שיחה:ענת סולטן-דדון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
:::::::: |
:::::::: |
||
[[משתמש:YoavR|יואב ר.]] לא דעה שלי. כך קובעת טבלת ההשוואה של נציבות שירות המדינה. זה קשור הן למושג מתח דרגות בשירות הציבורי והן להגדרות המקובלות בעולם של דירוג דיפלומטי. [[משתמש:Yfro2016|Yfro2016]] - [[שיחת משתמש:Yfro2016|שיחה]] 23:04, 6 באוקטובר 2019 (IDT) |
[[משתמש:YoavR|יואב ר.]] לא דעה שלי. כך קובעת טבלת ההשוואה של נציבות שירות המדינה. זה קשור הן למושג מתח דרגות בשירות הציבורי והן להגדרות המקובלות בעולם של דירוג דיפלומטי. [[משתמש:Yfro2016|Yfro2016]] - [[שיחת משתמש:Yfro2016|שיחה]] 23:04, 6 באוקטובר 2019 (IDT) |
||
:[[משתמש:YoavR|יואב ר.]] תיקנתי למעלה מ"הרף, בהגדרה" ל "הרף, להבנתי" (-: [[משתמש:Yfro2016|Yfro2016]] - [[שיחת משתמש:Yfro2016|שיחה]] 01:57, 7 באוקטובר 2019 (IDT) |
|||
:לקונסוליות כלליות יש כיום חשיבות דיפלומטית מיוחדת בעיקר במדינות פדרליות (כגון ארה"ב), בהן גם למדינות (States) ברמה התת-פדרלית יש ממשל, בית מחוקקים, רשויות שיפוט ואכיפת חוק ויכולת לנהל מידה מסוימת של מדיניות חוץ עצמאית. במקרה של ארה"ב, לחלק מהמדינות הללו יש עוצמה כלכלית והשפעה פוליטית גדולה בהרבה מלא מעט מדינות ריבוניות בעולם. זו הסיבה שישראל מחזיקה, לצד השגרירות בוושינגטון, כמה קונסוליות כלליות בארה"ב, חלקן אזוריות (כלומר: מכסות כמה States), שמתפקדות כערוץ ההידברות העיקרי של מדינת ישראל מול אותן מדינות שבאחריותן. קונסול כללי במקרה כזה אינו נופל בחשיבותו משגריר במדינה אחרת. יש עוד הרבה סוגים של ראשי נציגויות (למשל ראש נציגות במדינה שאין עמה יחסים דיפלומטיים מלאים) שתפקודם וחשיבותם הוא כשל שגריר. אוכל להרחיב בהזדמנות אם זה מעניין. [[משתמש:Yfro2016|Yfro2016]] - [[שיחת משתמש:Yfro2016|שיחה]] 01:57, 7 באוקטובר 2019 (IDT) |
|||
גרסה מ־01:57, 7 באוקטובר 2019
חשיבות
לא הבנתי את החשיבות האנציקלופדית מתוכן הערך. ערן - שיחה 22:12, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
- מה הרף לדיפלומטים לוויקיפדיה? לדעתי אין מספיק חשיבות.המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 22:13, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
- הרף, להבנתי: ראשי נציגויות; כל דיפלומט שמונה בוועדת המינויים העליונה או שמינויו דורש אישור ממשלה; וכן דיפלומטים אחרים שיש לקהל צרכני הידע האנציקלופדי עניין מיוחד בהם מסיבה הקשורה לעולמם המקצועי. בתקווה שנצליח לגרד את קצה הקרחון (למרבה הצער, בניגוד לכדורגלנים או מח"טים בצה"ל, למשל, רק מיעוט מבין הדיפלומטים הבכירים של ישראל זכו לערך בויקיפדיה העברית והדבר בהחלט דורש תיקון). Yfro2016 - שיחה 22:27, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
- זה איננו הרף המוסכם. הרף שאני מכיר שנהג עד היום הוא מילוי תפקיד של שגריר (לדעתי יש אינפלציה מטורפת של ערכים על כדורגלנים וקציני צה"ל). יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 22:33, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
- Yfro2016, נראה שהמינוי שלה דרש אישור ממשלה: [[1]]. אם כן, לפי דבריך יש לה חשיבות. אז זה מוביל אותנו לשאלה המתבקשת, בעיקר לאור דבריו של יואב ר. שמדבר על רף אחר: יש דף מדיניות בנושא במקרה? המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 22:35, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
