רמי בר חמא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־22:09, 16 באוקטובר 2019

תבנית:חז"ל רמי (=רב אמי) בר חמא היה אמורא בבלי שחי בדור רביעי. למד אצל רב חסדא, וחברו ללימודים שם היה רבא^[1]. כך מוצאים בתלמוד דברים שמסר בשם רב ששת^[2], ובשם רב נחמן ורבי יצחק^[3].

רמי בר חמא נחשב לתלמיד חכם חריף, ועל כל שאלה שנשאל היה עונה על פי ההיגיון ("מסברה"), ולא בהסתמך על מקורות קודמים לו ("מברייתא"), בשונה מרב ששת שהיה עונה תמיד בהסתמך על המקורות הקודמים לו^[4]. הלך מחשבה זה של רמי בר חמא גרם לתלמידו רב יצחק בריה דרב יהודה לנטוש את הלימודים אצלו, ולעבור ללמוד אצל רב ששת^[5].

אחיו, וחותנו רב חסדא

רמי בר חמא היה אחיו של רב עוקבא בר חמא, והם נישאו לשתי אחיות - הבנות של רב חסדא, רבו של רמי בר חמא. אודות כך מסופר בתלמוד כי רמי בר חמא וחברו, רבא, ישבו לפני רבם רב חסדא שהחזיק את בתו הקטנה, ורב חסדא שאל אותה למי מהם היא רוצה להינשא, והיא ענתה "עם שניהם". לימים נישאה לרמי בר חמא, וכאשר הוא נפטר, נישאה לרבא.^[6]

רב חסדא, חותנו של רמי בר חמא העריכו ביותר, ואף התבטא כי בעקבות חתניו שהיו גדולי הדור, הוא מעדיף שיהיו לו בנות מאשר בנים^[7].

רבא ורמי בר חמא, היו לומדים רבות יחדיו, ובתלמוד מוזכרים עשרות דיונים משותפים שלהם. מסופר, כי כשהיו עומדים מלפני רב חסדא אחרי שלימד אותם, היו חוזרים יחד מה ששמעו מפיו של רב חסדא: דבר פלוני אסור, דבר פלוני מותר, ולאחר מכן היו חוזרים ומעיינים בסברת ההלכות, והאם יש להקשות עליהם^[8]. למרות שרמי בר חמא היה תלמידו המובהק וחתנו של רב חסדא, כאשר רב חסדא שאל אותו הלכה מסוימת, הוא אמר לו כי יאמר לו אותה רק לאחר שישמש אותו בדבר מסוים^[9], ופרשני התלמוד הסבירו זאת בכך שאין התורה נקנית אלא ביגיעה, בדומה לאבימי שבא לפני תלמידו רב חסדא כדי ללמוד את מסכת מנחות אותה שכח ולא קרא לו שיבוא לפניו, מפני שכתוב^[10] ”יגעת ומצאת - תאמין”^[11].

משפחתו

לפי המובא במסכת ביצה^[12] הוא היה חותנו של רב אשי, ולפי היימן זו היא הגרסה הנכונה (למרות שבמסכת חולין^[13] מובא אחרת). לפי גרסה זו, אמר עליו רב אשי שהיה "מרא דעובדא", [=מדקדק במעשיו (רש"י)].

נכדו של רמי בר חמא, בן בתו, היה האמורא אמימר.^[14].

בגמרא מסופר כי אמו כתבה לו להוריש לו את נכסיה בשעת בוקר, אך באותו היום בשעת ערב כתבה כנ"ל לבנה / אחיו מר עוקבא, הלך רמי לרב ששת ופסק לטובתו, הלך אחיו מר עוקבא לרב נחמן ופסק לטובת מר עוקבא. התפתח ביניהם ויכוח אך לבסוף הוכרע כרב נחמן.^[15].

לקריאה נוספת

מרדכי מרגליות (עורך), הערך "רמי בר חמא", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת יבנה וספרי חמד, מהדורה מחודשת בידי יהודה איזנברג, 2006, כרך ב, עמ' 321-320.

