המרכז הרפואי שערי צדק – הבדלי גרסאות

המרכז הרפואי שערי צדק
	המבנה הנוכחי של המרכז הרפואי
	המבנה הנוכחי של המרכז הרפואי
מאפייני הארגון
סוג	בית חולים כללי, בית ספר לאחיות
אוניברסיטה	האוניברסיטה העברית
היסטוריה
תאריך ייסוד	1902
שמות קודמים	בית חולים וולך
שירותים
מספר מחלקות	30
מיטות	1,000
	www.szmc.org.il
גאוגרפיה
כתובת	רחוב שמואל בייט 12
מיקום	ירושלים
קואורדינטות	31°46′23″N 35°11′06″E / 31.77305556°N 35.185°E
	(למפת ירושלים רגילה) המרכז הרפואי שערי צדק

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־19:44, 28 בספטמבר 2019

שגיאות פרמטריות בתבנית:בית חולים
פרמטרים [ שם המנכ"ל ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

המרכז הרפואי שערי צדק הוא בית החולים בירושלים, עם היקף פעילות כמעט זהה לשתי בתי החולים של המרכז הרפואי הדסה. נחנך ב-י"ט בשבט תרס"ב 27 בינואר 1902. מייסדו ומנהלו הראשון במשך 45 שנה (1902 - 1947), היה ד"ר משה וולך, דמות מרכזית בתולדות הרפואה בתקופת היישוב. בשנת 1980 עבר בית החולים למשכנו החדש בשכונת בית וגן בירושלים. בדצמבר 2012 סופח אליו בית החולים ביקור חולים הפועל במסגרת מצומצמת הכוללת מחלקת יולדות ומחלקה פנימית המוקדשת ברובה לחולים גריאטרים.

תולדות בית החולים

ערך מורחב – מבנה שערי צדק הישן

בראשית המאה ה-20 כבר היו בירושלים שלושה בתי חולים יהודיים: בית החולים מאיר רוטשילד, בית החולים משגב לדך, ובית החולים ביקור חולים. הסיבה העיקרית שהביאה להקמתו של בית חולים נוסף היא עימותים על רקע עדתי בהנהלת בית החולים ביקור חולים, שגרמו לכך שיוצאי גרמניה והולנד (כולל הו"ד) מצאו עצמם מחוץ להנהלת בית החולים.

מבנה בית החולים, שנחשב כמפואר בתקופתו ותוכנן בסגנון האקלקטי, הוקם בצדו הדרומי של רחוב יפו, צפונית לשכונת שערי צדק ושמו כשמה. הבניין הוקם על ידי משפחת הקבלנים היהודית פרידלנד, שפעלה רבות בתחום הבניה בירושלים בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20.

תושבי ירושלים נהגו לכנותו "בית חולים וולך" או "בית החולים האמסטרדמי"^[1]. בית החולים, שהיה מבין הגדולים והמודרניים בירושלים, היה מפעל חייו של ד"ר משה וולך, רווק כל חייו, שהתגורר בבנין בית החולים, ונטמן בבית עלמין קטן המצוי ממערב לבנין. בבנין בית החולים התגוררה גם האחות הראשית זלמה מאיר, שהייתה דמות ידועה בירושלים ונודעה בכינויה "האחות זלמה", או "שוועסטער זלמה". היא גידלה בתחומי בית החולים, ילודים, שננטשו על ידי הוריהם, וכמו ד"ר וולך, לא נישאה מעולם. מאז המעבר למבנה החדש, הוכרז המבנה הישן של בית החולים כאתר המיועד לשימור והוא משמש כיום כמשכנה של הנהלת רשות השידור.

