בראשוב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אנדרסן (שיחה | תרומות)
מ שינוי גירסה טוטלי של הסיפור, מחזיר לגרסה היציבה
שורה 48: שורה 48:
העיר נפגעה קשות ב-[[1689]] ב[[שריפה|דליקה]] גדולה שהחריבה חלק גדול ממנה. בסוף [[המאה ה-17]] שוחררה העיר מידי [[האימפריה העות'מאנית]] ועברה לידי [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]], ששלטה בה עד 1918.
העיר נפגעה קשות ב-[[1689]] ב[[שריפה|דליקה]] גדולה שהחריבה חלק גדול ממנה. בסוף [[המאה ה-17]] שוחררה העיר מידי [[האימפריה העות'מאנית]] ועברה לידי [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]], ששלטה בה עד 1918.


ערב [[מלחמת העולם השנייה]] מנתה אוכלוסיית העיר כ-62,000 נפש והייתה מורכבת משלוש קבוצות אתניות עיקריות: [[רומנים]], [[גרמנים]] ו[[מדיארים|הונגרים]]. כל קבוצה היוותה כשליש מהתושבים, והעיר החדשה נחלקה לשלושה [[רובע|רבעים]] בהתאם. במלחמת העולם השנייה בראשוב היתה בחלק של טרנסילווניה אשר לא נכבש על ידי ההונגרים וכך ניצלו חייהם של היהודים שגרו בה. עם תבוסת גרמניה עזבו את העיר רבים מהגרמנים וחלק מההונגרים, כך שמאז, רוב התושבים רומנים. הגרמנים וההונגרים שנותרו נטמעו ברומנים, שמספרם בעיר גדל פי חמישה ויותר.{{הערה|1={{מאמר|[[משה ברור]]|ברשוב|[[האנציקלופדיה העברית]]|מילואים א'|תשכ"ז|725-724}}}}
ערב [[מלחמת העולם השנייה]] מנתה אוכלוסיית העיר כ-62,000 נפש והייתה מורכבת משלוש קבוצות אתניות עיקריות: [[רומנים]], [[גרמנים]] ו[[מדיארים|הונגרים]]. כל קבוצה היוותה כשליש מהתושבים, והעיר החדשה נחלקה לשלושה [[רובע|רבעים]] בהתאם. במלחמת העולם השנייה נכבשה בראשוב על ידי ההונגרים שהיו בעלי בריתם של הנאצים, ההונגרים רצו לרכז את היהודים במחנות עבודה ולהשמידם בדרכם הם (כמעט מחצית מיהודי רומניה הושמדו בשואה), אולם האוכלוסייה בבראשוב התנגדה וכך ניצלו חייהם של היהודים שגרו בה. עם תבוסת [[גרמניה]], עזבו את העיר רבים מהגרמנים וחלק מההונגרים, כך שמאז, רוב התושבים רומנים. הגרמנים וההונגרים שנותרו נטמעו ברומנים, שמספרם בעיר גדל פי חמישה ויותר.{{הערה|1={{מאמר|[[משה ברור]]|ברשוב|[[האנציקלופדיה העברית]]|מילואים א'|תשכ"ז|725-724}}}}


במהלך תקופה קצרה, בין [[1950]] ל-[[1960]], [[:קטגוריה:ערים על שם סטלין|שונה שמה של העיר]] על ידי [[היסטוריה של רומניה#התקופה הקומוניסטית|השלטונות הקומוניסטיים ברומניה]] ל־"Oraşul Stalin" – "עירו של [[סטלין]]".
במהלך תקופה קצרה, בין [[1950]] ל-[[1960]], [[:קטגוריה:ערים על שם סטלין|שונה שמה של העיר]] על ידי [[היסטוריה של רומניה#התקופה הקומוניסטית|השלטונות הקומוניסטיים ברומניה]] ל־"Oraşul Stalin" – "עירו של [[סטלין]]".

גרסה מ־15:32, 23 באוקטובר 2019


שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר

פרמטרים [ שנת אוכלוסייה, שנת מטרופולין ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ שנת צפיפות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

