול לגרום לסגירת "מעריב" ב-2010, באתר TheMarker‏, 20 בדצמבר 2009
  35. ^ עמוס רגב, ‏החוק למען מוזס ונמרודי, באתר "ישראל היום", 18 בדצמבר 2009
  36. ^ צבי זרחיה, הכנסת דחתה את חוק "ישראל היום", באתר TheMarker‏, 2 ביוני 2010
  37. ^ צבי זרחיה, נציגי נתניהו לוחצים למנוע אישור חוק "ישראל היום"; הערכות: ההצעה לא תעבור, באתר TheMarker‏, 16 במאי 2010
  38. ^ סיקור "חוק ישראל היום", באתר העין השביעית
  39. ^ עמית סגל, ‏פרסום ראשון: הצעת חוק חדשה נגד עיתון "ישראל היום", באתר ‏מאקו‏, 19 במרץ 2014
  40. ^ אתר למנויים בלבד צבי זרחיה, נתי טוקר, מכה לנתניהו: חוק "ישראל היום" אושר בכנסת בקריאה טרומית, באתר TheMarker‏, 12 בנובמבר 2014
  41. ^ אתר למנויים בלבד צבי זרחיה, עיתון המריבה: "חוק ישראל היום" - הסיבה להקדמת הבחירות לכנסת ה-20, באתר TheMarker‏, 9 בינואר 2017
  42. ^ הכנסת פוזרה, ישראל הולכת לבחירות, באתר ‏מאקו‏, 8 בדצמבר 2014
  43. ^ איציק וולף, אולמרט לאדלסון: "ישראל היום" - פוליטי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 30 בדצמבר 2007;
    אסף כרמל, "'ישראל היום' - עלון מפלגתי שהתחפש למוצר תקשורתי", באתר הארץ, 14 בינואר 2008
  44. ^ דוד אברהם‏, ליברמן על "ישראל היום": "זה עיתון פרסונלי, לא אידיאולוגי", באתר וואלה!‏, 20 באוגוסט 2013
  45. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, 2282960 בנט נגד "ישראל היום": "זה פראבדה של ראש הממשלה", באתר TheMarker‏, 30 במרץ 2014
  46. ^ אהוד בן עזר, ‏מדוע אתם לא מאשימים אף פעם את עצמכם?, "חדשות בן עזר" 504, 28 בדצמבר 2009
  47. ^ דוד אברהם‏, תחקיר "המקור": כך עובדת "השיטה" של "ישראל היום", באתר וואלה!‏, 5 בפברואר 2013
  48. ^ "A tough deal to swallow". The Economist (באנגלית). 8 באפריל 2015. נבדק ב-2017-06-30. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד נתי טוקר, אקונומיסט: הכותרות של "ישראל היום" מאושרות באופן קבוע על ידי לשכת נתניהו, באתר TheMarker‏, 14 באפריל 2015
  50. ^ שוקי טאוסיג, "ישראל היום" לא מאיים בדיבה על ה"אקונומיסט", באתר העין השביעית, 15 באפריל 2015
  51. ^ מורן ראדה, "נתניהו שילם, מה אתם רוצים ממנו?", באתר העין השביעית, 9 ביולי 2008
  52. ^ אורן פרסיקו, אצל אביגדור בחצר, באתר העין השביעית, 10 בפברואר 2009
  53. ^ איתמר ב"ז, להבהיר את חומרת העבירה, באתר העין השביעית, 18 בנובמבר 2016
  54. ^ שוקי בלס, שני צידי המטבע, באתר "לאטמה", 8 בפברואר 2012
  55. ^ שוקי בלס, אנונימוס מכנה בשמות גנאי, באתר "לאטמה", 27 במרץ 2011
  56. ^ אבישי עברי, ישראל היום עיתון ימני?, באתר "לאטמה", 21 בדצמבר 2011
  57. ^ יוסי ביילין, הפתרון היחיד: לצאת מרוב השטחים, באתר ישראל היום, 18 בדצמבר 2011
  58. ^ גיא פלג (חדשות 2), ‏חשיפה: נוני מוזס במרכז פרשת רה"מ, באתר ‏מאקו‏, 8 בינואר 2017
  59. ^ אבי אשכנזי ויניר יגנה‏, חדר ליד חדר: עורך "ישראל היום" העיד, מו"ל "ידיעות אחרונות" נחקר, באתר וואלה!‏, 17 בינואר 2017
    אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, שלדון אדלסון ואשתו מרים העידו בפרשת 2000, באתר הארץ, 25 ביוני 2017
  60. ^ גיא עזרא, ‏הלם בעקבות מאמר המערכת ב'ישראל היום', באתר "סרוגים", 26 ביולי 2017
    אתר למנויים בלבד איתי שטרן, עיתונאים, אנשי תקשורת ופוליטיקאים מיהרו להגיב על כותרת הבוקר של "ישראל היום", באתר הארץ, 26 ביולי 2017
    שיחה מפתיעה לביסמוט: "מעולם לא הייתה לכם כותרת כזאת על נתניהו", באתר מעריב אונליין, 26 ביולי 2017
  61. ^ אורן פרסיקו, "חופש העיתונות אינו החופש לפרסם דברים מדירים", באתר העין השביעית, 27 במאי 2018


דגל ישראל
דגל ישראל
עיתונים יומיים בישראל
עיתונים כלליים בתשלום הארץ • ידיעות אחרונות • מעריב השבוע
עיתונים כלליים בחינם ידיעות אחרונות (גרסה מקוצרת) • ישראל היום • מעריב הבוקר
כלכלה ועסקים גלובס • כלכליסט • TheMarker
המגזר החרדי המבשר • המודיע • הפלס • יתד נאמן
יומונים ושבועונים ברוסית נאשה סטראנה • נובוסטי נדלי
עיתונים בשפות נוספות אל-איתיחאד (בערבית) • ג'רוזלם פוסט (באנגלית) • הניו יורק טיימס הבינלאומי (באנגלית)
יומונים שהפכו לתקופונים מקור ראשון
עיתונים שנסגרו 24 דקות • דבר • הבקר • היום • הצופה • וסטי (ברוסית) • זמנים • חדשות • חרות • טלגרף • יום חדש • ישראלי • למרחב • מעריב • על המשמר • קול העם • שערים • חדשות ישראל (בגרמנית) • לעצטע נייעס (ביידיש) • רוסקי איזראילטיאנין (ברוסית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ישראל_היום&oldid=26304393"