לפי מצב הרפואה בתקופה ההיא היה בית החולים מתאים לדרישות לאשפוז חולים. הוא היה הראשון בו הייתה מחלקה לבידוד חולים מדבקים, וכן הנהיג ד"ר ולך חיסונים בקרב האוכלוסייה. מכיוון שהיה אז קשה להשיג חלב טרי בירושלים, הקים ד"ר ולך רפת עם 40 פרות בחצר ביה"ח, שהייתה קיימת עד 1948 וסיפקה חלב לא רק לביה"ח אלא גם לאוכלוסייה הדתית בירושלים, בפרט בחג הפסח. כמו כן הוכנס גנרטור לשימוש חשמל בשבת, אשר הוכיח את תועלתו גם בשעות חירום^[2].

בשנת 1947 פרש וולך מהנהלת בית החולים והעביר את שרביט הניהול לידי ד"ר פאלק שלזינגר^[3], אשר כיהן כמנהל בית החולים במשך 22 שנה. בשנים 1969–1981 כיהן פרופסור דוד מאיר כמנהל השלישי של בית החולים. התמחותו של מאיר בפתולוגיה גרמה תחילה לכך שמינויו זכה להתנגדות מצד חוגים דתיים, אשר חששו שבית החולים תחת הנהגתו ישנה את המדיניות של הימנעות מניתוחי מתים^[4]^[5].

בין השנים 1988–2018 כיהן פרופ' יונתן הלוי כמנהל המרכז הרפואי שערי צדק^[6], בשנת 2018 מינה את ד"ר עופר מרין כמחליפו^[7].

המרכז הרפואי המודרני

המבנה

למרות התנגדות של הנהלת בית החולים הדסה, שבקשה למנוע הקמת בית חולים נוסף במערב ירושלים, הוקצה לשערי צדק מגרש של כ-45 דונם לצורך הקמת מרכז רפואי מודרני^[8]. בשנת 1969 הוצגו תוכניות לבניית קמפוס חדש לבית החולים בשכונת בית וגן בירושלים, בסמוך להר הרצל, בעלות של 50 מיליון לירות^[9], כעבור עשר שנים הושלמה הבנייה ובשנת 1980 עבר בית החולים בשלמותו, לקמפוס החדש. קמפוס זה שוכן על ציר תנועה מרכזי – שדרות הרצל, ונועד לשרת את כל צורכי תושבי האזור. הכוונה, שאף צלחה בידי היזמים, הייתה להפוך את בית החולים, ממוסד אזורי קטן, למרכז רפואי רב תחומי.

המבנה הישן ננטש לחלוטין, מתוך כוונה למכור אותו ואת המגרש עליו הוא עומד, ולממן לפחות חלק מעלות המעבר. מסיבות שונות לא הצליחה הנהלת בית החולים לממש את תוכניתה זו, ובית החולים נקלע באותן שנים לקשיים כספיים ניכרים, מעבר למאמץ למציאת מימון לתפעול שוטף של פעילות בית החולים.

מבנה בית החולים הנוכחי כולל שורת בנינים, המחוברים ביניהם במעברים עיליים ותת-קרקעיים. בצמוד לבית החולים הוכשר שטח חנייה לעובדים, לחולים ולמבקרים. בבית החולים ישנן קומות נוספות מוכנות לשעת חירום^[10].

במשכנו החדש קיים במרכז הרפואי גם בית ספר לאחיות וכן בית ספר לילדים, המאושפזים במחלקת הילדים, או הנזקקים לטיפול קבוע בבית החולים. בית ספר זה פועל בסיוע משרד החינוך.

ב-2013 נוסף לבית החולים אגף חדש.

היקף פעילות

על פי נתונים רשמיים לשנת 2018, במרכז הרפואי שערי צדק 1,020 רופאים וכ-1,750 אחיות, במחלקות בית החולים כ-1,000 מיטות. מספר המתקבלים לאשפוז עמד על כ-92,300 לשנה ומספר ימי האשפוז - 390,000. כמו כן נולדו בבית החולים מעל 22,000 תינוקות ובוצעו בו מעל 35,000 ניתוחים. בחדר המיון (מחלקה לרפואה דחופה) טופלו כ-160,200 מקרים וכ-707,000 מטופלים טופלו במסגרת מרפאות החוץ^[11].