בראשוב
Braşov
סמל בראשוב
סמל בראשוב
סמל בראשוב
דגל בראשוב
דגל בראשוב
דגל בראשוב
הכנסייה השחורה בבראשוב
הכנסייה השחורה בבראשוב
הכנסייה השחורה בבראשוב
מדינה רומניהרומניה רומניה
מחוז בראשוב
חבל ארץ טרנסילבניה
ראש העיר ג'אורג'ה סקריפקארו (George Scripcaru)
בירת העיר בראשוב עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1234 (מוזכרת לראשונה)
שטח 267.2 קמ"ר
גובה 600 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 277,945 (1 בדצמבר 2021)
 ‑ במטרופולין 399,316
 ‑ צפיפות 1,040 נפש לקמ"ר
קואורדינטות 45°40′N 25°37′E / 45.667°N 25.617°E / 45.667; 25.617
אזור זמן UTC +2
http://www.brasovcity.ro
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בראשוברומנית: Braşov, אלפבית פונטי בינלאומי: /bra'ʃov/; בהונגרית: Brassó; בגרמנית: Kronstadt; בלטינית של ימי הביניים: Brassovia או Corona) היא עיר במרכז רומניה (טרנסילבניה), בירת מחוז בראשוב. העיר ממוקמת כ־166 קילומטר צפונית לבוקרשט. היא שוכנת לרגלי ההר טימפה ומוקפת ברכס הקרפטים הדרומיים בחבל ההיסטורי טרנסילבניה. על פי מפקד אוכלוסין שנערך בשנת 2011, אוכלוסיית העיר מנתה 253,200 נפש.

היסטוריה והווה

שם העיר נגזר מהמילה הפצ'נגית "barasu", שמשמעותה "מצודה". הפצ'נגים הם עם טורקי שחי באזור בסביבות המאה ה-11 לספירה. הרומנים וההונגרים שהגיעו לאזור אימצו את השם.

מתיישבים דוברי גרמנית[1] הגיעו לראשונה לאזור בסביבות 1150, בהזמנת מלך הונגריה גזה השני. צאצאיהם היוו במשך מאות שנים את האוכלוסייה העיקרית של העיר, הם שנתנו לה את אופייה הגרמני ואת השם "קרונשטאט". בראשוב נוסדה באופן רשמי ב-1211 על ידי אבירי המסדר הטבטוני. במאה ה-14 נבנתה חומת העיר.

במאה ה-16 תמכו מרבית תושבי העיר בתנועת הרפורמציה הפרוטסטנטית, ובראשוב הייתה למרכז החדרת הנצרות הפרוטסטנטית לטרנסילבניה.

העיר נפגעה קשות ב-1689 בדליקה גדולה שהחריבה חלק גדול ממנה. בסוף המאה ה-17 שוחררה העיר מידי האימפריה העות'מאנית ועברה לידי האימפריה האוסטרו-הונגרית, ששלטה בה עד 1918.

ערב מלחמת העולם השנייה מנתה אוכלוסיית העיר כ-62,000 נפש והייתה מורכבת משלוש קבוצות אתניות עיקריות: רומנים, גרמנים והונגרים. כל קבוצה היוותה כשליש מהתושבים, והעיר החדשה נחלקה לשלושה רבעים בהתאם. במלחמת העולם השנייה נכבשה בראשוב על ידי ההונגרים שהיו בעלי בריתם של הנאצים, ההונגרים רצו לרכז את היהודים במחנות עבודה ולהשמידם בדרכם הם (כמעט מחצית מיהודי רומניה הושמדו בשואה), אולם האוכלוסייה בבראשוב התנגדה וכך ניצלו חייהם של היהודים שגרו בה. עם תבוסת גרמניה, עזבו את העיר רבים מהגרמנים וחלק מההונגרים, כך שמאז, רוב התושבים רומנים. הגרמנים וההונגרים שנותרו נטמעו ברומנים, שמספרם בעיר גדל פי חמישה ויותר.[2]

במהלך תקופה קצרה, בין 1950 ל-1960, שונה שמה של העיר על ידי השלטונות הקומוניסטיים ברומניה ל־"Oraşul Stalin" – "עירו של סטלין".

ב-15 בנובמבר 1987 נכשל בעיר "מרד בראשוב" נגד השלטון הקומוניסטי. זה היה אחד הסימנים המקדימים למהפכה שקרתה שנתיים מאוחר יותר.

בשנות האלפיים, מתגוררים בבראשוב כ-300 יהודים; רובם מבוגרים.

אתרי תיירות

אחד האתרים המפורסמים בבראשוב הוא הכנסייה השחורה. זו כנסייה גותית מהגדולות ביותר במזרח אירופה. היא נבנתה ב-1477 על ידי הקהילה הגרמנית הלותרנית שהייתה בבראשוב. בשנת 1689, באחד הקרבות בין הנוצרים לטורקים היא עלתה באש וקירותיה השחירו, ומכאן שמה.

בסמוך לבראשוב נמצאת עיירת התיירות הציורית פויאנה בראשוב המושכת אליה תיירים רבים מרומניה ומכל העולם. בחורף פועל באזור אתר סקי ובקיץ ניתן להשקיף מפסגות הקרפטים אל עבר הנוף עוצר הנשימה.

ערים תאומות

הכיכר המרכזית בעיר
בית הכנסת הנאולוגי בבראשוב


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ צר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קישורים חיצוניים

הערות שוליים