שם תואר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ שוחזר מעריכות של 80.113.34.178 (שיחה) לעריכה האחרונה של Politheory1983
שורה 11: שורה 11:
|רקע = khaki
|רקע = khaki
}}
}}
ב[[דקדוק]], '''תואר השם''' או '''שם תואר''' הוא [[חלקי הדיבר|חלק דיבר]] המשמש להרחבת המידע הניתן לגבי [[שם עצם|שמות עצם]] (במינוח בלשני: לְאַיֵּךְ, מלשון "איך", Modify). דוגמאות לתוארי שם: '''לירית''', אדום, יפה, גבוה. גם תיאורי כמות ('''חצי''' קילו, '''שני''' תפוחים) נחשבים כשמות תואר.
ב[[דקדוק]], '''תואר השם''' או '''שם תואר''' הוא [[חלקי הדיבר|חלק דיבר]] המשמש להרחבת המידע הניתן לגבי [[שם עצם|שמות עצם]] (במינוח בלשני: לְאַיֵּךְ, מלשון "איך", Modify). דוגמאות לתוארי שם: אדום, יפה, גבוה. גם תיאורי כמות ('''חצי''' קילו, '''שני''' תפוחים) נחשבים כשמות תואר.


במונחים של [[תחביר|התאוריה התחבירית]], שם־העצם המתואר משמש כ"ראש"/"גרעין" של [[צירוף (בלשנות)#צירוף שמני (NP)|צירוף שמני]], ואילו תואר השם משמש כ"[[משלים (בלשנות)|משלים]]" שלו. משלים זה יכול כשלעצמו להיות [[צירוף (בלשנות)#צירוף תוארי (AP)|צירוף תוארי]] שבו תואר השם הוא הגרעין. ב[[עברית]] תואר השם בא לאחר שם העצם אותו הוא מתאר (תפוח אדום), אך יש שפות (כמו [[אנגלית]]) בהן התואר בא לפני שם העצם (red apple). במונחי ה[[תחביר]] המסורתי, תואר השם משמש בדרך כלל בתפקיד [[לוואי]], אולם ב[[משפט שמני|משפטים שמניים]] יכול לבוא תואר השם בתפקיד [[נשוא]].
במונחים של [[תחביר|התאוריה התחבירית]], שם־העצם המתואר משמש כ"ראש"/"גרעין" של [[צירוף (בלשנות)#צירוף שמני (NP)|צירוף שמני]], ואילו תואר השם משמש כ"[[משלים (בלשנות)|משלים]]" שלו. משלים זה יכול כשלעצמו להיות [[צירוף (בלשנות)#צירוף תוארי (AP)|צירוף תוארי]] שבו תואר השם הוא הגרעין. ב[[עברית]] תואר השם בא לאחר שם העצם אותו הוא מתאר (תפוח אדום), אך יש שפות (כמו [[אנגלית]]) בהן התואר בא לפני שם העצם (red apple). במונחי ה[[תחביר]] המסורתי, תואר השם משמש בדרך כלל בתפקיד [[לוואי]], אולם ב[[משפט שמני|משפטים שמניים]] יכול לבוא תואר השם בתפקיד [[נשוא]].

גרסה מ־10:56, 30 בספטמבר 2019

דוגמה לתואר השם, בשיר "מה אכפת לציפור"

"הָעֵץ הוּא גָּבוֹהַּ, הָעֵץ הוּא יָרֹק,
הַיָּם הוּא מָלוּחַ, הַיָּם הוּא עָמֹק,
אִם הַיָּם הוּא עָמֹק, מָה אִכְפַּת לוֹ לָעֵץ,
מָה אִכְפַּת לוֹ לַיָּם שֶׁהָעֵץ הוּא יָרֹק."

תחילת השיר "מה אכפת לציפור" מאת חנוך לוין.
המילים "גָּבוֹהַּ", "יָרֹק", "מָלוּחַ", "עָמֹק", הן "תואר השם" (המתפקד כאן כנשוא).

בדקדוק, תואר השם או שם תואר הוא חלק דיבר המשמש להרחבת המידע הניתן לגבי שמות עצם (במינוח בלשני: לְאַיֵּךְ, מלשון "איך", Modify). דוגמאות לתוארי שם: אדום, יפה, גבוה. גם תיאורי כמות (חצי קילו, שני תפוחים) נחשבים כשמות תואר.

במונחים של התאוריה התחבירית, שם־העצם המתואר משמש כ"ראש"/"גרעין" של צירוף שמני, ואילו תואר השם משמש כ"משלים" שלו. משלים זה יכול כשלעצמו להיות צירוף תוארי שבו תואר השם הוא הגרעין. בעברית תואר השם בא לאחר שם העצם אותו הוא מתאר (תפוח אדום), אך יש שפות (כמו אנגלית) בהן התואר בא לפני שם העצם (red apple). במונחי התחביר המסורתי, תואר השם משמש בדרך כלל בתפקיד לוואי, אולם במשפטים שמניים יכול לבוא תואר השם בתפקיד נשוא.

במונחים סמנטיים של תורת הקבוצות, תואר השם מצמצם את הקבוצה שעליה מצביע שם העצם, והצירוף התוארי כולו הוא בעצם החיתוך בין הקבוצה שמיוצגת על ידי תואר השם לבין הקבוצה שמיוצגת על ידי שם העצם. לדוגמה, הצירוף "פילים כחולים" מצביע על קבוצת האובייקטים בעולם שנוצרת כתוצאה מחיתוך קבוצת הפילים וקבוצת הדברים הכחולים.

כיצד ניתן לזהות שמות תואר בעברית

להלן מספר סימנים המסייעים לזיהוי שמות תואר בטקסט עברי:

  1. נוטים במין ובמספר – כל שמות התואר ניתנים להטייה במין ובמספר, בהתאמה לשם העצם אותו הם מתארים: בחור נָאֶה, בחורה נָאָה, בחורים נָאִים, בחורות נָאוֹת.
  2. ניתנים ליידוע – אפשר ליידע שם תואר באמצעות ה"א הידיעה. בניגוד לצירוף סמיכות, ביידוע של צירוף שם ותואר השם, הן שם העצם והן התואר מקבלים ה"א הידיעה: בחור נאה ← הבחור הנאה, משקפיים יפים ← המשקפיים היפים.
  3. מבנים אופייניים של שם התואר – רבים משמות התואר שייכים למשקלים אופייניים של צורות בינוני ושל משקל קטיל - מנומס, זהיר, מרהיב, וכמו כן בעלי צורנים סופיים אופייניים, למשל הצורן הסופי ִי – איכותי, חד-כיווני.

תארים השוואתיים

מדרגות התואר, שיעור בספר
דקדוק לתלמידים מאת משה ברייטברד, 1936

בשפות אחדות, כמו אנגלית וערבית, יש נטייה מיוחדת המאפשרת ליצור תוארי שם השוואתיים. כך, באנגלית, קיימת פרדיגמה מורפולוגית מהסוג: Big-Bigger-Biggest, המייצרת את ההבחנה "יותר" ו"הכי". בערבית קיים משקל מיוחד לצורך זה, משקל أفعل ("אפעל", למשל: كبير (כּבּיר)=גדול; أكبر (אכּבּר)=יותר/הכי גדול: "אַלְלָהֻ אכּבּר" = אלוהים [הוא] הגדול ביותר). בעברית לא ניתן לגזור שמות תואר השוואתיים בצורה זו, ויש להשתמש במילים "יותר", "הכי", או במקבילותיהן.


קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שם תואר בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.