חדר המיון (מחלקה לרפואה דחופה) של שערי צדק התפרסם, כאשר עסק בטיפול בנפגעי פיגועי הטרור, שהכו את ירושלים. באותה תקופה עמד הצוות, הכולל יהודים וערבים, חלקם תושבי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים, תחת עומס פיסי ונפשי. באותה תקופה לא נדיר היה לראות בקומה אחת אנשי צוות יהודים מטפלים במחבלים שנפגעו, הן במהלך פיגועים והן על ידי צה"ל, ובקומה אחרת, אנשי צוות ערבים מטפלים בקורבנות הפיגועים.

בראיון עמו באותה תקופה סיפר מנכ"ל בית החולים:

"לנו זה לא משנה אם הנפגע הוא יהודי, ערבי או סיני. אנשי הצוות הגיבו קשה למראה הפגיעות, וראו את זה על פניהם. אחר כך התראיינתי לטלוויזיה ואמרו לי שנראיתי לחוץ ומתוח. זה מראה שלא מתרגלים לדברים כאלה, והלב לא נעשה גס, למרות שעברנו עשרות אירועים"^[12].

המרכז הרפואי שערי צדק הוא בית חולים אוניברסיטאי הקשור לפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, והפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

מבנה ניהולי

המרכז הרפואי שערי צדק מוגדר כמלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח), ובראשו עומד מאז 1988 פרופ' יונתן הלוי, הנושא בתואר מנכ"ל המרכז הרפואי.

בית החולים מקבל סיוע תקציבי ישירות מהממשלה ועיקר מימונו מגיע מתרומות, וכן תשלומי החולים וקופות החולים עבור מבוטחיהן. מדו"חות בית החולים לשנת 2011 עולה כי בשנה זו עמד מחזור ההכנסות שלו משירותים רפואיים על 732.1 מיליון שקל, לעומת 643.5 מיליון שקל בשנת 2010. בית החולים קיבל תרומות בשווי של 46.6 מיליון שקל לעומת 75.1 מיליון שקל בשנת 2010 וסיים את אותה שנה בגירעון של 106.1 מיליון שקל. שכרו ברוטו של המנכ"ל הלוי עמד בשנים האחרונות על ממוצע של כ-140,000 ש"ח לחודש^[13].

בסמוך למנכ"ל, פועל חבר מנהלים בינלאומי, שתפקידו לייעץ למנכ"ל בית החולים.

בית חולים על פי ההלכה

מאפיין ייחודי של בית החולים שערי צדק נקבע עוד בעת היווסדו. אז הוחלט כי בית החולים יהיה מודרני בגישתו הרפואית, אך יתנהל על פי חוקי ההלכה היהודית. גם כיום ממשיך בית החולים להתנהל במתכונת זו. כך למשל, המטבח המוסדי הוא ברמת כשרות "למהדרין" בהשגחת הרב פלג, רב בית החולים, ומשתמשים בו במוצרים עם הכשר הבד"צ של העדה החרדית בלבד.

האתיקה של בית החולים מונחית על ידי ההלכה היהודית, וכך למשל, בית החולים איננו עוסק בפתרונות פונדקאות, וניתוחי מתים נעשים בו רק באישור רב בית החולים^[4]. בית החולים תוכנן ופועל כבית חולים שומר שבת ככל האפשר. בבית החולים מופעלות מעליות שבת, טלפונים ציבוריים ושירותים לא חיוניים שובתים מעבודה בשבתות ומועדי ישראל.

כפוסק של בית החולים משמש הרב אשר וייס.

ליד המרכז הרפואי שערי צדק פועל מכון שלזינגר, שהוקם על ידי מנהלו לשעבר של בית החולים, ד"ר פאלק שלזינגר, ובו עוסקים בפתרון בעיות אתיות רפואיות ברוח היהדות.