- לא, אין דף מדיניות. הרף שציין Yfro2016 הוא רק הרף שלדעתו שלו צריך שינהג. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 22:37, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
- קונסול כללי הוא ראש נציגות, כמו שגריר. לכן גם המינוי דורש ועדת ראשי נציגויות, ועדת שרים ואישור הממשלה והוא מפורסם בהחלטות הממשלה. אין שום סיבה להבחין בין תפקיד שגריר לתפקיד קונסול כללי לעניין זה. כך או כך, זהו רף חשיבות מחמיר מאוד - לדעתי מן הראוי להוסיף דיפלומטים בדרג בכיר (שגריר, ציר, ציר-יועץ) - דרגים המקבילים לאל"מ עד אלוף בצה"ל - גם אם אינם ראשי נציגויות (למשל הציר בברלין או במוסקבה). אגב, עד אמצע שנות החמישים כל ראשי הנציגויות של ישראל היו בדרג ציר ולא בדרג שגריר, מטעמי צניעות, משום שהממשלה חשבה שאין זה נאה למדינה צעירה להתהדר בשגרירים. Yfro2016 - שיחה 22:45, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
- Yfro2016, לא ענית על שאלתי. מתגובתך נראה שמדובר כאן רק על סמך דעות, ואם כך- לדעתי אין מספיק חשיבות, כי בסופו של דבר אלה שמדובר עליהם בתקשורת רוב הזמן הם השגרירים עצמם בלבד. אבל זה אמור להתבסס על יותר מזה.המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 22:48, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
- ציר וציר-יועץ הן דרגות של עובדי שירות החוץ. לא ברור לי על מה נסמכת ההקבלה שלהן לדרגות אל"מ עד אלוף. שוב, זו כנראה דעתו של Yfro2016 בלבד. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 22:51, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
- ציר וציר-יועץ הן דרגות של עובדי שירות החוץ. לא ברור לי על מה נסמכת ההקבלה שלהן לדרגות אל"מ עד אלוף. שוב, זו כנראה דעתו של Yfro2016 בלבד. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 22:51, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
- Yfro2016, לא ענית על שאלתי. מתגובתך נראה שמדובר כאן רק על סמך דעות, ואם כך- לדעתי אין מספיק חשיבות, כי בסופו של דבר אלה שמדובר עליהם בתקשורת רוב הזמן הם השגרירים עצמם בלבד. אבל זה אמור להתבסס על יותר מזה.המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 22:48, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
- קונסול כללי הוא ראש נציגות, כמו שגריר. לכן גם המינוי דורש ועדת ראשי נציגויות, ועדת שרים ואישור הממשלה והוא מפורסם בהחלטות הממשלה. אין שום סיבה להבחין בין תפקיד שגריר לתפקיד קונסול כללי לעניין זה. כך או כך, זהו רף חשיבות מחמיר מאוד - לדעתי מן הראוי להוסיף דיפלומטים בדרג בכיר (שגריר, ציר, ציר-יועץ) - דרגים המקבילים לאל"מ עד אלוף בצה"ל - גם אם אינם ראשי נציגויות (למשל הציר בברלין או במוסקבה). אגב, עד אמצע שנות החמישים כל ראשי הנציגויות של ישראל היו בדרג ציר ולא בדרג שגריר, מטעמי צניעות, משום שהממשלה חשבה שאין זה נאה למדינה צעירה להתהדר בשגרירים. Yfro2016 - שיחה 22:45, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
- לא, אין דף מדיניות. הרף שציין Yfro2016 הוא רק הרף שלדעתו שלו צריך שינהג. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 22:37, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
