כמהה – הבדלי גרסאות
מ ←בישראל: מקור |
מ ←בישראל: הגהה |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בארץ ישראל גדלה פטרייה ממין [[כמהת הנגב|כמהת-השמשון]] (Terfezia leonis) בנגב המערבי, ב[[מיקוריזה]] עם שיח [[שמשון יושב]] ומציאת הפטרייה נעשית על ידי בדואים ותושבי האזור, המכירים את השטח ואת הצורה שיוצרת הפטרייה על פני האדמה. בעונה ניתן למצוא אותה בשוקי [[באר-שבע]] ו[[ירושלים]]. על שמה של הפטרייה קרוי [[מושב]] [[כמהין (מושב)|כמהין]] שב[[הנגב|נגב]]. |
בארץ ישראל גדלה פטרייה ממין [[כמהת הנגב|כמהת-השמשון]] (Terfezia leonis) בנגב המערבי, ב[[מיקוריזה]] עם שיח [[שמשון יושב]] ומציאת הפטרייה נעשית על ידי בדואים ותושבי האזור, המכירים את השטח ואת הצורה שיוצרת הפטרייה על פני האדמה. בעונה ניתן למצוא אותה בשוקי [[באר-שבע]] ו[[ירושלים]]. על שמה של הפטרייה קרוי [[מושב]] [[כמהין (מושב)|כמהין]] שב[[הנגב|נגב]]. |
||
ב-[[2015]] הצליחו חקלאים וחוקרים לגדל פטריית כמהין ב[[הגליל|גליל]], לאחר מאמץ של מעל 15 שנה{{הערה|{{mako|גיא ורון|לראשונה בישראל: חקלאים הצליחו לגדל פטריות כמהין|ab2c42ebd713d41004|news-israel/local-q2_2015|8 במאי 2015}}}}. בשנת [[2019]], לאחר שבע שנות [[מחקר]] במרכז המחקר והפיתוח של רמת הנגב, הצליחו לגדל פטריית כמהין לבנה במשקל של יותר מחצי ק"ג, בתנאי מעבדה{{הערה|1={{ישראל היום|גדי גולן|זהב באדמת הנגב: כמהין במשקל חצי ק"ג|642487|20 |
ב-[[2015]] הצליחו חקלאים וחוקרים לגדל פטריית כמהין ב[[הגליל|גליל]], לאחר מאמץ של מעל 15 שנה{{הערה|{{mako|גיא ורון|לראשונה בישראל: חקלאים הצליחו לגדל פטריות כמהין|ab2c42ebd713d41004|news-israel/local-q2_2015|8 במאי 2015}}}}. בשנת [[2019]], לאחר שבע שנות [[מחקר]] במרכז המחקר והפיתוח של רמת הנגב, הצליחו לגדל פטריית כמהין לבנה במשקל של יותר מחצי ק"ג, בתנאי מעבדה{{הערה|1={{ישראל היום|גדי גולן|זהב באדמת הנגב: כמהין במשקל חצי ק"ג|642487|20 במרץ 2019}}}}. |
||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
||
גרסה מ־20:05, 5 באוקטובר 2019
 כמהה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | פטריות |
| מערכה: | פטריות שק Ascomycota |
| מחלקה: | Pezizomycetes |
| סדרה: | Pezizales |
| משפחה: | Tuberaceae |
| סוג: | כמהין |
| שם מדעי | |
 Tuber
| |
כְּמֵהָה (ברבים: כְּמֵהִין; שם מדעי: Tuber) היא פטרייה הגדלה מתחת לפני הקרקע. פטרייה זו שייכת לקבוצת פטריות הנקראות כמהין (באנגלית Truffle) שנחשבות לפטריות היקרות בעולם הן בשל טעמן המשובח, הן בשל הקושי הרב באיתורן בטבע, ובעיקר בשל הקושי לגדלן באופן מלאכותי.
למציאת הפטרייה משתמשים בחזירים ובכלבים מאולפים, מאחר שאלה נחנו בחוש ריח מפותח דיו כדי לאתרה ולחפור אותה מהאדמה.
בישראל
בארץ ישראל גדלה פטרייה ממין כמהת-השמשון (Terfezia leonis) בנגב המערבי, במיקוריזה עם שיח שמשון יושב ומציאת הפטרייה נעשית על ידי בדואים ותושבי האזור, המכירים את השטח ואת הצורה שיוצרת הפטרייה על פני האדמה. בעונה ניתן למצוא אותה בשוקי באר-שבע וירושלים. על שמה של הפטרייה קרוי מושב כמהין שבנגב.
ב-2015 הצליחו חקלאים וחוקרים לגדל פטריית כמהין בגליל, לאחר מאמץ של מעל 15 שנה[1]. בשנת 2019, לאחר שבע שנות מחקר במרכז המחקר והפיתוח של רמת הנגב, הצליחו לגדל פטריית כמהין לבנה במשקל של יותר מחצי ק"ג, בתנאי מעבדה[2].
קישורים חיצוניים
- גיא ורון, כתב בצפון, לראשונה בישראל: חקלאים הצליחו לגדל פטריות כמהין, באתר מאקו, 8 במאי 2015
- תוכנית אודיו העוסקת בכמהין בר בישראל, מתוך הפודקאסט: פה ושם בארץ ישראל, בהגשת יפתח מזור.
- פיתוח שיטה לריבוי שתילי אלון מודבקים בכמהין, מרכז המידע למחקר ופיתוח המדבר ע"ש ניומן
- איי.פי, כמהין: זהב שחור, באתר ynet, 9 בנובמבר 2004
- איתי להט, כמיהה לפטריה, באתר וואלה!, 11 בפברואר 2007
- מירי חנוך ואייל שני, אוצרות האדמה, באתר וואלה!, 15 במרץ 2007
עומר שוברט, הזהב השחור האמיתי: מעריצי הכמהין מנסים להפיץ את סודות גידול הפטרייה, באתר הארץ, 30 בינואר 2014- דפנה ארד, גם בישראל כמהים לפטריות כמהין, באתר הארץ, 7 באפריל 2015
הערות שוליים
- ^ גיא ורון, לראשונה בישראל: חקלאים הצליחו לגדל פטריות כמהין, באתר מאקו, 8 במאי 2015
- ^ גדי גולן, זהב באדמת הנגב: כמהין במשקל חצי ק"ג, באתר ישראל היום, 20 במרץ 2019