בקמפוס בית החולים הוקם גם בית כנסת, בקומה השמינית, ומתקיימים בו מניני תפילה יום יום, וקידוש וסעודות שבת מידי שבת. הרב משה ח. פלג משמש כרב בית הכנסת.

השוואת בתי חולים בירושלים

הנתון^[14]	המרכז הרפואי שערי צדק^[15]	המרכז הרפואי הדסה^[16]
מספר מיטות^[17]	876	1,045
רופאים	1,020	900
אחיות	1,750	1,600
מספר אשפוזים	92,310^[18]	94,500
לידות	21,000^[19]	12,970
ניתוחים	35,000	40,920
ביקורים במרפאות	707,000	939,570
מספר מיטות במיון^[20]	93	99
ביקורים במיון	170,000	144,850

לקריאה נוספת

אליהו (ב"ר גרשון) פרוש, שערי צדק - זכרונות, ירושלים תשי"ב.
נסים לוי, פרקים בתולדות הרפואה בארץ ישראל 1799–1948, ע' 90–102, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של המרכז הרפואי שערי צדק

המרכז הרפואי שערי צדק, ברשת החברתית פייסבוק
המרכז הרפואי שערי צדק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
המרכז הרפואי שערי צדק, ברשת החברתית LinkedIn
המרכז הרפואי שערי צדק, סרטונים בערוץ היוטיוב
ניהול בית חולים על פי ההלכה "שבע נט" - שמירת הלכה בבית חולים מודרני
מיטל יסעור בית-אור, דו"ח: איזה בית חולים הכי צפוף בישראל?, באתר ynet, 20 בדצמבר 2007
מקורות לתולדות בית החולים "שערי צדק"
שפרה שוורץ, מלחמת בתי החולים, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
אורן אסמן, ‏רפואה על פי ההלכה - ראיון עם פרופ' יונתן הלוי, מנכ"ל שערי צדק, באתר הערוץ האקדמי, 5.3.2010
רוני לינדר-גנץ, ביקור חולים בשערי צדק, באתר TheMarker‏, ‏28 בדצמבר 2012

הערות שוליים

^ עלה – בטאון ארגון יוצאי הולנד, שמעון בר אפרת
^ פרופ' יהושע לייבוביץ, המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר ז"ל לחקר הרפואה על פי התורה ליד המרכז העירוני שערי-צדק, ירושלים, מאמר : "לתולדות בתי החולים היהודים בירושלים"
^ שערי צדק, דבר, 2 באוקטובר 1964
^ ¹ ² פרופסור מאיר: אין זה מוסרי להיכנע ולפרוש בגלל אלימות, דבר, 14 באפריל 1969
^ הרב משה דפוס, פרשת בית החולים שערי צדק והמנהל החדש ד"ר מאייר, הפרדס מאי 1969, עמוד 41
^ שיחה של פרופ' יונתן הלוי, פרויקט מנהיגות - "בכל דרכיך" לכתות יב', ח"י באלול ה'תשס"ח, ישיבת נוה שמואל אפרת
^ על המינוי באתר כל העיר
^ דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות, 1948–1990, כתר, 1991, עמוד 352
^ הועד המנהל של שערי צדק הביע אמון בפרופ' מאיר, דבר, 7 באוגוסט 1969
^ בית החולים הסודי
^ נתונים באתר שערי צדק
^ האינתיפדה נעצרת על הסף
^ "5 מיליון שקל ב-3 שנים למנכ"ל שערי צדק פרופ' יונתן הלוי", 18 בפברואר 2013, גלובס
^ באם לא צוין אחרת הנתונים מעודכנים עבור הדסה לסוף שנת 2020, ולשערי צדק לסוף שנת 2009. הנתונים מעוגלים
^ הנתונים באתר שערי צדק
^ הנתונים באתר הדסה
^ מתוך אתר משרד הבריאות נכון לשנת 2021
^ לשנת 2018, לא דווח לשנת 2019
^ גיליון בשערינו מספר 19
^ מתוך אתר משרד הבריאות מעודכן לשנת 2019

[1] עלה – בטאון ארגון יוצאי הולנד, שמעון בר אפרת

[2] פרופ' יהושע לייבוביץ, המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר ז"ל לחקר הרפואה על פי התורה ליד המרכז העירוני שערי-צדק, ירושלים, מאמר : "לתולדות בתי החולים היהודים בירושלים"

[3] שערי צדק, דבר, 2 באוקטובר 1964

[מוסרי-4] ¹ ² פרופסור מאיר: אין זה מוסרי להיכנע ולפרוש בגלל אלימות, דבר, 14 באפריל 1969

[5] הרב משה דפוס, פרשת בית החולים שערי צדק והמנהל החדש ד"ר מאייר, הפרדס מאי 1969, עמוד 41

[6] שיחה של פרופ' יונתן הלוי, פרויקט מנהיגות - "בכל דרכיך" לכתות יב', ח"י באלול ה'תשס"ח, ישיבת נוה שמואל אפרת

[7] על המינוי באתר כל העיר

[8] דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות, 1948–1990, כתר, 1991, עמוד 352

[9] הועד המנהל של שערי צדק הביע אמון בפרופ' מאיר, דבר, 7 באוגוסט 1969

[10] בית החולים הסודי

[11] נתונים באתר שערי צדק

[12] האינתיפדה נעצרת על הסף

[13] "5 מיליון שקל ב-3 שנים למנכ"ל שערי צדק פרופ' יונתן הלוי", 18 בפברואר 2013, גלובס

[14] באם לא צוין אחרת הנתונים מעודכנים עבור הדסה לסוף שנת 2020, ולשערי צדק לסוף שנת 2009. הנתונים מעוגלים

