מוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת פרמטר לשם פרמטר אחיד "אתר אינטרנט" (תג)
שורה 10: שורה 10:
[[קובץ:M48-Patton-batey-haosef-1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|טנק [[M48 פטון]] באוסף המוזיאון]]
[[קובץ:M48-Patton-batey-haosef-1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|טנק [[M48 פטון]] באוסף המוזיאון]]
[[קובץ:Davidka-batey-haosef-1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[דוידקה]] באוסף המוזיאון]]
[[קובץ:Davidka-batey-haosef-1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[דוידקה]] באוסף המוזיאון]]
'''מוזיאון בתי האוסף''' היה [[מוזיאון]] שעסק בהיסטוריה הצבאית של [[מדינת ישראל]], וכלל אמצעי לחימה שונים ששימשו את [[מחתרות עבריות בארץ ישראל|המחתרות]] בתקופת [[המנדט הבריטי|המנדט]] ואת [[צה"ל]]. המוזיאון השתרע על פני 22 [[דונם|דונמים]] ב[[רחוב אילת]] מספר 50 פינת רחוב אליפלט ב[[תל אביב]], בצמוד אל "[[מתחם התחנה]]" במבנים ששימשו את [[תחנת הרכבת יפו]] עד [[1948]]. המוזיאון נוהל בידי יחידת המוזיאונים של [[משרד הביטחון]]. המוזיאון נסגר ב-[[1 בינואר]] [[2019]] והתצוגה תועבר ל[[יד לשריון]] בלטרון.
'''מוזיאון בתי האוסף''' היה [[מוזיאון]] שעסק בהיסטוריה הצבאית של [[מדינת ישראל]], וכלל אמצעי לחימה שונים ששימשו את [[מחתרות עבריות בארץ ישראל|המחתרות]] בתקופת [[המנדט הבריטי|המנדט]] ואת [[צה"ל]]. המוזיאון השתרע על פני 22 [[דונם|דונמים]] ב[[רחוב אילת]] מספר 50 פינת רחוב אליפלט ב[[תל אביב]], בצמוד אל "[[תחנת הרכבת יפו|מתחם התחנה]]" במבנים ששימשו את [[תחנת הרכבת יפו]] עד [[1948]]. המוזיאון נוהל בידי יחידת המוזיאונים של [[משרד הביטחון]]. המוזיאון נסגר ב-[[1 בינואר]] [[2019]] והתצוגה תועבר ל[[יד לשריון]] בלטרון.


== היסטוריה ==
== היסטוריה ==

גרסה מ־17:52, 27 בספטמבר 2019

תבנית:מוזיאון

טנק M48 פטון באוסף המוזיאון
דוידקה באוסף המוזיאון

מוזיאון בתי האוסף היה מוזיאון שעסק בהיסטוריה הצבאית של מדינת ישראל, וכלל אמצעי לחימה שונים ששימשו את המחתרות בתקופת המנדט ואת צה"ל. המוזיאון השתרע על פני 22 דונמים ברחוב אילת מספר 50 פינת רחוב אליפלט בתל אביב, בצמוד אל "מתחם התחנה" במבנים ששימשו את תחנת הרכבת יפו עד 1948. המוזיאון נוהל בידי יחידת המוזיאונים של משרד הביטחון. המוזיאון נסגר ב-1 בינואר 2019 והתצוגה תועבר ליד לשריון בלטרון.

היסטוריה

היסודות להקמת המוזיאון הונחו ב-1959, אז הורה דוד בן-גוריון להקים מוזיאון לתולדות צה"ל. כלי נשק ואמצעי לחימה שונים שחלק רב מהם היו שלל שנאסף בחזיתות מלחמות ישראל, נאספו ונאגרו במחסני הרכבת, כדי שניתן יהיה להשתמש בהם לכשיוקם המוזיאון. מחסנים אלה שימשו באותה העת כבסיס צבאי בו שכנו, בין היתר, הארכיון והמתפרה של צה"ל.

לקראת חגיגות ה-40 למדינת ישראל ב-1988 הוחלט להציג את הפריטים שנאספו לציבור, ונפתחה תערוכה זמנית במבנים. קהל רב נהר לצפות בתצוגה, ועקב כך הוחלט להפכה לתצוגת קבע. המקום הוכשר למבקרים, וב-1991 נחנך המוזיאון.

בשנות ה-2000 הועלו תוכניות להעתיק את המוזיאון למקום אחר ולהקים את מוזיאון צה"ל לצורך סלילת המשך עבור רחוב אליפלט עד הים ולפנות את המתחם היקר לצורכי נדל"ן, אך הן לא יצאו לפועל. בין השאר הועלתה הצעה להקים את המוזיאון המחודש במתחם רדינג ג' בצמוד אל מרכז יצחק רבין לחקר ישראל ברמת אביב. המוזיאון מתכונן לעבור אל אתר חדש כדי לאפשר סלילתו של כביש חדש אל הטיילת.

בשנת 2017 נחתם הסכם בין משרדי האוצר, הביטחון ורשות מקרקעי ישראל לפינוי המוזיאון לטובת פיתוח המתחם למגורים ותיירות, ושהתמורה ממכירת הקרקע תעבור למשרד הביטחון. על פי התוכנית יקמו במקום כ-650 יחידות דיור ועשרות אלפי מטרים של שטחי מסחר ותעסוקה ומלונאות[1].

תצוגה

בתצוגת המוזיאון כלי נשק שונים, ששימשו את ההגנה, אצ"ל, פלמ"ח וצה"ל במשך המאה ה-20. באוסף ובתצוגה נמצאים אקדחים (כולל אקדחים מיוחדים) ורובים, בהם העוזי, הגליל ותבור; תותחים כגון תותח נפוליאונצ'יק, רכב קרבי משוריין כגון (זחל"מים, טנקים ומשגרי רקטות). מוצגים כלי נשק ניסיוניים שפותחו בידי התעשיות הביטחוניות; ולצדם אמצעי לחימה שנלקחו שלל במלחמות ישראל, כגון משגרי קטיושה וטילי סאגר. התערוכות מוצגות הן בביתנים קטנים והן מחוץ לביתנים (בעיקר כלים כבדים).

לחילות השונים ישנם ביתנים, כשהחדש שבהם הוא ביתן חיל התקשוב, המציגים את היסטוריית החיל, תמונות היסטוריות ולעיתים אף פינת הנצחה לאישיות ביטחונית בכירה (למשל: בביתן חיל ההנדסה יש פינת הנצחה לתא"ל דוד לסקוב). ביתן מיוחד במוזיאון הוא "ביתן הטרור" הכולל נשק שלל שנתפס מארגוני הטרור, ובו מוצגים גם רקטות קסאם וכלי נשק שנתפסו על הקארין A. בנוסף, כולל המוזיאון פריטים שאינם צבאיים, כמו מתנות שניתנו לשרי ביטחון והרמטכ"לים וכן רכבי השרד של שרי הביטחון.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים