אופנה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספתי
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אנדרסן (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכות של 185.175.33.164 (שיחה) לעריכה האחרונה של Netanel488
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Ed Hardy Runway Models.jpg|ממוזער|דוגמניות ודוגמניות בתצוגת אופנה בלוס אנג'לס, 2008]]
אופנה זה טבע נאות בלכיש אין אופנה
'''אופנה''' היא התכתיב ה[[חברתי]] לפרטים הנחשבים ל"נכונים", "ראויים" ו"יפים" ביותר בתחומים שונים, כגון [[ביגוד]], [[ריהוט]], [[עיצוב פנים]] ו[[עיצוב חוץ|חוץ]], [[נימוסים]], ו[[אומנות (תרבות)|אמנות]]. המילה העברית אופנה חודשה על ידי [[חמדה בן-יהודה]], על ידי תרגום בבואה למילה הלועזית "מודה".{{הערה|על פי [[איתמר בן-אב"י]], '''החצוף הארצישראלי''', עמ' 93: המילה נוצרה על ידי [[אליעזר בן-יהודה]].}}

האופנה טבעה להשתנות תדיר, והיא נוצרת בדרך-כלל משיקולים שאינם רציונליים. עם זאת, מאפיינים "אופנתיים" קיימים גם בתחומים רציונליים מטבעם כגון [[אידאולוגיה]], [[פילוסופיה]], סגנונות כתיבה או תחומי [[מחקר מדעי]].

ל[[חברה (סוציולוגיה)|חברות]] שונות תכתיבי אופנה שונים שנובעים משיקולים שונים. כך למשל [[קוד לבוש|קוד הלבוש]] בחברה ה[[חרדים|חרדית]] עשוי להיראות למתבונן מבחוץ כאחיד וקבוע, אולם למעשה גם כאן קיימות מגמות אופנתיות.

האופנה משפיעה גם על תפיסת ה[[יופי]] בעיני הציבור. תכתיבי אופנה עשויים לגרום לבעיות כגון [[דימוי עצמי]] נמוך, [[אנורקסיה]], ועוד.


==אופנה ומעמד חברתי==
==אופנה ומעמד חברתי==

גרסה מ־13:38, 23 באוקטובר 2019

דוגמניות ודוגמניות בתצוגת אופנה בלוס אנג'לס, 2008

אופנה היא התכתיב החברתי לפרטים הנחשבים ל"נכונים", "ראויים" ו"יפים" ביותר בתחומים שונים, כגון ביגוד, ריהוט, עיצוב פנים וחוץ, נימוסים, ואמנות. המילה העברית אופנה חודשה על ידי חמדה בן-יהודה, על ידי תרגום בבואה למילה הלועזית "מודה".[1]

האופנה טבעה להשתנות תדיר, והיא נוצרת בדרך-כלל משיקולים שאינם רציונליים. עם זאת, מאפיינים "אופנתיים" קיימים גם בתחומים רציונליים מטבעם כגון אידאולוגיה, פילוסופיה, סגנונות כתיבה או תחומי מחקר מדעי.

לחברות שונות תכתיבי אופנה שונים שנובעים משיקולים שונים. כך למשל קוד הלבוש בחברה החרדית עשוי להיראות למתבונן מבחוץ כאחיד וקבוע, אולם למעשה גם כאן קיימות מגמות אופנתיות.

האופנה משפיעה גם על תפיסת היופי בעיני הציבור. תכתיבי אופנה עשויים לגרום לבעיות כגון דימוי עצמי נמוך, אנורקסיה, ועוד.

אופנה ומעמד חברתי

שלטי חוצות ענקיים לעידוד רכישתם של פריטי ביגוד אופנתיים

אופנה יכולה לסמל או להעיד על מעמד חברתי (לא בהכרח כלכלי). קבוצות במעמד חברתי גבוה אוהבות בדרך-כלל "להשאר באופנה" כדי להעיד על מעמדם; אלו שאינם נשארים "אופנתיים" בחברתם עשויים למצוא את עצמם מנודים חברתית ונתונים ללחץ חברתי. על חשיבות ההיצמדות לאופנה במהלך היסטוריה יכולה להעיד העובדה כי במהלך מלחמות נפוליאון בין בריטניה לצרפת, בין הפריטים המבוקשים ביותר שהיו מוברחים לאורך תעלת למאנש היו בובות קטנות, ששימשו ללמד את נשות החברה הגבוהה בלונדון מהי האופנה הנוכחית בפריז.

היות שהישארות "באופנה" דורשת לעיתים קרובות השקעה כספית ניכרת, אופנה משמשת גם כאמצעי להחצנת עושר. ישנם כאלה הרואים באופנה סממן של חסרונות העולם הקפיטליסטי, משום שהיא הופכת אנשים ל"צרכנים" הרוכשים דברים ללא צורך ממשי.

אופנה יכולה להיות גם הצהרה חברתית. האופנה בקיבוצים והשינויים בדפוסי הלבוש שיקפו במהלך השנים את התפתחותו של הקיבוץ וכניסתן של מגמות מודרניות חיצוניות, מצד אחד - השפעתם של גורמים חברתיים, תרבותיים, טכנולוגיים, כלכליים - והיחלשותו או היעלמותו, של הגורם האידאולוגי, מצד שני.

"חוש אופנה" מתייחס ליכולת לזהות אילו פריטי לבוש (או אביזרים משלימים) "נראים טוב", ואלו לא. היות שעולם האופנה כולו מבוסס על תפיסה סובייקטיבית, כך גם השאלה בדבר היותו של אדם בעל "חוש אופנה" או נטול חוש זה. ישנם גם אנשים המתפרנסים כיועצי אופנה.

אופנה ודוגמנות

במשמעותה המצומצמת, "אופנה" מתייחסת בדרך כלל לאופנת הלבוש ואביזרים נלווים כגון משקפיים ותכשיטים. מגזיני אופנה לנשים לרוב עוסקים בנושאים אלה. תעשיית האופנה מקדמת את עצמה על ידי שימוש בדוגמניות: נשים יפות הלובשות את הבגדים האופנתיים ומראן מעוצב על ידי מעצבי אופנה, והן מצטלמות למגזינים או מסתובבות בתצוגות אופנה על מנת להראות לציבור את היופי של המוצר שהן מפרסמות (בגדים, תכשיטים, עיצוב שיער ועוד).

כיום, הערים מילאנו, לונדון, פריז וניו יורק נחשבות לבירות האופנה של העולם. בערים אלה חיים ועובדים מעצבי-על של אופנה כגון ג'ורג'ו ארמני, איב סן-לורן, דולצ'ה וגבאנה, שאנל שיוצר על ידי המעצבת ומייסדת חברת אפנה זו קוקו שאנל ואחרים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי איתמר בן-אב"י, החצוף הארצישראלי, עמ' 93: המילה נוצרה על ידי אליעזר בן-יהודה.