[15] הנתונים באתר שערי צדק

[16] הנתונים באתר הדסה

[מיטות-17] מתוך אתר משרד הבריאות נכון לשנת 2021

[18] לשנת 2018, לא דווח לשנת 2019

[בשערינו19-19] גיליון בשערינו מספר 19

[20] מתוך אתר משרד הבריאות מעודכן לשנת 2019

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 | כתובת = רחוב שמואל בייט 12
 | סוג = בית חולים כללי, בית ספר לאחיות
-| בעלים =
 | אוניברסיטה = [[האוניברסיטה העברית]]
-| שמות קודמים = בית חולים וולך
 | שם המנכ"ל = פרופ' [[עופר מרין]]
+| תאריך ייסוד = 1902
+| שמות קודמים = בית חולים וולך
 | מספר מחלקות = 30
 | מיטות = 1,000
 | מפה = {{מיקום מפורט בישראל|כיוון כתב=ימינה|כותרת=לא|שם={{שם הדף בלי הסוגריים}}|רוחב=31.77305556|אורך=35.185}}
+}}
-|תאריך ייסוד=1902}}
 [[קובץ:ShaareZedeOld.svg|150px|ממוזער|שמאל|הסמליל הישן של ביה"ח]]
 [[קובץ:Shaaey old.JPG |שמאל|ממוזער|250px|מבנה בית החולים הישן ברחוב יפו, כיום בניין הנהלת [[רשות השידור]]]]
 [[קובץ:Shaarei_Tzedek22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משנות ה-30 של אמבולנס, בחזית [[מבנה שערי צדק הישן]]]]
 [[קובץ:PikiWiki Israel 4819 Shaare Zedek Hospital.JPG|שמאל|ממוזער|250px|התייעצות רופאים בשערי צדק, במרכז, מנהל בית החולים דאז, ד"ר [[פאלק שלזינגר]]]]
-'''המרכז הרפואי שערי צדק''' הוא [[בית חולים|בית החולים]] השני בגודלו ב[[ירושלים]], אך זהה מבחינת מספר מטופלים שאושפזו בו ומספר ימי האשפוז לעומת שתי בתי החולים של [[המרכז הרפואי הדסה]]. נחנך ב־ [[י"ט בשבט]] [[תרס"ב]] [[27 בינואר]] [[1902]]. מייסדו ומנהלו הראשון במשך 45 שנה (1902 - [[1947]]), היה ד"ר [[משה וולך]], דמות מרכזית בתולדות ה[[רפואה]] בתקופת [[היישוב]]. בשנת [[1980]] עבר בית החולים למשכנו החדש בשכונת [[בית וגן]] בירושלים. בדצמבר [[2012]] סופח אליו [[בית החולים ביקור חולים]] הפועל במסגרת מצומצמת הכוללת מחלקת יולדות ומחלקה פנימית המוקדשת ברובה לחולים גריאטרים.
+'''המרכז הרפואי שערי צדק''' הוא [[בית חולים|בית החולים]] ב[[ירושלים]], עם היקף פעילות כמעט זהה לשתי בתי החולים של [[המרכז הרפואי הדסה]]. נחנך ב-[[י"ט בשבט]] [[תרס"ב]] [[27 בינואר]] [[1902]]. מייסדו ומנהלו הראשון במשך 45 שנה (1902 - [[1947]]), היה ד"ר [[משה וולך]], דמות מרכזית בתולדות ה[[רפואה]] בתקופת [[היישוב]]. בשנת [[1980]] עבר בית החולים למשכנו החדש בשכונת [[בית וגן]] בירושלים. בדצמבר [[2012]] סופח אליו [[בית החולים ביקור חולים]] הפועל במסגרת מצומצמת הכוללת מחלקת יולדות ומחלקה פנימית המוקדשת ברובה לחולים גריאטרים.
 ==תולדות בית החולים==

בתי חולים בישראל
אמבולנס בכניסה לבית החולים שערי צדק, שנות ה-30
בתי חולים כלליים	לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • פוריה (טבריה/עמק הירדן) • המשפחה הקדושה (נצרת) • האנגלי (נצרת) • הצרפתי (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • בני ציון (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא-תל השומר (רמת גן) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה ירושלים: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • סנט ג'וזף (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • הדסה בית שמש (בית שמש) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים	אלישע (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • רפאל (תל אביב) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא מרכזים רפואיים (תל אביב, חיפה, ראשון לציון, באר שבע)
בתי חולים לילדים	רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • אלי"ן (ירושלים) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים	פלימן (חיפה) • שהם ("נווה אבות") (פרדס חנה-כרכור) • קריית שלמה (בני ציון/חרוצים) • לוינשטיין (רעננה) • נווה רעיה (פתח תקווה) • בית רבקה (פתח תקווה) • המרכז לאלצהיימר (סטוצ'ינסקי) (רמת גן) • רעות (תל אביב) • בית בלב (ראשון לציון) • שמואל הרופא (באר יעקב) • נאות המושבה (נס ציונה) • הרצפלד (גדרה) • הרצוג (ירושלים) • עדי נגב (מועצה אזורית מרחבים)
בתי חולים פסיכיאטריים	מזרע (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • מרחבים (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • הרצוג (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • טלביה (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים מיוחדים	מרפ"א צפון (חיפה) • המרכז לרפואת שיניים (תל השומר) • סנט ג'ון למחלות עיניים (ירושלים) • בית החלמה ליולדות (קריית יערים) • בית החולים במעבר ארז (ארז)
בתי חולים עתידיים	בגין (קריית אתא) • צומת להבים (עידן הנגב) • פרס (באר שבע)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים	הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האנגלי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • תחנת הבריאות העברית (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים	מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי יולדות	אמהות (חיפה) • מולדה (חיפה) • חדרה (חדרה) • רמת מרפא (רמת גן) • הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • קיבלסון (רחובות) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים	פרדס כ"ץ (בני ברק) • מרב (בת ים) • הנסן (ירושלים)