כתיון – הבדלי גרסאות
תבנות |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
כתיון קיימה קשרי הגומלין עם ה[[כנענים]], על קשרים אלה מצביעים כלים מיובאים מקפריסין, שנמצאו בין השאר ב[[תל באר שבע]]. עדות נוספת הם מאות צלמיות שנמצאו באזור, להן ארבע רגליים של בעל חיים, ככל הנראה סוס, וגוף אנושי. השילוב בין ראש אנושי לגוף של סוס אינו אופייני ל[[כנען]], אלא לתרבות שרווחה בעולם האגאי{{הערה|רז קלטר ו[[זאב הרצוג]]: '''הרמאפרודיטה ביהודה? צלמית קנטאור מתקופת הברזל בתל באר שבע''', [[קדמוניות]] חוברת 127 (2004)}}. |
כתיון קיימה קשרי הגומלין עם ה[[כנענים]], על קשרים אלה מצביעים כלים מיובאים מקפריסין, שנמצאו בין השאר ב[[תל באר שבע]]. עדות נוספת הם מאות צלמיות שנמצאו באזור, להן ארבע רגליים של בעל חיים, ככל הנראה סוס, וגוף אנושי. השילוב בין ראש אנושי לגוף של סוס אינו אופייני ל[[כנען]], אלא לתרבות שרווחה בעולם האגאי{{הערה|רז קלטר ו[[זאב הרצוג]]: '''הרמאפרודיטה ביהודה? צלמית קנטאור מתקופת הברזל בתל באר שבע''', [[קדמוניות]] חוברת 127 (2004)}}. |
||
מקובל לזהות{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 1, פרק 6, פסקה 1.}} את כתיון עם עירם של ה[[כתים|כִּתִּיִּים]] (צאצאי כִּתִּים, בנו של [[יוון (דמות מקראית)|יָוָן]] בן [[יפת בן נח|יֶפֶת]]), המוזכרים כמה פעמים במקרא כסוחרי ים. למשל בספר יְחֶזְקֵאל{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|כז|ו}}}} מוזכרות אוניות סוחר מפוארות מאִיֵּי הכִּתִּיִּים (כנראה קפריסין), יחד עם מושבות פיניקיות נוספות באזור: |
|||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אַלּוֹנִים מִבָּשָׁן עָשׂוּ מִשּׁוֹטָיִךְ קַרְשֵׁךְ עָשׂוּ שֵׁן בַּת אֲשֻׁרִים מֵאִיֵּי כִּתִּיִּים.|מקור=[[ספר יחזקאל]] פרק כז פסוק ו}} |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
גרסה מ־22:15, 25 בספטמבר 2019
מדינה | קפריסין |
---|---|
תאריך ייסוד | 450 לפנה״ס |
תאריך נטישה | 312 לפנה״ס |
קואורדינטות | 34°55′24″N 33°37′50″E / 34.923296°N 33.630545°E |
כתיון (ביוונית: Κίτιο; בלטינית: Citium) הייתה עיר-מדינה לחופה הדרומי של קפריסין בשטחה של לרנקה של ימינו.
העיר הוקמה בתקופת הברונזה על ידי מיקנים בני כרתים במאה ה-13 לפנה"ס בעקבות ריכוז גבוה של מחצבי נחושת באזור. העיר ננטשה לאחר כמאתיים שנה בעקבות קשיים ארגוניים ותהליכים היסטוריים. בסביבות 800 לפנה"ס הוקמה העיר מחדש על ידי סוחרים פיניקים מצור בשם קיטיון. עם השנים נבנה נמל מפותח בעיר, אך זה נהרס ברעידת אדמה בשנת 332.
כתיון קיימה קשרי הגומלין עם הכנענים, על קשרים אלה מצביעים כלים מיובאים מקפריסין, שנמצאו בין השאר בתל באר שבע. עדות נוספת הם מאות צלמיות שנמצאו באזור, להן ארבע רגליים של בעל חיים, ככל הנראה סוס, וגוף אנושי. השילוב בין ראש אנושי לגוף של סוס אינו אופייני לכנען, אלא לתרבות שרווחה בעולם האגאי[1].
מקובל לזהות[2] את כתיון עם עירם של הכִּתִּיִּים (צאצאי כִּתִּים, בנו של יָוָן בן יֶפֶת), המוזכרים כמה פעמים במקרא כסוחרי ים. למשל בספר יְחֶזְקֵאל[3] מוזכרות אוניות סוחר מפוארות מאִיֵּי הכִּתִּיִּים (כנראה קפריסין), יחד עם מושבות פיניקיות נוספות באזור:
אַלּוֹנִים מִבָּשָׁן עָשׂוּ מִשּׁוֹטָיִךְ קַרְשֵׁךְ עָשׂוּ שֵׁן בַּת אֲשֻׁרִים מֵאִיֵּי כִּתִּיִּים.
— ספר יחזקאל פרק כז פסוק ו
קישורים חיצוניים
- מידע היסטורי על קטיון
- רן שפירא, מה לקנטאור בבאר שבע?, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2004