- Yfro2016, נראה שהמינוי שלה דרש אישור ממשלה: [[1]]. אם כן, לפי דבריך יש לה חשיבות. אז זה מוביל אותנו לשאלה המתבקשת, בעיקר לאור דבריו של יואב ר. שמדבר על רף אחר: יש דף מדיניות בנושא במקרה? המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 22:35, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
- זה איננו הרף המוסכם. הרף שאני מכיר שנהג עד היום הוא מילוי תפקיד של שגריר (לדעתי יש אינפלציה מטורפת של ערכים על כדורגלנים וקציני צה"ל). יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 22:33, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
- הרף, להבנתי: ראשי נציגויות; כל דיפלומט שמונה בוועדת המינויים העליונה או שמינויו דורש אישור ממשלה; וכן דיפלומטים אחרים שיש לקהל צרכני הידע האנציקלופדי עניין מיוחד בהם מסיבה הקשורה לעולמם המקצועי. בתקווה שנצליח לגרד את קצה הקרחון (למרבה הצער, בניגוד לכדורגלנים או מח"טים בצה"ל, למשל, רק מיעוט מבין הדיפלומטים הבכירים של ישראל זכו לערך בויקיפדיה העברית והדבר בהחלט דורש תיקון). Yfro2016 - שיחה 22:27, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
המקיסט המידע לא נכון. חשיבותו של קונסול כללי לא פחותה משגריר באזור בו הוא פועל. מידת החשיפה בתקשורת של הקונסול הכללי דני דיין, למשל, גבוהה בהרבה מזו של השגריר גרי קורן, למשל. זה קשור לאופי התפקיד ולא לשאלה אם מדובר בשגריר או קונכ"ל. ודאי תסכים גם שויקיפדיה לא אמורה לשקף כמות חשיפה תקשורתית. לצורך הדיון הזה הרף של ראש נציגות ישראלית הוא סביר ביותר ומשקף נכון יותר את המשמעות הפוליטית והבירוקרטית העומדת מאחורי הגדרת ראשי נציגויות דיפלומטיות מאשר חלוקה שרירותית לשגריר/קונסול כללי/ראש משרד אינטרסים/ ציר הממונה על צירות וכו'. Yfro2016 - שיחה 23:00, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
יואב ר. לא דעה שלי. כך קובעת טבלת ההשוואה של נציבות שירות המדינה. זה קשור הן למושג מתח דרגות בשירות הציבורי והן להגדרות המקובלות בעולם של דירוג דיפלומטי. Yfro2016 - שיחה 23:04, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
- יואב ר. תיקנתי למעלה מ"הרף, בהגדרה" ל "הרף, להבנתי" (-: Yfro2016 - שיחה 01:57, 7 באוקטובר 2019 (IDT)
- לקונסוליות כלליות יש כיום חשיבות דיפלומטית מיוחדת בעיקר במדינות פדרליות (כגון ארה"ב), בהן גם למדינות (States) ברמה התת-פדרלית יש ממשל, בית מחוקקים, רשויות שיפוט ואכיפת חוק ויכולת לנהל מידה מסוימת של מדיניות חוץ עצמאית. במקרה של ארה"ב, לחלק מהמדינות הללו יש עוצמה כלכלית והשפעה פוליטית גדולה בהרבה מלא מעט מדינות ריבוניות בעולם. זו הסיבה שישראל מחזיקה, לצד השגרירות בוושינגטון, כמה קונסוליות כלליות בארה"ב, חלקן אזוריות (כלומר: מכסות כמה States), שמתפקדות כערוץ ההידברות העיקרי של מדינת ישראל מול אותן מדינות שבאחריותן. קונסול כללי במקרה כזה אינו נופל בחשיבותו משגריר במדינה אחרת. יש עוד הרבה סוגים של ראשי נציגויות (למשל ראש נציגות במדינה שאין עמה יחסים דיפלומטיים מלאים) שתפקודם וחשיבותם הוא כשל שגריר. אוכל להרחיב בהזדמנות אם זה מעניין. Yfro2016 - שיחה 01:57, 7 באוקטובר 2019 (IDT)