קישורים חיצוניים

הרב אהרן הימן, "רמי בר חמא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמודים 1102-1101, באתר היברובוקס

הערות שוליים

^ מסכת סוכה, דף כ"ט, א'.
^ אודות דברי תורתו של רב ששת אמר רמי בר חמא "כמה מעליא האי שמעתא" (כמה מעולה דבר זה); מסכת שבועות, דף מ"ה, ב'.
^ מסכת גיטין, דף ל"ט, ב'; מסכת יבמות, דף ל"ט, ב'.
^ מסכת עירובין, דף צ', א'.
^ מסכת זבחים, דף צ"ו, ב'.
^ מסכת בבא בתרא, דף י"ב, ב'.
^ תוספות בבא בתרא קמא א.
^ רש"י: "מה טעמו של דבר, ואם יש להשיב [=להקשות] כלום". תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ט, עמוד א' (לפי גרסת מסורת הש"ס).
^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ', עמוד ב'.
^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ו', עמוד ב'.
^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ז', עמוד א', על פי פירוש רש"י.
^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ט, עמוד ב'.
^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"א, עמוד א'
^ מסכת כתובות, דף כ"א, ב'.
^ מסכת כתובות, דף צ"ה, ב'.

תבנית:אמוראים

[1] מסכת סוכה, דף כ"ט, א'.

[2] אודות דברי תורתו של רב ששת אמר רמי בר חמא "כמה מעליא האי שמעתא" (כמה מעולה דבר זה); מסכת שבועות, דף מ"ה, ב'.

[3] מסכת גיטין, דף ל"ט, ב'; מסכת יבמות, דף ל"ט, ב'.

[4] מסכת עירובין, דף צ', א'.

[5] מסכת זבחים, דף צ"ו, ב'.

[6] מסכת בבא בתרא, דף י"ב, ב'.

[7] תוספות בבא בתרא קמא א.

[8] רש"י: "מה טעמו של דבר, ואם יש להשיב [=להקשות] כלום". תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ט, עמוד א' (לפי גרסת מסורת הש"ס).

[9] תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ', עמוד ב'.

[10] תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ו', עמוד ב'.

[11] תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ז', עמוד א', על פי פירוש רש"י.

[12] תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ט, עמוד ב'.

[13] תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"א, עמוד א'

[14] מסכת כתובות, דף כ"א, ב'.

[15] מסכת כתובות, דף צ"ה, ב'.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 ==אחיו, וחותנו רב חסדא==
-רמי בר חמא היה אחיו של [[רב עוקבא בר חמא]], והם נישאו לשתי אחיות - הבנות של רב חסדא, רבו של רמי בר חמא. אודות כך מסופר בתלמוד כי רמי בר חמא וחברו, רבא, ישבו לפני רבם רב חסדא שהחזיק את בתו הקטנה, ורב חסדא שאל אותה למי מהם היא רוצה להינשא, והיא ענתה "עם שניהם". לימים נישאה לרמי בר חמא, וכאשר הוא נפטר, נישאה לרבא.{{הערה|[[S:בבא בתרא יב ב|מסכת בבא בתרא, דף י"ב, ב']].}}.
+רמי בר חמא היה אחיו של [[רב עוקבא בר חמא]], והם נישאו לשתי אחיות - הבנות של רב חסדא, רבו של רמי בר חמא. אודות כך מסופר בתלמוד כי רמי בר חמא וחברו, רבא, ישבו לפני רבם רב חסדא שהחזיק את בתו הקטנה, ורב חסדא שאל אותה למי מהם היא רוצה להינשא, והיא ענתה "עם שניהם". לימים נישאה לרמי בר חמא, וכאשר הוא נפטר, נישאה לרבא.{{הערה|[[S:בבא בתרא יב ב|מסכת בבא בתרא, דף י"ב, ב']].}}
 רב חסדא, חותנו של רמי בר חמא העריכו ביותר, ואף התבטא כי בעקבות חתניו שהיו גדולי הדור, הוא מעדיף שיהיו לו בנות מאשר בנים{{הערה|תוספות בבא בתרא קמא א.}}.